מאמר בנושא סטופ-לוס

[איש השקים]

../images/Emo63.gif מאמר בנושא סטופ-לוס

מאמר בנושא סטופ-לוס
לאחר המאמר הקודם שכתבתי כאן, "ננזפתי" בעדינות על ידי כמה מהאנשים בפורום על כך שהמאמר עסק בנושא (אופציות) שלא הרבה מכירים או משתמשים בו...

אז הנה מאמר חדש בנושא שלדעתי יכול לעניין כמעט את כולנו, ברוב האפיקים והמכשירים הפיננסיים, מקווה שיהיה מענייין ושיתרום. המאמר מצורף בשתי ההודעות הבאות.

 

[איש השקים]

סטופ לוס - חלק א'

מאמר בנושא סטופ-לוס
לאחר המאמר הקודם שכתבתי כאן, "ננזפתי" בעדינות על ידי כמה מהאנשים בפורום על כך שהמאמר עסק בנושא (אופציות) שלא הרבה מכירים או משתמשים בו...

אז הנה מאמר חדש בנושא שלדעתי יכול לעניין כמעט את כולנו, ברוב האפיקים והמכשירים הפיננסיים, מקווה שיהיה מענייין ושיתרום. המאמר מצורף בשתי ההודעות הבאות.

סטופ לוס - חלק א'
מהי פקודת סטופ לוס? פקודת סטופ-לוס (Stop Loss), או בפירושה העברי "קטיעת הפסד", היא פקודה שכשמה כן היא– הפקודה קוטעת את את העסקה שלנו בשער שנקבע מראש, כלומר מגבילה את ההפסד שלנו (אם יהיה כזה) לסכום ידוע ומוגדר מראש. לדוגמה אם קנינו מניה מסויימת ב 1000 אגורות, אנחנו יכולים להחליט מראש על פקודה שתמכור את המניה אם תרד (בניגוד לציפיות שלנו) ותגיע ל 950 אגורות, כלומר להגביל את ההפסד ל 50 אגורות למניה (הפסד של 5 אחוז מהעסקה). הערה: אם קנינו נייר ערך, פקודת הסטופ-לוס מתייחסת למכירה שלו בשער מסוים; אבל יתכן כמובן מצב הפוך בו בהתחלה דווקא מכרנו נייר בשורט, ואז הסטופ לוס מתייחס לקניה. בכל המאמר ובדוגמאות הניסוח יהיה כל הזמן לפי קנית נייר ומכירתו בסטופ-לוס, כי זה המקרה הנפוץ, אבל כל מה שנרשם כאן מתאים גם למקרה ההפוך. כיצד מתבצעת פקודת סטופ לוס? פקודת הסטופ-לוס יכולה להיות מבוצעת באופן אוטומטי דרך מערכת המסחר שלנו (ואז המערכת תשלח הוראת מכירה אוטומטית בשער שנקבע, אם המניה תגיע אליו), או באופן ידני, כלומר שנעקוב בעצמנו אחרי המסך ואם נראה שהמניה תרד לשער שקבענו לעצמנו- מיד נשלח פקודת מכירה. יש מדינות בעולם (ונכון להיום ישראל היא אחת מהן) בהן הבורסה איננה כוללת בממשק שלה אפשרות לסטופ-לוס אוטומטי, ולכן במקרים כאלה על הסוחרים הרוצים בפקודה כזו לבצע אותה באופן ידני, או לתכנת אותה באופן פרטני במערכת המסחר האישית שלהם (סיפור לא זול ולא פשוט, אך אפשרי וגם מתבצע כאן בארץ במספר גופים גדולים). מהם היתרונות של שימוש בפקודת סטופ-לוס ומהם החסרונות שלה? אני אציג כאן כמה מהיתרונות והחסרונות של השיטה, חשוב להדגיש מראש שיש וויכוח סביב היעילות שבשימוש בפקודה זו ואף על עצם השימוש בה בכלל, כך שכל היתרונות/חסרונות שמוצגים כאן ניתנים לוויכוח, אין פה חוקים; אתם בהחלט מוזמנים להגיב ולהביע את דעתכם. יתרונות: א. מחייבת אותנו לתכנון מסודר ומוקדם לפוזיציה שלנו ולניהול סיכונים ידוע מראש. ב. מונעת הפסדים גדולים ומגבילה את ההפסד שלנו לסכום מקסימלי ידוע מראש. ג. מונעת הכנסת רגשות ו"תחושות בטן" להחלטות שלנו, הפקודה נכנסת לפעולה באופן ממוחשב וקבוע. ד. חוסכת את הצורך להיות במעקב תמידי אחרי נייר הערך (במקרה של סטופ לוס ממוחשב). אגב יש גם יוצאי דופן ליתרון זה, התייחסתי לכך בהמשך המאמר. חסרונות: א. ההחלטה התקבלה מראש, ולכן אין שום משקל לנתונים "חדשים" ועדכניים שנוספו עם הזמן. ב. מחייבת מעקב צמוד אחרי השערים כל הזמן (במקרה של סטופ לוס ידני). ג. חושפת אותנו בפני כל (במקרה של סטופ לוס ממוחשב), שכן כל אחד יכול לראות את השערים שהכנסנו כסטופ-לוס, ויש הטוענים שבסטופים קרובים- זה גורם לשחקנים גדולים להזיז קצת את השוק לכיוון ההפוך לכמה דקות, "לאסוף" בקלות את הפקודות האלה ואז להמשיך כרגיל. ד. יש מצבים שבהם הסטופ לא יכנס לפעולה למרות שהנכס הגיע ליעד המבוקש (פירוט בהמשך המאמר). ה. עבור חלק מהפעילים יש כאן בעיה פסיכולוגית- שהרי עליהם בעצם להודות שהם טעו... ו. יש הטוענים שבאופן בסיסי הצבת סטופ לוס מראש (כפונקציה של המחיר בו קנינו) היא טכניקה שגויה ולא נכונה בעצם התפיסה שלה. אני אנסה לסכם בכמה שורות את הגישה הזו: הטענה איננה שלא צריך אף פעם לצאת מפוזיציה... אלא שאין שום הגיון בכך שנקודת היציאה בסטופ שנקבע תהיה תלויה ב"שער האישי" בו קנינו. כלומר- נניח שהמניה הגיעה לנקודת הסטופ. קיימות כרגע שתי אפשרויות: האחת- שהמניה תחזור לעלות. במקרה כזה ברור שזו היתה טעות לצאת בסטופ. השניה- שהמניה תמשיך לרדת. במקרה כזה טוב שיצאנו. מה בדיוק הופך את האפשרות השניה לסבירה יותר מהראשונה? האם למניה אכפת שאיזה משקיע קטן מכר בסטופ לוס את מניותיו? זוהי סתם נקודה מלאכותית בגרף... לטענתם את המניה יש למכור לפי מחיר מסוים שנקבע מראש במספרים, ולא לפי איזו נקודה מלאכותית שבמקרה נמצאת ברגע זה 5% מתחת למחיר הכניסה האישי שלנו... לדוגמה למכור במחיר 960 , כי זו שבירה של רמת תמיכה הסטורית, בלי קשר אם נכנסנו ב 970 או נכנסנו ב 1000... כמובן שאני רק מציג את האסכולה הזו, אתם בהחלט מוזמנים להגיב ולהביע את דעתכם. האם יתכן שפקודת סטופ-לוס שהזנתי לא "תתפוס"? האם יתכן שנייר הערך ירד מתחת לערך בו רציתי למכור כסטופ-לוס, מבלי שהוא ימכר? עד כמה שזה ישמע מפתיע- זה בהחלט יתכן, גם בסטופ הממוחשב וגם בידני... מחירו של הנייר יכול "לדלג" מעל נקודת הסטופ מבלי שהמערכת (או אנחנו) נוכל למכור במחיר זה! איך זה יכול לקרות? אני אציג כאן מספר דוגמאות למצבים כאלה של "דילוג" מעל נקודת הסטופ-לוס. א. רוב נירות הערך בעולם אינם נסחרים 24 שעות ביממה ורצף המסחר נקטע. נניח לדוגמה שאדם רכש בארץ מניה במחיר 1000 אגורות והציב סטופ-לוס (ידני או ממוחשב, לא משנה) בשער של 950 אגורות. בסוף יום המסחר, בשעה 17:30 , המניה נסחרה בשער של 955 אגורות. ברור שבשלב זה הסטופ עדין לא נכנס לפעולה... נניח שלמחרת המניה פתחה את המסחר בשער של 945 אגורות. זהו תרחיש בהחלט אפשרי! אין חוק שבבוקר המסחר מתחיל בדיוק בשער בו הוא נסגר אתמול... הרבה פעמים למשקיעים יש סיבה להיות פאסימיים בבוקר כתוצאה מהמון סיבות או התפתחויות מערב האתמול או משינוי בציפיות... במקרה כזה אין שום סיכוי בעולם שנמכור ב 950 אגורות (כפי שתיכננו), כי אין בבוקר אף קונה בשער הזה! הקונה הטוב ביותר מציע כרגע 945 אגורות... אומרים שמחיר המניה "דילג" מעל נקודת הסטופ-לוס. הבעיה כמובן קיימת בין אם מדובר בסטופ ידני או ממוחשב. ב. קיימים מקרים (מעטים, אבל לא לגמרי נדירים) שבהם מחיר המניה צונח באופן חד ופתאומי, לפעמים אפילו לכמה שניות/דקות. זה קורה בדרך כלל כשמתפרסמת הודעה לא טובה ולא צפויה (או הודעה שעלולה להשתמע ככזו), ולפעמים אפילו סתם אירוע או פרסום שלרגע נדמה לפעילים שעשוי להיות קשור למניה הזו. במקרים כאלה כל הקונים שבכל השכבות מיד "ימשכו" את הביקושים החוצה מהמערכת, אף אחד לא רוצה כרגע לקנות את המניה הזו עד שהמצב יתבהר לאשורו. לפעמים זה אפילו קורה לכמה שניות. אם מצב כזה התרחש למשל לאחר שהעסקה האחרונה היתה ב 955 אגורות, כמעט כל המחירים שבשכבות הקרובות ימשכו החוצה והקונה הטוב ביותר יכול להיות כרגע ב 945 אגורות, ושוב המחיר "דילג" מעל נקודת הסטופ. כאמור, מדובר במקרים מעטים, אבל הם מתרחשים מפעם לפעם ומי שעוקב יום יום אחרי המסכים נתקל בהם פה ושם. אם הסטופ שלנו נופל בדיוק בפער הזה, המחיר "מדלג" מעליו. ג. יתכן שבעת המכירה הסטופ שלנו "יתפוס" אבל רק באופן חלקי. נניח שקנינו בדיוק 100 מניות. מחיר המניה הגיע לנקודת הסטופ (950 אגורות), אבל כרגע יש שם קונה שמוכן לקנות רק 50 מניות. 50 המניות שלנו תימכרנה מיד, אבל מה לגבי ה 50 הבאות? אין כבר קונה במחיר הזה, הקונה הבא כבר מציע פחות, ויתכן שגם הוא מציע רק 20 מניות... אגב, יתכן שגם יש לפנינו מוכרים בסדר עדיפות גבוה יותר (כי הם הכניסו את הפקודה לפנינו) ואז בכלל אנחנו בבעיה... בכל המקרים האלה (ואחרים) ניתן להתמודד עם הבעיה באמצעים שונים, כמו למשל פקודת סטופ-לוס מסוג MARKET (פירוט בהמשך), אבל ברור שהמשמעות היא שהפקודה אמנם תתבצע, אך לעיתים (כמו בדוגמאות הנ"ל)- בשער הרבה יותר נמוך ממה שבאמת תיכננו, ויש לקחת בחשבון שזה עלול לקרות. (המשך המאמר בהודעה הבאה)

 

[איש השקים]

סטופ לוס - חלק ב'

