ביום חמישי שעבר אמר לי בן השלוש ותשע מה הוא רוצה ללבוש ביום ששי לגן. אני: השבוע ביום ששי יש חופש לכבוד חנוכה. הוא: אז ביום ראשון תהיה קבלת שבת
היום אחה"צ בגן השעשועים, שאלה אחת האימהות את בנה איפה הירח. בן השלוש ותשע הסתכל לשמים והצביע על הירח. אני: נכון, הנה הירח, איזו צורה יש לו? הוא: לבן אני: נכון הוא בצבע לבן, אבל איזו צורה יש לו? הוא: צורה של ירח
כשהיינו בשירותים ציבוריים, אני עשיתי פיפי והוא היה איתי בתא (הוא היה קטן ולא רציתי שילך לאיבוד). בכל אופן, בעודי עושה את שלי והשקט שורר ובתאים האחרים יש עוד אנשים, הילד שלי אומר: אמא, כשתסיימי תגידי לי ואני אנגב לך. חוצמזה, שאני עשיתי מהפנינים של הבן שלי בלוג ובמשך השנתיים האחרונות הוא לא מפסיק להבריק. מזמינה אתכם לקרוא: אמא מאותגרת
הייתי עם עדי בביקורת אצל רופאת שיניים פעם ראשונה. בד"כ כשעדי פוגש אנשים שהוא לא מכיר הוא מציין שיש לו רכבת/ מיקי מאוס בבית. אבל... לרופאת שיניים הוא החליט להגיד: " את יודעת יש לי ממתקים בבית..." איזה בושות