רע לי

../images/Emo7.gif רע לי ../images/Emo7.gif

אתם יודעים.. לא יעזור בדין - אנחנו אף-פעם לא נעריך דברים, עד שכמעט נאבד אותם, גם אם אנחנו מודעים לכל העניין. אני עם מישהו.. אנחנו כבר שלושה חודשים ביחד.. רבים המון.. באחד הריבים ממש נפגעתי. אמרתי לו שאני אדבר איתו כשיעבור לי, שאני צריכה זמן. הוא התעצבן, אמר שנמאס לו מהמשחקים שלי ושהוא לא ילד קטן, שאני לא אדבר מתי שבא לי, ו... ש... ש... שעדיף לגמור עם זה (!). הוא אמר לי את כל זה באייסיקיו. החרא הזה! אחרי זה התקשרתי אליו, כי פשוט לא האמנתי שהוא אמר את זה, שבכזאת קלות הוא מסוגל לוותר עליי, שאלתי אותו אם זה היה הוא באייסיקיו, הוא אמר שכן. כולו בקול רגוע, בסבבה שלו, ואני - אני כולי רועדת, בקושי מצליחה לדבר. אמר לי - אז את מפסיקה לשחק איתי משחקים או שנפרדים?! אמרתי לו - לא יודעת. אמר לי- לא, אבל אני רוצה שתעני לי, תעני לי, תעני לי. אמרתי לו שיש לי שיעור נהיגה וניתקתי. מאז אני לא יכולה לנשום. אני אפילו לא יודעת איך להעביר את השעה הקרובה, כל דקה אני מרגישה יותר גרוע מזאת שלפניה. אני יודעת שמאיפה שאנחנו עכשיו כבר אין דרך חזרה. אני יודעת שבחיים לא אוכל לשכוח איך שהוא היה מוכן לוותר עליי בצורה כזאת. אני יודעת שבחיים לא אסלח. אני כל-כך מפחדת... הייתי כל-כך מאוהבת בזמן האחרון... אני לא רוצה לאבד אותו. לא ידעתי שיש לי כל-כך הרבה דמעות... אלוהים, רק אתמול לקחתי פוסטינור 2, הוא אפילו לא שאל איך אני מרגישה.. ישר התנפל עליי. אני פשוט לא יכולה להתמודד עם זה. אני לא יכולה! אני כל-כך צריכה חיבוק. אלוהים אני רוצה להיעלם... איך קמים בבוקר עכשיו? איך ממשיכים בלעדיו? איך ממשיכים לתפקד? לדבר עם אנשים? לחייך? איך??? ע ז ר ה בבקשה... אני יודעת שזה נשמע לכם מצחיק ומגוחך, שאנשים פה נמצאים בקשר של עשרות שנים, ופה מדובר בסה"כ בכמה חודשים, אבל... כל-כך כל-כך כל-כך רע לי... אם רק הייתם מבינים כמה... בבקשה שמישהו יעזור לי
 

maybesure

New member
../images/Emo91.gif

שלום ניקול, 1.אכן נשמע עצוב, אולם אל תהיי בטוחה ששלוות קולו שיקפה את רגשותיו. אולי רק שיחק לך אותה קול. 2.שלשה חודשי זוגיות הם לא מספיק זמן כדי להרגיש אבודה בלעדיו. אולי באמת כדאי לשקול לבחון האם אפשרי בלעדיו במיוחד אם בשלשת החודשים הללו הספקתם לריב המון (אי מודדים מה זה המון? ). 3.יש לי משהו ללמד אותך ששווה ליישם כל החיים בכל התחומים: כשמישהו מבקש ממך הבטחה שאינך בטוחה שתוכלי לקיים אמרי פשוט "אני מבטיחה להשתדל". זה נותן פתח להדברות, ומצד שני לא גורם לך להתחייב על משהו שאת חוששת להפר. 4.יש דרך חזרה אם את תיזמי אותה ולא תחכי שהוא ייזום! 5.שמרי על הבריאות שלך לגבי הריון לא רצוי כי שום גבר לא ישמור עליך מפני זה! 6.ההודעה שלך לא נשמעת מצחיקה בכלל! ותאמיני לי שאני כנראה קשישת הזוגיות פה... 7.
8. אם הוא לא ילד קטן..אז למה אמר מה שאמר באי סי קיו ולא פנים אל פנים?.. נראה לי שגם לך מותר לסחוט ממנו הבטחות לפחות בנושא זה. שולחת לך חיזוקים מייבי
 
