דראבלים

Knotted String

New member
../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifדראבלים../images/Emo70.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

*ההודעה נכתבה בלשון נקבה אבל מיועדת גם לבנים במידה שווה. אתם המיעוט. תבכו.* דראבל, למי שלא יודעת או לא זוכרת, הוא פאנפיק שעומד בפני עצמו ואורכו מאה מילים. חצי דראבל יהיה, מן הסתם, חמישים מילים ודראבל כפול יהיה מאתיים מילים. [אתן לא חייבות להסחף ולהשתגע, פאנפיק שאורכו עד כחמש מאות מילים ייחשב דראבל] בדומה לקצרצרים, שרשרו להודעה זו נושא לדראבל. הנושא יכול להיות משהו כמו "קיץ" או "חרוזים". אל תכתבו שיפ או פאנדום, רק נושא. [השתדלו להגיב לכמה שיותר דראבלים. גם לפיק קצרצר יש מטרה, ולהעביר רעיון שלם בכל כך מעט מילים זה לא תמיד פשוט. התגובות שלכן יכולות לעזור מאד, ורק יעודדו עוד כתיבה!]
 

Knotted String

New member
*ענת מגיבה לעצמה*../images/Emo42.gif../images/Emo129.gif

ה"פ רמוס/סיריוס [רמוס/טונקס מאוזכר] דראבל ושלושת רבעי.
[172 מילים] *** רמוס עוצם את העיניים ונשען לאחור. זרועות חמות עוטפות אותו והוא מתרפק בביטחון. הרוח מבדרת את השיער שלו וטופחת על פניו בעדינות של משי. הוא פוקח את עיניו ומסתובב לאחור. סיריוס שולח לו חיוך רחב מלא בשיניים מושלמות והוא לא יכול שלא לחייך בחזרה. כל חרדת גבהים שהייתה או לא הייתה לו מתמוססת ומתפוררת בצעיפים לבנים כמו ענן נוצה, מתבדרת גם היא ברוח. הוא מרגיש שפתיים נוגעות בצווארו וחש מאושר כפי שלא הרגיש מעולם. הכול סביבו צבוע בתכלת ולבן, ברכות אינסופית של עננים המורכבים מצמר גפן מתוק. הוא חש התעלות, פיזית ונפשית כאחת; הנפש שלו מתרוממת גבוה יותר ממה שגופו הגשמי מסוגל. הבזק של אור אדום קורע אותו באחת מבין זרועותיו של סיריוס והוא צונח מטה, מטה, מטה. סיריוס צונח לצידו, במהירות מסחררת של כוכב נופל ונעלם באפלה. רמוס מתעורר בחרדה, צופה ברעמת השיער הורודה שלצידו באנחה קלה. הוא יודע שכוכבים מאירים הרבה זמן לאחר שכבר כבו והוא שוקע בשינה סתורה ומבולבלת. בחלומו יש אפלה שחורה ועשירה כמו קטיפה, מכלה כמו המוות, במקום שבו כוכב הכלב ממשיך לזרוח בכחול העמוק של החלל.
 
כל כך עצוב ../images/Emo10.gif

מסכנה טונקס, באמת. היא תמיד התחליף, זה נורא מדכא. במיוחד בתור אחת שאהבה רמוס/טונקס לפני האובססיה לרמוסיריוס. אבל השימוש בכוכב של סיריוס כ~סיריוס~ היה ממש מעניין. אהבתי אותו ^^
 

legogras

New member
הו.../images/Emo105.gif

ממש אהבתי את העניין שהרוח מלטפת אותו כמו משי.
 

mjlk

New member
ושוב שתיקה

פאנדום: הארי פוטר שיפ: רמוס/טונקס אורך:149 מילים (דראבל וחצי
) ושוב שתיקה. אותה דממה מעיקה ומוכרת המרחפת ביניהם כל פעם מחדש. היא מתקרבת אליו, כל כך רוצה שיביט לה בעיניים ויחייך. היא לא מסוגלת לשאת את ההתעלמות המכאיבה מצדו. אבל הוא שוב שותק. ולמרות זאת, אותן מילים שאמר לה אז, מצלצלות באוזניה, כאילו אומר לה אותן כאן ועכשיו- "לא, טונקס. אני מבוגר מדי בשבילך... אין לי עתיד ואני אדם זאב. אין לי מה להציע לך, טונקס..." היא עוצמת את עיניה, כאילו בכאב. הוא משתדל לא להביט בה ועפעפיו הכבדים סוגרים על עיניו, משווים לו את אותו מראה עייף וחולני. "רמוס..." היא לוחשת. לחישה חזקה מספיק כדי להגיע לאוזניו. הוא מסתובב להביט בה, צבע שיערה הוורוד והשמח, כבר הספיק לדהות כמעט לגמרי, מה ששיוה לה מראה של עכברה עייפה המשוועת לאהבה. רמוס כבר יודע מה היא הולכת להגיד, ולכן אומר לפניה: "לא, טונקס. לילה טוב..." ובזאת קם ממושבו ועלה במדרגות לכיוון חדרו. מותיר לטונקס רק ברירה אחת - להקשיב לשתיקה, ולכבות.
 
