שי, אני שמח שאתה הראשון!
מזמן קראתי לכל החברים להשתמש בניקים בעברית (וזה כמו הבדיחה הידועה: המרצה שנכנס לכתה ואומר - אני שונא שהתלמידים משתמשים במילים לועזיות שיש להן אקויוולנטים בעברית!). זה מקשה לפנות אליהם בהודעות בעברית, וצריך כל פעם לעבור לאנגלית - שימו לב שאני אף פעם לא עושה זאת. תמיד משתמש בשם בעברית, או לא משתמש בשם בכלל. לעיתים נדירות אקרא למישהו בכינוי שלו, אבל תמיד אכתוב אותו בעברית. מה רע בזיו, רונן, תמיר, ניסים, דורון, רחל, או אפילו באבא של נעם (שנשאר מהימים שבהם רציתי לשמור על אנונימיות) - הרבה יותר נוח מכל הכינויים הלועזיים. יישר כח! ואגב, תפסת את הצלמית (אייקון בעברית) של מתנה - וככה הדורונים אכלו אותה...