חזרתי כרגע מסקירה

[גאמי]

../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gifחזרתי כרגע מסקירה

ראשונה. עד היום הכל היה תקין, מה זה תקין, בחיים לא היה לי הריון כל כך נעים וקל (סוף כל סוף אני לא בשמירה, ועושה ספורט, שוחה, הולכת, בן אדם שלם), נראית מאוד הריונית. שקיפות עורפית נראתה טוב, פעימות הלב הופיעו בשבוע מוקדם, העובר נראה אף גדול לגילו. כרגע חזרנו מסקירה ראשונה. נשכבתי על ספת הרופא ותוך כמה שניות בהן ראיתי עמוד שידרה יפיפה ועובר ברור שאיבריו מושלמים, אמר לבעלי ולי הרופא, משהו לא כל כך בסדר, לא לא בסדר. מה קרה? שאלתי. אין פעימות לב, הלב לא פועם. זהו, תוך שניה קמתי ומהריונית ופורחת יצאתי אבלה והמומה, אני עדיין המומה ומחר הכל נגמר. זהו. כואב עד.............. מה אומר לשני ילדיי שכל כך חיכו ובשל היותי מאוד הריונית לא ניתן היה להסתיר זאת מהם, מה גם שלבני חרדות נוראיות מהמוות.

 

[גאמי]

ועוד עלינו.....

יש לי שני ילדים מקסימים. בגיל שלוש אובחן בני הבכור, המדהים והמיוחד כלוקה בתסמונת אספרגר, שהינה תסמונת בספקטרום האוטיסטי. כיום אחרי שנלחמנו בשניים כמו אריות, הוא לא נמצא בחינוך המיוחד, אלא משולב עם סייעת בחינוך הרגיל, אנו לא רווים נחת ממשרד החינוך וצריכים להלחם על זכויות של בננו בשיניים. כאשר נכנסתי להריון זה, כל פעם שאלו אותי מה אני רוצה בן או בת. יש לי כבר משנייהם, אך אין זו הסיבה האמיתית למה שאמרתי, אמרתי שלא איכפת לי העיקר שיהיה בריא במקרה שלנו זה באמת כל שרצינו, רק שיהיה בריא, אחרי כל הטיפולים שעובר בני ואף שינויי מקום מגורים שיאפשר לילדי להשתלב בחברה טוב יותר בשל קשייו, באמת כל שרצינו הוא בריאות...... והנה היום השחור הזה, אין מין, אין בריאות, ולפתע גם חיים אין פה. בתי טפו טפו טפו ילדה מדהימה ובריאה מקסימונת קטנה, לכן לא פרטתי פה הרבה עליה, למרות שהיא אור חיינו, אבל אלוהים אדירים, למה להעביר כל כך הרבה ייסורים משפחה אחת. לפי מה שאני קוראת כאן, רבות הן המשפחות שעברו תופת כזו או אחרת יותר מאחת. ליבי עמכם. גאמי.

 

[ריננית היחידה]

מחבקת אותך חזקק../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

אין מילים לנחמה...

 

[גאמי]

תודה לך ריננית. מרוב תדהמה לא כל

כך הקשבתי לרופא. מהי באמת פרוצדורת הפסקת ההריון בשבוע 15? מישהי יודעת?

 

[RGI]

האחרונה שציפיתי שתגיע לכאן

זו את. מכירה אותך מספיק ויודעת שאת חזקה מאוד גם אם כרגע את לא מרגישה את זה. מחזקת אותך ושולחת המון חיבוקים לך ולכל המשפחה. ממני.

 

[roz30]

../images/Emo201.gif

זה המקום זבומותרלהתייאש למען הוצאת קיטור וגם לשקוע בשחור אך גם זה המקום שממנו יוציאו אותך ולא יתנו לך ללכת לאיבוד בשחור אלא יחזיקו למענך את האור הכי חזק כדי שתראי את הדרך למעלה היא ארוכה אך אפשרית .

 

[גאמי]

תודה רוז

 

[איתיהב]

גאמי יקרה מאוד.

