העולם עדיין מלא בעבדים שלא יצאו לחירות

רפפם

New member
../images/Emo7.gifהעולם עדיין מלא בעבדים שלא יצאו לחירות

"אנחנו אמנם חוגגים את חג החירות - אבל בעולם היום נסחרים יותר בני אדם מאשר בכל תקופה קודמת בהיסטוריה, לאור ההיצע הגבוה בכוח העבודה והרדיפה אחר רווחים. בניגוד למה שאפשר לחשוב, יש עבדים בכל מקום. אולי גם בדירה ממול " יש גם לזכור שכולנו עדיין עבדים, כפי שהבודהיזם והיוגה והתאוסופיה מלמדים אותנו, עבדי היצרים, הפחד האגו והתאוות, חשבתי על משהו: אולי אפשר לעשות מידה כנגד מידה. אנחנו נעשה מה שאפשר לעזור לאנשים מסכנים לצאת מהעבדות שלהם, ובזכות זה נצא מהעבדות לאנוכיות ולאגו לחירות של הנשמה, מה שקרוי הארה
 

roniia

New member
| בדיוק כך. כשאנחנו עובדים על פגמי האופי שלנו

או מלמדים אחרים כלים להתמודד עם רגשות, כלים שמלמדים לחיות במודעות, אנחנו משתחררים צעד אחרי צעד. כאשר אנחנו בכנות בוחנים התנהגות שלנו, מחשבות, או אמונות שלנו, אנחנו משפרים את התקשורת שלנו עם הסביבה בה אנחנו חיים, עם אנשים סביבנו. ובכך משפיעים עליהם, לטובה. חשוב לזכור את זה, ...., לפעמים כשקשה שוכחים את זה
 
מה שאת מציעה שה להמיר עבדות אחת

בעבדות מסוג אחר. פגמי האופי אינם גורמים לעבדות אם את משלימה איתם. העבודה על שיפור ותיקון הפגמים גורמת לעבדות לתהליך עצמו.
 

רפפם

New member
היית אומר אותו דבר למי שפגמי האופי שלו

הם פדופיליה או קליפטומניה?
 

freearth10

New member
נראה לי שאתה ורוני

מתכוונים לאותו הדבר. רוני מדברת על השלב של המודעות שהוא תחילתו של כל תהליך של שינוי. אתה מדבר על המשך התהליך שבחלקו יש שחרור, קבלה,מבט שונה רחב יותר ועליה בספירלת המודעות...
מאיה
 

neophile

New member
לא הגזמת קצת עם הדיבורים

על הארה ? אתה מדבר על לצאת מהעבדות לאנוכיות ולאגו שזה טוב ויפה אבל זה לא מה שמביא להארה בשביל הארה אתה צריך לבנות בעצמך משהו שלא קיים בך עדיין להשיג הישגים מסויימים שדרכים רוחניות מבטיחות לך שהם הפירות של התירגולים שלהם וכמובן שמדובר בתירגולים מגוונים ולא רק "מדיטציה" כללית
 

רפפם

New member
טוב, אז נשנה את זה ל"הבנה פנימית"

אני בסה"כ מביא דברים אקלקטים, לא המצאתי את הגלגל. לפי התאוסופיה, ובכלל היוגה ועוד מסורות רוחניות כמו הקבלה, הנשמה יצאה מהמקור בסופו של דבר חוזרת למקור שלה (אלהים, מודעות קוסמית, שם אחר...) וזה מה שנקרא הארה או נירוונה, זה המצב של החופש מהעבדות ליצרים ולעוד ועוד חזרות לעולם הזה (מה שקרוי הסמסרה) ושורש הבורות, העבדות, כפי שאנו למדים, זה האנוכיות והתאוות
 

neophile

New member
גם אני הייתי אקלטקטי הרבה זמן

לפי דעתי אתה יכול להשיג הבנה מוגבלת מאוד בתחום הרוחני כשאתה לא עובר אימון מסודר על פי דרך כלשהיא בין אם זה בודהיזם או יהדות קבלית או טאי צ'י וטאויזם תחשוב על זה שיש המון תרגילים שונים במסורות האלה מה שאתה מדבר עליו ... זה בודהיזם עממי ההתפתחות הרוחנית היא הרבה יותר מורכבת מרק להמנע מאגואיסטיות ... שזה לא שונה מהציווי של היהדות "ואהבת לרעך כמוך" אין ספק שזה חלק חשוב אבל זה כמו הצעד הראשון , שרק מראה על כך שאתה מוכן לדברים גדולים יותר
 

