מדעי ההתנהגות

אשת איש3

New member
שאלה לי אליכן

יש לי בעיה שמטרידה אותי כבר מאתמול... יש לי ילדה (יחידה בינתיים) בת שנתיים וחודשיים. היא מאד רגישה ומפותחת לגילה- ילדה באמת מקסימה ואני מתה עליה. כולם בעצם. אתמול היינו במעין מסיבה כזו שהיו בה הרבה אנשים אבל גם ילדים שהיא מכירה מהמעון שלה. לא היה מוזיקה רועשת או משהו יוצא דופן- רק הרבה אנשים. הילדה נכנסה לאטרף של היסטריה וכל הזמן צרחה "הביתה הביתה". ניסיתי להרגיע אותה במגוון דרכים וכלום לא עזר. לא על הידיים ולא לשתות ולא כלום. היסטריה ממשית. אבל כשהגענו הביתה היא היתה אחלה. קיוויתי שאולי היא מפתחת איזה חום או משהו שיסביר לי את ההתנהגות שלה - אבל כלום. היום קרה אותו דבר- הייתי בבית של חברה שהיאט מכירה מצויין אבל היה שם גנן בחוץ שהיא נבהלה ממנו, צרחה צרחה ולא נרגעה. מה אני יכולה לעשות? היא כאילו רגישה נורא נורא- כמו ההורים שלה- אבל אין לי תמיד את היכולת להתכוונן אליה ולרוץ הביתה כל פעם שהיא רוצה! האמת היא שאני אפילו לא מרגישה אשמה שאני לא מספיק רגישה לצרכים שלה, כיוון שאני יודעת שגם לי יש לפעמים צרכים וזה לא נורמלי לבטל אותם תמיד בגללה. לא יודעת אם הסברתי טוב אבל תודה לכל מי שקראה עד כאן. אני אובדת עצות ועצובה.
 

mom2ia

New member
../images/Emo178.gif../images/Emo178.gifסרבן מקלחת

הבן שלי, שנה ותשעה חודשים, הפך בשבועיים האחרונים לסרבן אמבטיה. את הצרחות שלו בזמן האמבטיה שומעים עד קצה הרחוב. אתמול הוא גם לא הסכים להכנס לחדר האמבטיה. ניסינו הכל - צבעים למים ולקירות וצעצועי מים וכוסות ומשפך ולהכנס יחד איתו (הוא גם כך מתקלח עם אחותו) וכלום. הילד צורח. אז חוץ משתי האפשרויות המתבקשות - לא לקלח אותו ולקלח למרות הצרחות יש למישהי איזשהו רעיון שיכול לעזור? אציין רק שזה התחיל ללא סיבה נראית לעין - הוא לא החליק באמבטיה ולא היתה לנו טעות בטמפרטורה של המים. כלום! בבקשה, עזרה.
 

נוגלי

New member
ילד טוב מידי?

הי לכולן, נעים מאד אני נגה אמא של אפרוח בן שנתיים וארבע וגוזלון בן 3 חודשים אוטוטו. הגדול שלי הוא ילד ממש ממש טוב, כשהוא משחק עם ילדים והם חוטפים לו את הצעצוע הוא לא יודע להגן על עצמו ולקחת בחזרה הוא יתחיל ישר לבכות. אני לא מתכוונת שיכה את הילד חס וחלילה, אלא שלא יתן שיקחו לו שידע לעמוד על שלו. כל פעם הוא חוזר מהגן ומספר לי שזה הרביץ לו וזה הרביץ לו ואני לא יודעת איך להגיב. אני יודעת שזה האופי שלו ומנסה לזרום איתו אבל בכ"ז איך נותנים לילד הרגשת ביטחון שיעמוד על שלו ושגם לו מגיע? תודה
 

TamirDotNet

New member
כדאי לעקוב

ובמידה ואת מבחינה שזה חוזר כדאי לדבר עם איש מקצוע. אולי גם עם הגננת שלה. אל תהיי עצובה. תתפללי ויהיה בסדר!
 
בוקר טוב../images/Emo140.gif

ממש לא מזמן היה כאן שירשור שלם באותו נושא בדיוק שפתחה איילה26. תעשי עליו חיפוש. אני יודעת שאצלה הבעיה נפתרה באופן פתאומיבדיוק כמו שהיא התחילה. המפתח הוא סבלנות.
 
מלמדים אותו כישורים חברתיים

היתה שאלה דומה בפורום השכן על מקרה דומה באירוח של לילך. כשאת עדה למקרה כזה, את יכולה להתערב ולתווך בין הילדים, אפילו להגיד לילד החוטף: "X עכשיו משחק וזה צעצוע שלו, כיסיים הוא יתן לך לשחק גם בשמחה" או " X משחק עכשיו בצעצוע, רוצה לשחק איתו ביחד" וכו'. לגבי מה שקורה בגן, האם דיברת עם המטפלות, מה הן אומרות ומה הן עושות בגן על מנת לפתור את העניינים?
 

נוגלי

New member
הגננת סיפרה לי ביזמתה שיש ילד שהוא

היה נורא ביישן ופתאום הוא קיבל ביטחון והוא מפגין את זה דרך זה שהוא מציק לבן שלי, ואז הבן שלי הולך לגננת ומתחיל לבכות. הגננת לא יכולה בכל רגע נתון להשגיח על כל הילדים וחכן אני רוצה שהוא ידע להגן על עצמו.
 
לא מסכימה...

