בבקשה....
הנה תמצית העלילה לקחתי את זה מהמאמרים זה של The6thAngel הפרידה, הנישואין והגט הם נושאים שעגנון מרבה לכתוב עליהם בחלק מסיפוריו וגם בסיפור זה. קשר הנישואין בין אינגה ופרנהיים הוא קשר שנועד מתחילתו לכישלון, מפני שיסודו בטעות (ההנחה שקרל נייס מת). בנוסף לכך, מלכתחילה לא הייתה התאמה בין בני הזוג, לא הייתה אהבה ולא רצון להמשיך בקשר מתוך אכפתיות ועניין הדדיים. היצירה, בין היתר, באה לומר שנישואין שהם בבחינת קשר משמעותי בין בני הזוג לא יכולים להיות מושתתים על שקרים, ניצול או אפילו רמייה. נושא נוסף שהיצירה מטפלת בו הוא נושא הגבר ששב הבייתה ומוצא את ביתו נעול. זהו מוטיב שמופיע גם הוא ביצירות אחרות של עגנון. הפרידה הממושכת גורמת למשבר וגיבור הספר פרנהיים וכל מה שקורה לו הם תוצר של שיבה מאוחרת. גם פרנהיים עצמו, בין אם זה בגלל רגשות אשם שלו, ובין אם זה מתוך הבנה של המצב, מאמין בכשלונו לשקם את חיי נישואיו (עובדה שהוא קונה כרטיס הלוך ושוב). *משמעות השם פרנהיים בגרמנית=רחוק מהבית לשם בסיפור יש 3 הסברים אפשריים: 1. ההסבר הפשוט – פרנהיים היה בשבי ולכן היה רחוק מהבית 2. המשמעות השנייה של השם היא משמעות אירונית המבקרת את פרנהיים. פרנהיים מנצל את עובדת ריחוקו של קרל נייס מהבית ולוקח לו את זוגתו 3. יכולה להיות גם משמעות שלישית – בית במובן של משפחה, כשמה שמשתמע מהמושג משפחה הוא קשר חם, אכפתיות, אהבה, הדדיות…. בעוד שפרנהיים ואשתו (שלא לדבר על בני המשפחה האחרים) מבחינת הקשרים הללו רחוקים מאוד אלה מאלה. *שמות נוספים ביצירה שתורמים למשמעות שלה הם השמות הבאים: שטרקמט(בגרמנית)=חזק, ושם המשפחה הזה מלמד על החוזק הכלכלי של בני משפחת אינגה. שטיינר(בגרמנית)=אבן, משמעות זו עולה בקנה אחד לעיצוב דמותו של היינץ שטיינר שמפגין כלפי פרנהיים קשיחות, חוסר רגש וחוסר הבנה. *מסר נוסף שרוצה היצירה למסור הוא ביקורת חברתית נוקבת על בני המעמד העליון מבחינה כלכלית שלפעמים לוקחים לעצמם את הזכות לרמוס אחרים ולהשפיל אותם רק בזכות כספם ומעמדם הכלכלי האיתן. הסיפור פרנהיים הוא סיפור ריאליסטי, ולסיפור ריאליסטי מספר מאפיינים: 1. הדמויות והאירועים ממוקמים בזמן ומקום ממשיים, ובסיפור שלנו מדובר על משפחה יהודית גרמנית על רקע התקופה שלאחר מלה"ע הראשונה. השבי הוא של פרנהיים בשבי הסרבי. 2. בסיפור ריאליסטי הקשר בין אירועי העלילה הוא קשר סיבתי. אירוע נובע מאירוע. (למשל: בגלל שחשבו שקרל נייס מת, פרנהיים נכנס למשפחה). בסיפור זה אנחנו מבחינים בשני סוגים של סיבתיות: א. סיבתיות פסיכולוגית - פרנהיים מרגיש אשם, לכן לא נלחם מספיק על הישארותו בחיק המשפחה. פרנהיים מאמין בכשלונו, ולכן הוא קונה כרטיס הלוך ושוב לכפר בו מתגוררת אשתו. ב. סיבתיות חברתית-כלכלית - היחסים בין פרנהיים לבין משפחת אשתו מעורערים מלכתחילה, מה שגם מצדיק את הרצון לסלק אותו בהמשך, בגלל ההבדלים המעמדיים ביניהם. סולם ערכים בורגני בסיפור דוחה סולם ערכים הומניסטי. זאת אומרת, ערכו של אדם נמדד לפי הצלחתו החומרית-כלכלית ולא לפי אישיותו. זוהי בעצם הביקורת העיקרית של הסיפור. הסיפור פרנהיים מאפשר שתי קריאות שלו: 1. הקריאה האחת יוצרת בנו כקוראים הזדהות עם פרנהיים כקורבן, והיא מתאפשרת על פי הסדר שבו נמסרים הפרטים על ידי המספר, לעומת סדר ההתרחשויות באמת. 2. הקריאה השנייה מגלה פרנהיים שניתן להטיל ספק בתמימותו וביושרו. עד סוף הסיפור אי אפשר להכריע באופן מוחלט בין שתי הקריאות.