סטופ לוס - חלק א'
מהי פקודת סטופ לוס? פקודת סטופ-לוס (Stop Loss), או בפירושה העברי "קטיעת הפסד", היא פקודה שכשמה כן היא– הפקודה קוטעת את את העסקה שלנו בשער שנקבע מראש, כלומר מגבילה את ההפסד שלנו (אם יהיה כזה) לסכום ידוע ומוגדר מראש. לדוגמה אם קנינו מניה מסויימת ב 1000 אגורות, אנחנו יכולים להחליט מראש על פקודה שתמכור את המניה אם תרד (בניגוד לציפיות שלנו) ותגיע ל 950 אגורות, כלומר להגביל את ההפסד ל 50 אגורות למניה (הפסד של 5 אחוז מהעסקה). הערה: אם קנינו נייר ערך, פקודת הסטופ-לוס מתייחסת למכירה שלו בשער מסוים; אבל יתכן כמובן מצב הפוך בו בהתחלה דווקא מכרנו נייר בשורט, ואז הסטופ לוס מתייחס לקניה. בכל המאמר ובדוגמאות הניסוח יהיה כל הזמן לפי קנית נייר ומכירתו בסטופ-לוס, כי זה המקרה הנפוץ, אבל כל מה שנרשם כאן מתאים גם למקרה ההפוך. כיצד מתבצעת פקודת סטופ לוס? פקודת הסטופ-לוס יכולה להיות מבוצעת באופן אוטומטי דרך מערכת המסחר שלנו (ואז המערכת תשלח הוראת מכירה אוטומטית בשער שנקבע, אם המניה תגיע אליו), או באופן ידני, כלומר שנעקוב בעצמנו אחרי המסך ואם נראה שהמניה תרד לשער שקבענו לעצמנו- מיד נשלח פקודת מכירה. יש מדינות בעולם (ונכון להיום ישראל היא אחת מהן) בהן הבורסה איננה כוללת בממשק שלה אפשרות לסטופ-לוס אוטומטי, ולכן במקרים כאלה על הסוחרים הרוצים בפקודה כזו לבצע אותה באופן ידני, או לתכנת אותה באופן פרטני במערכת המסחר האישית שלהם (סיפור לא זול ולא פשוט, אך אפשרי וגם מתבצע כאן בארץ במספר גופים גדולים). מהם היתרונות של שימוש בפקודת סטופ-לוס ומהם החסרונות שלה? אני אציג כאן כמה מהיתרונות והחסרונות של השיטה, חשוב להדגיש מראש שיש וויכוח סביב היעילות שבשימוש בפקודה זו ואף על עצם השימוש בה בכלל, כך שכל היתרונות/חסרונות שמוצגים כאן ניתנים לוויכוח, אין פה חוקים; אתם בהחלט מוזמנים להגיב ולהביע את דעתכם. יתרונות: א. מחייבת אותנו לתכנון מסודר ומוקדם לפוזיציה שלנו ולניהול סיכונים ידוע מראש. ב. מונעת הפסדים גדולים ומגבילה את ההפסד שלנו לסכום מקסימלי ידוע מראש. ג. מונעת הכנסת רגשות ו"תחושות בטן" להחלטות שלנו, הפקודה נכנסת לפעולה באופן ממוחשב וקבוע. ד. חוסכת את הצורך להיות במעקב תמידי אחרי נייר הערך (במקרה של סטופ לוס ממוחשב). אגב יש גם יוצאי דופן ליתרון זה, התייחסתי לכך בהמשך המאמר. חסרונות: א. ההחלטה התקבלה מראש, ולכן אין שום משקל לנתונים "חדשים" ועדכניים שנוספו עם הזמן. ב. מחייבת מעקב צמוד אחרי השערים כל הזמן (במקרה של סטופ לוס ידני). ג. חושפת אותנו בפני כל (במקרה של סטופ לוס ממוחשב), שכן כל אחד יכול לראות את השערים שהכנסנו כסטופ-לוס, ויש הטוענים שבסטופים קרובים- זה גורם לשחקנים גדולים להזיז קצת את השוק לכיוון ההפוך לכמה דקות, "לאסוף" בקלות את הפקודות האלה ואז להמשיך כרגיל. ד. יש מצבים שבהם הסטופ לא יכנס לפעולה למרות שהנכס הגיע ליעד המבוקש (פירוט בהמשך המאמר). ה. עבור חלק מהפעילים יש כאן בעיה פסיכולוגית- שהרי עליהם בעצם להודות שהם טעו... ו. יש הטוענים שבאופן בסיסי הצבת סטופ לוס מראש (כפונקציה של המחיר בו קנינו) היא טכניקה שגויה ולא נכונה בעצם התפיסה שלה. אני אנסה לסכם בכמה שורות את הגישה הזו: הטענה איננה שלא צריך אף פעם לצאת מפוזיציה... אלא שאין שום הגיון בכך שנקודת היציאה בסטופ שנקבע תהיה תלויה ב"שער האישי" בו קנינו. כלומר- נניח שהמניה הגיעה לנקודת הסטופ. קיימות כרגע שתי אפשרויות: האחת- שהמניה תחזור לעלות. במקרה כזה ברור שזו היתה טעות לצאת בסטופ. השניה- שהמניה תמשיך לרדת. במקרה כזה טוב שיצאנו. מה בדיוק הופך את האפשרות השניה לסבירה יותר מהראשונה? האם למניה אכפת שאיזה משקיע קטן מכר בסטופ לוס את מניותיו? זוהי סתם נקודה מלאכותית בגרף... לטענתם את המניה יש למכור לפי מחיר מסוים שנקבע מראש במספרים, ולא לפי איזו נקודה מלאכותית שבמקרה נמצאת ברגע זה 5% מתחת למחיר הכניסה האישי שלנו... לדוגמה למכור במחיר 960 , כי זו שבירה של רמת תמיכה הסטורית, בלי קשר אם נכנסנו ב 970 או נכנסנו ב 1000... כמובן שאני רק מציג את האסכולה הזו, אתם בהחלט מוזמנים להגיב ולהביע את דעתכם. האם יתכן שפקודת סטופ-לוס שהזנתי לא "תתפוס"? האם יתכן שנייר הערך ירד מתחת לערך בו רציתי למכור כסטופ-לוס, מבלי שהוא ימכר? עד כמה שזה ישמע מפתיע- זה בהחלט יתכן, גם בסטופ הממוחשב וגם בידני... מחירו של הנייר יכול "לדלג" מעל נקודת הסטופ מבלי שהמערכת (או אנחנו) נוכל למכור במחיר זה! איך זה יכול לקרות? אני אציג כאן מספר דוגמאות למצבים כאלה של "דילוג" מעל נקודת הסטופ-לוס. א. רוב נירות הערך בעולם אינם נסחרים 24 שעות ביממה ורצף המסחר נקטע. נניח לדוגמה שאדם רכש בארץ מניה במחיר 1000 אגורות והציב סטופ-לוס (ידני או ממוחשב, לא משנה) בשער של 950 אגורות. בסוף יום המסחר, בשעה 17:30 , המניה נסחרה בשער של 955 אגורות. ברור שבשלב זה הסטופ עדין לא נכנס לפעולה... נניח שלמחרת המניה פתחה את המסחר בשער של 945 אגורות. זהו תרחיש בהחלט אפשרי! אין חוק שבבוקר המסחר מתחיל בדיוק בשער בו הוא נסגר אתמול... הרבה פעמים למשקיעים יש סיבה להיות פאסימיים בבוקר כתוצאה מהמון סיבות או התפתחויות מערב האתמול או משינוי בציפיות... במקרה כזה אין שום סיכוי בעולם שנמכור ב 950 אגורות (כפי שתיכננו), כי אין בבוקר אף קונה בשער הזה! הקונה הטוב ביותר מציע כרגע 945 אגורות... אומרים שמחיר המניה "דילג" מעל נקודת הסטופ-לוס. הבעיה כמובן קיימת בין אם מדובר בסטופ ידני או ממוחשב. ב. קיימים מקרים (מעטים, אבל לא לגמרי נדירים) שבהם מחיר המניה צונח באופן חד ופתאומי, לפעמים אפילו לכמה שניות/דקות. זה קורה בדרך כלל כשמתפרסמת הודעה לא טובה ולא צפויה (או הודעה שעלולה להשתמע ככזו), ולפעמים אפילו סתם אירוע או פרסום שלרגע נדמה לפעילים שעשוי להיות קשור למניה הזו. במקרים כאלה כל הקונים שבכל השכבות מיד "ימשכו" את הביקושים החוצה מהמערכת, אף אחד לא רוצה כרגע לקנות את המניה הזו עד שהמצב יתבהר לאשורו. לפעמים זה אפילו קורה לכמה שניות. אם מצב כזה התרחש למשל לאחר שהעסקה האחרונה היתה ב 955 אגורות, כמעט כל המחירים שבשכבות הקרובות ימשכו החוצה והקונה הטוב ביותר יכול להיות כרגע ב 945 אגורות, ושוב המחיר "דילג" מעל נקודת הסטופ. כאמור, מדובר במקרים מעטים, אבל הם מתרחשים מפעם לפעם ומי שעוקב יום יום אחרי המסכים נתקל בהם פה ושם. אם הסטופ שלנו נופל בדיוק בפער הזה, המחיר "מדלג" מעליו. ג. יתכן שבעת המכירה הסטופ שלנו "יתפוס" אבל רק באופן חלקי. נניח שקנינו בדיוק 100 מניות. מחיר המניה הגיע לנקודת הסטופ (950 אגורות), אבל כרגע יש שם קונה שמוכן לקנות רק 50 מניות. 50 המניות שלנו תימכרנה מיד, אבל מה לגבי ה 50 הבאות? אין כבר קונה במחיר הזה, הקונה הבא כבר מציע פחות, ויתכן שגם הוא מציע רק 20 מניות... אגב, יתכן שגם יש לפנינו מוכרים בסדר עדיפות גבוה יותר (כי הם הכניסו את הפקודה לפנינו) ואז בכלל אנחנו בבעיה... בכל המקרים האלה (ואחרים) ניתן להתמודד עם הבעיה באמצעים שונים, כמו למשל פקודת סטופ-לוס מסוג MARKET (פירוט בהמשך), אבל ברור שהמשמעות היא שהפקודה אמנם תתבצע, אך לעיתים (כמו בדוגמאות הנ"ל)- בשער הרבה יותר נמוך ממה שבאמת תיכננו, ויש לקחת בחשבון שזה עלול לקרות. (המשך המאמר בהודעה הבאה)