אני קוראת את ההודעה שלך ובוכה. גם לי יש ילד חולה בבית, כתבתי כך בשירשור ההכירות. גם אני לא יודעת למה משפחה אחת צריכה לספוג את כל הדברים הקשים. מה בסה"כ אנו מבקשים? לפעמים אומרים לי תגידי תודה רבה שיש לך ילדים בריאים, האמת שהילד הבכור חולה.ואיזה רופא אמר לי שאני צריכה להתפלל כל יום שהילד קם בבוקר בריא ושלם.יש לו עורק ימני במוח שהולך ונחסם, ואם העורק יחסם לגמרי אז זה יכול להיגמר בשיתוק או חלילה מוות. אני לא יודעת אם מה שכתבתי עוזר לך במשהו, אך תדעי שאני מבינה את מצבך. גם אני לפני כחודש עברתי הפלה, מס' 5, גרידה מס' 3. ליבי איתך, ומתפללת שתצליחי.

 

[גאמי]

איתיהב, הסיפור שלך כאב כל כך.

אני חושבת שילד החולה בדבר מה פיזי, ותחושת החרדה המתלווה לטיפול בו שונה משלי וכמעט בלתי נסבלת. אני מוסרת לך חיבוקים רבים שאייקונים קרים מלהכיל. תודה לך על התמיכה, איזה כיף לראות שיש גם מקום כזה באינטרנט כואב אבל כל כך חם.

 

[זיוה33]

כמה נורא,

לרגע חשבתי וקיוויתי שזו הודעה שמחה.. אני משתתפת בצערך.את כבר למודת מאבקים והלב פשוט איתך. שולחת לך חיבוקים גדולים ומאחלת לך הרבה כוחות לחיים האלו,למשפחתך והרבה כוחות לעצמך.זיוה.

 

[גאמי]

תודה זיוה. אני חושבת שאני עוד בשלב

ההלם, לא מסוגלת להכיל את גודל האירוע. המון תודה זיוה המון.

 

[גילי י]

אוי אלוהים אדירים!

בקשר לילדים (זה יחסית יותר קל...) אני חושבת שזו הזדמנות לעזור לתמוך בתפיסה את המוות. אי אפשר לא להיות שם עבור הילד הפוחד ואפשר לעזור לו בתיווך. כלומר להציע אפשרויות ולשאול מה הוא חושב, איך הוא רואה. למשל-שיש אנשים שמאמינים בגן עדן, או מאמינים בגלגול נשמות, או מאמינים באלוהים רחום וחנון שאוסף לצידו ותחת חסותו את כל המלאכים שנהיו מילדים כאלה...אינך חייבת להמליץ על פרשנות מסויימת ,את יכולה לתת רשות לפרשנות רכה של הנושא.בנוסף את יכולה לתת לגיטימציה מלאה לרגש של אכזבה,צער וגם כעס על מי שאיכזב,שלא התממש, שלא איפשר... אני רואה שאצל הילדים זה מגיע יותר טבעי וזורם-כשמאפשרים להם. התקשורת מותנית ביכולת ההכלה, ההבנה והגיל אבל הרעיון זהה. הכינו אותם לתקופה בה אמא ואבא יהיו עצובים,מדי פעם יבכו,יצתערו. שתפי אותם בצער שלך על מה שלא קרה למרות שרצית כל כך. רק שימי לב לא להניח על כתפיהם את צערך. השתתפי איתם. איתך בכאבך הבלתי נסבל כרגע,גילי

 

[גאמי]

