עזרה

luliy

New member
מה שאוסנת אומרת

"איך אפשר לוותר על ילדים עבור אהבה"? זה די מהדהד לי. אולי בגלל שאנחנו מיעוט זה נשמע כזה "איום". כל כך קשה לי לבודד את הרצון שלי, כלומר לדעת מה הוא הרצון האמיתי שלי, אני חושבת שיש לצורך "להיות כמו כולם" קשר. נורא קשה להיות "שונה". כשאני מדברת על זה עם אימי, היא מתארת לי מה זה ילד, ילד שנולד בשר מבשרך, ואיזו הרגשה נהדרת זו ( ואני בתגובה מזכירה לה את כל הסבל והמשברים שעברה איתי.. על כמה זה "נהדר") ועל כמה משפחה זה חשוב, ושלא אוותר על כך- פתאום התחושה של ללכת נגד הזרם, לחשוב שונה ,נמסה. אני זוכרת שנכנסתי ל"טוייס אר אס" לקנות לחברתי שילדה מתנה, ראיתי שם זוג עם תינוק בעגלה.. ואוו כמה זה חיזק את ה"שונות" שבי. שהבטתי בזוג הזה אפפה אותי תחושה של... "והם חיו.. באושר ועושר עד היום הזה". מצחיק לא? אולי בגלל שאין לי בן זוג, תרם להרגשה.
 
למעלה