תותבננה האחת
New member
../images/Emo65.gifהודעה חדשה ושמחה לשנה החדשה
יש לי תינוקת!!!! בעזרת השם,בשעה טובה ובשמחה גדולה הגיעה אלינו ליבי שלנו ביום ראשון בצהריים בניתוח קיסרי אלקטיבי ,שבוע 38+0 במשקל 2,668 ק"ג. ברוך השם שזכיתי לרגע הזה,תודה. לא נכנסתי לכאן כל ההריון מתוך רצון גדול לשמור עליו ,לשמור עלי אבל הייתי נכנסת וקוראת מתעדכנת. מה היה לנו עד לכאן? זהו הריון מס' 7 (כנראה מס' מזל) ההריון הראשון הפלה טבעית,הריון שני הפלה בשבוע 6,הריון שלישי הפלה בשבוע 10,הריון רביעי -תאומים לא זהים נמשך תקין עד שבוע 35 ואז פתאום כמו משום מקום IUFD של אחד מהתינוקות,מיד מילדים בקיסרי את החי (כיום חי ומקסים בן 4 ורבע). לאחר שנה ושמונה חודשים מתחיל לדגדג הרצון לילד נוסף ואני נקלטת. בגלל הפעם הקודמת מזריקה קלקסן 40 מ"ג ולוקחת אספירין 100 כי חשדו באפלה אך לא היו סגורים על זה (תוצאות דם נפלאות). ההריון מגיע אל סופו ואני שרציתי לידת ויב"ק מתכננת על טבעי ביותר ומתבקשת ע"י רופא בכיר שמאשר את העניין להפסיק קלקסן בשבוע 38 כדי שאוכל ללדת בחדר הטבעי. אני מפסיקה ומחכה 3 שבועות ובטוחה שהנה זה בא.בשבוע 41+2 מתעוררת עם צירים תוך זמן קצר ירידת מים אדומים מדם על הרצפה,מובהלת לביה"ח ושם שוב IUFD+DIC+היפרדות שיליה מלאה. שוב חזר הסיוט,שוב המוות שוב האובדן.הייתה שנה קשה מאוד שמתוכה נבניתי מחדש. 7 חודשים אחרי האובדן אני מנסה שוב,נקלטת לתאומים ומפילה בשבוע 8 (תחת קלקסן 60 מ"ג).זה היה ההריון השישי. שוב גרידה שוב עצוב. כאשר מגיע יום השנה לאובדן של התינוקת אני מתפנה מעיסוקי מייחדת לה ולי יום,עולה לירושלים ומטיילת עם עמי ואיתה בי. משהו נסגר. כעבור שבועיים פסח משהו נפתח ,מטיילים הבן שלי תוך כדי נסיעה באוטו אז בן 3 וחצי אומר לי יהיו לנו תינוק ותינוקת "קסם וציפור" באותו החודש אני נקלטת. ההריון עובר תקין אך בחשש גדול .אני לא מדברת עליו לא מפתחת תקוות לא ציפיות,לא קונה כלום,בקיצור לא מתייחסת.נמצא ולא נמצא בו זמנית. אני נמצאת במעקב היי ריסק במכבי אצל רופאה נפלאה.הפעם הולכים על קיסרי בטוח (נו טוב אחרי 2 קיסרי בטח שהשלישי קיסרי) קובעים ל38 מלא ואני עד השניייה האחרונה לא יודעת איך זה יגמר. המהלך השבוע שלפני עושה עבודה פנימית על ללדת בשמחה גם אם זה קיסרי (הכי רחוק מאיך שרציתי ללדת)וככה אני מגיעה לניתוח,שמחה. הצוות ב"ליס"היה נהדר ואיפשר לי את כל מה שהיה לי חשוב. בעלי נכנס לניתוח והורשה לצלם במהלכו ואחרי הפרוצדורות הרגילות ישב עם הילדה קנגורו עד ששוחררתי מהתאוששות (שעה ו45 דקות)הגעתי למחלקה יחד עם התינוקת ומיד התחלנו לינוק ומשם המשכנו לביות מלא מופלא בחדר לבד יש לציין בקיצור רק מילים טובות על ליס. כנראה שהעבודה הפנימית סייעה לי להתאושש מהר,ולחזור לעצמי ומעל לכל לתפקד ולהיות עם הילדה שלי. אני 6 ימים אחרי ניתוח ולא זוכרת שאני אחרי ניתוח. והכי חשוב,היא כזו מתוקה,יונקת מצטיינת על אף משקלה הקל ולפעמים תוך כדי יניקה מלטפת אותי בידיים הקטנטנות שלה כאילו מנסה לרפא בכך את כל שהיה. זה המקום לאחל לכולן שנת 2011 טובה שתביא עימה את משאלות הלב והחלומות הגדולים והקטנים