סטופ לוס - חלק ב'
אם החלטתי להשתמש בשיטה זו, איך אחליט באיזה מחיר בדיוק להציב את פקודת הסטופ? האמת שרק על השאלה הזו ניתן לכתוב ספר (ואגב יש לא מעט ספרים בעולם שדנים בסוגיה הזו). באופן מאד כללי- יש מספר שיקולים שיש לקחת בחשבון במיקום פקודת הסטופ, הנה כמה מהם: א. רמת התנודתיות של השוק (בשוק תנודתי ועצבני– סטופים קרובים עלולים להיכנס מהר לפעולה גם אם חזיתי נכון את המגמה) ב. אורך התקופה שאני מייעד לעסקה (בעסקה לטווח של חודשים לפעמים אין טעם להציב סטופ מאד קרוב, אבל זה גם תלוי בעוד מספר גורמים) ג. רמת האמון והבטחון שיש לי בפוזיציה. ד. סחירות ונזילות הנייר. בנייר עם סחירות נמוכה- המחיר יכול בקלות "לדלג" מעל הסטופ או לחילופין להיתפס מהר משתיכננו. ה. גודל הסיכון שאני מוכן (ויכול) לקחת. ו. בדיקה הסטורית של הגרף והשינויים בו. ז. מתנדים ואופרטורים טכניים - מי שעובד לפי שיטה או מודל מסוים (למשל מסתייע ב"ניתוח טכני" של הנייר)– עומדים לרשותו בדרך כלל כלים די ברורים (יחסית) למיקום הנקודה בהתאם לרמות תמיכה/התנגדות שונות ומספר אופרטורים נוספים. אילו סוגים של פקודות סטופ-לוס קיימים? קיים מספר רב של סוגים שונים ומשונים לביצוע פקודות הסטופ, הנה העיקריים שבהם (כמובן שיש עוד), חלק מהסוגים יכולים להתקיים ביחד ואינם סותרים אחד את השני: א. סטופ לוס במחיר שוק (Market Stop Loss)– כשמחיר המניה מגיע (או עובר) את רמת הסטופ-לוס שנקבעה, מתבצעת מיד פקודת מכירה מסוג Market , כלומר כל כמות המניות שברשותנו נמכרת במחיר הטוב ביותר שקיים באותו רגע, גם אם בינתיים מחיר המניה ירד והוא נמוך ממחיר הסטופ. החסרון הוא שאם מחיר הירידה ממשיך לרדת חזק, לא נמכור בשער הסטופ שתיכננו, והיתרון שהכל נמכר ולא "נתקענו" עם מניות. ב. סטופ לוס בהגבלת שער (Limit Stop Loss)– כשמחיר המניה מגיע (או עובר) את רמת הסטופ-לוס שנקבעה, מתבצעת מיד פקודת מכירה מסוג Limit , כלומר המכירה מתבצעת בשער הכי טוב שקיים כרגע, אבל לא נמוך משער הסטופ! (גם אם רק חלק מהמניות תימכרנה או אפילו אם המחיר דילג מעל הסטופ ואין קונה במחיר הזה). לדוגמה אם הסטופ נקבע ב 950 אגורות, כשהסטופ נכנס לפעולה- הנייר מוצע למכירה ב 950 אגורות (ולא פחות מכך!). כפי שהוסבר קודם, הסיכון כאן הוא שהפקודה תתפוס באופן חלקי (או אפילו תדלג לגמרי מעל המחיר), והיתרון שלא נמכור בשער נמוך ממה שתיכננו. ג. סטופ לוס מותנה (Conditional Stop)- בפקודה זו מזינים שני שערים לסטופ לוס. האחד- קובע מהו המחיר שאם המניה תגיע אליו (כלומר אם תתבצע בו עסקה), הסטופ יכנס לפעולה. השני- קובע באיזה מחיר המניה תימכר. לכאורה היינו מצפים ששני השערים יהיו זהים, אבל כפי שהוסבר למעלה, הרבה פעמים כשהמניה מגיעה לרף מסוים- עד שנמכור המחיר כבר ירד (או שלא נצליח למכור את כל הכמות). לכן במקרים כאלה נוהגים להזין שער ראשון גבוה במעט מהשני כדי להבטיח ביצוע מלא. ד. סטופ-לוס צף (Trailing Stop) – הסטופ ממוקם במרחק קבוע מתחת למחיר הגבוה ביותר שאליו תגיע המניה, וממשיך "לצוף" מתחתיה. לדוגמה : אם קנינו מניה ב 1000 אגורות, והחלטנו על הגבלת הפסד של 50 נקודות, נמקם את הסטופ ב 950 . נניח עתה שהמניה עולה ל 1050 אגורות. במקרה כזה הסטופ ממשיך לזוז ("לצוף") איתה, ועולה ל 1000 אגורות (1050 פחות 50 ) . אם עתה המניה תתחיל לרדת, הסטופ כמובן לא יזוז ואולי אף יכנס בהמשך לפעולה. כלומר- הסטופ יכול רק לעלות עם הזמן, הוא איננו יכול לרדת... ה. סטופ-לוס צף באחוזים– כמו הקודם, רק שהמרחק נקבע באחוזים. ו. סטופ לוס גלובלי (Global Stop)– כאן מכניסים למערכת גבול הפסד באחוזים לכל תיק המניות גם יחד, לדוגמה הפסד של 2% לכל התיק. כלומר יתכן לדוגמה שמניה אחת תפסיד הרבה יותר מ 2%, אבל היא לא תימכר כי מניה אחרת (או יותר) נמצאת ברווח והתיק כולו עוד לא בהפסד של 2% . ברגע שהתיק כולו נכנס להפסד של 2% , כל המניות נמכרות מיד. ז. סטופ לוס חזוי (Predicted Stop)- כאן המערכת מנסה למכור מראש במחיר כזה שיכסה את כל הכמות הדרושה. נניח לדוגמה שהסטופ הוא ב 950 ואני מחזיק 100 מניות. נניח גם שכרגע המניה עדין נסחרת ב 951 , אבל כרגע יש 50 מניות למכירה ב 951 ו 50 מניות בלבד ב 950 ; במקרה כזה המערכת תבצע מיד את המכירה (למרות שהסטופ עוד לא הגיע), כדי להצליח למכור 50 מניות ב 951 ו 50 ב 950 ולהצליח למכור את כל הכמות. אחרת יש סיכון שהמניה תרד ל 950 ולא נוכל למכור את כל ה 100 ! ח. סטופ לוס דינמי (Dynamical Stop)– במערכות המשוכללות ניתן לתכנת את הסטופ לוס כך שישתנה כל הזמן בהתאם לפונקציה מסוימת או בהתאם לשינויים בגרף שהוגדרו מראש. לדוגמה שאם המניה עלתה באחוז ממחיר הכניסה- הסטופ ישנה מיקומו מנקודה א' לנקודה ב', אחרת לא ישנה מיקומו. שימושי במיוחד למנתחים טכניים. לסיום אוסיף גם שקיימות שיטות נוספות להגן על הפוזיציה שלנו מלבד פקודת הסטופ-לוס, כמו למשל שימוש באופציות/חוזים או חלוקה מתאימה של התיק, אני לא איכנס לשיטות האלה במסגרת המאמר הזה. כמו כן אזכיר שלפקודת הסטופ-לוס יש אחות תאומה שהיא פקודת Take Profit , ש"מגבילה" את הרווח בעסקה (אם יהיה כזה) מהצד השני. בין שתי הפקודות יש מספר קווי דמיון שהוזכרו במאמר אבל יש גם מספר מאפיינים שונים.

 

[גרינקו]

כתבה לעניין ישר כח

סטופ לוס - חלק ב'
אם החלטתי להשתמש בשיטה זו, איך אחליט באיזה מחיר בדיוק להציב את פקודת הסטופ? האמת שרק על השאלה הזו ניתן לכתוב ספר (ואגב יש לא מעט ספרים בעולם שדנים בסוגיה הזו). באופן מאד כללי- יש מספר שיקולים שיש לקחת בחשבון במיקום פקודת הסטופ, הנה כמה מהם: א. רמת התנודתיות של השוק (בשוק תנודתי ועצבני– סטופים קרובים עלולים להיכנס מהר לפעולה גם אם חזיתי נכון את המגמה) ב. אורך התקופה שאני מייעד לעסקה (בעסקה לטווח של חודשים לפעמים אין טעם להציב סטופ מאד קרוב, אבל זה גם תלוי בעוד מספר גורמים) ג. רמת האמון והבטחון שיש לי בפוזיציה. ד. סחירות ונזילות הנייר. בנייר עם סחירות נמוכה- המחיר יכול בקלות "לדלג" מעל הסטופ או לחילופין להיתפס מהר משתיכננו. ה. גודל הסיכון שאני מוכן (ויכול) לקחת. ו. בדיקה הסטורית של הגרף והשינויים בו. ז. מתנדים ואופרטורים טכניים - מי שעובד לפי שיטה או מודל מסוים (למשל מסתייע ב"ניתוח טכני" של הנייר)– עומדים לרשותו בדרך כלל כלים די ברורים (יחסית) למיקום הנקודה בהתאם לרמות תמיכה/התנגדות שונות ומספר אופרטורים נוספים. אילו סוגים של פקודות סטופ-לוס קיימים? קיים מספר רב של סוגים שונים ומשונים לביצוע פקודות הסטופ, הנה העיקריים שבהם (כמובן שיש עוד), חלק מהסוגים יכולים להתקיים ביחד ואינם סותרים אחד את השני: א. סטופ לוס במחיר שוק (Market Stop Loss)– כשמחיר המניה מגיע (או עובר) את רמת הסטופ-לוס שנקבעה, מתבצעת מיד פקודת מכירה מסוג Market , כלומר כל כמות המניות שברשותנו נמכרת במחיר הטוב ביותר שקיים באותו רגע, גם אם בינתיים מחיר המניה ירד והוא נמוך ממחיר הסטופ. החסרון הוא שאם מחיר הירידה ממשיך לרדת חזק, לא נמכור בשער הסטופ שתיכננו, והיתרון שהכל נמכר ולא "נתקענו" עם מניות. ב. סטופ לוס בהגבלת שער (Limit Stop Loss)– כשמחיר המניה מגיע (או עובר) את רמת הסטופ-לוס שנקבעה, מתבצעת מיד פקודת מכירה מסוג Limit , כלומר המכירה מתבצעת בשער הכי טוב שקיים כרגע, אבל לא נמוך משער הסטופ! (גם אם רק חלק מהמניות תימכרנה או אפילו אם המחיר דילג מעל הסטופ ואין קונה במחיר הזה). לדוגמה אם הסטופ נקבע ב 950 אגורות, כשהסטופ נכנס לפעולה- הנייר מוצע למכירה ב 950 אגורות (ולא פחות מכך!). כפי שהוסבר קודם, הסיכון כאן הוא שהפקודה תתפוס באופן חלקי (או אפילו תדלג לגמרי מעל המחיר), והיתרון שלא נמכור בשער נמוך ממה שתיכננו. ג. סטופ לוס מותנה (Conditional Stop)- בפקודה זו מזינים שני שערים לסטופ לוס. האחד- קובע מהו המחיר שאם המניה תגיע אליו (כלומר אם תתבצע בו עסקה), הסטופ יכנס לפעולה. השני- קובע באיזה מחיר המניה תימכר. לכאורה היינו מצפים ששני השערים יהיו זהים, אבל כפי שהוסבר למעלה, הרבה פעמים כשהמניה מגיעה לרף מסוים- עד שנמכור המחיר כבר ירד (או שלא נצליח למכור את כל הכמות). לכן במקרים כאלה נוהגים להזין שער ראשון גבוה במעט מהשני כדי להבטיח ביצוע מלא. ד. סטופ-לוס צף (Trailing Stop) – הסטופ ממוקם במרחק קבוע מתחת למחיר הגבוה ביותר שאליו תגיע המניה, וממשיך "לצוף" מתחתיה. לדוגמה : אם קנינו מניה ב 1000 אגורות, והחלטנו על הגבלת הפסד של 50 נקודות, נמקם את הסטופ ב 950 . נניח עתה שהמניה עולה ל 1050 אגורות. במקרה כזה הסטופ ממשיך לזוז ("לצוף") איתה, ועולה ל 1000 אגורות (1050 פחות 50 ) . אם עתה המניה תתחיל לרדת, הסטופ כמובן לא יזוז ואולי אף יכנס בהמשך לפעולה. כלומר- הסטופ יכול רק לעלות עם הזמן, הוא איננו יכול לרדת... ה. סטופ-לוס צף באחוזים– כמו הקודם, רק שהמרחק נקבע באחוזים. ו. סטופ לוס גלובלי (Global Stop)– כאן מכניסים למערכת גבול הפסד באחוזים לכל תיק המניות גם יחד, לדוגמה הפסד של 2% לכל התיק. כלומר יתכן לדוגמה שמניה אחת תפסיד הרבה יותר מ 2%, אבל היא לא תימכר כי מניה אחרת (או יותר) נמצאת ברווח והתיק כולו עוד לא בהפסד של 2% . ברגע שהתיק כולו נכנס להפסד של 2% , כל המניות נמכרות מיד. ז. סטופ לוס חזוי (Predicted Stop)- כאן המערכת מנסה למכור מראש במחיר כזה שיכסה את כל הכמות הדרושה. נניח לדוגמה שהסטופ הוא ב 950 ואני מחזיק 100 מניות. נניח גם שכרגע המניה עדין נסחרת ב 951 , אבל כרגע יש 50 מניות למכירה ב 951 ו 50 מניות בלבד ב 950 ; במקרה כזה המערכת תבצע מיד את המכירה (למרות שהסטופ עוד לא הגיע), כדי להצליח למכור 50 מניות ב 951 ו 50 ב 950 ולהצליח למכור את כל הכמות. אחרת יש סיכון שהמניה תרד ל 950 ולא נוכל למכור את כל ה 100 ! ח. סטופ לוס דינמי (Dynamical Stop)– במערכות המשוכללות ניתן לתכנת את הסטופ לוס כך שישתנה כל הזמן בהתאם לפונקציה מסוימת או בהתאם לשינויים בגרף שהוגדרו מראש. לדוגמה שאם המניה עלתה באחוז ממחיר הכניסה- הסטופ ישנה מיקומו מנקודה א' לנקודה ב', אחרת לא ישנה מיקומו. שימושי במיוחד למנתחים טכניים. לסיום אוסיף גם שקיימות שיטות נוספות להגן על הפוזיציה שלנו מלבד פקודת הסטופ-לוס, כמו למשל שימוש באופציות/חוזים או חלוקה מתאימה של התיק, אני לא איכנס לשיטות האלה במסגרת המאמר הזה. כמו כן אזכיר שלפקודת הסטופ-לוס יש אחות תאומה שהיא פקודת Take Profit , ש"מגבילה" את הרווח בעסקה (אם יהיה כזה) מהצד השני. בין שתי הפקודות יש מספר קווי דמיון שהוזכרו במאמר אבל יש גם מספר מאפיינים שונים.