אויי תודה... ../images/Emo10.gif

2- המון זה כל שבוע לפחות פעמיים... 3- אבל ההבטחה שהוא ביקש ממני - הוא ביקש אותה בתור אולטימטום - ואם אני אתן לו להציב לי תנאים, היא יציב לי תנאים גם בהמשך, וגם לגבי דברים יותר קריטיים (למשל בסקס או בסתם קריזות שלו). 4- יזמתי.. התקשרתי.. השארתי הודעה שאנחנו צריכים לדבר.. לא חוזר אליי. מתעלם. כואב.
8- להבטחות האלה אין ערך בזמן אמת. זה כמו לבקש ממישהו שיבטיח לי שלעולם לא יעזוב אותי... בזמן אמת ההבטחה הזו לא תהיה שווה כלום. תודה רבה לך... את יכולה להגיד לי מה את חושבת שאני צריכה לעשות?
 

ShirShir

New member
../images/Emo24.gifלתת לזה כמה ימים להירגע....

אל תטריפי את עצמך סתם.... תני לרוחות להירגע, תנוחי ותירגעי בעצמך, תאספי את כל ניירות הטישו שמסביב וזרקי אותם לפח. אחרי ששניכם תרגעו, תחשבו על הכל ותעברו את זה - תדברו. ואז תחליטי אם שווה לך להיפגע כל הזמן או שהוא מעלה אותך בסולם סדר העדיפויות שלו.... מאחלת לך המוווון הצלחה ואהבת אמת!!!
 

ShirShir

New member
ותזכרי עוד משהו../images/Emo26.gif

את שווה הרבה יותר מזה
יותר יחס, יותר כבוד, יותר אהבה, יותר רצינות..... ואני מאווווווד מבינה אותך, קשה לאבד אהבה, אבל לפעמים זה לטובה - ומוצאים אהבה מתאימה יותר. אני מחכה לשמוע ממך עדכונים בעוד כמה ימים.... [אם תרצי לשתף אותנו]
 
אבל את יודעת מה אומרים...

זה שבנאדם לא אוהב אותך כמו שאת רוצה שיאהב, לא אומר שאינו אוהב כפי יכולתו. אולי הוא נותן לי כל מה שהוא מסוגל לתת בשלב הזה? אמרת שמגיע לי יותר טוב מזה, שסדר העדיפויות שלו לקוי - אבל איך אדע שלא אני זאת שלא בסדר, שלא אני זאת שלוקחת דברים קשה מידי? שמאבדת פרופורציות? אולי הכל באשמתי? תודה רבה לך על התמיכה...
 

