אילו זיכרונות יש לכם מהתחנה המרכזית

מצב
הנושא נעול.
אילו זיכרונות יש לכם מהתחנה המרכזית
הישנה בתל-אביב
תגובה מעורבת:
גם דברים רעים וגם דברים טובים: רעים: צפיפות נוראה, תור ארוך לאוטובוס הכרטיסנית בקו 4, ריח שתן מבחיל בקטע המעבר בין תחנת ההורדה של 405 לתחנת העליה על קו 4 (תקופת הליילנד). טובים: מגזינים מעניינים אצל מוכר העיתונים על הרצפה ליד שורת הטלפונים הציבוריים לקראת נקודת העלייה לקו 4, שינוי אוירה מירושלים - תמיד היתה זו חוויה להגיע לתל-אביב בימי החופש הגדול העליזים בידיעה שאני (בן 17 בשנת 80) נוסע לשבוע ימים לסבתא וסבא, כאשר אני יודע מראש שהגעתי לשבוע של רכישות תקליטים אינטנסיבי שהצריך טלפון הביתה לירושלים כדי לתאם שיאספו אותי עקב כמות התקליטים המטורפת שקניתי שלא ניתן היה לעלות איתה לאוטובוס אז. וכמובן שבוע של סרטים בקולנוע "מתמיד" בסמטת בית השואבה מס' 2, פינת אלנבי 94, ליד בית הכנסת הגדול ובשכנות לחנות התקליטים "אלגרו" ששכנה אז בסמטת בית השואבה מס' 2 (ורק אח"כ עברה לרח' שיינקין 10). בתקופת התיכון אהבתי את התחנה המרכזית הישנה כי ברגע שהגעתי אליה, היה ברור שאני בא למסע שופינג מוסיקלי, כאמור.
 
תגובה מעורבת:
גם דברים רעים וגם דברים טובים: רעים: צפיפות נוראה, תור ארוך לאוטובוס הכרטיסנית בקו 4, ריח שתן מבחיל בקטע המעבר בין תחנת ההורדה של 405 לתחנת העליה על קו 4 (תקופת הליילנד). טובים: מגזינים מעניינים אצל מוכר העיתונים על הרצפה ליד שורת הטלפונים הציבוריים לקראת נקודת העלייה לקו 4, שינוי אוירה מירושלים - תמיד היתה זו חוויה להגיע לתל-אביב בימי החופש הגדול העליזים בידיעה שאני (בן 17 בשנת 80) נוסע לשבוע ימים לסבתא וסבא, כאשר אני יודע מראש שהגעתי לשבוע של רכישות תקליטים אינטנסיבי שהצריך טלפון הביתה לירושלים כדי לתאם שיאספו אותי עקב כמות התקליטים המטורפת שקניתי שלא ניתן היה לעלות איתה לאוטובוס אז. וכמובן שבוע של סרטים בקולנוע "מתמיד" בסמטת בית השואבה מס' 2, פינת אלנבי 94, ליד בית הכנסת הגדול ובשכנות לחנות התקליטים "אלגרו" ששכנה אז בסמטת בית השואבה מס' 2 (ורק אח"כ עברה לרח' שיינקין 10). בתקופת התיכון אהבתי את התחנה המרכזית הישנה כי ברגע שהגעתי אליה, היה ברור שאני בא למסע שופינג מוסיקלי, כאמור.
תוספת: אני זוכר "מבצע": 3 קסטות אאודיו בתחנה
המרכזית ב- 15 ל"י. מחיר של 5 ל"י לקסטה מוקלטת היה ממש אקרקטיבי ותמיד רכשתי בדוכנים קסטות מזוייפות. למרבה הפלא, איכותן היתה לרוב מצויינת וכמובן שכולן נשמרו כחדשות עד עצם היום הזה. אני זוכר מבצע נוסף: 10 קסטות אמיתיות TDK MA-XG - סופר מטאל במחיר אטרקטיבי של 100 ל"י בדוכן השני מימין ברחוב נוה-שאנן. היו שם מציאס בתחנה הישנה, כולל נעלי "קיקרס" (אלה עם הפקק האדום והפקק הירוק בתחתית עקב הנעל) אמיתיות שנמכרו ב- 35 ל"י בעוד שבחנויות רגילות הן נמכרו אז ב- 55 ל"י.
 

