אפשר לקטר?

[פינקי33]

פשוט מדהים. כנראה שבאבן שושן

(עוד יש כזה מילון????) בערך חוסר טאקט ובערך חוסר רגישות מופיעים לא מעט מהקרובים אלינו.... לגבי הביסקויטים של אוסם-אני מביאה גם אותם קבוע למשפחות. את יודעת כמה פעמים הראתי את האריזה שהתמונה תחרט בזכרונם וחזרתי על זה שוב ושוב שניתן להשיג אותם בכל סופר????? הם הנהנו בראשם ו-נאדה. פשוט גועל נפש. ויודעים מה? אני בפרינציפ לא רוצה לאבזר אף אחת מהמשפחות במוצרים ללא גלוטן. הגיע הזמן שאחרי שנה עם 2 ילדים עם צליאק הם יטרחו קצת. הכי מצחיק שביום שישי נאמר לי שכשאנחנו מוזמנים הם לא מגישים דג כי אני לא אוהבת דג. תודה רבה, אני לא צליאקית, אני אמצא כבר מה לאכול גם אם תגישו דג. הילדים שלי, הצליאקים, חשובים הרבה יותר ממני. יותר קל להמנע מהכנת דג לארוחת ערב מאשר להתחשב בצליאק.

 

[אשה מרציפן]

מסכימה איתך שאין סיבה לאבזר את בני המשפחה

כשמזמינים אורחים אמורים לארח אותם ולא לצפות/לדרוש שהם יביאו אוכל בשבילם, ולאבזר מראש זה על אותו משקל. הפתי בר של אוסם גם לא כזה יקר, זה לא שמישהו מצפה שיקנו עוגה של בן עמי או לחם של יניב צמח במיוחד, יש מספיק אפשרויות שאפשר להשיג בכל סופר או שמלכתחילה לא מכילים גלוטן. אני בטוחה שהילדים שלך כולל הלא צליאקים היו נהנים גם מבמבה או משוקולד, גלידה או ארטיק, אז למה להתעקש על עוגיות? בנוסף, באופן כללי זה נורא לא נעים שמנפנפים לפניך באוכל מגרה שאסור לך לאכול, וכשמדובר בילדים זה הופך מלא נעים למכעיס ממש. סיפרו כאן גם על מקרים שאבזרו את בני המשפחה וגילו שעד שהם באו לביקור, בני הבית כבר אכלו בעצמם את מה שהביאו או שהגישו את זה לאורחים אחרים. לגבי הדג וההתחשבות בכך - במקרה של החברה והמסעדה האיטלקית, הסיבה שהיא בחרה במסעדה הזאת היא כי יש חבר דתי שהיה חשוב לה ללכת למסעדה כשרה בגללו, אבל מסעדה שהיא גם כשרה וגם לא איטלקית נראתה לה כמו מבצע מורכב למדי (ולא מדובר בת"א אלא ברחובות שזו עיר עם אוכלוסיה מסורתית רחבה ומבחר יחסית מכובד של מסעדות כשרות). ולאותו חבר היא לא ראתה לנכון להגיד שלמסעדה לא באים בשביל האוכל ושרק יזמין שתייה בפחית.

 

[פינקי33]

מסכימה איתך לגמרי. אם החברה שלך קובעת למסעדה

ואני מניחה שזה לא קורה כל יום, למה לא לקחת בחשבון את המגבלות של מעט האנשים שיש להם מגבלה במזון??? להתחשב במישהו דתי זה בדיוק כמו להתחשב במישהו צליאקי. לא פעם אני משווה אותנו לדתיים שגם הם לא יכולים לאכול בכל מסעדה/בית קפה שנקרה בדרכם.

 

[דנה ללא גלוטן]

