כולכן מדברות על איפה אתן עושות את החג, ההורים שלו, ההורים שלך... ורק אנחנו..אתמול קיבלנו את הבשורה המרה , שאנחנו צריכים להישאר בעיר הדרומית... בגלל העבודה של הבעל... ולעשות את החג... לבד
אושר תסתכלי על הצד המלא של הכוס: אף אחד לא יכריח אותך לאכול גפילטע פיש לא תצטרכי לברך על סלק "שיסתלקו אויבנו", או על קולה "שיתקלקלו אויבנו"
ולא יכריחו אותך להסתכל על הראש של הדג המסכן
דרך אגב - במשפחה של רונן יש איזה מנהג לברך ברכה ולזרוק אחורה על הרצפה חתיכת כרישה. מכירים את המנהג הזה??? זה מטריף אותי!!! אני לא מסוגלת לזרוק דברים על הרצפה, פשוט לא מסוגלת לקחת חלק במנהג המוזר הזה
שלא כמוכם, אנחנו לא רואים את המשפחה כל סופ"ש, או שלא נדבר על פתאום לקפוץ לבקר... אין לנו את זה... ודווקא החגים והמפגשים האלו- בשבילנו זה ממש סיבה למסיבה ! רואים את ההורים,האחים האחיות ... ולבד- יש לנו הרבה ! הרבה מאוד ... אוףףף....
אבל, החברים הטובים גם הם נוסעים למשפחות, את יודעת, חגים אצלנו זה מילה נרדפת ל"נוסעים למשפחות"... נו, טופ... ננסה להוציא מזה את הטוב שבעניין... אני יעשה ארוחת חג רומנטית
בעייתי... כל שנה חמתי היא המארחת..והיא מזמינה את כלהמשפחה, ואצלנו...לא יודעת, נראה לי התרעה קצרה מידי, והם גם מוזמנים... נראה, נשאל... למרות שעוד לא סיפרתי שאנחנו לא יכולים לבוא לחג, אני מצפה לצעקות ואכזבה...
האמת שיש לנו אפשרות לאכול במלון כל ערב, וכל אורחת שישי (סידור מהעבודה...), אז אנחנו מנצלים את זה דיי הרבה בימים רגילים, אבל אני לא הכי אוהבת את זה בימי שישי או חג כי זה לא נותן אותה הרגשה... אני מעדיפה לבשל, ורק שממש לא מתחשק אנחנו הולכים לשם, אבל תודה רבה על ההצעות ! ותודה גם לכל הבנות שעודדו ! זה נותן הרגשה טובה יותר !!!