הולדת אחות קטנה
שלום רב, לפני כשבוע נולדה לנו תינוקת חדשה. בננו הבכור הוא בן שלוש ושבעה חודשים. במהלך ההריון חלה התקרבות גדולה בינו לבין בעלי ועכשו לאחר הלידה ציפיתי שיזדקק לי שוב פתאום אבל להפך, אני מרגישה ריחוק רב מצידו. הוא לא מעוניין לעשות איתי שום פעילות משותפת כמעט, לא מוכן שאקלח אותו, אשכיב אותו לישון, אלך איתו קצת לבד החוצה וכו'... רוצה רק אבא. כשבעלי מחזיק את התינוקת על הידיים או מחליף לה חיתול זה יותר מפריע לו מאשר אם אני עושה זאת. בימים הראשונים לאחר שחזרתי מביה"ח הוא לא הסכים ללכת לישון עד 1:00 בלילה, בכה המון, היה עצבני ורצה להיות תינוק..: לינוק ממני כמו התינוקת, "לינוק" מאבא תוך שהוא שוכב עליו ושותה מבקבוק, לעשות קקי בחיתול ועוד... רציתי להוסיף שעוד לפני הלידה באחת הפעמים שרצה לשבת לי על הבטן ולא הסכמתי אמר : תוציאי כבר את התינוקת הזאת מפה,אני רוצה ש תזרקי אותה מהחלון ומכונית תדרוס אותה. התינוקת ישנה איתנו בחדר ורוב הזמן אפילו במיטתנו וכמעט כל בוקר יוצא לבני לראות אותה איתי במיטה. הוא לא מדבר על לישון איתנו גם למרות ששאל פעם אחת בהתחלה למה היא ישנה איתנו במיטה. האם צריך להציע לו? ובכלל, איך לדרבן אותו לדבר על מה שמרגיש והאם ללחוץ עליו או לעזוב אותו בנוגע לרצון שלו להיות איתי לבד? האם התנהגות זו אינה מבטאת בעצם כעס רב כלפי וכדאי כן לשכנע אותו להיות איתי? מצטערת על האורך ותודה רבה. נ.ב אני מניקה ומרגישה כאילו שזה בא על חשבונו כי אין לי באמת אפשרות להיות איתו לבד למשך זמן, איך משלבים?
שלום רב, לפני כשבוע נולדה לנו תינוקת חדשה. בננו הבכור הוא בן שלוש ושבעה חודשים. במהלך ההריון חלה התקרבות גדולה בינו לבין בעלי ועכשו לאחר הלידה ציפיתי שיזדקק לי שוב פתאום אבל להפך, אני מרגישה ריחוק רב מצידו. הוא לא מעוניין לעשות איתי שום פעילות משותפת כמעט, לא מוכן שאקלח אותו, אשכיב אותו לישון, אלך איתו קצת לבד החוצה וכו'... רוצה רק אבא. כשבעלי מחזיק את התינוקת על הידיים או מחליף לה חיתול זה יותר מפריע לו מאשר אם אני עושה זאת. בימים הראשונים לאחר שחזרתי מביה"ח הוא לא הסכים ללכת לישון עד 1:00 בלילה, בכה המון, היה עצבני ורצה להיות תינוק..: לינוק ממני כמו התינוקת, "לינוק" מאבא תוך שהוא שוכב עליו ושותה מבקבוק, לעשות קקי בחיתול ועוד... רציתי להוסיף שעוד לפני הלידה באחת הפעמים שרצה לשבת לי על הבטן ולא הסכמתי אמר : תוציאי כבר את התינוקת הזאת מפה,אני רוצה ש תזרקי אותה מהחלון ומכונית תדרוס אותה. התינוקת ישנה איתנו בחדר ורוב הזמן אפילו במיטתנו וכמעט כל בוקר יוצא לבני לראות אותה איתי במיטה. הוא לא מדבר על לישון איתנו גם למרות ששאל פעם אחת בהתחלה למה היא ישנה איתנו במיטה. האם צריך להציע לו? ובכלל, איך לדרבן אותו לדבר על מה שמרגיש והאם ללחוץ עליו או לעזוב אותו בנוגע לרצון שלו להיות איתי לבד? האם התנהגות זו אינה מבטאת בעצם כעס רב כלפי וכדאי כן לשכנע אותו להיות איתי? מצטערת על האורך ותודה רבה. נ.ב אני מניקה ומרגישה כאילו שזה בא על חשבונו כי אין לי באמת אפשרות להיות איתו לבד למשך זמן, איך משלבים?
