..בבקשה תגיבו

[the only nona]

../images/Emo7.gif../images/Emo46.gif ..בבקשה תגיבו

ממש קשה לי בזמן האחרון...אני מרגישה לבד כל הזמן היום רבתי עם חברות שלי..עם אחת אנילא מדברת כבר 4 ימים ורבתי עם אמא שלי ואני לא מדברת איתה..שבוע שלם היום היא הושיבה אותי לשיחה ואמרה לי: 1. שאני כל היום בבית 2. שאין לי תחומי עניין 3. אני מנתקת את עצמי מהחברה ואחרי זה מתעצבת שלא קוראים לי לכל מיני דברים(נראה לי שהיא ניסתה להגיד שאין לי חברים) וביום שישי אני יוצאת מהבית פעם ב.. 4. שאני תמיד מחכה שיגדו לי מה לעשות ולא יוזמת אפפעם 5. בגלל שאני כל הזמן בבית אני משמינה 6. שאני שטלתנית בבית (אחותי צועקת בבוקר מעירה אותי...אתם לא הייתם צועקים "עוד פעם את אחת ואת חוטפת את המכות של החחיים שלך") ולא..לא השלמנו עדיין אני כל כך בדיכאון...כי בעצם מה שהיא אמרה לי דיי נכון וכלכך רע לי..אני מרגישה שאין לחיים שלי טעם.. בבית ספר הכרתי כמה..ודגש על כמה חברים חדשים..אבל זה לא מספיק בשביל להסתובב איתם מחוץ לבית ספר אני בוכה שאני כותבת את זה...אני מתחילה לחשוב שאם יקרה לי משו לאף אחד לא יהיה אכפת.. בבקשה תעזרו

 

[Come Alive]

אוקי אוקי אוקי

דבר ראשון-> בלי לחץ ובלי דרמות. את סתם מכניסה את עצמך לסרטים, וחבל, כי אנשים מסביב לא אוהבים אנשים שמכניסים את עצמם לסרטים ומרחמים על עצמם סתם. זה קטע כזה של החברה. [תאמיני לי-> אני הייתי צריכה ללמוד בדרך הקשה]. דבר שני-> היא אמרה לך את כל זה? את יודעת שהיא צודקת? את מרגישה שאת מאבדת את כל מי שמסביבך? כבר עשית רשימה? הנה, כל כך הרבה סיבות להתחיל לפעול לאט לאט ולשנות את הדברים האלה. זה לא לשנות את עצמך, זה לא אומר שאת בנאדם רע, בנאדם לא טוב, בנאדם חרא ומסכן, זה אומר שאת צריכה להתגמש קצת בשביל אנשים סביבך, להתאים את עצמך לסביבה. if you like it or not. אז תסתכלי על הרשימה הזאת, ולאט לאט תתחילי לנסות לעשות הכל כדי שדברים יתחילו להשתנות.. כמו שעושים בדר"כ בגיל שלנו. -תצאי מהבית קצת. אפילו סתם להסתובב. -חפשי לך דברים שמעניינים אותך מעבר למה שאת בדר"כ עושה, תקראי מגזינים תראי למה את נמשכת יותר, תחפשי חוגים או סדנאות מעניינות שיכולות לקרוץ לך.. -תתחילי להיות יותר חברותית לסתם אנשים, להסתובב עם גב זקוף יותר, לחייך לאנשים בביה"ס שלך, להתחיל שיחה על סתם.. את לא תראי מוזרה, את תראי חברותית. -תתחילי ליזום. -משמינה.. אז תסתכלי על מה שאת אוכלת, או תצאי מהבית תסתובבי קצת, תעשי הליכות. -אם לא מוצא חן בעינייך איך שאת מדברת לאנשים בבית שלך, אל תעשי את זה. אל תצעקי כאלה דברים על אחותך, תשמרי על הפה שלך, תהיי פחות אימפולסיבית, את יודעת הרי לאן זה מוביל בסוף. קצת מחשבה תחילה. אני לא יודעת בת כמה את, אבל כנראה שאת מתבגרת, אם את בפורום הזה. זה הגיל, מותק, זה הגיל. אומרים לך משהו? את מאמינה שזה נכון? את חושבת שזה משהו שאת לא אוהבת בעצמך? יאללה, תתחילי לשנות את זה. Suck it up, אל תעלבי, ויאללה בלאגן. תשני את כל הדברים שאת לא אוהבת בך. את היחידה שיכולה לשנות הכל. תאמיני לי, אני יודעת. בהצלחה.

 

[the only nona]

תודה על התגובה..

את צודקת (וגם אמא שלי) שאני צריכה להתגמש..ויותר לחפש תעסוקה ולא לחכות שימצאו לי.. שבוע הבא אני מתחילה להתנדב! ולא אמרתי שאני לא חברותית..כבר עברתי את הקטע הזה... ובטח שבבית ספר אנ י מסתובבת עם בטחון וגב זכוף וחיוך סתם וכו כו' אבל אני פשוט בנאדם שלא נעשה חבר של מישהו כלכך בקלות וכן..אפשר להגיד שאמא שלי אמרה לי את הדברים האלה..ולא! לא מפריע לי איך שאני מדברת לאחותי! פאק! היא מעירה אותי בבוקר בצעקות! מי לא היה מאיים!? תודה על התגובה (היחידה דרך אגב) 3> 3>זה קצת עודד אותי

 

[U n d e r w a t e r]

ואו, אין לך מושג כמה אני מבינה אותך

אני אישית, שונאת את ההערות האלה של האמהות. בכללי על כל מה שאמרת, אבל דבר ראשון אני חייבת לציין שזה כל כך מעצבן שהורים ככה נוקטים עמדה בריבים של אחים, ואף פעם הם לא יהיו לצידך. דבר שני, באמת כמו שכבר אמרו פה, תנסי להכיר עוד אנשים, להרחיב את מעגל החברים שלך, נכון שזה קשה בהתחלה, אבל אין מה לעשות, פשוט להיות חברותיים וזה... גם אני לא הילדה הזאת שמתחברת לאנשים תוך שניה, זאת אומרת אני מנסה, אני חברותים והכל, אבל לא יודעת, כנראה שאני חושבת שאני ילדה נורא משעממת אז אני לא מתאמצת לשתף אחרים, וזה לא שאני לא רוצה, אני לא יכולה.

 

[the only nona]

מישהו מבין אותי../images/Emo24.gif ...

ונכון..יש מחסומים...אבל אין דבר כזה לא יכולים