maybesure

New member
../images/Emo141.gif

מתוקונת, המון זה עניין יחסי. אין ספק שאתם במתחים שלא מאפיינים או לא אמורים לאפיין זוגיות של 3 חודשים, אולי קצת יותר מידי יחד למינון התחלתי? יש דברים שכדאי לבחון אותם. האולטימטום שהוא מציב לך, אולי הוא זקוק לו לבטחון שלו ביחסים ביניכם? ואם לו מותר אוליטמטום-גם לך מותר. אני הייתי מכנה את זה מו"מ, שיחה עם מטרה. עכשיו אחרי שהשארת לו הודועה והוא "מתעלם" כדבריך, הכדור במגרש שלו. חכי לו שיתבשל מבפנים ואין לך הרבה אפשרות להשפיע, גברים ממאדים (קראת?) מסתגרים מפעם לפעם במערה שלהם לבד (וכמובן שלנשים מנוגה אסור אפילו לפנטז על מערה כזו, מבחינתם). הבטחה להשתדלות היא בעיני המקסימום שאני מוכנה לעשות כאשר לוחצים אותי לקיר, אין לשום אדם זכות להעמיד לך תנאים שאת יודעת בוודאות שאת עלולה להכשל בהם ובכך תלויה מערכת היחסים שלו איתך. אין שום סיבה שבעולם שתחושי מאויימת כל אימת שתהיי מצוברחת או לחוצה, אפילו אם זה לא בעקבות ריב איתו. ואם ביקשת זמן להתבודד והוא לא מסכים לזה וקורא לזה משחק-זה נקרא לאיים. לא יודעת מה את צריכה לעשות. יודעת מה אני עושה: יוזמת בילויים עם חברות, נהנית עד כמה שאפשר מהיומיום שלי, מאפשרות לו לגבש לעצמו עמדת "אולטימטום" קצת יותר פשרני-ואם לא-אז לא צריך. (יש לי סוד לגלות לך: נשים יכולות בלי הגבר שלהן-גבר לא יכול בלי אשה. הם נשברים לפנינו..) זה לא ייעוץ לעקשנות! קחי הכל בפרופורציה, נתקי מגע, תניחי לו להתגעגע קצת. נסי להיות בחברת אנשים תומכים. ובין לבין, נסי לחשוב גם אם בפעם אחרת שיקרה מצב כזה, תוכלי באמת להשתדל להיות יותר מתונה, להתגמש. לא לוותר לגמרי, אבל לבוא לקראת. מ"ומ.
 
יו את מדהימה! תודה!!!

אני ממש בהלם שרשמת את זה - "האולטימטום שהוא מציב לך, אולי הוא זקוק לו לבטחון שלו ביחסים ביניכם?", כי ממש לא כל אחד יידע לעלות אפשרות כזאת, ואני שמכירה אותו קולטת פתאום, שזה יכול באמת להיות נכון! כל הזמן הרגשתי שהוא חי בפחד מתמיד מפרידה. לכן גם הייתי בהלם כשהאולטימטום הזה בא ממנו. שהוא היה מוכן לסכן הכל. יכול להיות, שהוא באמת לא מרגיש ביטחון שהכל יהיה בסדר בינינו וקשה לו ככה. נראה לי שהוא אפילו אמר לי פעם, שאינו חש ביטחון בקשר. אבל אם הוא כל-כך פוחד מפרידה איך היה לו אומץ לסכן את הכל? מה הוא פשוט לקח ת'סיכון וקיווה שאסכים לדרישותיו? אני מקווה שזה באמת נכון - "נשים יכולות בלי הגבר שלהן-גבר לא יכול בלי אשה. הם נשברים לפנינו" - ואם לשפוט לפי היחסים של ההורים שלי, אז כנראה שאת צודקת. אבא שלי חייב את אמא שלי
היא דואגת להכל... אבל יש גם גברים אחרים
בקיצור, שיגעתי אותך. אני מצטערת. והמון המון המון תודה לך!!!
 

saritoosh22

New member
אפשר דיעה קצת אחרת?

