פרשת בחוקותי

מיקי*

New member
../images/Emo63.gifפרשת בחוקותי../images/Emo63.gif

עמל תורה וקיום שמים וארץ אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם: … אני ד' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהיות להם עבדים ואשבר מוטות עולכם ואולך אתכם קוממיות: (ויקרא פרק כ"ו, פסוק ג' ופסוק י"ג.) רש"י: בחקתי תלכו, יכול זה קיום המצות כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו הרי קיום המצות אמור הא מה אני מקיים אם בחקתי תלכו שתהיו עמלים בתורה: ואת מצותי תשמרו, הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים כמו שנאמר (דברים ה) ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם: פרשתנו המסיימת את ספר ויקרא, ספר הטהרה והקדושה, באה להבהיר בפנינו את "כללי המשחק" של חיינו בעולם הזה ביחס לתורה ולמצות. הבחירה היא בין שתי אפשרויות ואין משהו באמצע: או שאנו הופכים את העולם שנברא בבי"ת להיות בית השם, או שהוא יהיה לנו בית עבדים. לא מדובר כאן בשכר ועונש, אלא בתנאים שבהם תתבצע עבודתנו. ומהבחינה הזאת, או שנהיה שותפים לקב"ה ואז עבודתנו היא שירות לגבוה, או שנהיה עבדים לעבדים. הרב צבי יהודה זצ"ל הסביר פעם את הפסוק "קדושים תהיו" באומרו: אם תרצו ואם לא, קדושים תהיו. זאת הבטחה. אבל יש לה מחיר. אם זה על כרחך, זה דרך יסורים. זאת אומרת שהקב"ה שובר מוטות עולנו - עול הגוים מעל צוארנו - כדי שנוכל לקבל עלינו עול תורה ומצות כדי לחרוש את שדות העולם כבכור שורו הדר לו – והרבה תבואות בכח שור, כפי שכתב מרן הראי"ה קוק זצוק"ל. ועל מנת כך: "ואולך אתכם קוממיות", ומפרש רש"י: בקומה זקופה, היינו שעול תורה ומצות אינו כופף אותנו כי אם אנחנו מתכופפים לפניו ית' הוא מרומם אותנו כי הוא משפיל גאים וזוקף כפופים. וברור ממה שאנו אומרים בתפילה "ותוליכנו במהרה קוממיות לארצנו" כי מדובר כאן על ריבונותינו על ארצנו, על כל המשתמע מכך, וזאת לא כגמול, כאמור, אלא כתנאי ליכולתנו לבצע את המשימה המוטלת עלינו. אם כן, מה הוא התנאי המכריע כפי שהוא מפורט בתחילת פרשתנו בפסוק הראשון? הליכה בחוקותיו, שמירת מצותיו ועשייתן. המשמעות הכוללת הידועה של שמירת המצות שייכת לקיום מצות לא תעשה בבחינת סור מרע, ועשייתן היא קיום מצות עשה בבחינת ועשה טוב. אבל מה היא ההליכה בחוקותיו ית'? רש"י מפרש: שתהיו עמלים בתורה. והיות ולימוד התורה הוא בעצמו אחת מתרי"ג מצות, ורש"י מסביר שאי אפשר להבין "בחוקותי תלכו" כקיום המצות, הרי שעמל תורה הוא דבר נוסף על הלימוד ואינו בגדר מצוה פרטית. ועל זה מוסיף רש"י בהמשך פירושו שמטרת עמל זה על מנת לשמור ולעשות. אבל מסוף פירושו קשה כי שם הוא מביא פסוק מפורש מספר דברים "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם". מה היא אם כן הרבותא של עמל תורה על סתם לימוד? כתוב אחד אומר: אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. הרי שהברית היא המעמידה את השמים ואת הארץ. וכאן מפרש: אם בחוקותי תלכו, איזה חוקות? חוקות שמים וארץ. לכן להיות עמל בתורה הוא להיות שותף עם הקב"ה בבריאת העולם שהיה מסתכל בתורה ובורא את העולם. העמל בתורה הוא מעבר ללימוד תורה בבחינת ללמוד וללמד לשמור ולעשות. הוא מעבר לעיסוק בתורה. הלימוד הוא כדי לדעת את הפרטים של קיום המצות. על כן פירש רש"י כאמור למעלה, את ענין העמל על מנת לעשות הקשור ללימוד בדיבור המתחיל "ואת מצותי תשמרו", כדי שנבין שלא מדובר בתוצאה מהעמל אלא כאיפיון מלא של אותו עמל, אבל לא סתם מבחינת ידיעת הפרטים שזה הלימוד עצמו, אלא מבחינת קיום העולם על ידי קיום המצות. בעידן הטכנולוגי של ימינו, כששואלים פועל על מהות עבודתו, הוא מסביר "אני מהדק ברגים" או כדומה שזהו עיסוקו. וכשהיו שואלים בזמן העתיק פועל שכל היום היה מסתת אבנים מה היא עבודתו הוא היה עונה "אני בונה מקדש". זהו העמל. שהכלל כולו יהיה תמיד נוכח בכל פרטי הפרטים ושמשמעות הכלל שהיא חוקות שמים וארץ היינו שותפותינו עם הקב"ה במעשה בראשית המחודשת בכל יום תמיד כדי להגיד מראשית אחרית תהיה תמיד נוכח עינינו.
 
למעלה