הרדוף3

New member
תגובה מעורבת:
גם דברים רעים וגם דברים טובים: רעים: צפיפות נוראה, תור ארוך לאוטובוס הכרטיסנית בקו 4, ריח שתן מבחיל בקטע המעבר בין תחנת ההורדה של 405 לתחנת העליה על קו 4 (תקופת הליילנד). טובים: מגזינים מעניינים אצל מוכר העיתונים על הרצפה ליד שורת הטלפונים הציבוריים לקראת נקודת העלייה לקו 4, שינוי אוירה מירושלים - תמיד היתה זו חוויה להגיע לתל-אביב בימי החופש הגדול העליזים בידיעה שאני (בן 17 בשנת 80) נוסע לשבוע ימים לסבתא וסבא, כאשר אני יודע מראש שהגעתי לשבוע של רכישות תקליטים אינטנסיבי שהצריך טלפון הביתה לירושלים כדי לתאם שיאספו אותי עקב כמות התקליטים המטורפת שקניתי שלא ניתן היה לעלות איתה לאוטובוס אז. וכמובן שבוע של סרטים בקולנוע "מתמיד" בסמטת בית השואבה מס' 2, פינת אלנבי 94, ליד בית הכנסת הגדול ובשכנות לחנות התקליטים "אלגרו" ששכנה אז בסמטת בית השואבה מס' 2 (ורק אח"כ עברה לרח' שיינקין 10). בתקופת התיכון אהבתי את התחנה המרכזית הישנה כי ברגע שהגעתי אליה, היה ברור שאני בא למסע שופינג מוסיקלי, כאמור.
איזה תענוג לשמוע את השם של החנות אלגרו....
מאלנבי 94 פינת סמטת בית השואבה 2. החנות היתה למעשה חנות תקליטים של חברה שעסקה בהפקת תקליטים. חברת גלרון. מי שזוכר את התקליטים שהיה עליהם את הלוגו "גלטון" הם הופקו ע"י חברת גלרון בבעלותם של משפחת זבורובסקי ומשפחת אלמוג. חנות אלגרו היתה שייכת לחברת גלרון בבעלות משפחת אלמוג ומשפחת זבורובסקי. אתה יודע משהו על מר זבורובסקי ? לא ראיתי אותו כבר שנים. אתה יודע משהו על אריה אלמוג ? איזה עוד חנויות טובות של תקליטים היו בעבר הלא רחוק בתל אביב ?
 
איזה תענוג לשמוע את השם של החנות אלגרו....
מאלנבי 94 פינת סמטת בית השואבה 2. החנות היתה למעשה חנות תקליטים של חברה שעסקה בהפקת תקליטים. חברת גלרון. מי שזוכר את התקליטים שהיה עליהם את הלוגו "גלטון" הם הופקו ע"י חברת גלרון בבעלותם של משפחת זבורובסקי ומשפחת אלמוג. חנות אלגרו היתה שייכת לחברת גלרון בבעלות משפחת אלמוג ומשפחת זבורובסקי. אתה יודע משהו על מר זבורובסקי ? לא ראיתי אותו כבר שנים. אתה יודע משהו על אריה אלמוג ? איזה עוד חנויות טובות של תקליטים היו בעבר הלא רחוק בתל אביב ?
את אריה ראיתי לפני כמה שנים. אמיל היה
איש המקצוע של החנות הזו. אמיל היה מקצוען מוסיקלי בכל קנ"מ. האם שמעת משהו מאמיל מאז נסגרה החנות?
 