תפקיד הגננת לתווך בין הילדים. הילד הזה מטפבס על הילד שלך כי הוא קולט בו חולשה שהיתה גם לו...אם הגננת יודעת שההתנגשות ביניהם צפויה, שתדע לטפל בזה ולשמור עליהם, זה התפקיד שלה... את לא יכולה ללמד ילד להגן על עצמו. את יכולה לתת לו ביטחון בדברים שהוא עושה, לחזק אותו ולשמוח שהוא לא ילד אלים כי זה הרבה פחות נעים... התירוץ שאת נותנת לגננת לא מקובל עלי ואני אומרת את זה בתור גננת.
 

נוגלי

New member
כנראה שאת צודקת..

מה היית ממליצה לי לעשות בתור גננת? האם עלי לדבר עם הגננת שתשגיח יותר? הבעיה שזה לא קורה רק בגן אלא גם במגרש המשחקים ובגינה, אני לא רוצה לסמוך על אף אחד שייגן על הילד שלי. אני רוצה ללמד אותו להגן על עצמו.
 

נוגלי

New member
אני אומרת ברוגע

אם X לקח ממך אתה יכול לקחת בחזרה, זה שלך ומותר לך. אבל זה לא עוזר. ידוע לי שכעס לא יעזור ואני גם לא מרגישה צורך לכעוס רק כואב לי על הבן שלי .
 
לכעוס את לא צריכה כמובן,אין על מה

אני במקרים כאלה הייתי מתווכת בין הילדים. ממש לגשת לאותו ילד עם הבן שלך ולהסביר. ילדים שיש להם "גב" מההורים מקבלים בטחון לעמוד על שלהם.(לא שאת לא נותנת לו גב חלילה...)
 

נוגלי

New member
זה באמת מה שאני אתחיל לעשות

אני מרגישה ילדותית להתערב כמו אמא היסטרית כשילדים משחקים במיוחד שאמהות אחרות לא מתערבות. מצד שני, העיקר שהילד יהיה מאושר לא?
 
תנסי ללכת הפוך, כשהוא מספר שלקחו לו במקום

להגיד לו שהוא יכול לקחת בחזרה (כי זה את יכולה לעשות, לא בטוח שהוא עוד שם) תשאלי אותו "איך הרגשת ?" ואחרי כן "מה יכולת לעשות ?" שהפיתרון יבוא ממנו, אפילו שהוא צעיר. יכול להיות שהשלב הראשון זה ללכת להתלונן לגננת אבל בלי לבכות. ורק אחרי זה לעמוד על שלו. יכול להיות שאת הולכת איתו רחוק מדי והוא עוד לא מוכן. אני חושבת שדבר ראשון צריך להיות לו ביטחון בצוות ובמבוגרים שסביבו שיעזרו לו כשהוא מבקש (ואז הוא גם לא יבכה, כי יהיה לו את הביטחון שזה יסתדר) ורק אחרי זה יהיה לו מספיק ביטחון לעשות את זה בעצמו.
 
את צריכה לעזור לו

אם חסר לו ביטחון עצמי, את הביטחון העצמי שלו. תקחי אותו ביד, תגידי לו, בו א נלך להחזיר את הצעצוע ותראי לו מה צריך לעשות. הוא בגיל שהוא עוד לא ורבלי ומצד שני עדין ולא כוחני. אז את צריכה להיות איתו , להדגים לו ואחרי כמה פעמים, סביר להניח שילמד. זה נקרא לתווך, להראות ולהיות עם הילד, הילדים הם לוח חלק, מאיפה הוא צריך לדעת איך עושים משהו בלי לראות ולחקות אותך?את תטפלי בנושא בזמן שאת איתו, הוא ידע לקחת את הידע ולהשתמש בו בגן. בגן שהגננת תעשה את העבודה שלה (גננת או מטפלת? יש הבדל מהותי) בהצלחה:)
 
וכמובן

מדובר על לגשת לילד שלקח לו ולרדת לגובה העיניים של הילדים ולהסביר בצורה יפה ולחזק את שנניהם ולזכור שגם הילד השני, הוא רק ילד.......
 

נוגלי

New member
תודה תודה תודה

קבלת פנים חמה ונעימה, ועיצות נהדרות. תודה לכן! אשמח להשאר פה.
 

רנה82

New member
אני באותו הברוך

כבר רשמתי על הבעיה שיש לי עם בובינה שלי, בת השנתיים וחודש היא לא נמצאת בגן, אלא עם סבתא (אמי) והן כל יום יוצאות לטייל בפארק, ובו יש מלא ילדים אתמול למשל, מישהי חדשה, שאפילו קטנה מעט מהבת שלי, ניגשה אליה וצבטה אותה בלחי
רתחתי מזעם כשאמא שלי סיפרה לי. סבתא של אותה הילדה לא הגיבה בכלל, וכשאמי שאלה מה זה ההתנהגות הזאת, הסבתא צחקקה ואמרה: "היא ילדה טובה, היא יותר לא תעשה ככה" ולא אמרה כלום לנכדתה, שום הערה... כשחוטפים לה צעצועים, אנחנו מתווכים ואומרים לילד/ה שעכשיו זה לא התור שלהם איך אני אלמד את בתי האהובה לעמוד על שלה ולא לפחד?!
 

נוגלי

New member
כנראה שבאמת אנחנו צריכות לעזור לילדים להתמודד

בכך שאנחנו מתערבות ונותנות להם להרגיש שיש להם גב והגב הזה זה אנחנו. מהבוקר אני משחזרת לעצמי בראש מקרים שלא התערבתי ואני אוכלת את עצמי בגלל זה.
 
למעלה