את כותבת שאת אומרת לו שתדברי איתו כשיעבור לך. בעיניי, זה לא ממש בוגר ולא ממש תקשורת פתוחה וכנה. אז תגידי, אבל אני עצבנית מעדיפה לא לדבר. ואני אספר לך, שככה כמעט שהפסדתי את מערכת היחסים עם האיש שאני אוהבת יותר מכולם. כמוכם, בתחילת מערכת היחסים, רבנו לא כ"כ מעט, למרות אהבה מטורפת לא התאמנו כ"כ, היה קשה להפרד והיה קשה יחד. שנה וחצי ש,שיחקתי" משחקים, הייתי צריכה זמן להרגע, לא מדברת על זה עכשיו, רוצה פסקי זמן ומה לא. אחרי שנה וחצי, האיש בא ואמר לי עייפתי. לא רוצה עוד. או שתתבגרי ותתחילי לתקשר במקום לברוח ולא לדבר על זה עכשיו, הוא ממש הודה שהוא מרגיש לא יציב ולא בטוח בקשר בגלל ההתנהגות שלי ולכן לא מסוגל להמשיך כך. זה לא אולטימטום, זה חוסר יכולת לחיות בתוך מטוטלת ריגשית. הפנמתי! מהיום שבו לקחתי החלטה להיות כל כולי בתוך הקשר, למדתי לדבר גם כשאני כועסת, למדתי לתקשר גם כשאני עצבנית ופתאום המון דברים נראו אצלנו אחרת.
 

maybesure

New member
../images/Emo140.gif

לא שיגעת לכולנו יש כאבי זוגיות. כל אחד בתחום שלו/שלה וגם בגלל זה אנחנו כאן-לא רק לשמחות. למרות מה שכתבתי, אני לא שוללת את התגובה של אלופינד. מאוד יכול להיות שהוא היה עוזב בכל מקרה ורק חיפש טריגר. ובכל זאת כמו שכמעט כל המגיבים אמרו: הדרך היחידה לדעת היא לתת זמן לשניכם, ולבדוק אם הגעגועים עובדים במקביל. לגבי אומץ לסכן: הפרידה לא נובעת מאומץ, הפרידה יכולה בקלות להיות גם בריחה. בריחה מהתמודדות עם מצבים לא צפויים, עם מצבים שלא מתאימים לו, שאין לו בהם שליטה ושהוא מוצא את עצמו עלול לאבד אותך בזמן שתיקות שלך. כי כשאת שותקת את כאילו לא שם..את אבודה בשבילו. אם הוא עומד לאבד אותך-הוא מעדיף ליזום זאת בעצמו-לשלוט במהלך. אוף.. גברים. כמה קשה לנתח אותכם. לילה מתוק
 

alophind

New member
פסססט... אינט הסיוע האוירי ../images/Emo80.gif

יו יו ניקי , sup dog??? קיץ קץ, בואי ואגלה לך סוד מכרומוזום ה Y שבפורום... לפי הפרידה שתארת כאן , זה רק היה תירוץ. לפי מה שנשמע , הוא היה חותך בכל מקרה וכנראה מסיבות שרק הוא יודע , לא בא לו עלייך (לא להעלב) תסתכלי על הצד החיובי: 1. לפחות זה נגמר עכשיו ולא נלעס עוד כמה זמן. 2. מה שלא הורג , מחשל (ומה שהורג , מחשל את אמא) - בסוף תצאי מחוזקת ובקשר הבא שלך (את בת 20 , נכון ?! יהיו עוד הרבה... סמכי על דוד א.) תדעי להתמודד (חס וכרפס) עם בן הזוג. 3. עכשיו את יכולה גם לגלוש בפורום סינגלס קלאב
יהיה טוב יא אוחתי - ואנחנו כאן לכל תמיכה/עזרה/פיצוץ עצמות שאת צריכה... BTW - גם החיים בממלכת האלופינד לא היו תמיד טובים...
 