איזה תענוג לשמוע את השם של החנות אלגרו....
מאלנבי 94 פינת סמטת בית השואבה 2. החנות היתה למעשה חנות תקליטים של חברה שעסקה בהפקת תקליטים. חברת גלרון. מי שזוכר את התקליטים שהיה עליהם את הלוגו "גלטון" הם הופקו ע"י חברת גלרון בבעלותם של משפחת זבורובסקי ומשפחת אלמוג. חנות אלגרו היתה שייכת לחברת גלרון בבעלות משפחת אלמוג ומשפחת זבורובסקי. אתה יודע משהו על מר זבורובסקי ? לא ראיתי אותו כבר שנים. אתה יודע משהו על אריה אלמוג ? איזה עוד חנויות טובות של תקליטים היו בעבר הלא רחוק בתל אביב ?
"פאז" (FUZZ) היתה החנות מס' 1 בכל הארץ:
היא ישבה בכיכר מסריק 17 ודורון היה אחד הבעלים וחבר מאודדדדדדד טובבבבבב שלי. הייתי בא בשבת בבוקר, מקיש על השמשה 3 נקישות מהירות כדי שידע שזה אני, ואז הוא היה יוצא מהחדרון הפנימי, מטפס לחנות שתי מדרגות ופותח לי את הדלת בשו-שו כדי שאוכל לקנות תקליטים ותקליטוני 45 בשבת בבוקר. היו ימים... חוץ מזה קניתי המוני סינגלים 12" אצל הג'ינג'י בפרישמן ואצל צ'רלי בדיזנגוף בחנות שנקראה "דיסקו-טון". היתה לי גם ידידה טובה בעלת חנות תקליטים: אביטל, שניהלה את "בית התקליט" על שתי קומותיו בפרישמן 41. מאוד אהבתי גם לקנות תקליטים ב-"מנגו" בכיכר המדינה, במיוחד תקליטונים ישראלים מיוחדים ותקליטי שדרים. היה גם את מנחם, מ-פאז שעבד אח"כ בטאואר-רקורדס בבנין האופרה ונעלם לגמרי... כמובן שרכשתי תקליטים גם בחנות "סימפוניה" ברח' בן-יהודה, אצל הזקן וברח' ירמיהו אצל זקן אחר שבינתיים נעלם גם הוא. בל נשכח את "האוזן השלישית" משינקין 21 ואת "חור בשחור" משלמה המלך 5 - חנויות בהן אני קונה עד היום. הלל מ-"חור בשחור" הוא חבר מאוד טוב ! גם בהמשך הרחוב ניתן למצוא את חנות התקליטים המשומשים: "הקומה ה-13" שיש בה מבחר נדיר ויחס לבבי מאוד.
 
"פאז" (FUZZ) היתה החנות מס' 1 בכל הארץ:
היא ישבה בכיכר מסריק 17 ודורון היה אחד הבעלים וחבר מאודדדדדדד טובבבבבב שלי. הייתי בא בשבת בבוקר, מקיש על השמשה 3 נקישות מהירות כדי שידע שזה אני, ואז הוא היה יוצא מהחדרון הפנימי, מטפס לחנות שתי מדרגות ופותח לי את הדלת בשו-שו כדי שאוכל לקנות תקליטים ותקליטוני 45 בשבת בבוקר. היו ימים... חוץ מזה קניתי המוני סינגלים 12" אצל הג'ינג'י בפרישמן ואצל צ'רלי בדיזנגוף בחנות שנקראה "דיסקו-טון". היתה לי גם ידידה טובה בעלת חנות תקליטים: אביטל, שניהלה את "בית התקליט" על שתי קומותיו בפרישמן 41. מאוד אהבתי גם לקנות תקליטים ב-"מנגו" בכיכר המדינה, במיוחד תקליטונים ישראלים מיוחדים ותקליטי שדרים. היה גם את מנחם, מ-פאז שעבד אח"כ בטאואר-רקורדס בבנין האופרה ונעלם לגמרי... כמובן שרכשתי תקליטים גם בחנות "סימפוניה" ברח' בן-יהודה, אצל הזקן וברח' ירמיהו אצל זקן אחר שבינתיים נעלם גם הוא. בל נשכח את "האוזן השלישית" משינקין 21 ואת "חור בשחור" משלמה המלך 5 - חנויות בהן אני קונה עד היום. הלל מ-"חור בשחור" הוא חבר מאוד טוב ! גם בהמשך הרחוב ניתן למצוא את חנות התקליטים המשומשים: "הקומה ה-13" שיש בה מבחר נדיר ויחס לבבי מאוד.
האחים צ'רלי וג'קי מדיסקו-טון, פשוט
 