כתבה לעניין ישר כח
איש השקים היתי מציע שהכתבה הזאת תופיע בשאלות נפוצות יש מה ללמוד ממך המשך כך

 

[KobeRider]

../images/Emo45.gif מעולה

סטופ לוס - חלק ב'
אם החלטתי להשתמש בשיטה זו, איך אחליט באיזה מחיר בדיוק להציב את פקודת הסטופ? האמת שרק על השאלה הזו ניתן לכתוב ספר (ואגב יש לא מעט ספרים בעולם שדנים בסוגיה הזו). באופן מאד כללי- יש מספר שיקולים שיש לקחת בחשבון במיקום פקודת הסטופ, הנה כמה מהם: א. רמת התנודתיות של השוק (בשוק תנודתי ועצבני– סטופים קרובים עלולים להיכנס מהר לפעולה גם אם חזיתי נכון את המגמה) ב. אורך התקופה שאני מייעד לעסקה (בעסקה לטווח של חודשים לפעמים אין טעם להציב סטופ מאד קרוב, אבל זה גם תלוי בעוד מספר גורמים) ג. רמת האמון והבטחון שיש לי בפוזיציה. ד. סחירות ונזילות הנייר. בנייר עם סחירות נמוכה- המחיר יכול בקלות "לדלג" מעל הסטופ או לחילופין להיתפס מהר משתיכננו. ה. גודל הסיכון שאני מוכן (ויכול) לקחת. ו. בדיקה הסטורית של הגרף והשינויים בו. ז. מתנדים ואופרטורים טכניים - מי שעובד לפי שיטה או מודל מסוים (למשל מסתייע ב"ניתוח טכני" של הנייר)– עומדים לרשותו בדרך כלל כלים די ברורים (יחסית) למיקום הנקודה בהתאם לרמות תמיכה/התנגדות שונות ומספר אופרטורים נוספים. אילו סוגים של פקודות סטופ-לוס קיימים? קיים מספר רב של סוגים שונים ומשונים לביצוע פקודות הסטופ, הנה העיקריים שבהם (כמובן שיש עוד), חלק מהסוגים יכולים להתקיים ביחד ואינם סותרים אחד את השני: א. סטופ לוס במחיר שוק (Market Stop Loss)– כשמחיר המניה מגיע (או עובר) את רמת הסטופ-לוס שנקבעה, מתבצעת מיד פקודת מכירה מסוג Market , כלומר כל כמות המניות שברשותנו נמכרת במחיר הטוב ביותר שקיים באותו רגע, גם אם בינתיים מחיר המניה ירד והוא נמוך ממחיר הסטופ. החסרון הוא שאם מחיר הירידה ממשיך לרדת חזק, לא נמכור בשער הסטופ שתיכננו, והיתרון שהכל נמכר ולא "נתקענו" עם מניות. ב. סטופ לוס בהגבלת שער (Limit Stop Loss)– כשמחיר המניה מגיע (או עובר) את רמת הסטופ-לוס שנקבעה, מתבצעת מיד פקודת מכירה מסוג Limit , כלומר המכירה מתבצעת בשער הכי טוב שקיים כרגע, אבל לא נמוך משער הסטופ! (גם אם רק חלק מהמניות תימכרנה או אפילו אם המחיר דילג מעל הסטופ ואין קונה במחיר הזה). לדוגמה אם הסטופ נקבע ב 950 אגורות, כשהסטופ נכנס לפעולה- הנייר מוצע למכירה ב 950 אגורות (ולא פחות מכך!). כפי שהוסבר קודם, הסיכון כאן הוא שהפקודה תתפוס באופן חלקי (או אפילו תדלג לגמרי מעל המחיר), והיתרון שלא נמכור בשער נמוך ממה שתיכננו. ג. סטופ לוס מותנה (Conditional Stop)- בפקודה זו מזינים שני שערים לסטופ לוס. האחד- קובע מהו המחיר שאם המניה תגיע אליו (כלומר אם תתבצע בו עסקה), הסטופ יכנס לפעולה. השני- קובע באיזה מחיר המניה תימכר. לכאורה היינו מצפים ששני השערים יהיו זהים, אבל כפי שהוסבר למעלה, הרבה פעמים כשהמניה מגיעה לרף מסוים- עד שנמכור המחיר כבר ירד (או שלא נצליח למכור את כל הכמות). לכן במקרים כאלה נוהגים להזין שער ראשון גבוה במעט מהשני כדי להבטיח ביצוע מלא. ד. סטופ-לוס צף (Trailing Stop) – הסטופ ממוקם במרחק קבוע מתחת למחיר הגבוה ביותר שאליו תגיע המניה, וממשיך "לצוף" מתחתיה. לדוגמה : אם קנינו מניה ב 1000 אגורות, והחלטנו על הגבלת הפסד של 50 נקודות, נמקם את הסטופ ב 950 . נניח עתה שהמניה עולה ל 1050 אגורות. במקרה כזה הסטופ ממשיך לזוז ("לצוף") איתה, ועולה ל 1000 אגורות (1050 פחות 50 ) . אם עתה המניה תתחיל לרדת, הסטופ כמובן לא יזוז ואולי אף יכנס בהמשך לפעולה. כלומר- הסטופ יכול רק לעלות עם הזמן, הוא איננו יכול לרדת... ה. סטופ-לוס צף באחוזים– כמו הקודם, רק שהמרחק נקבע באחוזים. ו. סטופ לוס גלובלי (Global Stop)– כאן מכניסים למערכת גבול הפסד באחוזים לכל תיק המניות גם יחד, לדוגמה הפסד של 2% לכל התיק. כלומר יתכן לדוגמה שמניה אחת תפסיד הרבה יותר מ 2%, אבל היא לא תימכר כי מניה אחרת (או יותר) נמצאת ברווח והתיק כולו עוד לא בהפסד של 2% . ברגע שהתיק כולו נכנס להפסד של 2% , כל המניות נמכרות מיד. ז. סטופ לוס חזוי (Predicted Stop)- כאן המערכת מנסה למכור מראש במחיר כזה שיכסה את כל הכמות הדרושה. נניח לדוגמה שהסטופ הוא ב 950 ואני מחזיק 100 מניות. נניח גם שכרגע המניה עדין נסחרת ב 951 , אבל כרגע יש 50 מניות למכירה ב 951 ו 50 מניות בלבד ב 950 ; במקרה כזה המערכת תבצע מיד את המכירה (למרות שהסטופ עוד לא הגיע), כדי להצליח למכור 50 מניות ב 951 ו 50 ב 950 ולהצליח למכור את כל הכמות. אחרת יש סיכון שהמניה תרד ל 950 ולא נוכל למכור את כל ה 100 ! ח. סטופ לוס דינמי (Dynamical Stop)– במערכות המשוכללות ניתן לתכנת את הסטופ לוס כך שישתנה כל הזמן בהתאם לפונקציה מסוימת או בהתאם לשינויים בגרף שהוגדרו מראש. לדוגמה שאם המניה עלתה באחוז ממחיר הכניסה- הסטופ ישנה מיקומו מנקודה א' לנקודה ב', אחרת לא ישנה מיקומו. שימושי במיוחד למנתחים טכניים. לסיום אוסיף גם שקיימות שיטות נוספות להגן על הפוזיציה שלנו מלבד פקודת הסטופ-לוס, כמו למשל שימוש באופציות/חוזים או חלוקה מתאימה של התיק, אני לא איכנס לשיטות האלה במסגרת המאמר הזה. כמו כן אזכיר שלפקודת הסטופ-לוס יש אחות תאומה שהיא פקודת Take Profit , ש"מגבילה" את הרווח בעסקה (אם יהיה כזה) מהצד השני. בין שתי הפקודות יש מספר קווי דמיון שהוזכרו במאמר אבל יש גם מספר מאפיינים שונים.

מעולה
הרבה שאלות שנשאלו כאן לאחרונה מוצאות תשובות ברורות במה שכתבת.

 

[izzy g]

כל הכבוד - יישר כח

סטופ לוס - חלק ב'
אם החלטתי להשתמש בשיטה זו, איך אחליט באיזה מחיר בדיוק להציב את פקודת הסטופ? האמת שרק על השאלה הזו ניתן לכתוב ספר (ואגב יש לא מעט ספרים בעולם שדנים בסוגיה הזו). באופן מאד כללי- יש מספר שיקולים שיש לקחת בחשבון במיקום פקודת הסטופ, הנה כמה מהם: א. רמת התנודתיות של השוק (בשוק תנודתי ועצבני– סטופים קרובים עלולים להיכנס מהר לפעולה גם אם חזיתי נכון את המגמה) ב. אורך התקופה שאני מייעד לעסקה (בעסקה לטווח של חודשים לפעמים אין טעם להציב סטופ מאד קרוב, אבל זה גם תלוי בעוד מספר גורמים) ג. רמת האמון והבטחון שיש לי בפוזיציה. ד. סחירות ונזילות הנייר. בנייר עם סחירות נמוכה- המחיר יכול בקלות "לדלג" מעל הסטופ או לחילופין להיתפס מהר משתיכננו. ה. גודל הסיכון שאני מוכן (ויכול) לקחת. ו. בדיקה הסטורית של הגרף והשינויים בו. ז. מתנדים ואופרטורים טכניים - מי שעובד לפי שיטה או מודל מסוים (למשל מסתייע ב"ניתוח טכני" של הנייר)– עומדים לרשותו בדרך כלל כלים די ברורים (יחסית) למיקום הנקודה בהתאם לרמות תמיכה/התנגדות שונות ומספר אופרטורים נוספים. אילו סוגים של פקודות סטופ-לוס קיימים? קיים מספר רב של סוגים שונים ומשונים לביצוע פקודות הסטופ, הנה העיקריים שבהם (כמובן שיש עוד), חלק מהסוגים יכולים להתקיים ביחד ואינם סותרים אחד את השני: א. סטופ לוס במחיר שוק (Market Stop Loss)– כשמחיר המניה מגיע (או עובר) את רמת הסטופ-לוס שנקבעה, מתבצעת מיד פקודת מכירה מסוג Market , כלומר כל כמות המניות שברשותנו נמכרת במחיר הטוב ביותר שקיים באותו רגע, גם אם בינתיים מחיר המניה ירד והוא נמוך ממחיר הסטופ. החסרון הוא שאם מחיר הירידה ממשיך לרדת חזק, לא נמכור בשער הסטופ שתיכננו, והיתרון שהכל נמכר ולא "נתקענו" עם מניות. ב. סטופ לוס בהגבלת שער (Limit Stop Loss)– כשמחיר המניה מגיע (או עובר) את רמת הסטופ-לוס שנקבעה, מתבצעת מיד פקודת מכירה מסוג Limit , כלומר המכירה מתבצעת בשער הכי טוב שקיים כרגע, אבל לא נמוך משער הסטופ! (גם אם רק חלק מהמניות תימכרנה או אפילו אם המחיר דילג מעל הסטופ ואין קונה במחיר הזה). לדוגמה אם הסטופ נקבע ב 950 אגורות, כשהסטופ נכנס לפעולה- הנייר מוצע למכירה ב 950 אגורות (ולא פחות מכך!). כפי שהוסבר קודם, הסיכון כאן הוא שהפקודה תתפוס באופן חלקי (או אפילו תדלג לגמרי מעל המחיר), והיתרון שלא נמכור בשער נמוך ממה שתיכננו. ג. סטופ לוס מותנה (Conditional Stop)- בפקודה זו מזינים שני שערים לסטופ לוס. האחד- קובע מהו המחיר שאם המניה תגיע אליו (כלומר אם תתבצע בו עסקה), הסטופ יכנס לפעולה. השני- קובע באיזה מחיר המניה תימכר. לכאורה היינו מצפים ששני השערים יהיו זהים, אבל כפי שהוסבר למעלה, הרבה פעמים כשהמניה מגיעה לרף מסוים- עד שנמכור המחיר כבר ירד (או שלא נצליח למכור את כל הכמות). לכן במקרים כאלה נוהגים להזין שער ראשון גבוה במעט מהשני כדי להבטיח ביצוע מלא. ד. סטופ-לוס צף (Trailing Stop) – הסטופ ממוקם במרחק קבוע מתחת למחיר הגבוה ביותר שאליו תגיע המניה, וממשיך "לצוף" מתחתיה. לדוגמה : אם קנינו מניה ב 1000 אגורות, והחלטנו על הגבלת הפסד של 50 נקודות, נמקם את הסטופ ב 950 . נניח עתה שהמניה עולה ל 1050 אגורות. במקרה כזה הסטופ ממשיך לזוז ("לצוף") איתה, ועולה ל 1000 אגורות (1050 פחות 50 ) . אם עתה המניה תתחיל לרדת, הסטופ כמובן לא יזוז ואולי אף יכנס בהמשך לפעולה. כלומר- הסטופ יכול רק לעלות עם הזמן, הוא איננו יכול לרדת... ה. סטופ-לוס צף באחוזים– כמו הקודם, רק שהמרחק נקבע באחוזים. ו. סטופ לוס גלובלי (Global Stop)– כאן מכניסים למערכת גבול הפסד באחוזים לכל תיק המניות גם יחד, לדוגמה הפסד של 2% לכל התיק. כלומר יתכן לדוגמה שמניה אחת תפסיד הרבה יותר מ 2%, אבל היא לא תימכר כי מניה אחרת (או יותר) נמצאת ברווח והתיק כולו עוד לא בהפסד של 2% . ברגע שהתיק כולו נכנס להפסד של 2% , כל המניות נמכרות מיד. ז. סטופ לוס חזוי (Predicted Stop)- כאן המערכת מנסה למכור מראש במחיר כזה שיכסה את כל הכמות הדרושה. נניח לדוגמה שהסטופ הוא ב 950 ואני מחזיק 100 מניות. נניח גם שכרגע המניה עדין נסחרת ב 951 , אבל כרגע יש 50 מניות למכירה ב 951 ו 50 מניות בלבד ב 950 ; במקרה כזה המערכת תבצע מיד את המכירה (למרות שהסטופ עוד לא הגיע), כדי להצליח למכור 50 מניות ב 951 ו 50 ב 950 ולהצליח למכור את כל הכמות. אחרת יש סיכון שהמניה תרד ל 950 ולא נוכל למכור את כל ה 100 ! ח. סטופ לוס דינמי (Dynamical Stop)– במערכות המשוכללות ניתן לתכנת את הסטופ לוס כך שישתנה כל הזמן בהתאם לפונקציה מסוימת או בהתאם לשינויים בגרף שהוגדרו מראש. לדוגמה שאם המניה עלתה באחוז ממחיר הכניסה- הסטופ ישנה מיקומו מנקודה א' לנקודה ב', אחרת לא ישנה מיקומו. שימושי במיוחד למנתחים טכניים. לסיום אוסיף גם שקיימות שיטות נוספות להגן על הפוזיציה שלנו מלבד פקודת הסטופ-לוס, כמו למשל שימוש באופציות/חוזים או חלוקה מתאימה של התיק, אני לא איכנס לשיטות האלה במסגרת המאמר הזה. כמו כן אזכיר שלפקודת הסטופ-לוס יש אחות תאומה שהיא פקודת Take Profit , ש"מגבילה" את הרווח בעסקה (אם יהיה כזה) מהצד השני. בין שתי הפקודות יש מספר קווי דמיון שהוזכרו במאמר אבל יש גם מספר מאפיינים שונים.