יש לי תינוקת!!!! בעזרת השם,בשעה טובה ובשמחה גדולה הגיעה אלינו ליבי שלנו ביום ראשון בצהריים בניתוח קיסרי אלקטיבי ,שבוע 38+0 במשקל 2,668 ק"ג. ברוך השם שזכיתי לרגע הזה,תודה. לא נכנסתי לכאן כל ההריון מתוך רצון גדול לשמור עליו ,לשמור עלי אבל הייתי נכנסת וקוראת מתעדכנת. מה היה לנו עד לכאן? זהו הריון מס' 7 (כנראה מס' מזל) ההריון הראשון הפלה טבעית,הריון שני הפלה בשבוע 6,הריון שלישי הפלה בשבוע 10,הריון רביעי -תאומים לא זהים נמשך תקין עד שבוע 35 ואז פתאום כמו משום מקום IUFD של אחד מהתינוקות,מיד מילדים בקיסרי את החי (כיום חי ומקסים בן 4 ורבע). לאחר שנה ושמונה חודשים מתחיל לדגדג הרצון לילד נוסף ואני נקלטת. בגלל הפעם הקודמת מזריקה קלקסן 40 מ"ג ולוקחת אספירין 100 כי חשדו באפלה אך לא היו סגורים על זה (תוצאות דם נפלאות). ההריון מגיע אל סופו ואני שרציתי לידת ויב"ק מתכננת על טבעי ביותר ומתבקשת ע"י רופא בכיר שמאשר את העניין להפסיק קלקסן בשבוע 38 כדי שאוכל ללדת בחדר הטבעי. אני מפסיקה ומחכה 3 שבועות ובטוחה שהנה זה בא.בשבוע 41+2 מתעוררת עם צירים תוך זמן קצר ירידת מים אדומים מדם על הרצפה,מובהלת לביה"ח ושם שוב IUFD+DIC+היפרדות שיליה מלאה. שוב חזר הסיוט,שוב המוות שוב האובדן.הייתה שנה קשה מאוד שמתוכה נבניתי מחדש. 7 חודשים אחרי האובדן אני מנסה שוב,נקלטת לתאומים ומפילה בשבוע 8 (תחת קלקסן 60 מ"ג).זה היה ההריון השישי. שוב גרידה שוב עצוב. כאשר מגיע יום השנה לאובדן של התינוקת אני מתפנה מעיסוקי מייחדת לה ולי יום,עולה לירושלים ומטיילת עם עמי ואיתה בי. משהו נסגר. כעבור שבועיים פסח משהו נפתח ,מטיילים הבן שלי תוך כדי נסיעה באוטו אז בן 3 וחצי אומר לי יהיו לנו תינוק ותינוקת "קסם וציפור" באותו החודש אני נקלטת. ההריון עובר תקין אך בחשש גדול .אני לא מדברת עליו לא מפתחת תקוות לא ציפיות,לא קונה כלום,בקיצור לא מתייחסת.נמצא ולא נמצא בו זמנית. אני נמצאת במעקב היי ריסק במכבי אצל רופאה נפלאה.הפעם הולכים על קיסרי בטוח (נו טוב אחרי 2 קיסרי בטח שהשלישי קיסרי) קובעים ל38 מלא ואני עד השניייה האחרונה לא יודעת איך זה יגמר. המהלך השבוע שלפני עושה עבודה פנימית על ללדת בשמחה גם אם זה קיסרי (הכי רחוק מאיך שרציתי ללדת)וככה אני מגיעה לניתוח,שמחה. הצוות ב"ליס"היה נהדר ואיפשר לי את כל מה שהיה לי חשוב. בעלי נכנס לניתוח והורשה לצלם במהלכו ואחרי הפרוצדורות הרגילות ישב עם הילדה קנגורו עד ששוחררתי מהתאוששות (שעה ו45 דקות)הגעתי למחלקה יחד עם התינוקת ומיד התחלנו לינוק ומשם המשכנו לביות מלא מופלא בחדר לבד יש לציין בקיצור רק מילים טובות על ליס. כנראה שהעבודה הפנימית סייעה לי להתאושש מהר,ולחזור לעצמי ומעל לכל לתפקד ולהיות עם הילדה שלי. אני 6 ימים אחרי ניתוח ולא זוכרת שאני אחרי ניתוח. והכי חשוב,היא כזו מתוקה,יונקת מצטיינת על אף משקלה הקל ולפעמים תוך כדי יניקה מלטפת אותי בידיים הקטנטנות שלה כאילו מנסה לרפא בכך את כל שהיה. זה המקום לאחל לכולן שנת 2011 טובה שתביא עימה את משאלות הלב והחלומות הגדולים והקטנים
