הגיע תורי לספר על לבטים

[באדי תות]

../images/Emo43.gifהגיע תורי לספר על לבטים../images/Emo43.gif

בשבוע האחרון הרבה חברים בפורום מספרים על התלבטויות, מחשבות ותהיות גם לי יש אחת כזאת החיים שלי מורכבים מכמה תחומים: בתחום האישי/מקצועי - אני מרוצה ב-80% בתחום המשפחתי (ילדים) - 90% בתחום הזוגי - 95% בתחום המיני - 95% התחום הכספי - מממממ..... וכאן אני רוצה לשתף אתכם אני לפעמים חושבת שיש לי כל מה שבן אדם צריך משפחה, ילדים, בעל אוהב, זוגיות טובה, בסך הכל מאושרת וטוב לי (אסור לקטר) אבל אם היה לי עוד קצת כסף משהו שיעזור לי לא להיות במלחמת קיום יומיומית אז הייתי המאושרת באדם אז יגידו - צרות של עשירים אז יגידו - להסתכל על חצי הכוס המלאה אבל לפעמים גם הקטנה הזאת יכולה לעקצץ ולהציק כל יום (והלוואי ויחזיר יגיד לי משהו מעבר ללשתות מים קרים, כי זה לא עוזר) באדי

 

[ק א ס י ו פ א ה]

נכון שזה לא פוליטיקלי קורקט להגיד

שכסף חשוב ואולי הוא לא חשוב אבל... חוסר כסף הוא בהחלט חשוב. לפעמים אני חושבת שאני לא צריכה לזכות במליונים. כמה מאות אלפים וחיסול המשכנתא הרצחנית יעשו את זה. אין לי עצות חכמות כי גם אני הרבה פעמים מרגישה ככה.

 

[g u r a]

../images/Emo24.gifקודם קודם- מותר לקטר

ולשחרר קיטור לעיתים קרובות! דבר שני- כוס מים לא יעזרו אבל כמה מאות אלפי שקלים כן

דבר שלישי- אני שותפה להרגשתך. ולגבי האחוזים בכל תחום- אני רחוקה ממך

וזה ממש חבל, נכון? גם אני חושבת שתודה לאל יום יום,הילדים מאושרים ובריאים,הבעל איש אוהב ותומך,בתחום המקצועי אמממ...יש מקום לשיפור אני רוצה לעשות יותר דברים שאני באמת אוהבת לעשות קצת ללמוד לקחת כמה קורסים..עברנו לבית חדש גדול ומרווח,המשכנתא כמובן גדלה..אנחנו צריכים וגם רוצים לעשות/לשנות עוד כמה דברים בבית...ובסופו של יום הכל מסתכם ב..כסף כמובן!לא- לא הייתי יותר מאושרת עם הייתי מצליחה לעשות את כל מה שאני חולמת לעשות, אבל בהחלט הייתי יותר רגועה ונינוחה אם הארנק לא היה ריק,והייתי יכולה לקנות כל מה שבא לי מבלי לחשוב פעמיים. אבל פה נשאלת השאלה- האם הכסף באמת ישפר? וכשיהיה לי כסף מיותר בבנק- מה אחפש אז? אני חושבת שכסף אכן יכול להקל על החיים,אבל הבעיה שלנו (ושל הילדים שלנו) שאנחנו חיים בעולם חומרני,ומשום כך אנחנו רוצים עוד ועוד וגם את מה שאין באפשרותנו להשיג,אבל יש כרטיס אשראי ואפשרות לפרוש לתשלומים,והאמת- הייתי מעדיפה לחיות בשנות ה-70 כשסוסיתא היתה נחשבת לרכב מפואר,והלכנו 2 רחובות על מנת להתקשר מהטלפון הציבורי..נכון יש לי מערכת קולנוע,וידאו טלויזיה בכל חדר,מחשב צורב מדפסת סורק ,מדיח,תנור טוחן אשפה..כל השכלולים. אבל זה לא עושה לי את זה..לא מדבר אליי. אז למה יש לי? כי יש בחנות- וזה מקל על החיים. בקיצור- עדיף שלא היה ואז לא הייתי קונה ולא הייתי חיה במינוס... ויצא לי רשימה מתפלספת לאללה... לא בא לי למחוק כרגע, אז תסבלו בשקט

וסליחה. מקווה שלמרות האורך, מישהוא יצליח לרדת לסוף דעתי.

 

[ק א ס י ו פ א ה]

ירדתי עד הסוף...

מעורר מחשבה מה שכתבת. בעלי ואני מרוויחים כל אחד מעל הממוצע. אנחנו חיים יחסית בדוחק ועדין לא גומרים את החודש. כי יש לנו משכנתא רצחנית. כי הגן עולה הון. כי חייבים מכונית לכל אחד בשביל להגיע לעבודה מהכפר. ויש לי בת דודה שחיה במדבר. אי שם בנגב הרחוק (מישהו ראה את הכתבה על הנגב כסיני בחדות ערוץ 2?). כמה קרוואנים באמצע השממה. רק לאחרונה התחברו לחשמל. בעלה מרוויח גרושים. היא בבית עם 3 ילדים קטנים. אבל אין להם כמעט הוצאות. אין מיסים כי המדינה מעודדת חלוצים כאלו. הבית שלהם עלה להם גרושים. יש שטח פתוח ואין סכנה מגנבים, סוטים וכו'. הילדים גדלים חופשיים ומאושרים. אין על מה להוציא את הכסף. בגדים? הולכים פשוט וזרוק. מכשירי חשמל מפוארים? בשביל מה, יש את הטבע. יותר טוב מטלביזיה וממילא אין קליטה. נכון שמעורר מחשבה ההבדל ביני לבינה? ויעל, בהצלחה בעבודה. שמחה בשבילך מעבר לפרנסה. לצאת מהבית...

 

[g u r a]

אז זהו..

שההכנסה לא משהוא..מעט שעות על בסיס קריאה.. אבל בהחלט נחמד לצאת שוב מהבית. תודה

 

[Tully Is Here]

צודקת, פעם החיים היו פשוטים יותר

אבל ככה גדלנו וככה התרגלנו, לחפש את האושר והנוחות בדברים החומריים ולא בדברים הרוחניים. צריך לדעת ללמד להנות ממה שיש בלי לפזול למה יש לשכן ולדעת שבאמת לא הכסף יביא את האושר. יביא נוחות כן, אבל אושר לא. האושר הוא שלנו ונמצא בתוכנו. אני בהחלט מנסה ליישם את זה בחיים שלי ומאוד מקווה להעביר את זה הלאה לילדים שלי. ללמד אותם להיות גאים, שלמים ומאושרים עם מה שהם ולא עם מה שיש או אין להם. כולנו צריכים לחזור לחיים הפשוטים בכפר

 

[SuperGirl 25]

אהבתי מה שכתבת

ויש סיפור קצר ("תרקוד כאילו אף אחד לא רואה"), שהמוסר השכל (כפי שטולי כתבה)-שהכסף לא יביא אושר, כמו שהחתונה לא תביא אושר, הילדים, כשיגדלו לא יביאו אושר, כלומר האושר צריך להיות עכשיו, הרגע, דרך חיים ולא "כשיהיה לי כך וכך". הכי קל זה לומר "כשיהיה לי", זו בריחה מהתמודדות. אני מתגעגעת לעבר הערכי והמוסרי, למשחקי השכונה, לחברים שנפגשים למטה, לערוץ 1 ו-2 בתחילתו, לזה שלא הינו צריכים לשים חגורת בטיחות ברכב (אולי כי היו פחות תאונות?), לתחושת הביטחון להסתובב בחוץ, לערכים שאבדו. מפחיד אותי מה שקורה לאנשים כאן. אגב, מה זה תנור טוחן אשפה?? תנור אני יודעת, טוחן אשפה, אני מבינה, אבל תנור טוחן אשפה??

 

[נסיכת אהבה]

מותר לקטר וטוב לפעמים...

כל עוד זה רק במידה

אולי אפשר להשלים הכנסה בטיפול בילדים או משהו כזה, או נגיד אם את או בעלך טובים במשהו ויכולים לעזור בביה"ס או בחוג של הילדים ויעשו לכם הנחה, ולאט לאט אפשר לאסוף כסף ככה שיצטבר.

 

[ניקוי ראש]

אנחנו בתחילת דרכינו

עם המון חובות שהוא הביא מהעסק הפרטי שלו. אני חושבת שהחובות קירבו בנינו מאוד אנחנו מעריכים כל דבר היום, חיים עם מותרות לא הייתי רוצה להיות מליונרית כי לא יהיה לנו את הפרויקט שלנו, (להחזיר חובות). אני מעדיפה לחיות בצניעות, ברור שאעדיף שהחובות יעלמו אבל תלוי גם איך מסתכלים על זה, יכולתי לריב איתו כל הזמן ולהכנס ללחץ ולשקוע בדכאון אבל אני לוקחת את זה בצורה חיובית ונהנת מזה צוחקת כשהוא לחוץ. כי בסך הכל אנחנו בריאים, עם זוגיות יפה גם אצלי היא 95% ואני מבסוטה מאוד ממנה. ילד בדרך בע"ה שנפנק אותו כמו שלא פינקנו מעודנו, שנינו מחכים לו בקוצר רוח מפאת גילנו, הוא 35.5 ואני 31.5 וזקוקים כבר לילד בטרוף.

 

[אנטארטיקה האחת]

לא יודעת מה לומר לך

אני בעצמי עדיין סטודנטית וצריכה לדאוג כלכלית רק לעצמי (+עזרה מזדמנת מההורים). מתארת לעצמי כמה קשה כשיש משפחה (2 ילדים?) לפרנס.

 

[ShirShir]

"אבל אם היה לי עוד קצת כסף..."../images/Emo130.gif

אני חושבת שזה משפט שעובר לכולנו בראש מידי פעם, אולי מידי יום...

אולי, אבל רק אולי, יש דרך כלשהי להשיג עוד כמה הישגים חומריים-כלכליים... אין פתרונות קסם, רק עשייה. לצערנו צריך לעשות עשייה נוספת ומכופלת כדי להגיע למשהו במדינה המקסימה והלא קלה שלנו. אין לי במה לעודד, חוץ מלהזדהות ולהבין