ברור שאפשר לקטר. כל כך מובן

אצלנו אני הצליאקית. אמא שלי, שתבורך, החליפה את כל התבלינים ורצה לקנות את כל המוצרים הנדרשים (וקיבלה מבעלי במתנה את הספר של תמי), ומאז הגילוי, בכל פעם שאני מגיעה לארוחה, כל האחרוחה כולל הקינוחים היא ללא גלוטן (15 איש אוכלים בגללי (או בזכותי?) ארוחה ללא גלוטן כי אמא שלי הודיעה שכשאני מגיעה היא לא מוכנה שארגיש שונה. מלאך אמיתי). אבל אין ספק שכמות הפעמים שאנחנו מתארחים אצלהם ירדה. אחותי לא מזמינה אותי בכלל. זה לא מנע ממנה לארח את אחי ואת הורי, אבל אני לא קיבלתי הזמנה ובפעם הראשונה בכיתי בגלל זה 3 ימי, עד שהבנתי שזה פשוט לא שווה.. חמותי לעומת זאת מזמינה אותנו אבל כמובן שהיא לא טורחת אפילו לשאול מה מותר לי ומה אסור. הכל מלא גלוטן וגם מה שלא, נגוע בזיהום משני. בפעמים שהלכנו לשם נאלצתי להביא לעצמי את האוכל. עד שבפעם האחרונה חטפתי כנראה זיהום משני ממשהו (לא ברור ממה) ומאז בעלי היקר אפילו לא מבקש שאלך לשם לאכול. כמובן שעדין מציעים לי חלה, עוגיות (שום דבר מזה לא נ"ג כמובן) ובפעם האלף אני צריכה להסביר שאסור לי. בקיצור, אני לגמרי מבינה אותך. בגלל שזו רק אני, אני לא עושה סיפור (למרות שזה מאוד פוגע) אבל אני בטוחה שאם חלילה היה מדובר בילדים שלי, הייתי כועסת לפחות כמוך אם לא יותר. תהי חזקה. ואנחנו נשמח מאוד לארח אתכם לארוחת ערב נטולת גלוטן (יש לי 3 ילדים בני שנה ושבעה חודשים עד שש).

 

[פינקי33]

תודה דנה, איזו מקסימה את... תודה על ההזמנה.

אולי נארגן פעם, נשמח גם לארח, אצלנו הכל על השולחן נטול....

 

[דנה ללא גלוטן]

בשמחה ומכל הלב

אין דבר שהילדים שלי יותר אוהבים מאשר כשבאים אורחים... כמובן שהארוחה תהיה נטולת גלוטן לחלוטין. אנחנו גרים במודיעין ואם מתחשק לכם, רק תודיעי...

 

[מתי11]

הי פינקי

היתי בטוחה שכתבתי לך וראיתי שלא.מוזר התחושה הזאת...כשקראתי את ההודעה שלך חשבתי על סיטואציות,על ההודעות של אחרות ומה אני חושבת והיתי בטוחה שכתבתי. בכל מקרה,זה מאוד מאוד מבאס הסיטואציה שאת תיארת כאן.המקום,שכביכל צ"ל הכי בטוח,הכי תומך,הכי לצדך יוצא כאילו נגדך. אין תמיכה,אין רגישות,אין הבנה - ממש כלום.מבאס ופוגע ומאכיב. מצד השני אבל יש את החברים המקסימים שלכם שרצים,קונים,מתארגנים כדי שיהיה לכם נעים וטעים ושתהיהי רגוע כשאת מגיעה אליהם.איזה כיף?מדהים פשוט. פעם קראתי כאן בפורום שכתבו למשהי עם בעיה דומה(טוב,יש הרבה עם אותה בעיה מסתבר

) שגם למשפחות שלנו לוקח זמן להפנים ולקבל את המגבלה. כנראה יש איזה מנגנון שאם מתעלמים מהבעיה היא לכאורה לא קיימת ולא צריך להתמודד איתה.לא משנה שמדובר בנכד האהוב או הנכדה הכובשת והיחידה במינה. כאילו לא רוצים לקבל את האי שלמות,לא רוצים להתחיל להתמודד עם משהו שכנראה גם מאוד מפחיד. אני שמתי לב שאצלנו (ההורים שלי מתגוררים בחו"ל והבעלול ללא הוריםן בחיים ז"ל) חלק מהמשפחה הקרובה יחסית ,זאת שהינו ניפגשים איתה פעם ב... התאדו במילים עדינות. אין יותר הזמנות לארוחות ,כלום . חלק מזמינים אבל בתדירות נמוכה במיוחד.האם זהה בגלל הצליאק או כי אנחנו 5 וזה מתחיל להיות סיפור אני לא יודעת אבל ההעובדה היא שלא כל כך מזמינים. מי כיוון שאני לא מרגישה בנוח לתחקר מה התפריט ,אני פשוט מביא איתי אוכל לשתי הנבות הקטנות ,כולל קינוח וזהו.הן מאוד נהנות מלשחק עם הילדים האחרים ולא כל כך שמות לב לאוכל ,הצליאקית. אחי ,שיהיה בריא תמיד דואג.לפיקניקים יש את השיפודים של הצליאקית וחטיפים שמותרים לה.לא צריך להזכיר לו,כלום ,הוא פשוט מכין ותמיד באי נוחות שואל אותי האם אני מוכנה להכין עוגת (אנחנו לרב ניפגשים בחוץ בימי הולדת של כולנו) יום הולדת.

