אני בהלם

[בלה קפלן]

../images/Emo46.gifאני בהלם

קופ"ח מכבי לא אישרו לי מרשם לגסטון. כעת המרשם זה כמו כוסות רוח למת כי ההריון נפל אבל איזו חוצפה. מזל שלא לקחתי את כל המרשם נתנו לי מרשם ל- 10 אמפולות קניתי 5 והספקתי להזריק רק 2. אין לי כוחות נפשיים ללכת ולדפוק על שולחנות והאמת היא שבשביל ההחזר שאני אקבל (שוב למזלי לא רצתי לקנות את כל המרשם) לא שווה לי לבטל שוב את זמני במשרדי הקופה. ואני שואלת אם אשה בת 35 שזה היה ההריון השביעי שלה אחרי IVF ויש לה ילד אחד בבית שקיבלה מרשם מאחד מרופאי הפריון המכובדים והידועים ביותר לא מקבלת אישור לגסטון מי כן מקבל גסטון??? מאד מעניין אותי...

 

[מקוםבלב]

היי בלה,

צר לי כל כך על ההריון. את צודקת לחלוטין. חוצפה אדירה. אני לא הייתי מוותרת ובהחלט שולחת מכתב תלונה חריף לכל מי שאחראי על הדברים. למדתי מניסיון שאסור לוותר. מעבר לכך ,כדאי שכבר יהיה לך מוכן אישוא לפעם הבאה. למרות שכוחות להילחם לא בטוח שיש לך כרגע . לא כדאי לוותר. מקסימום תשלחי את בן הזוג לצעוק.

 

[בלה קפלן]

לא תהייה פעם הבאה

כלומר אם יקרה נס ואני אכנס להריון ספונטני אין לי שום כוונה להזריק לעצמי הורמונים או כל חומר אחר.

 

[מקוםבלב]

מצטערת לשמוע. יש משהו כל כך סופי במה שכתבת.

 

[בלה קפלן]

כי זו באמת החלטתי הסופית

אתמול ראיתי את הסרט בערוץ 2 על הזוג שעבר IVF ואז עבר דילול של עובר. אם נשים בצד את העובדה שלא אהבתי את הסרט כי בעיני הוא לא היה מספיק מעמיק לא בפן הפיזי ולא בפן הרגשי מה שמאד כואב לי בכל הסרטים שעוסקים בפריון הן דוקומנטריים והן עלילתיים (לפחות אלו שאני ראיתי) שבכולם יש סוף טוב כשהסוף הטוב הוא הריון ולידה. התחביב שלי הוא כתיבה. יש לי בלוג שאני כותבת בו כבר יותר משנתיים ובחודשים האחרונים אני עמלה על ספרי הראשון (שלא עוסק בפוריות). יש לי כל מיני רעיונות לספרים ותסריטים ואחד מהם יהיה ספר (או תסריט) על זוג שמנסה להכנס להריון ולא מצליח. והסוף יהיה טוב בלי הריון ולידה. הסוף הטוב הוא שהזוג מצליח להשתחרר. מכיוון שסוף הסיפור לא יהיה במותם של הזוג מבחינת הקורא יכול להיות שיהיו להם ילדים (ביולוגיים או מאומצים) ויכול להיות שלא, אבל הייתי שמחה לקרוא ספר או לראות סרט שאין בו את הסוף הטוב הקונבנציונלי. לפני שהיה לי ילד אני חייבת להודות שכל הסופים הטובים הללו בכלל לא עודדו אותי אפילו עשו את הפעולה ההפוכה - הספרים/סרטים הללו נותנים למטופלות פיריון את התחושה שיש רק סוף אפשרי אחד ואם אין אותו זה סוף העולם. אגב אמנם לא ספר אבל את כל המסע שעשיתי כעת תעדתי בבלוג כאן בתפוז תחת הכינוי SecondTry - מההחלטה לעשות ילד נוסף (לאחר שבסיבוב הראשון עברתי 4 הפלות ושנים של טיפולים) דרך ניסיונות ספונטניים כושלים, הריון ספונטני שנפל, IVF כושל, IVF מוצלח שסופו בהפלה טבעית ובסופו של תהליך ההשלמה שלי עם עצמי שאני מפסיקה את התהליך. מי שממש מתעניינת הינה לינק לבלוג השני שלי

סיבוב שני

 

[מקוםבלב]

היי,

אני מאוד מתחברת למה שאת כותבת.אני הרגשתי גם לאחר האובדן שלי שאם זה יבוא טבעי אז בשמחה ואם לא אז לא. הגיע השלב בו הרגשתי שהרחם שלי וכל כולי כאישה עברתי חילול ורמיסה. הרגשתי שדי. שהתעללתי בעצמי מבחינה פיזית ונפשית. את בטח מכירה את הבחורה מפורום פוריות ועוד רבות כמוה שהחליטו לאחר מסע ארוך ומתיש גם פיזי וגם נפשי להפסיק את המירוץ ולחפש דרכים אלטרנטיביות להיות הורים או שהחליטו שזהו, כמוני למשל , שהגיל פשוט הכריע. כל המסע הזה דורש בסופו תהליך שיקומי ארוך בכל הרבדים. מאוד מעניין אותי לקרוא את הבלוג שלך . אני מבטיחה לקרוא.