לבד בחג

[מלי62]

../images/Emo7.gif לבד בחג

כן הסכמתי לאחר לבטים גדולים שהילדים יהיו בחג אצל האבא. מאז שעזב את הבית וחי עם הידועה בציבור לא הסכמתי שיהיו אצלו בחג בטענה (לא יודעת אם צודקת או לא) שמי שקם בלילה,מי שהולך איתם לרופא,לצו גיוס ראשון הוא עושה את החגים איתם. טוב הוא לא התווכח בכלל והחברה שלו שמחה בפרט. אך אין לי מושג מה עבר לי בראש המבולבל שלי ואמרתי לעצמי מספיק אם זה ומגיע להם להיות עם אבא בחג. (הבן הגדול אמר אמירה כואבת אמא אני שונא את החגים מחכה רק שיגמרו שונא חגים כבר 4 שנים). מרגישה מעכשיו שהקירות מתחילים לסגור והעצב גובר וכן הדמעות יורדות הרבה. אך אהיה חזקה בחג זה בסך הכל 2 לילות ו3 ימים. שתהיה לנו שנה טובה וקלה ממה שהיתה, הרבה אהבה והבנה

 

[שחר 33]

מלי, תחשבי רגע קצת גם עליו

למה שהוא יישאר לבד בחג ? לדעתי נהגת נכון ומכיר את העצבות שבך מקרוב מאד. יש לי רעיון נפלא עבורך במיוחד לחג כמו "ראש השנה". יש מעט מאד חגים שהם שבתונים של שלושה ימים (ראש השנה , שבועות ואולי עוד משהו) בימים האלה תתחלקו !!! מי שיוצא תורו לקחת את הילדים, יהיה איתם לכל היותר 48 שעות וכך ישאר לבן הזוג השני עוד יום מלא בחברתם. בכל שאר החגים, זה חייב להיות, חג אצלו , חג אצלך, ולא משנה מי הולך איתם לרופא...זה פשוט לא רלוונטי. והרי חגים הם זמן מצויין להיות ביחד בחיק המשפחה, וילדייך הם קודם כל גם המשפחה הראשונית שלו, אם תרצי ואם לא. אם תביטי על זה מזוית אחרת, את מוזמנת ללכת בחג למסיבת נודיסטים חחחה או להתפרע כמו שמתפרעים כאשר אנחנו לבד, זה לא כזה נורא, קחי את חצי הכוס המלאה, בסה"כ זה רק שאלה של זוית ראיה. אולי ככה הבן יאהב את החגים בדרכו שלו. מלי היקרה, מחבק אותך ומאחל לך חג שמח ונפלא. שלך, שחר 33

 

[מזל היחידה]

מבצע לחג הבא עלינו לטובה.....

מי שאין לו לאן ללכת מוזמן לבוא אלינו להתארח (כמובן לא לשכוח להביא אוכל מהבית

) ובלי שום קשר שזאת הזמנה מכל הלב........ גם אני והילדים יחד לבד רגילה להיות לבד בחג איתם או בלעדם אנחנו נהיה בחג עד יום ראשון בבית ונעשה חג קטן משלנו יהיו חסרים בו כרגיל כמה חלקים כמו מישהו שיקח אותם לבית כנסת כמו שנהג אבי לעשות וגבר שיברך במקומי כי לי נמאס לברך כמו גבר אבל זה מה יש ובגלל זה שונאת אולי גם את החגים ושונאת ללכת לאחרים אז אנחנו נהנים כפי יכולתנו ומי שבא ברוך הבא.

 

[Lonely In Blue]

אל תברכי כמו גבר

תברכי כמו אשה נכון , הזכרונות, בית אבא... אבל, בינתיים, העולם השתנה. ותתחילי לחשוב, למה רק אביך היה מברך. מה ההעדפה הזאת ? ומה ,אימך השקיעה פחות ? והנוסטלגיה, רק תוביל לעצבות. עולם ישן, עדי היסוד נחריבה, מגב כפוף נפרוק העול, עולם חדש, על החורבות אז נקימה ..... לפעמים יש יתרון בלהיות סנילי. הפרטים השוליים מתחפפים. נותר רק. מה שאינו סנילי יתקשה להסכים עימו.

 

[deena]

