בן שנה ושמונה

גילילי2

New member
../images/Emo53.gif בן שנה ושמונה

הי, פעם ראשונה שאני כותבת בפורום המצויין הזה, אבל אני קוראת סמוייה כבר זמן מה ומפיקה הרבה תועלת מנסיונכם, אז ככה: בני המקסים בן שנה ושמונה, התחיל ללכת לגן לאחר פסח (עד אז היה עם מטפלת מדהימה אצלינו בבית). הילד אינטיליגנטי מאוד, מדבר כמעט באופן שוטף (משפטים של 3-4 מילים ומבטא עצמו מצויין). עד לפני שבוע היה ילד רגוע להפליא, כמעט ולא בוכה, קל לרצות אותו, חייכן ומאושר וסקרן. בשבוע האחרון חל מהפך - הילד דורש!! להיות על הידיים (רק בבית, בגן כמעט ולא), הוא יודע בדיוק גם מי הוא רוצה שירים אותו - או אמא או אבא - זה משתנה כל יום ולא מוכן ללכת להורה השני, אם אנחנו מסרבים באותו רגע כי אנחנו עסוקים (מקלחת של בוקר, שירותים, כלים או כל עיסוק אחר) הוא מתחיל לבכות בהיסטריה ולצעוק "בא/אמא ידיים" ויכול להמשיך כך גם חצי שעה עד שאפשר להתחיל לדבר אליו "בהגיון" ולהציע לו חלופות. כמובן שלזה נלווה במשפט "לא רוצה" או "לא, לא, לא" על הכל!!!! בלילה התחיל פתאום להתעורר ולדרוש ידיים = אתמול היתה סצינה של שעתיים עד שהצלחתי להרגיע אותו והוא הסכים לחזור לישון (מ 23:00 - 01:00). יש לציין שעד השבוע האחרון היה נרדם לבד במיטה ואם היה מתעורר קבל מוצץ וחזר לישון בלי שום בעיה. ברור לי שמדובר על שילוב של שני גורמים "מרד גיל שנתיים" + הכניסה לגן. דרך אגב, בגן נקלט מצויין, נקשר מאוד למטפלת והולך בשמחה בבוקר (אומנם בוכה מעט בפרידה אבל נרגע ממש מהר), אוכל יפה, משתתף בפעילויות ונרדם יחסית בקלות. הבעיה היא בבית בלבד - איל מתמודדים? עצות יתקבלו בברכה. קשה לנו מאוד, במיוחד לבעלי...
 
למעלה