אליו. חברה פעם אמרה לי שזה מאוד מפחיד אותה להכין ללא גלוטן ,כי אם יקרה משהו לילדה תרגיש מאוד לא טוב. ניסיתי להסביר לה שלהכין עוף/בקר עם תבלינים שיש לה(טעם וריח) לא יגרום שום נזק אבל היא לא מסוגלת ואני לא מתעקשת. אני מקווה שעם הזמן היא תרפא.חשבתי ,תוך כדי כתיבה , שאולי אני העברתי מסר שלא סומכת על האחרים ולכן הם פוחדים ולא מזמינים?! אולי כן... למה אני כותבת את כל הבלה בל ההזה?כי אני רוצה לשתף אותך ברבדים שלי. גםכשאמא היתה כאן היא לא בדיוק הבינה את ההתנהלות שלי עם הצליאק. אני כן חושבת שיש מקום לשוחח עם המשםחה המפוצלת,למצוא את הדרך להסביר את התסכול,הפגיעה מהסיטואציה,ללא אשמות ולנסות לתת עצות מוחשיות של האפשרויות הקיימות - לרכוש תבלינים ואז הבישול של העוף ייהנטול לדוגמה. אולי כדי פעם לבשל ביחד ואז תוכלי להראות שהשד אינו כזה מפחיד. בכל מקרה ,אחרי כלה בילבולי מוח רוצה להגיד לך שתיאחזי בחברים הטובים והמתחשבים וזהו.האם ללכת למשפחה - Zו בחירה שלך. מתי

 

[מתי11]

שכחתי -לקטר? ברוווווררררררר ../images/Emo8.gif

למה הפורום הזה קיים?

 

[ybugajski]

לא להתארח

אני חושבת שזה לא מוגזם לבקש תמיכה ועזרה מהמשפחה הקרובה ואם הם לא מוכנים להיערך לקראתכם פשוט אל תלכו לשם . הרי זה בדיוק כמו שתתארחו אצלהם והם יחליטו לא להגיש לכם שתייה או אוכל ( והעצם זה מה שהם עושים בזה שהם לא נערכים לאוכל של ילדים ואוכל ללא גלוטן) אני אומרת אם הם לא יתאימו את עצמם אז לא ללכת אליהם!!!

 

[שני1קרצי]

לדעתי הגיע הזמן לקו אדום

אני הכי רצינית בעולם מספיק כבר להכאיב לילדים ולך שמים קו אדום ואומרים חד וחלק אם יהיו קינוחים ללא גלוטן אנחנו לא באים! אם מישהו יוציא לשולחן אנחנו הולכים ברגע זה ולעמוד מאחורי זה מספיק. אם מזמינים צריך להתחשב באנשים במיוחד בילדים זה הכי חשוב שיש! את הכי צודקת בעולם ואל תוותרי, אחרת הם ימשיכו!

 

[בזזזזזזז]

מוכר מוכר

אני בשלב של המצאת פתרונות כי ויתרתי על הניסיון ללמד אותם איך לבשל ו/או איך להתנהג. סיכמתי עם האיש שנביא לאמא שלו ונשאיר אצלה במקפיא אוכל שמותר לנו, כולל רוגלעך או משהו קינוחי אחר שמותר. עכשיו אוי ואובוי אם מישהו יגע לנו באוכל הזה. בדרך כלל אוכלים של עוף או דג בתנור ותפו"א או אורז, ובדרך כלל אנחנו לא הולכים לשם רעבים. אבל כדי שיהיה פתרון חירום אני אביא לשם לחם קפוא ועוגיות ועוד דברים שעוד לא החלטתי מה (לא יותר מידי שלא יתאסף לה...) לפעמים עדיף לא לנסות לחנך - במיוחד אם הסבתא אישה מבוגרת שקשה לה להשתנות.