כל הכבוד - יישר כח

 

[ליאליא]

איש השקים

סטופ לוס - חלק ב'
אם החלטתי להשתמש בשיטה זו, איך אחליט באיזה מחיר בדיוק להציב את פקודת הסטופ? האמת שרק על השאלה הזו ניתן לכתוב ספר (ואגב יש לא מעט ספרים בעולם שדנים בסוגיה הזו). באופן מאד כללי- יש מספר שיקולים שיש לקחת בחשבון במיקום פקודת הסטופ, הנה כמה מהם: א. רמת התנודתיות של השוק (בשוק תנודתי ועצבני– סטופים קרובים עלולים להיכנס מהר לפעולה גם אם חזיתי נכון את המגמה) ב. אורך התקופה שאני מייעד לעסקה (בעסקה לטווח של חודשים לפעמים אין טעם להציב סטופ מאד קרוב, אבל זה גם תלוי בעוד מספר גורמים) ג. רמת האמון והבטחון שיש לי בפוזיציה. ד. סחירות ונזילות הנייר. בנייר עם סחירות נמוכה- המחיר יכול בקלות "לדלג" מעל הסטופ או לחילופין להיתפס מהר משתיכננו. ה. גודל הסיכון שאני מוכן (ויכול) לקחת. ו. בדיקה הסטורית של הגרף והשינויים בו. ז. מתנדים ואופרטורים טכניים - מי שעובד לפי שיטה או מודל מסוים (למשל מסתייע ב"ניתוח טכני" של הנייר)– עומדים לרשותו בדרך כלל כלים די ברורים (יחסית) למיקום הנקודה בהתאם לרמות תמיכה/התנגדות שונות ומספר אופרטורים נוספים. אילו סוגים של פקודות סטופ-לוס קיימים? קיים מספר רב של סוגים שונים ומשונים לביצוע פקודות הסטופ, הנה העיקריים שבהם (כמובן שיש עוד), חלק מהסוגים יכולים להתקיים ביחד ואינם סותרים אחד את השני: א. סטופ לוס במחיר שוק (Market Stop Loss)– כשמחיר המניה מגיע (או עובר) את רמת הסטופ-לוס שנקבעה, מתבצעת מיד פקודת מכירה מסוג Market , כלומר כל כמות המניות שברשותנו נמכרת במחיר הטוב ביותר שקיים באותו רגע, גם אם בינתיים מחיר המניה ירד והוא נמוך ממחיר הסטופ. החסרון הוא שאם מחיר הירידה ממשיך לרדת חזק, לא נמכור בשער הסטופ שתיכננו, והיתרון שהכל נמכר ולא "נתקענו" עם מניות. ב. סטופ לוס בהגבלת שער (Limit Stop Loss)– כשמחיר המניה מגיע (או עובר) את רמת הסטופ-לוס שנקבעה, מתבצעת מיד פקודת מכירה מסוג Limit , כלומר המכירה מתבצעת בשער הכי טוב שקיים כרגע, אבל לא נמוך משער הסטופ! (גם אם רק חלק מהמניות תימכרנה או אפילו אם המחיר דילג מעל הסטופ ואין קונה במחיר הזה). לדוגמה אם הסטופ נקבע ב 950 אגורות, כשהסטופ נכנס לפעולה- הנייר מוצע למכירה ב 950 אגורות (ולא פחות מכך!). כפי שהוסבר קודם, הסיכון כאן הוא שהפקודה תתפוס באופן חלקי (או אפילו תדלג לגמרי מעל המחיר), והיתרון שלא נמכור בשער נמוך ממה שתיכננו. ג. סטופ לוס מותנה (Conditional Stop)- בפקודה זו מזינים שני שערים לסטופ לוס. האחד- קובע מהו המחיר שאם המניה תגיע אליו (כלומר אם תתבצע בו עסקה), הסטופ יכנס לפעולה. השני- קובע באיזה מחיר המניה תימכר. לכאורה היינו מצפים ששני השערים יהיו זהים, אבל כפי שהוסבר למעלה, הרבה פעמים כשהמניה מגיעה לרף מסוים- עד שנמכור המחיר כבר ירד (או שלא נצליח למכור את כל הכמות). לכן במקרים כאלה נוהגים להזין שער ראשון גבוה במעט מהשני כדי להבטיח ביצוע מלא. ד. סטופ-לוס צף (Trailing Stop) – הסטופ ממוקם במרחק קבוע מתחת למחיר הגבוה ביותר שאליו תגיע המניה, וממשיך "לצוף" מתחתיה. לדוגמה : אם קנינו מניה ב 1000 אגורות, והחלטנו על הגבלת הפסד של 50 נקודות, נמקם את הסטופ ב 950 . נניח עתה שהמניה עולה ל 1050 אגורות. במקרה כזה הסטופ ממשיך לזוז ("לצוף") איתה, ועולה ל 1000 אגורות (1050 פחות 50 ) . אם עתה המניה תתחיל לרדת, הסטופ כמובן לא יזוז ואולי אף יכנס בהמשך לפעולה. כלומר- הסטופ יכול רק לעלות עם הזמן, הוא איננו יכול לרדת... ה. סטופ-לוס צף באחוזים– כמו הקודם, רק שהמרחק נקבע באחוזים. ו. סטופ לוס גלובלי (Global Stop)– כאן מכניסים למערכת גבול הפסד באחוזים לכל תיק המניות גם יחד, לדוגמה הפסד של 2% לכל התיק. כלומר יתכן לדוגמה שמניה אחת תפסיד הרבה יותר מ 2%, אבל היא לא תימכר כי מניה אחרת (או יותר) נמצאת ברווח והתיק כולו עוד לא בהפסד של 2% . ברגע שהתיק כולו נכנס להפסד של 2% , כל המניות נמכרות מיד. ז. סטופ לוס חזוי (Predicted Stop)- כאן המערכת מנסה למכור מראש במחיר כזה שיכסה את כל הכמות הדרושה. נניח לדוגמה שהסטופ הוא ב 950 ואני מחזיק 100 מניות. נניח גם שכרגע המניה עדין נסחרת ב 951 , אבל כרגע יש 50 מניות למכירה ב 951 ו 50 מניות בלבד ב 950 ; במקרה כזה המערכת תבצע מיד את המכירה (למרות שהסטופ עוד לא הגיע), כדי להצליח למכור 50 מניות ב 951 ו 50 ב 950 ולהצליח למכור את כל הכמות. אחרת יש סיכון שהמניה תרד ל 950 ולא נוכל למכור את כל ה 100 ! ח. סטופ לוס דינמי (Dynamical Stop)– במערכות המשוכללות ניתן לתכנת את הסטופ לוס כך שישתנה כל הזמן בהתאם לפונקציה מסוימת או בהתאם לשינויים בגרף שהוגדרו מראש. לדוגמה שאם המניה עלתה באחוז ממחיר הכניסה- הסטופ ישנה מיקומו מנקודה א' לנקודה ב', אחרת לא ישנה מיקומו. שימושי במיוחד למנתחים טכניים. לסיום אוסיף גם שקיימות שיטות נוספות להגן על הפוזיציה שלנו מלבד פקודת הסטופ-לוס, כמו למשל שימוש באופציות/חוזים או חלוקה מתאימה של התיק, אני לא איכנס לשיטות האלה במסגרת המאמר הזה. כמו כן אזכיר שלפקודת הסטופ-לוס יש אחות תאומה שהיא פקודת Take Profit , ש"מגבילה" את הרווח בעסקה (אם יהיה כזה) מהצד השני. בין שתי הפקודות יש מספר קווי דמיון שהוזכרו במאמר אבל יש גם מספר מאפיינים שונים.

איש השקים
כרגיל, הכתבות שלך מאלפות ומחכימות, יישר כוח!!!

