• פותח הנושא mei2
  • פורסם בתאריך

mei2

New member
../images/Emo53.gif

הי, הסיפור שלי די ארוך אך אשתדל לקצר ולהתמקד בנושא. אני נשואה לבחור אנגלי מזה 6 שנים. לפני כשנה בעלי עזב את הארץ וחזר לאנגליה ואני הצטרפתי אליו לאחר כ- 4 חודשים. בהתחלה היה הכל טוב ויפה אך מאחר ונסעתי ללא ויזה אסור היה לי לעבוד. כל חיי עבדתי ותמיד הייתי עצמאית ולא תלויה באף אחד, לכן היה לי קשה לשבת בבית כל היום ללא מעש. מהון להון גם היחסים עם בעלי התדרדרו (אני חייבת לציין שגם בארץ הם לא היו משהו לכן חשבנו לנסות לשקם בארץ מולדתו של בעלי) ובסופו של דבר חזרתי לארץ עם בתי. כעת בעלי מנסה לשכנע אותי לחזור שוב לאנגליה. הוא מבטיח להוציא לי ויזה עוד כשאני בישראל כדי שאוכל לעבוד וכן להפסיק לשתות (אמרתי לכם שהסיפור שלי ארוך). לי כמובן יש חששות כבדים שאחד מהם קשור לבתי. אני חוששת שאם אחזור לאנגליה שוב, והדברים בכל זאת לא יסתדרו ואצטרך לחזור לארץ שוב, הדבר ישפיע קשות על הבת שלי שהיא בת שלוש וחצי כיום. היא מאוד קשורה לאביה והיתה מאוד מאושרת שם ותמיד אומרת שהיא רוצה לחזור לשם. הייתי רוצה לדעת איך המעבר לשם שוב ישפיע עליה וכן אם לא נסתדר, אילו השפעות יכולות להיות על בתי אם נשוב לישראל.
 

מוּסקט

New member
קשה לנבא

מה יקרה לבת שלך אם תעברי שוב, אם לא תצליחי להסתדר, אם לא תצליחי לטפל בבעיית השתייה שלך, אם ואם ואם. מה שכן אפשר לנבא שיהיה לה יותר טוב היכן שכן תצליחי למצוא יציבות ולהיות לה לאם טובה ואחראית - בין אם זה יקרה פה ובין אם זה יקרה באנגליה.
 

גרא.

New member
mei2,ילדים,ודאי בגילה של בתך..

יכולים להסתגל לשינויים, בסביבת חייהם,יחסית טוב יותר ממבוגרים. אבל הרעיון שאת משחקת במשהוא מעין יויו..נוסעת חוזרת..שוב נוסעת ואולי חוזרת כשהילדה תחליף תדירות סביבות הדוברות שפה אחרת,עלול להקשול עליה להתקשר חברתית, להצמיח שורשים למקום מגוריה,ובוודאי לבלבל אותה בלא יכולת שלך להסביר את התנודות הללו.מתוכן דברייך, אפשר להבין בעיקר, שהבעייה לאו דווקא היתה העובדה שלא התאפשר לך לעבוד, אלא מערכת היחסים הזוגית שלך, וכן הנטייה לשתות עליה רמזת בכמה מילים..לכן גם אם בעלך ישיג לך את הויזה הנכספת, וגם אם תצאי לעבוד, מה שכלל לא בטוח, עד שלא תשקמו ביניכם את מערכת היחסים הרעועה,מי יבטיח לבתך הקטנה, ששוב לא תפרדו ותחזרי ארצה? הכרתי פעם ילד בגיל דומה שהוריו נעו ונדו בין גרמניה לארץ,הוא בנה לעצמו עולם דמיוני משלו, אירגן לו את המציאות כפי שנוח לו,לא היה מסוגל ליצור קשר עם הזולת,ף בעיקר משום שפחד לאבד אותו בגלל פרידות בלתי צפויות.. מאושר,בלשון המעטה,הוא לא היה..וכמובן,היה זקוק לטיפול.מה שאני מנסה לומר הוא שאת חייבת להפסיק את הנדודים הללו של בתך מארץ לארץ. אם אינך יכולה להבטיח לה,קביעות ויכולת התחברות חברתית לפחות לשנה שנתיים..המחיר הרגשי שהיא עלולה לשלם,עלול להיות מאד קשה.
 
למעלה