עומרי האוזר
New member
../images/Emo6.gif על נסיעה ברכבת.......
על נסיעה ברכבת.......
מתוך: "הבלוג של אמיתי טויטו" יום חמישי - 19/06/2003 | 20:11 בתור חייל אני נוסע די הרבה ברכבת, וכמובן אני לא יכול שלא להבחין בגיחוך שיש בה... ישנה את הרכבת הנחמדה של השתי קומות, שם יש קריין מוקלט שאומר לנו כל פעם "נוסעים נכבדים, תחנה הבאה - תל אביב מרכז. היציאה מהתחנה הינה באמצעות כרטיס הנסיעה בלבד. הנוסעים מתבקשים שלא לשכוח תיקים וחפצים אישיים ברכבת. תודה." וואלה...באמת נחמד. לעומתה יש את הרכבת החד קומתית, הישנה, שבה הקריין לא מוקלט והוא למעשה נהג הקטר. ברכבת כזאת אף פעם לא מבינים מה הוא אומר וזה תמיד נשמע משהו כזה "נוסעים נכבדים הךןרדגח דחלחמפםדגמ ףחמגףדשחכ חדרה מערב ךשדלח ךלצ תיקים אישים ךדלגצ תודה" ומיד אחר כך כל הנוסעים עושים פרצוף של "מה הוא אמר?!" וגם ככל שיש יותר תחנות עצירה הנהג כבר מתייאש ואין לו כוח לחזור על כל הנאום, אז הוא מסתפק במשהו שנשמע כמו "נוסעים נכבדים, תל אביב, תיקים, תודה". חוץ מזה, ברכבת יש גם כן את הלוח זמנים שלה, שעל כל 50 נוסעים, רק אחד באמת מבין מה הולך שם. טבלאות, צבעים...נראה כמו הבגרות במתמטיקה...תשימו לב גם שהנוסעים שמחכים על הרציף (לפני הקו הצהוב...) תמיד מגרדים בראש, מתהלכים מצד לצד, מבולבלים...מנסים להבין איזו רכבת תיכנס, לאן היא נוסעת ומתי היא תגיע בכלל... אין ספק, נסיעה ברכבת עושה לנו מאמץ מנטלי כבד במיוחד. ולסיום תהיה קטנה...האם אני היחידי שכל פעם במהלך הנסיעה מוצא את עצמי מתחבט בשאלות הגורליות...האם באמת לנהוג בקטר זו פעולה כל-כך מסובכת? (לא נראה לי...), למה אסור לנו להיכנס לקרון של הנהג (כדי שלא נראה שיש לו שם רק 4 כפתורים גדולים - עצירה, נסיעה, ימינה שמאלה) ולמי הקרון הראשון תמיד שמור?
מתוך: "הבלוג של אמיתי טויטו" יום חמישי - 19/06/2003 | 20:11 בתור חייל אני נוסע די הרבה ברכבת, וכמובן אני לא יכול שלא להבחין בגיחוך שיש בה... ישנה את הרכבת הנחמדה של השתי קומות, שם יש קריין מוקלט שאומר לנו כל פעם "נוסעים נכבדים, תחנה הבאה - תל אביב מרכז. היציאה מהתחנה הינה באמצעות כרטיס הנסיעה בלבד. הנוסעים מתבקשים שלא לשכוח תיקים וחפצים אישיים ברכבת. תודה." וואלה...באמת נחמד. לעומתה יש את הרכבת החד קומתית, הישנה, שבה הקריין לא מוקלט והוא למעשה נהג הקטר. ברכבת כזאת אף פעם לא מבינים מה הוא אומר וזה תמיד נשמע משהו כזה "נוסעים נכבדים הךןרדגח דחלחמפםדגמ ףחמגףדשחכ חדרה מערב ךשדלח ךלצ תיקים אישים ךדלגצ תודה" ומיד אחר כך כל הנוסעים עושים פרצוף של "מה הוא אמר?!" וגם ככל שיש יותר תחנות עצירה הנהג כבר מתייאש ואין לו כוח לחזור על כל הנאום, אז הוא מסתפק במשהו שנשמע כמו "נוסעים נכבדים, תל אביב, תיקים, תודה". חוץ מזה, ברכבת יש גם כן את הלוח זמנים שלה, שעל כל 50 נוסעים, רק אחד באמת מבין מה הולך שם. טבלאות, צבעים...נראה כמו הבגרות במתמטיקה...תשימו לב גם שהנוסעים שמחכים על הרציף (לפני הקו הצהוב...) תמיד מגרדים בראש, מתהלכים מצד לצד, מבולבלים...מנסים להבין איזו רכבת תיכנס, לאן היא נוסעת ומתי היא תגיע בכלל... אין ספק, נסיעה ברכבת עושה לנו מאמץ מנטלי כבד במיוחד. ולסיום תהיה קטנה...האם אני היחידי שכל פעם במהלך הנסיעה מוצא את עצמי מתחבט בשאלות הגורליות...האם באמת לנהוג בקטר זו פעולה כל-כך מסובכת? (לא נראה לי...), למה אסור לנו להיכנס לקרון של הנהג (כדי שלא נראה שיש לו שם רק 4 כפתורים גדולים - עצירה, נסיעה, ימינה שמאלה) ולמי הקרון הראשון תמיד שמור?