 

[דיל1]

כל הכבוד על ההשקעה

סטופ לוס - חלק ב'
אם החלטתי להשתמש בשיטה זו, איך אחליט באיזה מחיר בדיוק להציב את פקודת הסטופ? האמת שרק על השאלה הזו ניתן לכתוב ספר (ואגב יש לא מעט ספרים בעולם שדנים בסוגיה הזו). באופן מאד כללי- יש מספר שיקולים שיש לקחת בחשבון במיקום פקודת הסטופ, הנה כמה מהם: א. רמת התנודתיות של השוק (בשוק תנודתי ועצבני– סטופים קרובים עלולים להיכנס מהר לפעולה גם אם חזיתי נכון את המגמה) ב. אורך התקופה שאני מייעד לעסקה (בעסקה לטווח של חודשים לפעמים אין טעם להציב סטופ מאד קרוב, אבל זה גם תלוי בעוד מספר גורמים) ג. רמת האמון והבטחון שיש לי בפוזיציה. ד. סחירות ונזילות הנייר. בנייר עם סחירות נמוכה- המחיר יכול בקלות "לדלג" מעל הסטופ או לחילופין להיתפס מהר משתיכננו. ה. גודל הסיכון שאני מוכן (ויכול) לקחת. ו. בדיקה הסטורית של הגרף והשינויים בו. ז. מתנדים ואופרטורים טכניים - מי שעובד לפי שיטה או מודל מסוים (למשל מסתייע ב"ניתוח טכני" של הנייר)– עומדים לרשותו בדרך כלל כלים די ברורים (יחסית) למיקום הנקודה בהתאם לרמות תמיכה/התנגדות שונות ומספר אופרטורים נוספים. אילו סוגים של פקודות סטופ-לוס קיימים? קיים מספר רב של סוגים שונים ומשונים לביצוע פקודות הסטופ, הנה העיקריים שבהם (כמובן שיש עוד), חלק מהסוגים יכולים להתקיים ביחד ואינם סותרים אחד את השני: א. סטופ לוס במחיר שוק (Market Stop Loss)– כשמחיר המניה מגיע (או עובר) את רמת הסטופ-לוס שנקבעה, מתבצעת מיד פקודת מכירה מסוג Market , כלומר כל כמות המניות שברשותנו נמכרת במחיר הטוב ביותר שקיים באותו רגע, גם אם בינתיים מחיר המניה ירד והוא נמוך ממחיר הסטופ. החסרון הוא שאם מחיר הירידה ממשיך לרדת חזק, לא נמכור בשער הסטופ שתיכננו, והיתרון שהכל נמכר ולא "נתקענו" עם מניות. ב. סטופ לוס בהגבלת שער (Limit Stop Loss)– כשמחיר המניה מגיע (או עובר) את רמת הסטופ-לוס שנקבעה, מתבצעת מיד פקודת מכירה מסוג Limit , כלומר המכירה מתבצעת בשער הכי טוב שקיים כרגע, אבל לא נמוך משער הסטופ! (גם אם רק חלק מהמניות תימכרנה או אפילו אם המחיר דילג מעל הסטופ ואין קונה במחיר הזה). לדוגמה אם הסטופ נקבע ב 950 אגורות, כשהסטופ נכנס לפעולה- הנייר מוצע למכירה ב 950 אגורות (ולא פחות מכך!). כפי שהוסבר קודם, הסיכון כאן הוא שהפקודה תתפוס באופן חלקי (או אפילו תדלג לגמרי מעל המחיר), והיתרון שלא נמכור בשער נמוך ממה שתיכננו. ג. סטופ לוס מותנה (Conditional Stop)- בפקודה זו מזינים שני שערים לסטופ לוס. האחד- קובע מהו המחיר שאם המניה תגיע אליו (כלומר אם תתבצע בו עסקה), הסטופ יכנס לפעולה. השני- קובע באיזה מחיר המניה תימכר. לכאורה היינו מצפים ששני השערים יהיו זהים, אבל כפי שהוסבר למעלה, הרבה פעמים כשהמניה מגיעה לרף מסוים- עד שנמכור המחיר כבר ירד (או שלא נצליח למכור את כל הכמות). לכן במקרים כאלה נוהגים להזין שער ראשון גבוה במעט מהשני כדי להבטיח ביצוע מלא. ד. סטופ-לוס צף (Trailing Stop) – הסטופ ממוקם במרחק קבוע מתחת למחיר הגבוה ביותר שאליו תגיע המניה, וממשיך "לצוף" מתחתיה. לדוגמה : אם קנינו מניה ב 1000 אגורות, והחלטנו על הגבלת הפסד של 50 נקודות, נמקם את הסטופ ב 950 . נניח עתה שהמניה עולה ל 1050 אגורות. במקרה כזה הסטופ ממשיך לזוז ("לצוף") איתה, ועולה ל 1000 אגורות (1050 פחות 50 ) . אם עתה המניה תתחיל לרדת, הסטופ כמובן לא יזוז ואולי אף יכנס בהמשך לפעולה. כלומר- הסטופ יכול רק לעלות עם הזמן, הוא איננו יכול לרדת... ה. סטופ-לוס צף באחוזים– כמו הקודם, רק שהמרחק נקבע באחוזים. ו. סטופ לוס גלובלי (Global Stop)– כאן מכניסים למערכת גבול הפסד באחוזים לכל תיק המניות גם יחד, לדוגמה הפסד של 2% לכל התיק. כלומר יתכן לדוגמה שמניה אחת תפסיד הרבה יותר מ 2%, אבל היא לא תימכר כי מניה אחרת (או יותר) נמצאת ברווח והתיק כולו עוד לא בהפסד של 2% . ברגע שהתיק כולו נכנס להפסד של 2% , כל המניות נמכרות מיד. ז. סטופ לוס חזוי (Predicted Stop)- כאן המערכת מנסה למכור מראש במחיר כזה שיכסה את כל הכמות הדרושה. נניח לדוגמה שהסטופ הוא ב 950 ואני מחזיק 100 מניות. נניח גם שכרגע המניה עדין נסחרת ב 951 , אבל כרגע יש 50 מניות למכירה ב 951 ו 50 מניות בלבד ב 950 ; במקרה כזה המערכת תבצע מיד את המכירה (למרות שהסטופ עוד לא הגיע), כדי להצליח למכור 50 מניות ב 951 ו 50 ב 950 ולהצליח למכור את כל הכמות. אחרת יש סיכון שהמניה תרד ל 950 ולא נוכל למכור את כל ה 100 ! ח. סטופ לוס דינמי (Dynamical Stop)– במערכות המשוכללות ניתן לתכנת את הסטופ לוס כך שישתנה כל הזמן בהתאם לפונקציה מסוימת או בהתאם לשינויים בגרף שהוגדרו מראש. לדוגמה שאם המניה עלתה באחוז ממחיר הכניסה- הסטופ ישנה מיקומו מנקודה א' לנקודה ב', אחרת לא ישנה מיקומו. שימושי במיוחד למנתחים טכניים. לסיום אוסיף גם שקיימות שיטות נוספות להגן על הפוזיציה שלנו מלבד פקודת הסטופ-לוס, כמו למשל שימוש באופציות/חוזים או חלוקה מתאימה של התיק, אני לא איכנס לשיטות האלה במסגרת המאמר הזה. כמו כן אזכיר שלפקודת הסטופ-לוס יש אחות תאומה שהיא פקודת Take Profit , ש"מגבילה" את הרווח בעסקה (אם יהיה כזה) מהצד השני. בין שתי הפקודות יש מספר קווי דמיון שהוזכרו במאמר אבל יש גם מספר מאפיינים שונים.

כל הכבוד על ההשקעה
האם יש לך את כל המאמרים מרוכזים כאן בפורום?? פשוט חשבתי לקרוא את כל המאמרים שלך, ואולי גם להדפיס חלק מהם (לגזור ולשמור) . תודה רבה, ואני מחכה לתשובה..

 

[איש השקים]

מאמרים

כל הכבוד על ההשקעה
האם יש לך את כל המאמרים מרוכזים כאן בפורום?? פשוט חשבתי לקרוא את כל המאמרים שלך, ואולי גם להדפיס חלק מהם (לגזור ולשמור) . תודה רבה, ואני מחכה לתשובה..

מאמרים
תודה על הפרגון! המאמרים שלי נמצאים בקטגורית "מאמרים" של הפורום, תחת הניק "האיש הטוב", הנה קישור ישיר: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/default.asp?forumId=29&c=2086&sc=0&ssc=0 עוד מאמר זה הנוכחי כמובן, ועוד אחד שכתבתי לפי כחודש כאן: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=29&msgid=73069484 ועוד הסברים מופיעים ב"שאלות הנפוצות" של הפורום: http://157.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=29&msgid=71615854

 

[gkeidar]