ציור או תמונה ../images/Emo57.gif

תבחרו מה שבא לכם. אם זה יהיה נוויל-סלאש כלשהו, אהיה אסירת תודה לעולמים
 

mjlk

New member
רק תמונה

פאנדום: הארי פוטר שיפ: לונה/נוויל <לאחר סיום הוגוורטס> אורך: 126 מילים לונה כל כך אוהבת שהוא קרוב אליה. והנה הוא שוב מחייך. אותו חיוך קורן של שמש, שהיא כל-כך אוהבת. היא יוצאת איתו החוצה, כמו שהוא אוהב. והיא מביטה בגאווה בגינה המפוארת שטיפחו יחד. הוא אוהב את הורדים, היא יודעת את זה. וזה דווקא מוזר לה, לורדים אין כוחות קסומים, ואולי בעצם, זה הקסם שלהם. היא מתכופפת לקטוף ורד אחד בתחילת פריחתו, ונדקרת מהקוצים הבוגדניים. הפרח נשמט מידה וכך גם התמונה שלו. היא מביטה לרגליה. שברי זכוכית מכסים את התמונה, והוא ממשיך לחייך לעברה, מבעד לשברים. היא לא יכולה לחנוק את הדמעות ומתכופפת להרים את התמונה שלו, כדי לתקן ולהחזיר אותה למקומה, מעל האח בסלון. היא נכנסת לחדרה ובוכה, לא מאמינה שכל מה שנשאר לה ממנו, זו רק תמונה.
 
*מייללת באומללות* ../images/Emo57.gif

הרעיון לא מקורי במיוחד (פיקי "היא נשארה לבד" נפוצים כחול אשר), אבל זה לא נכשל לייבב אותי *מקנחת את האף ואומרת שנכנס לי משהו לעין*
 

R i s a

New member
X: ../images/Emo60.gif

שיפ: נוויל\הארי דירוג: pg אורך: 93 מילים. הוא מצייר אותו שוב, מחייך, מנסה להראות מאושר – דבר שלעולם לא ייתאפשר. הייתה לו תשוקה מסויימת, לציור, תשוקתו השלישית, כאשר הראשונה היא בוטניקה והשנייה היא הארי פוטר – עליו אסף כל כתבה ותמונה שהתפרסמו באחד העיתונים, בשנה הקודמת אפילו מצא ב'פיקפיקון' תמונה שלו ושל רון, מחובקים. הוא בהה בתמונה ההיא זמן רב, עד שלבסוך גזר אותה, גזר את גופו של הארי בדיוק – מנסה לזוז כאשר התמונה זזה – והצליח. נוויל הדביק אותה על חתיכת נייר, ולצידו הוסיף את עצמו. לאחר מכן נהג לבהות בתמונה, לדמיין שיום אחד – הארי יאחוז בו, כפי שאוחז ברון ובג'יני. מקווה.
 
המממממ... ../images/Emo57.gif

הרעיון נחמד (במיוחד של גזירת התמונה, ואיך באמת גוזרים תמונה של קוסמים?) אבל נוויל לא הרגיש לי כל כך כמו נוויל. כלומר, משהו שאינו קאנוני כמו ציור (מלבד זאת שאני חושבת שאם נוויל היה מוכשר בציור זה היה מוזכר - כי הוא כאילו לא טוב בשום דבר אחר) צריך להיבנות וזה לא כל כך הולך בדראבל. אבל נוויל/הארי *_*
 

legogras

New member
../images/Emo105.gif

פאנדום:הארי פוטר. שיפ:ג'יני\דראקו, כמובן. דירוג: R סופר לייט בריבוע. תודה לאורפה על הבטא בזק. העיניים של ג'יני דומעות מכאב כשדארקו חודר אליה לראשונה, אבל היא לא תפסיק אותו, כי היא יודעת שככה הוא אוהב את זה. כעונש, היא הולכת ומנשקת את הארי באמצע האולם הגדול, ומנסה להראות הכי מאושרת שבעולם. כשדארקו מצמיד אותה ברכושניות לקיר, ושואל אותה למה היא עם הארי, היא אומרת לו שלפחות הארי ג'נטלמן, דארקו מנשק אותה ויונק מימנה את נשמתה, גורם לה לה לרטוט כמו פרפר גוסס, אחרי זה, שהיא מסתכלת בעיניו, היא יכולה לראות, כמה היא הכאיבה לו.
 
למעלה