בהשראת הקריאה החוזרת

[אורלי רונה]

../images/Emo63.gifבהשראת הקריאה החוזרת

של הספר" בת בולין האחרת" מצאתי עצמי מהרהרת על כוחו של הזמן. 500 שנה אחורה ואנו במקום אחר,מימד אחר, זמן אחר והנשים? חלשות, מובלות,כנועות כלי שרת בחצר המלך לכאורה "גבירות החצר" של המלכה כפי שקרה למרי בולין-אחותה של אן מגיל 12 בחצר המלכות נשואה מיועדות למלך בהמשך לפני היותה בת 15 כבר הייתה במיטתו של הנרי השמיני ומה בעצם מפריד בינה וביננו היום? הזמן הזמן שאינו עומד מלכת אז.... מה זה באמת הזמן עבורנו הנשים? עד כמה הוא מסייע לנו? ממני, שסיימה פעם נוספת את הספר ועוד לא חזרה מאנגליה ההיא

 

[דניאלההה]

הזמן עבורנו הוא החיים

אנו הופכות מתקופה לתקופה חלשות וחזקות יותר עמדנו על שלנו לעבוד להשיג קרירה כוח וחזון. בעצם שכחנו שהוספנו לנו עוד מטלות בחיי היום יום בנוסף לגידול ילדים לפעמים אני חושבת למה הנשים של אז נלחמו הרי הן היו כמו מלכות. מה היה חסר להן ? ומנגד אני חושבת שאין כמו אישה עצמאית וחזקה כמונו היום.

 

[NewH]

נשים כמו מלכות?

זו קצת רומנטיזציה של העבר. אולי בחברה הגבוהה היו נשים שעשו מה שהן רצו, אבל ה"עמך" (המעמד הזה שאת משתייכת אליו היום...)- חיו חיים קשים מאוד.

 

[תפו ופוזה]

כשאני חיה ומתרפקת על העבר

תמיד יש מי ש"מקיץ" אותי מהגעגוע האין סופי הזה ומלמד אותי שזה לא קיים יותר. ימים השתנו. מהפכת הפמיניזים אכן התרחשה גם אם לא נודה. במוסף השבת של מעריב סיפר אורי אבנרי שהיה עורך העיתון - "העולם הזה" כי כל חייו של משה דיין היו הטרדה מינית אחת ארוכה" ולא היה בכך משהו חריג. מושג ההטרדה המינית לא היה קיים בכלל. הוא ניהל את ביטחון המדינה מחדר המיטות ולא היה בכך אלא חברמניות. השרים אשכול ובן גוריון היו זקנים וסביב דיין היה פולחן. הוא היה סמל מין בכל העולם ופירגנו לו גם כשלקח חיילת צעירה טרמפ והיא סיפרה בגאווה שהם עצרו בחוף הים באשקלון והתפשטו- תתארו לכן שאז ראו בכך משב רוח רענן, מעשה חברמניות והיום לעומת זאת, פרשת קצב היא פרשה טראגית, קרב לחיים ולמות של כל צד מהצדדים. אורלי. זה השינוי שאת מדברת עליו. שנוי שהתרחש בנו וסביבנו(לטוב ולרע) ואנו מחפשות אי שם את המתוק התמים והישן שבעצם לא קיים עוד.

 

[NewH]

אני אפילו לא מדברת על התקופה של

המאה העשרים, שמספיק להסתכל על סרטים משנות החמישים ולראות מה בעצם היה מעמד האישה, עד כמה היא היתה קישוט במקרים רבים. דניאלההה דיברה על המאה ה-18/19 שאז המצב היה גרוע לכל מי שלא היה אצולה. חיים קשים, עבודת כפיים בלתי פוסקת, מחלות, מוות של נשים בלידה ושל תינוקות ופעוטות. לי אין שום רומנטיזציה אל העבר הזה.

 

[תפו ופוזה]

אין סיבה שיהיה לך געגוע לימים כאלו

אני פשוט התקרבתי עם השנים וראי מה קרה לנו בפער של 25-35 שנה מהיום. זו היתה ועדיין מהפכה אמיתית כמו שנתתי דוגמא לנושא ההטרדה המינית. כאשר שרתתי בצבא 1977-79 זו היתה נורמה. לקצינים מותר היה לומר ולעשות הכל ולא היה להן חשש או מורא שהחיילות הצעירות לא תשתוקנה. אני בעצמי עברתי ניצול שכזה בידי קצין נשוי ושתקתי! המאות 18-19 הן תחילתו הזוחלת מאוד של "תהליך העיור" - תהליך שפרץ בעקבות המהפכה התעשיתית שהתרחשה בבריטניה. השימוש בקיטור הביא לקידמה טכנולוגית, למעבר מואץ מהכפר לעיר, להקמת מפעלים, לפיתוח רשת כבישים ותחבורה. פותחו תרופות ורמת התברואה השתפרה. מדינות במערב ארופה התפתחו ואיתן הגיעה הקידמה נשים החלו ללמוד, שיעורי הילודה ושיעורי התמותה פחתו רמת החיים עלתה בהדרגה. כל זה התרחש לאורך תקופה קצרה של 200 שנה בלבד! סליחה שהייתי מטודית!

 

[קורות חיי]

אני חושבת שלא רק הזמן פעל לטובתנו

אלא גם אנחנו פעלנו לטובת עצמנו. מעשיהם של הנשים לאורך השנים זכו להכרה והצלחנו בזכות הכוח הנשי והעוצמה הנשית להגיע לאן שהיגענו. יש עוד דרך ארוכה לפנינו אבל לפחות זכינו לחיים טובים יותר מאלו של אחיותינו במאות הקודמות או העשורים הקודמים.

 

[תפו ופוזה]

נכון-../images/Emo42.gif וטוב זה יחסי... ../images/Emo141.gif