כתבת שנגיב ונביע את דעתינו, אז הנה

סטופ לוס - חלק א'
מהי פקודת סטופ לוס? פקודת סטופ-לוס (Stop Loss), או בפירושה העברי "קטיעת הפסד", היא פקודה שכשמה כן היא– הפקודה קוטעת את את העסקה שלנו בשער שנקבע מראש, כלומר מגבילה את ההפסד שלנו (אם יהיה כזה) לסכום ידוע ומוגדר מראש. לדוגמה אם קנינו מניה מסויימת ב 1000 אגורות, אנחנו יכולים להחליט מראש על פקודה שתמכור את המניה אם תרד (בניגוד לציפיות שלנו) ותגיע ל 950 אגורות, כלומר להגביל את ההפסד ל 50 אגורות למניה (הפסד של 5 אחוז מהעסקה). הערה: אם קנינו נייר ערך, פקודת הסטופ-לוס מתייחסת למכירה שלו בשער מסוים; אבל יתכן כמובן מצב הפוך בו בהתחלה דווקא מכרנו נייר בשורט, ואז הסטופ לוס מתייחס לקניה. בכל המאמר ובדוגמאות הניסוח יהיה כל הזמן לפי קנית נייר ומכירתו בסטופ-לוס, כי זה המקרה הנפוץ, אבל כל מה שנרשם כאן מתאים גם למקרה ההפוך. כיצד מתבצעת פקודת סטופ לוס? פקודת הסטופ-לוס יכולה להיות מבוצעת באופן אוטומטי דרך מערכת המסחר שלנו (ואז המערכת תשלח הוראת מכירה אוטומטית בשער שנקבע, אם המניה תגיע אליו), או באופן ידני, כלומר שנעקוב בעצמנו אחרי המסך ואם נראה שהמניה תרד לשער שקבענו לעצמנו- מיד נשלח פקודת מכירה. יש מדינות בעולם (ונכון להיום ישראל היא אחת מהן) בהן הבורסה איננה כוללת בממשק שלה אפשרות לסטופ-לוס אוטומטי, ולכן במקרים כאלה על הסוחרים הרוצים בפקודה כזו לבצע אותה באופן ידני, או לתכנת אותה באופן פרטני במערכת המסחר האישית שלהם (סיפור לא זול ולא פשוט, אך אפשרי וגם מתבצע כאן בארץ במספר גופים גדולים). מהם היתרונות של שימוש בפקודת סטופ-לוס ומהם החסרונות שלה? אני אציג כאן כמה מהיתרונות והחסרונות של השיטה, חשוב להדגיש מראש שיש וויכוח סביב היעילות שבשימוש בפקודה זו ואף על עצם השימוש בה בכלל, כך שכל היתרונות/חסרונות שמוצגים כאן ניתנים לוויכוח, אין פה חוקים; אתם בהחלט מוזמנים להגיב ולהביע את דעתכם. יתרונות: א. מחייבת אותנו לתכנון מסודר ומוקדם לפוזיציה שלנו ולניהול סיכונים ידוע מראש. ב. מונעת הפסדים גדולים ומגבילה את ההפסד שלנו לסכום מקסימלי ידוע מראש. ג. מונעת הכנסת רגשות ו"תחושות בטן" להחלטות שלנו, הפקודה נכנסת לפעולה באופן ממוחשב וקבוע. ד. חוסכת את הצורך להיות במעקב תמידי אחרי נייר הערך (במקרה של סטופ לוס ממוחשב). אגב יש גם יוצאי דופן ליתרון זה, התייחסתי לכך בהמשך המאמר. חסרונות: א. ההחלטה התקבלה מראש, ולכן אין שום משקל לנתונים "חדשים" ועדכניים שנוספו עם הזמן. ב. מחייבת מעקב צמוד אחרי השערים כל הזמן (במקרה של סטופ לוס ידני). ג. חושפת אותנו בפני כל (במקרה של סטופ לוס ממוחשב), שכן כל אחד יכול לראות את השערים שהכנסנו כסטופ-לוס, ויש הטוענים שבסטופים קרובים- זה גורם לשחקנים גדולים להזיז קצת את השוק לכיוון ההפוך לכמה דקות, "לאסוף" בקלות את הפקודות האלה ואז להמשיך כרגיל. ד. יש מצבים שבהם הסטופ לא יכנס לפעולה למרות שהנכס הגיע ליעד המבוקש (פירוט בהמשך המאמר). ה. עבור חלק מהפעילים יש כאן בעיה פסיכולוגית- שהרי עליהם בעצם להודות שהם טעו... ו. יש הטוענים שבאופן בסיסי הצבת סטופ לוס מראש (כפונקציה של המחיר בו קנינו) היא טכניקה שגויה ולא נכונה בעצם התפיסה שלה. אני אנסה לסכם בכמה שורות את הגישה הזו: הטענה איננה שלא צריך אף פעם לצאת מפוזיציה... אלא שאין שום הגיון בכך שנקודת היציאה בסטופ שנקבע תהיה תלויה ב"שער האישי" בו קנינו. כלומר- נניח שהמניה הגיעה לנקודת הסטופ. קיימות כרגע שתי אפשרויות: האחת- שהמניה תחזור לעלות. במקרה כזה ברור שזו היתה טעות לצאת בסטופ. השניה- שהמניה תמשיך לרדת. במקרה כזה טוב שיצאנו. מה בדיוק הופך את האפשרות השניה לסבירה יותר מהראשונה? האם למניה אכפת שאיזה משקיע קטן מכר בסטופ לוס את מניותיו? זוהי סתם נקודה מלאכותית בגרף... לטענתם את המניה יש למכור לפי מחיר מסוים שנקבע מראש במספרים, ולא לפי איזו נקודה מלאכותית שבמקרה נמצאת ברגע זה 5% מתחת למחיר הכניסה האישי שלנו... לדוגמה למכור במחיר 960 , כי זו שבירה של רמת תמיכה הסטורית, בלי קשר אם נכנסנו ב 970 או נכנסנו ב 1000... כמובן שאני רק מציג את האסכולה הזו, אתם בהחלט מוזמנים להגיב ולהביע את דעתכם. האם יתכן שפקודת סטופ-לוס שהזנתי לא "תתפוס"? האם יתכן שנייר הערך ירד מתחת לערך בו רציתי למכור כסטופ-לוס, מבלי שהוא ימכר? עד כמה שזה ישמע מפתיע- זה בהחלט יתכן, גם בסטופ הממוחשב וגם בידני... מחירו של הנייר יכול "לדלג" מעל נקודת הסטופ מבלי שהמערכת (או אנחנו) נוכל למכור במחיר זה! איך זה יכול לקרות? אני אציג כאן מספר דוגמאות למצבים כאלה של "דילוג" מעל נקודת הסטופ-לוס. א. רוב נירות הערך בעולם אינם נסחרים 24 שעות ביממה ורצף המסחר נקטע. נניח לדוגמה שאדם רכש בארץ מניה במחיר 1000 אגורות והציב סטופ-לוס (ידני או ממוחשב, לא משנה) בשער של 950 אגורות. בסוף יום המסחר, בשעה 17:30 , המניה נסחרה בשער של 955 אגורות. ברור שבשלב זה הסטופ עדין לא נכנס לפעולה... נניח שלמחרת המניה פתחה את המסחר בשער של 945 אגורות. זהו תרחיש בהחלט אפשרי! אין חוק שבבוקר המסחר מתחיל בדיוק בשער בו הוא נסגר אתמול... הרבה פעמים למשקיעים יש סיבה להיות פאסימיים בבוקר כתוצאה מהמון סיבות או התפתחויות מערב האתמול או משינוי בציפיות... במקרה כזה אין שום סיכוי בעולם שנמכור ב 950 אגורות (כפי שתיכננו), כי אין בבוקר אף קונה בשער הזה! הקונה הטוב ביותר מציע כרגע 945 אגורות... אומרים שמחיר המניה "דילג" מעל נקודת הסטופ-לוס. הבעיה כמובן קיימת בין אם מדובר בסטופ ידני או ממוחשב. ב. קיימים מקרים (מעטים, אבל לא לגמרי נדירים) שבהם מחיר המניה צונח באופן חד ופתאומי, לפעמים אפילו לכמה שניות/דקות. זה קורה בדרך כלל כשמתפרסמת הודעה לא טובה ולא צפויה (או הודעה שעלולה להשתמע ככזו), ולפעמים אפילו סתם אירוע או פרסום שלרגע נדמה לפעילים שעשוי להיות קשור למניה הזו. במקרים כאלה כל הקונים שבכל השכבות מיד "ימשכו" את הביקושים החוצה מהמערכת, אף אחד לא רוצה כרגע לקנות את המניה הזו עד שהמצב יתבהר לאשורו. לפעמים זה אפילו קורה לכמה שניות. אם מצב כזה התרחש למשל לאחר שהעסקה האחרונה היתה ב 955 אגורות, כמעט כל המחירים שבשכבות הקרובות ימשכו החוצה והקונה הטוב ביותר יכול להיות כרגע ב 945 אגורות, ושוב המחיר "דילג" מעל נקודת הסטופ. כאמור, מדובר במקרים מעטים, אבל הם מתרחשים מפעם לפעם ומי שעוקב יום יום אחרי המסכים נתקל בהם פה ושם. אם הסטופ שלנו נופל בדיוק בפער הזה, המחיר "מדלג" מעליו. ג. יתכן שבעת המכירה הסטופ שלנו "יתפוס" אבל רק באופן חלקי. נניח שקנינו בדיוק 100 מניות. מחיר המניה הגיע לנקודת הסטופ (950 אגורות), אבל כרגע יש שם קונה שמוכן לקנות רק 50 מניות. 50 המניות שלנו תימכרנה מיד, אבל מה לגבי ה 50 הבאות? אין כבר קונה במחיר הזה, הקונה הבא כבר מציע פחות, ויתכן שגם הוא מציע רק 20 מניות... אגב, יתכן שגם יש לפנינו מוכרים בסדר עדיפות גבוה יותר (כי הם הכניסו את הפקודה לפנינו) ואז בכלל אנחנו בבעיה... בכל המקרים האלה (ואחרים) ניתן להתמודד עם הבעיה באמצעים שונים, כמו למשל פקודת סטופ-לוס מסוג MARKET (פירוט בהמשך), אבל ברור שהמשמעות היא שהפקודה אמנם תתבצע, אך לעיתים (כמו בדוגמאות הנ"ל)- בשער הרבה יותר נמוך ממה שבאמת תיכננו, ויש לקחת בחשבון שזה עלול לקרות. (המשך המאמר בהודעה הבאה)

כתבת שנגיב ונביע את דעתינו, אז הנה
אני משתמש בכל מיניי שיטות באופן אימפולסיבי יחסית (לא בהכרח טוב) לפי הצורך. ז''א פתאום קם בבקר, רואה משהוא בתיק ושואל את עצמי למה בעצם אני לא עושה ככה וככה... זה תיק חו''לי לגמרי בארה''ב... בקצור, איזה שלוש מניות ריסק שהייתי מושקע בהן סכומים לא גדולים (הלוואי והיו לי הביצים להשקיע בהן יותר) הגיעו בשבוע שעבר למצב (במיוחד שתיים מהן) שהרווח באחוזים בהן היה גדול מאד (למעלה ממאה אחוז!). אז אמרתי לעצמי שאני לא פראייר ואני לא הולך לתת לעצמי להפסיד מה שהרווחתי ושמתי על שלושתן סטופ-לוס צף של 3% ותוך יומיים שלושת המניות נמכרו, אבל שעריהן (כל השלוש) היו גבוהים משמעותית מהשער שהן נמכרו בו. למה? אולי אתם כבר מבינים... השער ירד ברצף ברגע מסוים בכל אחת מהן בשלב מסוים בשלושה אחוזים או יותר מהשער הגבוה ביותר שהן הגיעו אליו מהרגע שנתתי את ההוראה הנ''ל, אבל באופן כללי הן המשיכו לעלות כשאני מסתכל בהן חסר אונים עם הכסף בחוץ... אז תגידו שהייתי צריך לתת 5% או 10% (אין לזה סוף)... בסופו של דבר הוראות אוטומטיות כאלה אינן תחליף ליד אדם ששומרת על הדופק של התיק מקרוב ומבצעת את הפעולות בהיגיון אנושי. חג (פסח) נעים ושמח לכולכם (אני שותף לדיעה שהתקצירים של איש השקים אגב, מקצועים וממצים)

 

[dove2]

חיסרון ג'