האחים צ'רלי וג'קי מדיסקו-טון, פשוט
בשנות ה-80, צ'רלי היה מביא לי כל סינגל 12"
שרציתי וגם מתקשר אליי הביתה להודיע לי שהסינגל הגיע. הוא לא היה זול אך היה אמין מאוד. היו לו בכוך הקטן בכיכר דיזנגוף תקליטוני מקסי סינגלים מיוחדים של השירים שבמצעדים בגרסאות ארוכות ומיוחדות. בזכותו אני מעדיף עד היום כל שיר בגרסת EXTENDED VERSION או EXTENDED REMIX או DUB EXTENDED וכדומה.
 
בשנות ה-80, צ'רלי היה מביא לי כל סינגל 12"
שרציתי וגם מתקשר אליי הביתה להודיע לי שהסינגל הגיע. הוא לא היה זול אך היה אמין מאוד. היו לו בכוך הקטן בכיכר דיזנגוף תקליטוני מקסי סינגלים מיוחדים של השירים שבמצעדים בגרסאות ארוכות ומיוחדות. בזכותו אני מעדיף עד היום כל שיר בגרסת EXTENDED VERSION או EXTENDED REMIX או DUB EXTENDED וכדומה.
את עיקר הכסף הם עשו כשהחנות היתה מול קולנוע
ת"א ברח' פינסקר. כשסגרו את הקולנוע, הם עקרו לארה"ב וכעבור זמן קצר צ'רלי חזר ופתח מחדש את החנות בכיכר, ממש ליד הירידה מהרחבה. אכן היו לו סינגלים וכל מיני גירסאות נדירות, הרבה יבוא אישי וכשהוא סגר היה עצוב....
 
את עיקר הכסף הם עשו כשהחנות היתה מול קולנוע
ת"א ברח' פינסקר. כשסגרו את הקולנוע, הם עקרו לארה"ב וכעבור זמן קצר צ'רלי חזר ופתח מחדש את החנות בכיכר, ממש ליד הירידה מהרחבה. אכן היו לו סינגלים וכל מיני גירסאות נדירות, הרבה יבוא אישי וכשהוא סגר היה עצוב....
ופתאום נזכרתי גם ב-"פיקדילי" בדיזנגוף 91
ממול. היו מוכרים שם תקליט בשני ש"ח. היו שם מציאות מהסרטים. אח"כ מכרתי תקליטים כאלה ב-eBay במחיר נהדר. לגבי צ'רלי: היתה לו חנות נהדרת ללא ספק. כל סגירה של חנות תקליטים היא מאורע עצוב מאוד. ולמרות זאת, FUZZ בכיכר מסריק 17 היתה החנות האיכותית ביותר בישראל. דורון גיל, מבעלי החנות הפך את העולם בשביל קליינטים טובים והצליח להשיג פריטים שאפילו כיום, ב- eBay, לא רואים אותם ! אני זוכר איזה בוטלג נדיר מאוד של להקה מסויימת משנת 1976 שהוא הביא לי. כמעט קפצתי עד לגג של הביטוח הלאומי הסמוך, מרוב שמחה ועוד שילמתי על הבוטלג 15 שקלים ישנים בעת שהוא עלה בלונדון מאות ליש"ט ואף הרבה יותר. תל-אביב של תחילת שנות ה-80 היתה משופעת בחנויות תקליטים מעולות.
 

הרדוף3

New member
ופתאום נזכרתי גם ב-"פיקדילי" בדיזנגוף 91
ממול. היו מוכרים שם תקליט בשני ש"ח. היו שם מציאות מהסרטים. אח"כ מכרתי תקליטים כאלה ב-eBay במחיר נהדר. לגבי צ'רלי: היתה לו חנות נהדרת ללא ספק. כל סגירה של חנות תקליטים היא מאורע עצוב מאוד. ולמרות זאת, FUZZ בכיכר מסריק 17 היתה החנות האיכותית ביותר בישראל. דורון גיל, מבעלי החנות הפך את העולם בשביל קליינטים טובים והצליח להשיג פריטים שאפילו כיום, ב- eBay, לא רואים אותם ! אני זוכר איזה בוטלג נדיר מאוד של להקה מסויימת משנת 1976 שהוא הביא לי. כמעט קפצתי עד לגג של הביטוח הלאומי הסמוך, מרוב שמחה ועוד שילמתי על הבוטלג 15 שקלים ישנים בעת שהוא עלה בלונדון מאות ליש"ט ואף הרבה יותר. תל-אביב של תחילת שנות ה-80 היתה משופעת בחנויות תקליטים מעולות.
איזה חנויות תקליטים/תקליטורים טובות יש היום
בישראל ? מעניין אותי לדעת. היום אני מזמין הכל דרך האינטרנט או דרך הטלפון.
 