מלי יש כמה דרכים

קודם כל תחשבי. לא מגיע לך קצת זמן לעצמך לפעמים? לנוח, לקרוא, להיות עם חברים, ללכת לים או סתם לישון? קחי את השמן בלי הילדים בתור בונוס נהדר שקורה לך לעיתים רחוקות, ותנצלי אותו. אולי לקראת החג הזה לא תספיקי, אבל תתכנני לחג הבא - נסיעה לבד או עם חבר/ חברה, או כל פעילות אחרת. תראי את גרושך בתור בייבי סיטר. תנצלי אותו. ועוד דבר. תחשבי על הילדים. הם לא זקוקים לזמן עם האבא שלהם? לפגוש את הסבא וסבתא מהצד השני? לא מגיע להם משפחה מורחבת? לא מגיע לסבא וסבתא לבלות עם הנכדים שלהם? ובתכלס. תתכנני לך. חג אצלך חג אצלו. יש המון חגים שיש להם חג ראשון וחג שני. תתחלקו מראש. הם אצלו בראש השנה? אז בשנה הבאה הם אצלך בראש השנה. או שהם אצלך השנה בפסח. קחי לוח שנה ותתכננו את זה. תתחלקו בזמן של הילדים. אין ברירה. ודרך אגב - נורא נורא נורא כיף להיות לבד. ניסית את זה כבר? השקט הוא פנומנלי. האנחת רווחה - בלי שאגות של ´אמא אני רעב´ ´אמא הוא הרביץ לי´ ´אמא תגידי לה´. זה מזל של גרושים - יש לנו מדי פעם חופשה להיות אנשים. לא הורים. פשוט אנשים. אפילו עם זה רק ליום אחד או לכמה שעות. זה עושה המון הבדל לחיוך שלך. תנסי את זה.

 

[*יערית]

חגים.....שבתות.....

האקס שלי בא ממשפחה מאוד מאוד מצומצמת הוא והוריו וכמעט בכל חג אני "מוותרת" על הזכות לחגוג ערב חג עם הילדים כי אני "מרחמת" על הוריו שיסבו לשולחן ריק ..בעוד שאני חוגגת עם משפחתי המורחבת תודה לאל, אז הרבה פעמים אני מרגישה עקיצה כאשר כל האחינים שלי שואלים איפה הילדים?אבל יש בי שמחה שיש שם משפחה אחרת שחולקת את החג עם היהלומים שלי את ערבי החג וזה עושה להם טוב בלב..וכמובן יש אור בבית!(ורעש

) לא יודעת מה יהייה בעתיד....אבל אני מאוד גמישה עם החגים בעיקבות זה... לגבייך ,אולי הפעם תתגמשי..ותמצאי עצמך מבלה בחיק חברים או משפחה למרות שהילדים הם המשפחה הכי הכי קרובה שיש! אל תתעצבי...אל תכעסי....אל תתחילי בחשבונות (אמא שלי טובה בהם) אני גידלתי,אני האכלתי,אני חינכתי,אני לקחתי לרופאים,אני ואני.... את את התפקיד שלך עשית בכבוד ובאהבה..ועל כך אין לבקש תמורה! הילדים ינהגו בהתאם לזאת וימים יגידו...... חג שמח שיהייה לך

 

[החתולית]

ציון לשבח להורים שלי

הם גרושים כבר יובלות - בהתחלה לא דיברו אחד עם השניה וכעת... חוגגים את כל החגים יחד: אבא שלי עם אשתו וילדיו, אמא שלי, אח שלי ומשפחותו ואני ומשפחתי. אנשים תמיד מרימים גבה כשהם שומעים על הסידור הזה - שנה אצל אבא שלי, שנה אצל אמא שלי, כל המשפחות מתאחדות 0לפעמים אפילו ההורים הפולנים של גיסתי, אוףףףףףףף). אבא שלי לא מוותר על הכבד הקצוץ של אמא שלי, ואמא שלי מתעקשת שבפסח לא נאכל אורז, כי חמותה (אמא של אבא שלי) לא אכלה אורז וכך היא נוהגת. בקיצור - באמת לא רגיל. האקס שלי הוא קיבוצניק שלא ממש מייחס חשיבות לחגים כמו ראש השנה ופסח, הוא חוגג את שבועות ויום העצמאות - כך שבדרך כלל אפיקי איתי בראש השנה ופסח. נדמה לי, אפילו, שהוא מעדיף להיות עם המשפחה שלי בחגים האלה כי האוכל הוא בדיוק האוכל שהוא אוהב, כי שמח אצלנו בחגים ואילו במשפחה של האקס שלי זה לא תמיד כך. אני מוכרחה להגיד, שאני לא רואה את עצמי חוגגת את החגים איתו ועם משפחתו החדשה.... אבל מי יודע ????????????

 

[deena]

הלוואי שהיה אפשר

ואם רק בשביל הילדים.

 

[החתולית]

אני בכלל לא בטוחה שאני רוצה

אפילו בשביל אפיק. שמחה מאד בזמן שלנו לבד, שמחה מאד באוירה המשפחתית המיוחדת מאד של המשפחה שלי - אבא שלו אף פעם לא הסתדר עם זה, זה נראה לו מוזר ומשונה הוא היה מעדיף לאכול ולחזור הביתה. את יודעת מה ? אני לא רוצה לחגוג איתו חגים וזהו (וגם הוא לא)

 

[מזל היחידה]

ואני בכלל במקומך...

דופקת שינה עמוקה עד צאת החג בהכי כיףףףףף

 

[החתולית]

ולוותר על האוכל הנפלא של החג ???

בחיים לא ! אבא שלי מבשל נפלא אמא שלי מכינה כבד קצוץ וקומפוט שלא מן העולם הזה והברכות של ראש השנה - יאמי.... הפה מתמלא לי ריר רק מהמחשבה. רק חבל שאני נוהגת, אז לא אוכל לשתות יין

 

[deena]

אה כן. אוכל של אמא שלי.