סטופ לוס - חלק א'
מהי פקודת סטופ לוס? פקודת סטופ-לוס (Stop Loss), או בפירושה העברי "קטיעת הפסד", היא פקודה שכשמה כן היא– הפקודה קוטעת את את העסקה שלנו בשער שנקבע מראש, כלומר מגבילה את ההפסד שלנו (אם יהיה כזה) לסכום ידוע ומוגדר מראש. לדוגמה אם קנינו מניה מסויימת ב 1000 אגורות, אנחנו יכולים להחליט מראש על פקודה שתמכור את המניה אם תרד (בניגוד לציפיות שלנו) ותגיע ל 950 אגורות, כלומר להגביל את ההפסד ל 50 אגורות למניה (הפסד של 5 אחוז מהעסקה). הערה: אם קנינו נייר ערך, פקודת הסטופ-לוס מתייחסת למכירה שלו בשער מסוים; אבל יתכן כמובן מצב הפוך בו בהתחלה דווקא מכרנו נייר בשורט, ואז הסטופ לוס מתייחס לקניה. בכל המאמר ובדוגמאות הניסוח יהיה כל הזמן לפי קנית נייר ומכירתו בסטופ-לוס, כי זה המקרה הנפוץ, אבל כל מה שנרשם כאן מתאים גם למקרה ההפוך. כיצד מתבצעת פקודת סטופ לוס? פקודת הסטופ-לוס יכולה להיות מבוצעת באופן אוטומטי דרך מערכת המסחר שלנו (ואז המערכת תשלח הוראת מכירה אוטומטית בשער שנקבע, אם המניה תגיע אליו), או באופן ידני, כלומר שנעקוב בעצמנו אחרי המסך ואם נראה שהמניה תרד לשער שקבענו לעצמנו- מיד נשלח פקודת מכירה. יש מדינות בעולם (ונכון להיום ישראל היא אחת מהן) בהן הבורסה איננה כוללת בממשק שלה אפשרות לסטופ-לוס אוטומטי, ולכן במקרים כאלה על הסוחרים הרוצים בפקודה כזו לבצע אותה באופן ידני, או לתכנת אותה באופן פרטני במערכת המסחר האישית שלהם (סיפור לא זול ולא פשוט, אך אפשרי וגם מתבצע כאן בארץ במספר גופים גדולים). מהם היתרונות של שימוש בפקודת סטופ-לוס ומהם החסרונות שלה? אני אציג כאן כמה מהיתרונות והחסרונות של השיטה, חשוב להדגיש מראש שיש וויכוח סביב היעילות שבשימוש בפקודה זו ואף על עצם השימוש בה בכלל, כך שכל היתרונות/חסרונות שמוצגים כאן ניתנים לוויכוח, אין פה חוקים; אתם בהחלט מוזמנים להגיב ולהביע את דעתכם. יתרונות: א. מחייבת אותנו לתכנון מסודר ומוקדם לפוזיציה שלנו ולניהול סיכונים ידוע מראש. ב. מונעת הפסדים גדולים ומגבילה את ההפסד שלנו לסכום מקסימלי ידוע מראש. ג. מונעת הכנסת רגשות ו"תחושות בטן" להחלטות שלנו, הפקודה נכנסת לפעולה באופן ממוחשב וקבוע. ד. חוסכת את הצורך להיות במעקב תמידי אחרי נייר הערך (במקרה של סטופ לוס ממוחשב). אגב יש גם יוצאי דופן ליתרון זה, התייחסתי לכך בהמשך המאמר. חסרונות: א. ההחלטה התקבלה מראש, ולכן אין שום משקל לנתונים "חדשים" ועדכניים שנוספו עם הזמן. ב. מחייבת מעקב צמוד אחרי השערים כל הזמן (במקרה של סטופ לוס ידני). ג. חושפת אותנו בפני כל (במקרה של סטופ לוס ממוחשב), שכן כל אחד יכול לראות את השערים שהכנסנו כסטופ-לוס, ויש הטוענים שבסטופים קרובים- זה גורם לשחקנים גדולים להזיז קצת את השוק לכיוון ההפוך לכמה דקות, "לאסוף" בקלות את הפקודות האלה ואז להמשיך כרגיל. ד. יש מצבים שבהם הסטופ לא יכנס לפעולה למרות שהנכס הגיע ליעד המבוקש (פירוט בהמשך המאמר). ה. עבור חלק מהפעילים יש כאן בעיה פסיכולוגית- שהרי עליהם בעצם להודות שהם טעו... ו. יש הטוענים שבאופן בסיסי הצבת סטופ לוס מראש (כפונקציה של המחיר בו קנינו) היא טכניקה שגויה ולא נכונה בעצם התפיסה שלה. אני אנסה לסכם בכמה שורות את הגישה הזו: הטענה איננה שלא צריך אף פעם לצאת מפוזיציה... אלא שאין שום הגיון בכך שנקודת היציאה בסטופ שנקבע תהיה תלויה ב"שער האישי" בו קנינו. כלומר- נניח שהמניה הגיעה לנקודת הסטופ. קיימות כרגע שתי אפשרויות: האחת- שהמניה תחזור לעלות. במקרה כזה ברור שזו היתה טעות לצאת בסטופ. השניה- שהמניה תמשיך לרדת. במקרה כזה טוב שיצאנו. מה בדיוק הופך את האפשרות השניה לסבירה יותר מהראשונה? האם למניה אכפת שאיזה משקיע קטן מכר בסטופ לוס את מניותיו? זוהי סתם נקודה מלאכותית בגרף... לטענתם את המניה יש למכור לפי מחיר מסוים שנקבע מראש במספרים, ולא לפי איזו נקודה מלאכותית שבמקרה נמצאת ברגע זה 5% מתחת למחיר הכניסה האישי שלנו... לדוגמה למכור במחיר 960 , כי זו שבירה של רמת תמיכה הסטורית, בלי קשר אם נכנסנו ב 970 או נכנסנו ב 1000... כמובן שאני רק מציג את האסכולה הזו, אתם בהחלט מוזמנים להגיב ולהביע את דעתכם. האם יתכן שפקודת סטופ-לוס שהזנתי לא "תתפוס"? האם יתכן שנייר הערך ירד מתחת לערך בו רציתי למכור כסטופ-לוס, מבלי שהוא ימכר? עד כמה שזה ישמע מפתיע- זה בהחלט יתכן, גם בסטופ הממוחשב וגם בידני... מחירו של הנייר יכול "לדלג" מעל נקודת הסטופ מבלי שהמערכת (או אנחנו) נוכל למכור במחיר זה! איך זה יכול לקרות? אני אציג כאן מספר דוגמאות למצבים כאלה של "דילוג" מעל נקודת הסטופ-לוס. א. רוב נירות הערך בעולם אינם נסחרים 24 שעות ביממה ורצף המסחר נקטע. נניח לדוגמה שאדם רכש בארץ מניה במחיר 1000 אגורות והציב סטופ-לוס (ידני או ממוחשב, לא משנה) בשער של 950 אגורות. בסוף יום המסחר, בשעה 17:30 , המניה נסחרה בשער של 955 אגורות. ברור שבשלב זה הסטופ עדין לא נכנס לפעולה... נניח שלמחרת המניה פתחה את המסחר בשער של 945 אגורות. זהו תרחיש בהחלט אפשרי! אין חוק שבבוקר המסחר מתחיל בדיוק בשער בו הוא נסגר אתמול... הרבה פעמים למשקיעים יש סיבה להיות פאסימיים בבוקר כתוצאה מהמון סיבות או התפתחויות מערב האתמול או משינוי בציפיות... במקרה כזה אין שום סיכוי בעולם שנמכור ב 950 אגורות (כפי שתיכננו), כי אין בבוקר אף קונה בשער הזה! הקונה הטוב ביותר מציע כרגע 945 אגורות... אומרים שמחיר המניה "דילג" מעל נקודת הסטופ-לוס. הבעיה כמובן קיימת בין אם מדובר בסטופ ידני או ממוחשב. ב. קיימים מקרים (מעטים, אבל לא לגמרי נדירים) שבהם מחיר המניה צונח באופן חד ופתאומי, לפעמים אפילו לכמה שניות/דקות. זה קורה בדרך כלל כשמתפרסמת הודעה לא טובה ולא צפויה (או הודעה שעלולה להשתמע ככזו), ולפעמים אפילו סתם אירוע או פרסום שלרגע נדמה לפעילים שעשוי להיות קשור למניה הזו. במקרים כאלה כל הקונים שבכל השכבות מיד "ימשכו" את הביקושים החוצה מהמערכת, אף אחד לא רוצה כרגע לקנות את המניה הזו עד שהמצב יתבהר לאשורו. לפעמים זה אפילו קורה לכמה שניות. אם מצב כזה התרחש למשל לאחר שהעסקה האחרונה היתה ב 955 אגורות, כמעט כל המחירים שבשכבות הקרובות ימשכו החוצה והקונה הטוב ביותר יכול להיות כרגע ב 945 אגורות, ושוב המחיר "דילג" מעל נקודת הסטופ. כאמור, מדובר במקרים מעטים, אבל הם מתרחשים מפעם לפעם ומי שעוקב יום יום אחרי המסכים נתקל בהם פה ושם. אם הסטופ שלנו נופל בדיוק בפער הזה, המחיר "מדלג" מעליו. ג. יתכן שבעת המכירה הסטופ שלנו "יתפוס" אבל רק באופן חלקי. נניח שקנינו בדיוק 100 מניות. מחיר המניה הגיע לנקודת הסטופ (950 אגורות), אבל כרגע יש שם קונה שמוכן לקנות רק 50 מניות. 50 המניות שלנו תימכרנה מיד, אבל מה לגבי ה 50 הבאות? אין כבר קונה במחיר הזה, הקונה הבא כבר מציע פחות, ויתכן שגם הוא מציע רק 20 מניות... אגב, יתכן שגם יש לפנינו מוכרים בסדר עדיפות גבוה יותר (כי הם הכניסו את הפקודה לפנינו) ואז בכלל אנחנו בבעיה... בכל המקרים האלה (ואחרים) ניתן להתמודד עם הבעיה באמצעים שונים, כמו למשל פקודת סטופ-לוס מסוג MARKET (פירוט בהמשך), אבל ברור שהמשמעות היא שהפקודה אמנם תתבצע, אך לעיתים (כמו בדוגמאות הנ"ל)- בשער הרבה יותר נמוך ממה שבאמת תיכננו, ויש לקחת בחשבון שזה עלול לקרות. (המשך המאמר בהודעה הבאה)

חיסרון ג'
חיסרון ג' (החשיפה) היא בעיני החסרון הגדול ביותר - במיוחד בתחום המט"ח. מומלץ להחליט בראש מהו אותו שער שבו תרצה לצאת, אבל לא לסמן בתוכנה דבר, ולעשות את זה ידנית ברגע האמת (או להתשמש בתוכנה שאיננה משדרת לברוקר דבר ומבצעת פעולה בשערי market ברגע האמת). הסיכון של הפסד כמה פיפסים עד שהפוזיציה תתפוס במחרי market בדר"כ נמוך מהסכנה שתטואטא ויתפסו לך סטופים שלא באמת הגיע זמנם. מאמר יפה וממצה, כה לחי

 

[stormsurfer]

מעניין וממצה

מאמר בנושא סטופ-לוס
לאחר המאמר הקודם שכתבתי כאן, "ננזפתי" בעדינות על ידי כמה מהאנשים בפורום על כך שהמאמר עסק בנושא (אופציות) שלא הרבה מכירים או משתמשים בו...

אז הנה מאמר חדש בנושא שלדעתי יכול לעניין כמעט את כולנו, ברוב האפיקים והמכשירים הפיננסיים, מקווה שיהיה מענייין ושיתרום. המאמר מצורף בשתי ההודעות הבאות.

מעניין וממצה
אפשר לקבל לינק למאמר על האופציות?

 

[איש השקים]

לינק למאמר

מעניין וממצה
אפשר לקבל לינק למאמר על האופציות?

לינק למאמר
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=29&msgid=73069484

 

[galisko]

כל הכבוד אחי יישר כח.

מעניין וממצה
אפשר לקבל לינק למאמר על האופציות?

כל הכבוד אחי יישר כח.

 

[ilanc7]

כל הכבוד על ההשקעה (זו ובכלל)../images/Emo45.gif

מאמר בנושא סטופ-לוס
לאחר המאמר הקודם שכתבתי כאן, "ננזפתי" בעדינות על ידי כמה מהאנשים בפורום על כך שהמאמר עסק בנושא (אופציות) שלא הרבה מכירים או משתמשים בו...

אז הנה מאמר חדש בנושא שלדעתי יכול לעניין כמעט את כולנו, ברוב האפיקים והמכשירים הפיננסיים, מקווה שיהיה מענייין ושיתרום. המאמר מצורף בשתי ההודעות הבאות.

כל הכבוד על ההשקעה (זו ובכלל)

 

[amitsi1]

שיחקת אותה!

כל הכבוד על ההשקעה (זו ובכלל)

שיחקת אותה!
תודה רבה גם לדעתי לשים את זה בשאלות הנפוצות של הפורום כי זה באמת משהו שצריך לעיין בו כמה פעמים

 

[קרלטון]

../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif

מאמר בנושא סטופ-לוס
לאחר המאמר הקודם שכתבתי כאן, "ננזפתי" בעדינות על ידי כמה מהאנשים בפורום על כך שהמאמר עסק בנושא (אופציות) שלא הרבה מכירים או משתמשים בו...

אז הנה מאמר חדש בנושא שלדעתי יכול לעניין כמעט את כולנו, ברוב האפיקים והמכשירים הפיננסיים, מקווה שיהיה מענייין ושיתרום. המאמר מצורף בשתי ההודעות הבאות.

 

[זה אבא בן]

יופי של מאמר! דרך אגב יש סרט חדש

מאמר בנושא סטופ-לוס
לאחר המאמר הקודם שכתבתי כאן, "ננזפתי" בעדינות על ידי כמה מהאנשים בפורום על כך שהמאמר עסק בנושא (אופציות) שלא הרבה מכירים או משתמשים בו...

אז הנה מאמר חדש בנושא שלדעתי יכול לעניין כמעט את כולנו, ברוב האפיקים והמכשירים הפיננסיים, מקווה שיהיה מענייין ושיתרום. המאמר מצורף בשתי ההודעות הבאות.

יופי של מאמר! דרך אגב יש סרט חדש
שיצא בקרוב לבתי הקולנוע שנקרא STOP LOSS , אבל בלי לפגוע באיש השקים לא נראה לי שיתרגמו אותו ל"קטיעת הפסד"...

 

[barni18]

תודה על ההסברים

יופי של מאמר! דרך אגב יש סרט חדש
שיצא בקרוב לבתי הקולנוע שנקרא STOP LOSS , אבל בלי לפגוע באיש השקים לא נראה לי שיתרגמו אותו ל"קטיעת הפסד"...

תודה על ההסברים
...

 

[LIVERMORE]

עדיף בלי

מאמר בנושא סטופ-לוס
לאחר המאמר הקודם שכתבתי כאן, "ננזפתי" בעדינות על ידי כמה מהאנשים בפורום על כך שהמאמר עסק בנושא (אופציות) שלא הרבה מכירים או משתמשים בו...

אז הנה מאמר חדש בנושא שלדעתי יכול לעניין כמעט את כולנו, ברוב האפיקים והמכשירים הפיננסיים, מקווה שיהיה מענייין ושיתרום. המאמר מצורף בשתי ההודעות הבאות.

עדיף בלי
רק להבהרה אני עובד במסחר תוך יומי בחוזים וכמובן לא זז מהמחשב בזמן שיש פוזיציה פעילה לפי דעתי הסטופים של הציבור מסמן את נקודות התמיכה וההתנגדות שמנהלי הקרנות ובתי ההשקעות פועלים לפיהם אם אין יום של הודעה חשובה זה די צפוי שהשוק יילך לכיוון מסויים ייקח איתו כמה שיותר סטופים ואז יעשה את אותו הדבר לצד ההפוך בתחילת דרכי הייתי קורא די נכון את השוק אבל הפסדתי כסף באופן קבוע רק בגלל הסטופ ,לפעמים בגלל שהיה קרוב מדי ולפעמים בגלל שהיה רחוק מדי לסיכום אני כבר שנה עובד בלי סטופ שגם ככה לא יגן עליי בשוק מהיר