אילו זיכרונות יש לכם מהתחנה המרכזית
הישנה בתל-אביב
הזונה בבניין הירוק
היא היתה מתעצבנת עליי כי בכל פעם שעברתי דרך התחנה הייתי קודם קונה בייגלה חם במאפיה שליד דרך בגין (כשמה היום) ועובר לידה תוך זלילה רבתי, והיתה אומרת לי: "חייל, מה אתה תמיד עם הבייגלה?" (היא כנראה לא הבינה שעם משכורת חודשית של 283 ש"ח לא הייתי ממש קליינט פוטנציאלי...)
 
הזונה בבניין הירוק
היא היתה מתעצבנת עליי כי בכל פעם שעברתי דרך התחנה הייתי קודם קונה בייגלה חם במאפיה שליד דרך בגין (כשמה היום) ועובר לידה תוך זלילה רבתי, והיתה אומרת לי: "חייל, מה אתה תמיד עם הבייגלה?" (היא כנראה לא הבינה שעם משכורת חודשית של 283 ש"ח לא הייתי ממש קליינט פוטנציאלי...)
זה לא היה לירות ישראליות בתקופתך, ויליאהם?
גם אני זוכר אותה אם כי במעורפל משהו.
 
אילו זיכרונות יש לכם מהתחנה המרכזית
הישנה בתל-אביב
הייתי שם רק פעם אחת בתקופה בה היתה פעילה
זה היה בשנת 1991, חודש יולי. אני וסבתא נסענו מביתה בצפון ת"א לספארי. ירדנו מקו 4 והלכנו לרציפים לקו 35. אני זוכר שהיה דחוס באנשים, אבל לא יותר מזה. בדרך חזרה - כנ"ל. אבל הסטוריה משפחתית יש לי באזור: סבא של אבא שלי קנה בשנות ה-20 דירה בבניין מוקף בפרדסים, ברחוב שקט בשם פין. מפה לשם תוך כמה שנים קמה התחנה המרכזית סביבם, ומתחת לחלונו היתה תחנת קו 60. סבא של אבא נשאר לגור שם עד יום מותו ב1979. ההורים שלי אפילו גרו שם חצי שנה לאחר החתונה, עד שהדירה החדשה שלהם היתה מוכנה (בשכונת התחנה המרכזית בפ"ת
). כיום אותו הבית ברחוב פין הוא אחד הידועים לשמצה באזור.
 
הייתי שם רק פעם אחת בתקופה בה היתה פעילה
זה היה בשנת 1991, חודש יולי. אני וסבתא נסענו מביתה בצפון ת"א לספארי. ירדנו מקו 4 והלכנו לרציפים לקו 35. אני זוכר שהיה דחוס באנשים, אבל לא יותר מזה. בדרך חזרה - כנ"ל. אבל הסטוריה משפחתית יש לי באזור: סבא של אבא שלי קנה בשנות ה-20 דירה בבניין מוקף בפרדסים, ברחוב שקט בשם פין. מפה לשם תוך כמה שנים קמה התחנה המרכזית סביבם, ומתחת לחלונו היתה תחנת קו 60. סבא של אבא נשאר לגור שם עד יום מותו ב1979. ההורים שלי אפילו גרו שם חצי שנה לאחר החתונה, עד שהדירה החדשה שלהם היתה מוכנה (בשכונת התחנה המרכזית בפ"ת
). כיום אותו הבית ברחוב פין הוא אחד הידועים לשמצה באזור.
שכחתי לומר: בשנת 1991 הייתי בן 7
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה