הדבר הכי מפחיד שקרה לי!

../images/Emo5.gifהדבר הכי מפחיד שקרה לי!

אני מדברת עם ידיד שלי מאילת באי סי קיו וסתם מדברים וזה והגיע לבסוף שאמא שלו עובדת בחנות כזאתי שאני מכירה והייתי קונה שם פעם כשהייתי גרה בסביבה וכזה התלהבתי שזאת אמא שלו והכל כי לא ידעתי אז צחקנו על העיניין ודיברנו על החנות אחרי דקה הוא עושה לי : אל תשאלי מה קרה, אמא שלי קיבלה טלפון, החנות נשרפה. אמא´לה מה אני מזל רע?...חחחח אבוי!
 

sagiiltus

New member
חח טוב שהחלטתי שאיתך אני לא מתחתן

סתם סתם חולה עלייך גמדה שלי
 
../images/Emo57.gif

אורוש, את לא מזל רע, חס וחלילה. זה פשוט צרוף מקרים... "הצטרפות מקרים" כמו שלימור היתה אומרת
. העיקר: אף אחד לא נפצע/נכווה/קרה לו משהו? זה הכי חשוב!
לילה יפה שיהיה לך :) עדי
 

ס מ ד י

New member
זה מפחיד...../images/Emo5.gif

אם זה היה קורה לי סביר להניח שהייתי מצטיידת בלפחות 20
, הייתי שמה איזה מיליון עיניים (זה נקרא עין למזל, יענו העין של אלוקים), הייתי שמה את הנעל שלי כשיצאתי לראשונה מבית-החולים כשנולדתי עליי כמו מין שרשרת (זה גם למזל, באמת!), הייתי מתרחקת ממראות, סולמות, וחתולים שחורים, או אפילו חתולים בכלל... אבל עזבי אותך, אני סתם קיצונית...
 
רוצים לשמוע משהו מפחיד???

תקפו אותי ואת ידידים שלי בפארק לפני שעה... היינו- אני 2 חברות שלי ו 2 ידידים שלי.... ישבתי עם אחד הידידים על הספסל שפתאום באו אלינו חבורה של רוסים עם בקבוק זכוכית שבור ואיימו עלינו... בקיצור הם התחילו מכות....ואיימו עלינו.... חברה שלי קראה למשטרה והם רדפו אחרינו בגלל זה.... בקיצור,פוצצו לידיד 1 שלי את העין- הכניסו לו את הפלאפון ובקבוק בעין כולה נפוחה ולשני ירד דם מהלחי הם הצליחו לברוח בסוף... רצתי כל הדרך מקריית ראשון עד רמת אליהו ובחזרה ...... עם מגפיי ג´ינס גבוהות ושפיציות - כדי לראות מה שלומם וראינו מלא ניידות שחיפשו אותם ממששששש כואבות לי הרגליים אני לא יכולה לדרוך, למזלי ידידים של חברה שלי נתנו לי טרמפ הביתה.... אני קצת מבוהלת עכשיו.... אבל זה יעבור.... מה שבטוח זה שיקח קצת זמן עד שאני אחזור לפארק...
 
../images/Emo5.gif../images/Emo12.gif את בסדר!?????????????????

יווווו ממי, אמא´לה זה נשמע כזה מפחיד!!!!! את בסדר? הגשתם תלונה? כולם יהיו בסדר?.. יוווו אמא´לה איזה מפחיד!
 
זה היה מפחיד...

אני עוד איכשהו בסדר, אבל אני באמת קצת מבוהלת (עדיין) והרגליים שלי נוראאאאאאא כואבות... המשטרה לא תפסה אותם בסוף.... וזאת לא הפעם הראשונה שהם עושים את זה! מי שלא יהיה בסדר, נראה לי, אלה ידידים שלי שכל המאפיה הרוסית מחפשת אותם עכשיו.... אוףףףףף כ"כ כואבות לי הרגליים.... מה אני אעשה עם פולין?
 
יאו, נטלולה! את בסדר???

הם בסדר??? הכל בסדר??? ואוו, איזה פחד! מקווה שעכשיו הכל קצת יותר טוב... קצת יותר טוב, רק קצת. (((
))) ואנחנו פה תמיד... טוב?
כולנו :)
 
הידידים בסדר?

וההרגשה המוזרה הזו- תעבור בסופו של דבר, נטלי. עדיין תישאר לך ה´טראומה´, אבל אומרים שהזמן מרפא את הפצעים, וכפי שבדיוק אמרתי לאתי לפני כמה ימים- זה נכון עד גבול מסויים. יהיה בסדר, נטלולה. אני מבטיחה. מאמינה לי?
 
מאמינה, מאמינה...

תודה עדידוש... הידידים??? קצת, בעצם, הרבה מוכים... אבל זה יעבור... מסכנים... אחד באמת חטף רציני... לא נורא, אני טסה לפולין ואני אעבור מטראומה אחת לאחרת..
 
פולין זו לא טראומה!

זה אולי קשה, ואולי כואב, אבל אני לא חושבת שזו טראומה... להפך! אני חושבת שזה טוב שאת נוסעת, כי עם כמה שזה קשה, זה משהו שחייבים לעבור. אגב, מתי את נוסעת, ילדה? שלא נתגעגע יותר מדי, כן?!
אוהבת :) עדי
 
למעלה