רפפם

New member
יש לעשות הבדלה: אני אומר שאת האמת

ממילא אתה לא יכול לתפוס לגמרי, אנחנו יכולים לדעת עד לגבול מסוים, אבל מה שאנו כן יודעים לפי המסורות השונות זה שיש סבירות גבוהה שזה מה שקורה עם הנשמה(יצאה מהמקור, פיתוח בתקופות חיים שונות ובסוף חזרה אליו וכו') ושישנן כמה דרכים שונות להגשים זאת, זה דווקא שונה מהבודהיזם שלא מדבר ממש על נשמה ולא מדבר על מקור מסוים. אם כבר זו רוחניות עממית. בכל זה דיברתי על השקפת עולם ועל תפיסת המציאות, לא דיברתי על התירגולים, שעדיף שיהיו לפי דרך ספציפית ולא פה ושם. להימנע מאגואיסטיות זה שלב ראשון, אבל "ואהבת לרעך כמוך" מה שקרוי גם קארמה יוגה זה יותר מכך, זה אומר הקדשה עצמית לעשיית הטוב שלא על מנת לקבל פרס ובכך יציאה מהעצמי הקטן שכובל אותנו.
 

neophile

New member
השאלה החשובה היא מה אתה מתרגל ?

כל אחד יכול לדבר אבל תירגול הוא מה שמשנה
 

freearth10

New member
ממש לא מסכימה!

אני מכירה ילדים שיודעים את לוח הכפל מבלי לתרגל אותו. אני מכירה מבוגרים שלא למדו שיעור אחד בכלכלה ומציעים להם משרה של גזבר. תרגול הוא כלי, כלי כדי להגיע למטרה. יש אנשים שזקוקים לו מאוד, יש אנשים שזקוקים במידה זו או אחרת. יש אנשים שלא זקוקים לו כלל, כי יש להם דרכים אחרות להגיע לאותה המטרה. לדעתי גם לא חשוב מה אתה מתרגל. כל מה שאתה מתרגל יוביל אותך למקום חדש שלא הכרת קודם ושם אתה שוב בצומת שכל האפשרויות פתוחות וכל מה שאתה בוחר זו הבחירה הכי נכונה לרגל ספציפי זה.
מאיה
 

ש מ ש א

New member
כמה שאת צודקת

יש בינינו כל כך הרבה אוטו-דידקטים שיודעים יותר מלמדנים, כל כך הרבה מוכשרים-"מלידה" שמצליחים יותר מכאלה שעובדים קשה על תרגול (למשל במוזיקה או בספורט - אלה דוגמאות שנגישות לכולם). ואני גם מסכימה עם הקביעה שלך, שבחירה היא נכונה לרגע ספציפי ושאולי ברגע אחר הייתי בוחרת אחרת, ושמן הסתם בזמן אחר בחיי אבחר במשהו אחר. זה נכון לגבי כל אחד. צריך רק לזכור את זה ולא להצטער בדיעבד (בדרך כלל אנחנו טובים מאוד בצערים מיותרים כאלה).
 

neophile

New member
אבל אני לא מדבר על חשבון

אני מדבר על התפתחות רוחנית מה היא ההתפתחות בהתפתחות רוחנית ? מה מתפתח ? מה לא היה קיים לפני ? אם אני רוצה להתפתח ולהיות בודהא או Chryst או מאסטר או איך שתקראו לזה כיצד אני עושה את זה? אני שואל בתור נושא לדיון ולא מתוך תקווה שתביאו לי את התשובה ..
 

freearth10

New member
למידה היא למידה

וזה לא משנה אם מדובר בלמידה של ח י ש ו ב כמויות או של התחשבות בזולת. אפילו השפה יודעת שמדובר באותו השורש
. אין לי מושג מה אתה צריך לעשות כדי להיות בודהא ואני בספק אם אי פעם תוכל להיות בדיוק כמו בודהא וגם לא בטוח שאתה באמת רוצה להיות כמו בודהא... אני יכולה לספר לך מה אני חושבת על התפתחות רוחנית. לדעתי כל מה שאנחנו צריכים לדאוג לו זה להרגעת הגופנפש, כי כשהגופנפש שלו, כשאני לא עסוקה באיך הקול שלי נשמע וגם לא בשמירה על כל מה שיש לי, אני פנוייה לפתח את האהבה שבי, להקשיב לדברים שלא הקשבתי קודם, לראות דברים שלא ראיתי קודם, להבין תהליכים שלא הבנתי קודם... זו בשבילי התפתחות רוחנית. וכל מקום שממנו אתה מתחיל הוא המקום שלך, המקום שהכי נכון לך להתחיל בו. אין כלל שמתאים לכולם. שהרי לכל כלל יש גם את היוצאים מהכלל...
מאיה
 

