בוקר טוב סמירנו ולכולם..
בכל אדם ישנם חלקים טובים וחלקים רעים באישיות שמתורגמים להתנהגות. אף אחד מאיתנו אינו מושלם. האינטרקציות שלנו עם אנשים מחד יכולה להוציא מאיתנו חלקים טובים באישיות ומאידך תחצין את החלקים הרעים שבנו.כל זה קורה כשאנחנו מזהים חלקים טובים/רעים בעצמינו. סוג של מראה. לכך תוסיף את סיר הלחץ המבעבע בו נמצאים הדיירים מה שגורם להתנהגויות הנורמליות להיות מאוד מוקצנות וחסרות איזון. הגדולה של האדם היא לדעת להתחבר לחלקים הטובים שיש בכל אדם. רגישות היא דבר נפלא בעיני משום שדרכה מאוד קל להבין את האנשים שעומדים מולך. יש אנשים כמו עמיר שמפרש רגישות וטוב לב כחולשה ולכן אינו מאפשר לחלקים האלו שבו לצאת החוצה.וחבל. רובם שם עטופים במגננות וחומות שטרם קולפו מעליהם, יכול להיות שזה עניין של זמן ויכול להיות שזה גם לא יקרה למי שבדרך כלל עסוק בלחשבן. עמיר לא מנקה בשביל כולם, הוא מנקה בשביל עצמו. בעניין האובססיה לניקיון, מעבר לעובדה שזה גם סוג של כפייתיות, בדרך כלל מדובר באנשים שאינם מסוגלים לעשות סדר בראש בעקבות יותר מידי מידע, ורגשות , והתחליף הקל מבחינתם הוא לעשות סדר על המדף. והאנשים האלו מאופיינים בסוג של נוקשות. אין לי ספק שתחת המעטה הנוקשה ישנה רגישות וטוב אך היא טרם הגיעה אלי. אני לא שופטת אנשים עפ"י רקע ומראה חיצוני והשכלה זה לא רלוונטי, מבחינתי זהו שיפוט שיטחי נטו. נקודת המוצא שלי היא שכולם באותה עמדת הזינוק, ואני עדין מחכה שדברים טובים יקרו...