...אבל זה בדיוק תוצאה של חינוך
חינוך, תהליכי חיברות, וכל שאר הדברים שמלמדים בלימודי סוציולוגיה, מגדר, וכל אלה. אם לחברה קשה לקבל, זה כי החברה רגילה למשהו. אנשים לא נולדים עם אידיאולוגיה סקסיסטית - הם מפתחים אותה כשהם לומדים להכיר את החברה הסקסיטסית שהם נמצאים בה. לומדים זאת מילת המפתח, ואפשר להשפיע על הלימודים האלה, וכך גם על החברה. אני זוכר את הטענה שלי ועומד מאחוריה, אבל גם כאן, זה תוצאה של חינוך. כשאני אומר שנשים לרב לא כותבות דברים חסרי מגדר, זה כי כתיבה גברית (ואני לא מתכוון לגברית-מוקצנת, כמו בלייזר) נחשבת ככתיבה "רגילה", חסרת מגדר. אני חושב שגם אז הכנסתי את הסיוג הזה, כל נתון שתציעי לבדיקת שווין בין המינים - מאחוז הבמאיות לגובה המשכורת אצל גברים ונשים המחזיקים בתפקיד דומה - יצביע על פערים, לעיתים גדולים מאד. זה לא בסדר, זה לא צריך להיות כך, וגם אם ל*חלק* מהסיבות אפשר למצוא *תירוצים* ביולוגים, עדיין אפשר למצוא פתרון לבעיה, והוא טמון בשינוי החברה, כשחינוך הוא אחד הכלים המרכזיים. ועל אף שמצבנו היו טוב בהשוואה לעבר, הוא עדיין רע, והחינוך עדיין לא עובד לטובת העניין, אלא להיפך - מחנך להנצחת חוסר השוויון, בין השאר, באמצעות חינוך לכך שלחינוך אין השפעה, ושזה הכל "מין אללה". אני מסתכל כאן על חינוך במובן הרחב, שכולל את כל מה שאנחנו לומדים מהחברה, הן מההורים, הן מגופי-חינוך רשמיים (מערכת החינוך) ולא רשמיים (ספרים, עיתונים, סרטים וכו') והן מחיקוי דוגמאות שאנחנו רואים מול עיננו ומפנימים אותם כמצב טבעי - אין נשים במאיות, ומכאן שזהו המצב הטבעי - נשים לא נועדו להיות במאיות, ולראיה, שבכל ממלכת החי, לא תמצאו בעל-חיים אחד ממין נקבה שהוא במאי. אולי המילה חינוך היא לא המילה הנכונה ביותר לתאר זאת, אבל אני מקווה שהפסקה הזו עזרה להבהיר למה התכוונתי כשהשתמשתי במילה "חינוך". ורק כדי להסיר ספק - אני לא חושב שיש סיבה שאחוז הבמאיות יפול באופן משמעותי מאחוז הבמאים, מלבד סקסיזם. הדבר שציינתי נכון לגבי כל תחום ניהולי, ועובדה היא שיש מנהלות מוכשרות מאד בכל התחומים. בנורבגיה, ע"פ חוק, לפחות ארבעים אחוז מחבר המנהלים של כל חברה ציבורית צריכים להיות נשים. הכלכלה שם שורדת את החוק לא רע. ולכן לא נראה לי שחוסר יכולת לנהל היא הסיבה לכך שיש פחות בימאיות מבמאים.