ש מ ש א

New member
מוסיפה בנושא ההתפתחות

לדעתי חלק נכבד בהתפתחות הוא עד כמה אני מפסיקה לראות / לחשוב / לרצות / לעשות / לחיות רק בשביל עצמי - ומתחילה לחלוק עם אחרים. אי אפשר להתפתח לבד. עד כמה אנחנו מבינים, שאנחנו חלק משלם שהוא הרבה יותר גדול ממה שאנחנו יכולים אפילו להבין, ואם לא ננהג כחלק אנחנו עוצרים גם את ההתפתחות של עצמנו וגם של השלם כולו? לדעתי ההתפתחות הרוחנית היא לא רק להתפתח בעצמנו - אלא לקדם יחד איתנו גם את האחרים ואת הסביבה, כלומר להתחשב, לעזור, לשפר, לתת, לעשות למען וכו' וכו' כלומר - אם אנחנו צריכים לדאוג להרגעת הגופנפש ולשלווה - אנחנו צריכים לעשות זאת בכל מאודנו למען עצמנו, למען אחרים וגם למען בעלי-חיים, צמחים, הסביבה והאדמה - וכך הלאה, בכל דבר.
 

freearth10

New member
../images/Emo45.gif

למרות שלדעתי זה מגיע בד בבד. ברגע שהגופנפש שלנו שלו - אנחנו מצליחים לראות רחוק יותר, את עצמנו,את הסביבה בה אנו חיים,את העולם, על כל רבדיו... הלמען עצמנו לא שונה מהלמען האחרים. הם משתלבים זה בזה.
מאיה
 

רפפם

New member
או, זו שאלה

יש את הזרם שקרוי ה"נאו אדוויטה" לדוגמא ראמש בלסקר שטוענים שמה שאנשים מחפשים ב"הארה" זה שקט נפשי, וגם אין טעם לדבר על התפתחות כי בכל מקרה, מה שאתה לא עושה, אתה כבר מושלם כי אתה חלק מאלהים ופועל לפי רצון אלהים בין אם תרצה או לא, ותגיע לתובנות כשתגיע אליהן, אין לך דרך להאיץ את הזמן, אתה יכול לעשות יוגה ומדיטציה ולהיות מוסרי וזה יתן לך הרגשה טובה, כמו שכדורים פסיכיאטרים יוציאו אותך מדיכאון, או אתה יכול לא לתרגל כלום וזה גם בסדר, בכל מקרה, כשתמות תחזור להתמזג עם המודעות האוניברסלית כי אין שום "אני" שמתגלגל בגופים שונים. ויש את התאוסופיה שמציעה דרכים לתרגול, וגם מורים כמו סוואמי שיבננדה שמלמדים אדוויטה בצורה של יוגה מעשית מאוד, עם שילוב של תרגול האסאנות, מעשים טובים כחלק משירות לחברה, מדיטציות שונות וכו'. אכן שיבננדה דוגל בהתפתחות רוחנית דרך תירגול כלשהו, כמה שיותר תתרגל כך יותר תתפתח עד שלאחר מחזורי חיים רבים תגיע לבסוף למצבך המקורי/טהור/מושלם. הוא טוען שישנן דרכים רבות לעשות זאת בכל הדתות ועליך לבחור דרך וללכת בה וכך תתקדם, לפי דעתי הוא קצת נאיבי מידי, הוא כנראה לא מכיר את האיסלאם והיהדות האורתודוקסית, או הקתוליות הפנאטית שלפי כל היגיון לא מביאות להתקדמות רוחנית
 

רפפם

New member
ציטוט של ראמש

Seekers continue to practice all kinds of self-torture without realizing that such 'spiritual practice' is a reinforcement of the very ego that prevents them from their natural, free state.
 
למעלה