נטול כולסטרול. דיאטטי. עם המון ירקות אנטי קרסינוגניים- נבטי ברוקולי. כרוב. ברוקולי. עוד ברוקולי. מאודה. ולקינוח? עוגיות גרנולה? או אולי מתכון מוצלח נוסף ממגזין prevention. שנינו חוזרות רעבות אך מאוד בריאות. ואני מביאה בתיק חטיפים לשני שאנחנו מחביאים איתנו בחדר - אחרת היא באמת תשתגע. ובפעם האחרונה שהתיישבתי שם על בקבוק יין - קיבלתי כאלה מבטים..........

 

[מזל היחידה]

אוי זכרונות אתן מעלות לי...

אין כמו האוכל של אמא או של סבתא רק שהן כבר לא איתי ובכל זאת אם הילדים לא היו איתי הייתי הולכת לישוןןןןןןןןןןן

 

[החתולית]

על מה את מדברת????

את יודעת איזה אוכל נפלא אנחנו אוכלים ? קודם כל הברכות של ראש השנה - עזבו אתכם מהדברים הרגילים, תפוחי עץ, תמרים, דלעת וכאלה, יש לנו מוח שאבא שלי מכין (שנהיה לראש ולא לזנב), יש קציצות פראסה שאשתו מכינה, יש ריאות במיץ עם המון קוזברה ועל זה אני ואח שלי רבים כל שנה מחדש, יש קציצות דגים שאני מכינה וגפילטע פיש שלא אני מכינה, ויש לחם טעים מאד. אחר כך.... צריך לאכול ארוחת ערב, לא ? אבא שלי מכין תמיד תבשיל כלשהו עם ארטישוק ירושלמי, ויש אורז של אמא שהוא הכי הכי בעולם, וכמובן כבד קצוץ, ועדיין לא דיברתי על הבשר והעוף. אוי....נזכרתי שלא אכלתי כלום היום.... אני מתה מרעב !

 

[*יערית]

מה את אוכלת אצלינו בד"כ?../images/Emo13.gif

מקווה שזה מה שאמא שלי תכין וזה רק על קצה המזלג

לפעמים אני כבר ניגעלת מכמות האוכל.... אבל כנראה ככה זה אצל מרוקאים...

 

[מזל היחידה]

רעה אחת למה את מתגרה בי?../images/Emo7.gif

החלק הכי קשה בחיים זה הלבד בלי משפחה כל כך בלי התבשילים האהובים שכמה שאוכל לעשותם לא רע הם לא כמו של... שונאת חגיםםםםםםםםםםםם

 

[מזל היחידה]

זה היה לחתולית

אבל קבלי עוד חתול ממני לפני שאני הולכת לנוםםםם

 

[deena]

מזל - זה אולי לא כמו

אבל את יכולה גם להתחיל מנהגים משל עצמך. שהנכדים והנינים שלך יסתכלו אחרוה ויתענגו על הזכרונות שאת יוצרת. אל תשנאי חגים. תייצרי משהו שאת אוהבת ושיגרום לך לחצי חיוך אפילו, יחד עם הגעגועים. בכל עצב יש גם קצת שמחה. חפשי אותו. אולי יצא מזה משהו טוב?

 

[*יערית]

למה בעצם אנחנו שונאים חגים...?

או כל מה שמדבר על משפחתיות ועל ביחד? נכנסתי לפורום ילדים להורים פרודים ובטח גם גרושים, והיו כמה ילדים שגם כתבו על השנאה שלהם... מה שמחזיר אותי אחרונית בשנים אל הבחור שאהבתי לראשונה בחיי עד עימקי נישמתי..הוא היה הולנדי והוריו התגרשו שהיה בן 3, מאז הוא שנא לחגוג את החגים הנוצרים,ואז הוא מכיר יהודייה כמותי שלא כ"כ ויתרתי על מנהגיי היהודים ונישבה בקיסמם

פתאום הוא הרגיש מחובר..פתאום הוא רצה לחגוג...כנראה שאהבה עושה משהו לבן אדם..והילדים שבאים משפחות שהורים נפטרו או התגרשו מרגישים שגם חלק מההווי הזה נעלם עם הוריהם. אני משתדלת ל"חקות" את הדברים שספגתי עם השנים מילדותי..כמובן שאת הטובים שבהם בכדי להעביר לילדיי עוד חלק מתחושת שייכות! ואת מזל..אולי הגיע הזמן שגם תערכי להם "סדר" קטן..ושילכו איתך לבית הכנסת..וירגישו הכי טיבעי כמו בבית של אבא וסבא! גם לך זה יסב נחת ואושר.... שנה טובה מתוקה..רק אושר מהשנה הזו והלאה.

 

[שושן פרא]

נכון ולא נכון ../images/Emo141.gif

נכון, שמי שהקטע המשפחתי נעים לו, אוהב חגים, ומי שלא - לא. לא נכון, שבמשפחות "רגילות" הקטע המשפחתי תמיד נעים. לדעתי, מי שחווה את המשפחה שלו (חד הורית או דו הורית) כחמימה ותומכת, יאהב את החגים. מי שחווה אותה כמקור לביקורת ולתחרות... אולי לא.