נהגתם לכתוב בילדותכם יומן?

[נונה74]

אני דווקא התחלתי לכתוב בשנים הבוגרות שלי...

התחלתי בטיול להודו, ומאז כבר כמה שנים טובות שאני כותבת מחברת אחרי מחברת.... הכי כיף זה לבחור מחברת חדשה...

אני אוהבת לראות את ההתפתחות שלי גם בתכנים וגם בסגנון הכתיבה לאורך הזמן...

 

[T i k t a k i t]

התזמון של השאלה שלך מדהים מבחינתי../images/Emo13.gif

לפני שבוע לקחתי מההורים שלי את היומנים שלי .נדמה לי שכתבתי אותם מכיתה ו' בערך ,עד אי שם בי"ב ... היה לי קצת מוזר לקרוא בהם ,להזכר בילדות ובנעורים ,בדברים שזכרתי ודברים שהספקתי לשכוח ,בפרידה מהחברה הכי טובה כשעלינו לארץ ,ההסתגלות לבית ספר פה ועוד כלמיני ... הכתב השתנה ,השפה התחלפה אי שם באמצע ,אני השתניתי... אני חושבת שהפסקתי לכתוב בערך כשסיימתי ללמוד והתחלתי טירונות .... חזרתי לכתוב כמה שנים אחרי הצבא ,אבל כבר לא יומן אלא בלוג,ואז שוב הפסקתי .עכשיו לא כותבת כלל-מלבד בתפוז

האם אמליץ על כך לילדיי ?בהחלט כן ,אם כי כנראה שזה יהיה איזה בלוג ולא "יומן" .זו תראפיה מעולה לדעתי.

 

[diklar22]

על הכריכה של היומן הראשון שלי הייתה תמונה של.

ברנדה מבברלי הילס!!! אלוהים כמה שאני מרגישה זקנה פתאום. כתבתי משהו כמו 8 שנים והיומן האחרון שלי הסתיים בזה שאני ומי שהוא בעלי היום התחלנו לצאת... מאז נגמרו לי הסיפורים (סתאאאאם) פשוט לא מרגישה יותר צורך וכשאני מרגישה צורך לכתוב אני כותבת מכתבי אהבה לבעל...

 

[תולית מסטולית]

אכן תראפיה מעולה!

וואו נשמע שאצלך זה בכלל מרתק לקרוא את העבר השינוי של ארץ חדשה, הרפתקה חדשה ושפה חדשה..

 

[T i k t a k i t]

מה שמעניין הוא

שאני רואה שהתגובות של הרוב בשרשור לקריאת היומן שלהן די דומות לשלי ,על אף שאולי אובייקטיבית השתנו אצלן פחות דברים "סביבתיים"

היה לי קצת מוזר לקרוא איך דברים שאני זוכרת כלא קלים עד כדי סיוט קל (טיול כיתתי ראשון ,כיתה ח' ,אני חודשיים בארץ ובקושי דוברת עברית ובטח שלא מבינה יותר מדי ) מתוארים ביומן יחסית בצורה חיובית ....מצד שני ,עוד לא הגעתי ללקרוא על הטיול השנתי הראשון (אותו מצב ,חודש אחרי ) שדי העביר לי כל חשק מטיולים שנתיים ב3 שנות התיכון האחרונות

 

[s h i r i 1]

לא כתבתי יומן בסגנון "יומני היקר"

אלא יותר קטעי מחשבות וסיפורים קצרים. האמת? מדיי פעם נחמד לקרוא...

 

[בובסטר]

נהגתי לכתוב, ועדיין קצת כותבת

יש תקופות שאני נוסטלגית בהן, ואז אני ממש נהנית לקרוא ביומנים. אני מרגישה שיותר קל לי להתחבר לבת דודה שלי בת ה - 11, כי בזכות היומן אני ממש זוכרת על מה חשבתי אז. לשמחתי גם יש לי אחות תאומה שזוכרת עבורי המון דברים, חוויות שעברו עלי ומשום מה דווקא היא זוכרת. לקטנה שלי אני כותבת ביומן על ההתפתחות שלה, ובהמשך גם אכתוב את חוכמותיה.

 

[33ה]

בהחלט

מכיתה ג' ועד כיתה יא'- יומן לכל שנה. כל תחילת שנת לימודים הייתי עושה טקס שלם מבחירת המחברת הנכונה, ובכל שנה גם הסגנון השתנה לפי הספר שהושפעתי ממנו באותה תקופה (קרי: ציון כהן, ניר שרוני, דפי תמר ועוד יומנאים מפורסמים למיניהם

). הפסקתי לכתוב בערך באותה תקופה שפגשתי את החבר הרציני הראשון (לא חשבתי על זה עד עכשיו!). בפירוש "אמליץ" לילדי העתידיים לכתוב יומן כזה, אבל אני חושבת שזה משהו שאו שבא מבפנים- או שלא, ככה שזה מאוד תלוי מי הם יהיו.

 

[noawi]

גם אני כתבתי יומן

זה דבר נהדר להיזכר במה שהיה כתבתי מכיתה ו' עד הצבא ושהכרתי את בעלי התחלתי לרשום שוב ידעתי שאני ארצה לזכור איך זה התפתח וזה נורא נחמד לקרוא את זה מידי פעם זה עדין אצל ההורים אבל לפעמים יוצא לי לעיין בזה ולראות את השטויות של פעם וזה נחמד בהחלט אמליץ לילדים שלי לכתוב גם.