אולי נציל את פורום יחסי

Kalla

New member
הדבר היחיד שאני פוחדת ממנו

הוא שבעלי נמצא כרגע במילואים בשטחים. חוץ מזה, אני יודעת שלא תבגוד בנו. זה לא מתאים לך.
 

יסמין43

New member
קודם נושיע את עצמנו, לא?

האם חשבת מה יקרה ב-1.9, כשחני תחזור לעבודה? הרי אנחנו אבודים!
 

droli

New member
אני מקווה שאני אצליח לעזור לכם

לשרוד כשחני תחזור לעבודתה.
 

חני ב

New member
גליייייייייייייייייי

כתבת שם ולא פה על שחר??
עכשיו אני נכנסת לראות מה!!!!!!! וחני תבוא ב- 1.9. עם המחשב הנישא של מיכאל, ובכל הפסקה תתקשר לאינטרנט. בשנה שעברה לא היה לי קל: היו הפסקות או חלונות בהם עליתי לחדר מחשבים כדי להכנס לפורום.
 

חני ב

New member
קראתי גלי

מה חדש? את לא קוראת אצלנו כל שני וחמישי על הריבים ועל הדוקא שלהם??
. דעתי: או להתעלם (כשזה אפשרי) או להתעקש (כמו חגורה במכונית).
 
כן חני, אבל. לגבי התעקשות עם חגורה

זו ילדה שיודעת כבר בגילה לפתוח את החגורה לבד, את הדלת לבד וגם לצאת מהרכב. אז מהצד זה נראה כמו פספוסים אבל אני על סף התאבדות כשהיא עושה לי את זה. עד שאני קושרת את חן, קושרת את שחר, עוברת למושב שלי ואז מגלה שהגברת פתחה את החגורה, ולסגור היא עדיין לא יודעת. אז איך בכל זאת? ריבים בין אחים, עוד איכשהו אני מסתדרת, זה היה היום, אתמול ויהיה עוד יותר מחר. אבל הקטע של המרד נעורים הזה כבר בגילה, איזו עקשנות, ממש פרד.
 

חני ב

New member
חד משמעית

ברגע שהיא שוב עושה את זה, את עוצרת את האוטו, שואגת שאגה של אריה, מבהילה אותה באמת, וצורחת שאוי לה אם עוד פעם היא פותחת את החגורה בנסיעה. היא עושה את זה לפני שאת מתניעה? לפני הכניסה למכונית, את משוחחת איתה טוב טוב על משמעות החגורה. נכון שקל לי לדבר, דוקא בסוג זה של מאבק לא נתקלתי, אצלי הם ישר נחגרים, אבל את לא מוותרת לה בשום פנים ואופן. את לא נוסעת עד שהיא חגורה. ואם היא עושה לך טריקים, תבדקי אם היא עושה אותם גם כשאת מסיעה אותה לחברה, או לחוג שהיא רוצה.
 
שאגה של אריה?? ../images/Emo6.gif

כמעט נשתלנו פה אני ואישי היקר בכסא. אני דווקא מנסה להרגע, לא לעבור לפסים של צעקות, ואת מעודדת אותי? ברור שכשנוסעים לאן שהיא אוהבת אז אין בעיה, גם הבעיה הזו לא קיימת תמיד, אבל, כשהיא עולה אז מה עושים? אגב, גם כשכעסתי מאד, איימתי וצעקתי לא עזר ולכן אני חוזרת לנקודת ההתחלה שצעקות לא מפחידות את שחר שלי רק מעודדות אותה להיות עקשנית יותר. תאמיני לי, מניסיון. היא חכמה, ויודעת את משמעות החגורה, ואם אני שוכחת לשניה או מתעכבת עד שאני שמה את שלי היא מיד טורחת להזכיר לי. וכן, היא עושה זאת כשהיא עושה זאת בשלב הכניסה לרכב לא לאחר שהתנעתי.
 

חני ב

New member
את רוצה לאמר לי

שאישך היקר קורא אותי??
גרמת לי עכשיו למבוכה. ולמה השתמשתי במילה "שאגה של אריה"? אולי כי מחשבות דיבר על אריות בימים האחרונים. וכן, אני לפעמים שואגת שזה מפחיד. (קול של מורה, או לא?) אז מה את באמת יכולה לעשות? היא מתעקשת? את מתעקשת? ומי בסוף "מנצחת"? מי בסוף מוותרת? יש דברים שאין עליהם עוררין, ויש דברים שתמיד את יכולה לוותר. זה משהו דומה שדרולי כתבה לפני כמה ימים. השאלה היא מתי מוותרים להם ומתי עומדים על שלנו?
 
לגבי אישי היקר, הוא ראה שאני בפורום

בפורום ואני צוחקת, אז הוא שאל על שום מה? והקראתי לו מה כתבת. הקראתי לו גם את התשובה של אתיר לגבי הסכם ממון, מה זה ממון?! וזה מחמאה, כי הוא בדר"כ סקפטי ולא ממש מתעניין כמוני. ולגבי שחר, אני יודעת שזה ענין מתמיד וצריך לצמצם את ה "לא" כדי שהילדים יתייחסו אלינו קצת יותר ברצינות, ולהתעקש על הדברים שבאמת חשובים לנו, וחגורת בטיחות באמת חשובה לי. אבל כשהעימות הוא בעצם פיזי, ולא מילולי זה בעיה.
 
תארתי לעצמי שתיבהלי, לא מכות או

עימות. הכוונה - בעימות מילולי מקסימום אני יכולה לצעוק וכך גם שחר. בפיזי - הכוונה שאני צריכה להפעיל יותר לוליינות לקשור ילדה לבוסטר כשהיא מתנגדת ומנסה לצאת או מושכת לי את החגורה החוצה. לזו היתה כוונתי. לא מכות או אלימות חס וחלילה. אפילו האלימות המילולית של שחר משגעת אותי. היא מנסה את הגבולות כל הזמן, קוראת לי חוצפנית וטפשית. ואנחנו כל הזמן מדברים איתה ומסבירים לה שאנחנו רוצים בית נעים שבו אף אחד לא קורא לשני בשמות גנאי ומדברים בנימוסו וכו´ וכו´. אבל, היא יכולה סתם לשבת לידי ולנסות להציק לי ולבעוט לי ברגל. יש לה הרבה תעוזה ואומץ להתריס בפני הוריה. ואגב, בגן, מלאך משמים, שקטה, רגועה, ביישנית עד טרוף, לכי תביני. רק עלינו היא עושה את כל המניפולציות האפשריות.
 
למעלה