../images/Emo66.gif סתם כי בא לי לכתוב משהו....
מכירים את זה שמנסים להעמיד עיפרון על חודו ? אז אני חייב לבשר לכם שאחרי כמה מטרים של הליכה יש לי הזדהות מוחלטת עם עפרונות, ככה בדיוק אני מרגיש. מכירים את העפרונות האלו עם המחק למעלה ? כזה מחק מגומי זול שנראה כאילו מישהו לקח חתיכה מה"למטה" של המגב של הספונג'ה והרכיב על העיפרון (גם הריח לא משהו) ואז כדי למחוק הופכים את העיפרון ומוחקים את מה שכתבתם בעמל רב ואם יש לכם מזל גם לא תקבלו דקירה בסנטר...הזדהות מוחלטת, גם כשאני הולך (אם אפשר להגדיר את זה ככה) אני מרגיש שכאילו הראש שלי מחוק לגמרי ועוד שניה אני מתהפך.. קרה לכם שלפעמים אתם מחדדים את העפרון שלכם ואז בשמחה ודיצה אתם מתחילים לכתוב ואז פתאום יאיקס !!! טראח ! החוד היפה והמדוגם שהכנתם ובניתם עליו קרס ונשבר ? ככה בדיוק אני מרגיש לפני שאני יוצא להליכה קצרה ואחרי שאני חוזר ממנה...כל כך חד כשאני מתחיל ללכת ואז כשהטרשת מראה לי שהיא שם אני קורס ונשבר ולא יכול לתפקד... מה שלא מותיר לי ברירה לחשוב אלא שאולי בעצם אני עיפרון...גם האותיות הסופיות של המילה דיי מרמזות על זה, לא ? אבל לא על זה רציתי לדבר אתכם... אתמול שמעתי שיחה הזויה לחלוטין : האחיין הקטן שלי (בן 4) : סבא, דוד כבר סבא ? סבא (אבא שלי) : לא, מה פתאום האחיין : אז למה הוא הולך עם מקל סבא ? סבא : כי קצת כואב לו הרגל. האחיין : אז למה אין לו "מקל דוד" ? נו שויין...
גם כן מקל... אנשים שלא ראו אותי הרבה זמן ופתאום רואים אותי עם מקל תמיד יש להם את השאלה המבוהלת והדבלית הזו (שגם חושפת את ה IQ שלהם): מה, אתה עם מקל ??? ת. "לא", זה סתם נחש שלקח ויאגרה... (כאילו באמת, עד עכשיו היית עיוור ופתאום התחלת לראות ???) וזה עוזר לך ? (בסטייל של מינימום נציג אמנסטי) ת. "לא", סתם התחשק לי לסחוב אותו עד לכאן להראות לו העיר... נו באמת (!!!), אין שאלות קצת יותר חכמות ??? אבל לא על זה רציתי לדבר אתכם... מכירים את זה שאתם מדברים עם בחורה סתם שיחת חולין בלי שום קטע להתחיל איתה ואז פתאום משום מקום היא משחילה בתוך נושא המשפט (שבכלל מדבר על רצח ארלוזורוב) שיש לה חבר ? מכירים ? אז אני באמת שמח לשמוע שמישהו נטל את האחריות עלייך אבל מה לעזאזל את רוצה ??? זה מחרפן !, אתה הולך ברחוב, שואל בתמימות מישהי מה השעה והתשובה שלה זה "יש לי חבר"... טוב נו, ולי יש מקל ואני בכל זאת מת לדעת מה השעה, כאילו ? מה שהכי מפחיד זה שאתה שואל גבר מה השעה והוא עונה לך שיש לו חבר... אישה מבוגרת בקושי זזה, אני אומר לה בנימוס שיש שם ספסל לשבת, היא עונה לי שיש לה חבר... קיצר, אני מגיע לקופ"ח נכנס לרופאה שלי ובזמן שאני מדבר איתה אני שומע שמקישים שתי נקישות על הדלת והידית נלחצת בנחישות מטה והדלת נפתחת לרווחה. מכירים את זה שרואים דלת סגורה ואז כדי לשאול משהו בנימוס (עאלק) מקישים שתי נקישות ומיד פותחים את הדלת בלי לקבל אישור ? אף פעם לא ממש הבנתי מה הקטע של זה, כאילו מה השבריר שניה הזה יכול להספיק אם היה בחדר משהו שבאמת אתה לא צריך לראות...ועוד בחדר שיש בו מישהו עם מקל... הדלת נפתחת ובפתח הדלת מציץ ראש של בחורה (אני חושב שזו היתה בחורה) שבחיוך שובה לב שלדעתי עם קצת יותר מאמץ היתה גם מצליחה להרוג את הרופאה ולא רק לגרום לה לסיבוכים קרדיולוגים שואלת את הרופאה "אמממ...מה שלומך היום ?" ויוצאת חזרה...אך לא לפני שהיא אומרת לי "אממ...יש לי חבר"... אבל לא על זה רציתי לדבר אתכם... רגע, אז על מה רציתי לדבר אתכם ? אה ! רציתי לשאול מה שלומכם. בריאות לכולם, סתם שיעמם לי קצת...
ירון
מכירים את זה שמנסים להעמיד עיפרון על חודו ? אז אני חייב לבשר לכם שאחרי כמה מטרים של הליכה יש לי הזדהות מוחלטת עם עפרונות, ככה בדיוק אני מרגיש. מכירים את העפרונות האלו עם המחק למעלה ? כזה מחק מגומי זול שנראה כאילו מישהו לקח חתיכה מה"למטה" של המגב של הספונג'ה והרכיב על העיפרון (גם הריח לא משהו) ואז כדי למחוק הופכים את העיפרון ומוחקים את מה שכתבתם בעמל רב ואם יש לכם מזל גם לא תקבלו דקירה בסנטר...הזדהות מוחלטת, גם כשאני הולך (אם אפשר להגדיר את זה ככה) אני מרגיש שכאילו הראש שלי מחוק לגמרי ועוד שניה אני מתהפך.. קרה לכם שלפעמים אתם מחדדים את העפרון שלכם ואז בשמחה ודיצה אתם מתחילים לכתוב ואז פתאום יאיקס !!! טראח ! החוד היפה והמדוגם שהכנתם ובניתם עליו קרס ונשבר ? ככה בדיוק אני מרגיש לפני שאני יוצא להליכה קצרה ואחרי שאני חוזר ממנה...כל כך חד כשאני מתחיל ללכת ואז כשהטרשת מראה לי שהיא שם אני קורס ונשבר ולא יכול לתפקד... מה שלא מותיר לי ברירה לחשוב אלא שאולי בעצם אני עיפרון...גם האותיות הסופיות של המילה דיי מרמזות על זה, לא ? אבל לא על זה רציתי לדבר אתכם... אתמול שמעתי שיחה הזויה לחלוטין : האחיין הקטן שלי (בן 4) : סבא, דוד כבר סבא ? סבא (אבא שלי) : לא, מה פתאום האחיין : אז למה הוא הולך עם מקל סבא ? סבא : כי קצת כואב לו הרגל. האחיין : אז למה אין לו "מקל דוד" ? נו שויין...