גילי קודם כל תודה לך חיבוקים ושלא

תדעי עוד צער. בקשר לבני, כבר דיברנו על גן עדן, על אלוהים וכנפיו הרחבות, על כליון הגוף, כי עם הבן שלי אי אפשר שלא לתת לו להוציא את הכל החוצה. אז ההתעמתות עם המוות נמשכת גם כך המון זמן. עדיין לא ברור ליאיך אני הולכת לעשות זאת הפעם. מה אומרים מה לא לומר. כמובן שלגיטיציה אנחנו נותנים בבית לכל נושא. והוא ילד שמדבר על כאביו המון. את זה לפחות אני זוקפת קצת לזכותנו שיש בנו את הכח להכיל אותו ואת כאביו, לא תמיד ובכל משפחה זה כך. ואם משהו אופטימי, אני מקווה שגם בגיל ההתבגרות של ילדינו הם יחושו מספיק חופשיים לבוא ולדבר איתנו עדיין, זה חלק גדול מלצלוח את גיל הטיפש עשרה בשלוום. גילי תודה גלית

 

[גילי י]

לדעתי

תני לו לדבר! שהוא יתחום את המרחב שבו הוא מסוגל להמשיך ולקלוט. שהוא יעלה השערות. שאלי אותו! שימי אחריות למילים אצלו. אל תחששי! את אדם בוגר ואחראי ואת מכירה אותו היטב! אתם בעצם! אתם תדעו מה לאמר,קודם תקשיבו. גם באבלכם הענק עודכם הורים,עודכם אוהבים,עודכם אחראים. אני חושבת,גם במקרה של בנך, שתפקידכם לעבד את הפלט שלו,"תרגום" תחום שאיתו יהיה מסוגל להתמודד. אני מבינה שקביעות באוטיזם לסוגיו היא קריטית-ובכן מוות הוא קבוע! איתך,גילי

 

[גילי י]

אלוהים כמה אחריות יש אצלי בפלט!!!!

לא התכוונתי! התכוונתי לחלק שלו ולחלק שלכם,שיהיה ברור. מצד אחד סומכים וקשובים מצד שני לוקחים אחריות (

)ומסדרים את הדברים בשמותיהם ובמקומם. עצב,כאב, פחד...הכל במידה-בגלל המגבלה ...

גדול!

 

[אמא של תומר ודניאלה]

אוי גאמי יקרה...

כואבת איתך ואבלה איתך. נורא נורא קשה. אין לי תשובה לשאלה הקשה למה אלוהים מנחית עלינו עוד ועוד מכות. אני כל הזמן מחפשת מה עשינו רע, אבל לא מוצאת. כנראה שלא מדובר ב"שכר ועונש". אנחנו פשוט בצד הרע של הסטטיסטיקה. שולחת לך חיבוקים וחיזוקים.

 

[מרים15]

גאמי

כל כך קשה. בשורה שמגיעה פתאום ללא אזהרה. ממה שהבנתי לילדים הגדולים צריך להגיד בפשטות ובישירות בלי להאריך בהסברים. תלוי בגילם. אולי אפילו להתייעץ עם פסיכולוג.

 

[bezeq]

../images/Emo201.gifאין לי מילים.היי חזקה וחישבי

על העתיד שעתיד להיות ורוד מחבקת גילה

 

[harelr6]

כ"כ כואב

מבינה את כאבך ואת ההלם. מחבקת אותך. לשאלתך מה עושים עכשיו - שתי הפלותיי האחרונות היו בשבוע קרוב לשלך, באחת עברתי לידה ואז "ניקוי" ובשנייה ביקשתי לא לעבור זאת שוב והפנו אותי לאסף הרופא, שם מבצעים גרידות במיומנות. מקווה שתעברי את החלק הפיסי בקלות יחסית ואת הנפשי... יקח קצת זמן, אך הזמן עושה את שלו ואנחנו פה. שוב חיבוק, שלך נילי.

 

[גאמי]

הי אנשים יקרים

אני נמצאת עכשיו כבר מהבוקר בבית החולים, כרגע מתחילים הצירים של הזירוז. מקווה שאולי עד מחר אחר הצהריים אהיה כבר בדרכי הביתה. היום אני חשה כבר טוב יותר והרבה בזכות התמיכה שנתתם פה בשפע. המון תודה. תודה לכולכן נכנסתי עכשיו לפורום והופתעתי לגלות כמה תגובות וחיבוקים חיכו לי כאן. תודה גאמי.