הי ניקול

ראשית כל לדעתי היית צריכה לעמוד על כך שאת לא רוצה לדבר ולאחר יום להתקשר וללבן את הכעס שלך ולהבין למה את כועסת עליו. ב.הוא לא עזב אותך הוא בסך הכל רצה לדבר איתך ואת לא ענית לו. זה לא סוף העולם תתעלי על עצמך. אתם בטח בגיל העשרים שלכם וכל דבר נראה כאילו סוף העולם הגיע אנחנו פה עברנו עשרות פרידות מגיל עשרים עד שלושים ואנחנו עדיין בחיים. יש דברים יותר קשים כמו גרושים לדוגמה או מחלות אז תירגעי. בקיצור תדברי איתו ולא באיי סי קיו תפגשו במקום ניטרלי ותתחבקו אל תראי לו שאת מתרפסת כי הוא יעלה עליך בסך הכל תגידי לו שטעית ושאת רוצה לדבר איתו וזהו ותסבירי לו שכשאת כועסת עדיף לך להיות לבד הוא צריך לכבד אותך על זה, אם לא אולי באמת את לא צריכה להיות איתו וכמו שהתאהבת בשלושה חודשים האש יכולה לכבות בשלושה ימים את צעירה חמודה כל החיים לפניך. בת כמה את אגב???
 

Mor L

New member
אוי חמודה

אני הייתי במצב שלך כל כך הרבה פעמים... למדתי דבר אחד חשוב מאוד: אם הוא באמת אוהב הוא ייצור איתך קשר ואף פעם לא באמת ייתן לך ללכת. אם הוא לא מתקשר יותר אז הוא מוכן לוותר עלייך, ולא נראה לי שאת רוצה מישהו שבורח, נכון? זה מעגל שלא תצאי ממנו. אל תכנסי בכלל לקשר כזה. אני מבינה את הכאב שלך כל כך והאמת שגם אני מחפשת דרכים בעצמי להתמודד עם האובדן הזה. הדבר הכי טוב שמצאתי הוא הפורומים באינטרנט. תמצאי לך קהילה נחמדה עם אותם תחומי עניין כמו שלך ותראי איזה פלאים זה עושה. אני לא בטוחה מה הוא רוצה ממה שקראתי, אבל שניכם בהחלט צריכים לנוח קצת ליום יומיים. זה לא משנה מי מכם מתקשר ראשון, כל עוד זו אהבה ולא ניצול. אם את באמת רוצה לדעת חד וחלק אם זה נגמר או לא יש פתרון שאני משתמשת בו במקרים חמורים ביותר. אני ניגשת אליהם בלי שהם יודעים שאני צריכה לבוא, ובפנים אומרת להם שאני אוהבת אותם יותר מהחיים עצמם, ושאני רוצה להיות איתם לתמיד. מיותר לציין שרוב הגברים יברחו כל עוד נפשם בהם - אבל רק ככה תוכלי באמת לשכוח ממנו. ורק תדעי שיום יבוא ויבוא זה שלעולם לא יעזוב אותך. ואל תחששי לעזוב אוות אם זה כבר לא זה רק בגלל שהוא לא מסוגל לחיות בלעדייך, כל עוד זה באווירה טובה ושניכם מבינים שכבר אין אהבה הדדית. ואם הוא לא השפיל אותך אין לך סיבה לפחד. מקסימום כן תיפרדו אבל את תכבדי אותו ותעריכי אותו כמו שלא הערכת אף אדם בחיים. מה שאני יכולה להגיד לך זה שתהיי חזקה. הכאב תמיד יישאר במובן מסויים ועם הזמן הוא ייעלם, וכשזה יקרה יצוצו הזכרונות הטובים שהיו לך בקשר ותוכלי להסתכל אחורה ולהגיד "איזה מתוק". ואם באמת המצב כזה חמור, תשקלי ברצינות ללכת לטיפול וייעוץ. אל תפחדי מהרעיון. הם רק רוצים עזור לך. מקווה מאוד שעזרתי לך.
 
תודה רבה לכולכם!

התגובות שלכם ממש עודדו אותי! הבעיה נפתרה - השלמנו...
אני אנסה לקחת לתשומת ליבי כמה מהדברים שנאמרו לי כאן וליישם אותם. ממש כיף להתייעץ פה! תודה! ולילה מקסים
 
למעלה