חדש

[alexandra22]

../images/Emo6.gif חח אהבתי

 

[b o t t e n]

כשהייתי סטודנטית עבדתי גם בשטיפת חדרי מדרגות

לממן את עצמי.

 

[Morane Chocolat]

../images/Emo6.gif ברור לך שאת חריגה בנושא...

בכל מקרה אהבתי את השיטה- אם כי אני לא ממש צריכה עובדים... והאמת שלרוב אני גם לא פותחת- אבל יוצא שכן לפעמים כי לא תמיד מהעינית אני מזהה אם זה שליח (ואני מקבלת לא מעט שליחיות) או הדוורית שלנו (שתמיד מסתתרת כי היא שומעת את הכלבה נובחת אז היא מצלצלת ובורחת לחדר מדרגות... )

 

[b o t t e n]

למה חריגה?? באיזה נושא??

 

[Morane Chocolat]

חריגה מלשון יוצאת דופן ולחיוב... לא לשלילה

ומדובר ב-2 הנושאים: מצד אחד אני אל מכירה הרבה אנשים יצירתיים שבאמת יציעו את ההצעה שאת הצעת- ולא רק יחשבו עליה בראש... ומצד שני , האמת שאני לא מכירה סטודנט אחד ששטף מדרגות כדי לממן עצמו בתקופת האוניברסיטה...ושלא יהיו אי הבנות אני לא איזו צפונבונית אני מאשדוד ולמדתי בבאר שבע כפי שאת יודעת... אצלנו הסטודנטים שעבדו (ורובם האמת לא עבדו- אלוהים יודע מאיפה הכסף- אולי מכרו ג'ינג'ר*=לא באמת ג'ינג'ר

) עבדו בתור נותני שירות כלשהם, במוקד טלפוני, פרונטלי וכזה.... בקיצור סחטיין עליך על הכל!

 

[b o t t e n]

תקשיבי.

אמנם הייתה לי מלגה ממשרד הביטחון על השכ"ל- וגם לא מלא. לסטודנטים לאמנות, ולצילום במיוחד {טרם העידן הדיגיטלי} יש מלאן הוצאות נילוות. לגור בשינקין זה לא זול. לטוס לחו"ל פעם בשנה- גם לא. שופינג גם לא. והייתי אז אנרג'ייזרית. אז גם עבדתי בפאב, ובדרך מהפאב הבייתה, היינו עושים {אני וחבר טוב} בית אחד בכל יום. בד"כ ארבע קומות ושל מבוגרים. היינו יעילים וזריזים. הייתה תק' שבבקרים בדרך למכללה הייתי שמה פליירים בתיבות. עבודה לא קלה, אבל אחלה כסף. הייתה "תפורה" לי על השעות. אמנם כרגע, וגם כשהצעתי למתרימה הייתי בסטאטוס "לא עובדת" אבל זה לא שאני לא יודעת מזה לקרוע ת'תחת בשביל כסף. ואני עשיתי את זה מבחירה מלאה - לא היו לי חו"ח ילדים רעבים בבית. וזו פשוט הדרך הנחמדה שלי לא להתעצבן מכל המתמסכנים האלה. הכי קל זה להגיד אין עבודה. יש עבודה, רק לא לטעמך. זבש"ך.

 

[temp8]

למה חריגה?

מבין העבודות שיש לסטודנטים שטיפת מדרגות היא אחת מהנחשקות.

 

[b o t t e n]

לא. היום כולם "מנהלי קשרי לקוחות"../images/Emo3.gif

 

[temp8]

אין מה להשוות מבחינת משכורת

בניקוי מדרגות מרוויחים הרבה יותר.

 

[b o t t e n]

ועדיין זה עבודה "מלוכלכת"

 

[טלטוש]

אהבתי, אולי גם אאמץ את האסטרטגיה

אם אני עובדת בשביל הכסף, גם אתם יכולים.

 

[b o t t e n]

מה יש לך שאת ערה עכשיו?

 

[טלטוש]

התעוררתי להנקה ואני לא מצליחה להרדם שוב

נרשמתי למליון אתרים באינטרנט עשיתי קניות דרך האינטרנט אבל הראש שלי עדיין עסוק בדברים הכי שטותיים שעוברים על הבת שלי בבית הספר. אז היא ישנה מצוין ואני לא מצליחה להרדם. למה את עדיין ערה?

 

[b o t t e n]

אניעכשיו קמתי מסייסטה.

דרלינג אני 6 שעות בעתיד ממך.

 

[טלטוש]

ואיך העתיד נראה? טוב יותר?

סיסטה הא? בקרוב אצלי

 

[mAmA MiSiSiPi]

לא פותחת,

ומקווה שהנביחות של הכלב מפחידות מספיק. וגם אני לא תורמת כסף אבל אני בוחרת מתי ואיפה לתרום.

 

[חמודבה]

לא פותחת

 

[טלטוש]

אצלינו זה יותר לכיוון 4 פעמים בשבוע

ולא, אני לא גרה בשכונה דתית. בכל פעם מישהו אחר דופק בדלת, משפחה במצוקה הכנסת כלה בן שצריך לעבור ניתוח בפעם האחרונה, היתה מישהי מאוד יצירתית, בחורה מאוד צעירה, נראית נורמלית, ןללא אישונים מורחבים מצריכת חומרים שבפיקוח: "אני מקיבוץ עינת, יש לנו ילדה שמאושפזת בבית חולים הדסה עין כרם, אנחנו עושים עליה תורנות שמירה, אני בדרך הביתה שכחתי את הארנק בבית ונתקעתי בלי דלק". עכשיו, הבית שלי אמנם קרוב לבית החולים, אבל בהחלט לא בקו ישיר בין בית החולים, הקיבוץ או תחנת הדלק. החלטתי שהפעם אני חורגת ממנהגי ורק בגלל היצירתיות נתתי לה 100 ש"ח (רציתי לתת 50 אבל לא היה לי כסף קטן). היא הבטיחה שהיא תחזיר לי, האמנתי לה כמו שאני מאמינה שאחמדאלניג'ד הוא בחור נחמד, אבל רק בשביל הקטע, נתתי לה כרטיס ביקור שלי עם הכתובת. דרך אגב, אני שוטרת ועל כרטיס הביקור שלי, יש מה לעשות את סמל המשטרה. היא ראתה והחוירה, אבל לא החזירה את הכסף... כשהיא יצאה אמרתי לבעלי, תרשום באקסל, 100 ש"ח שהלכו לבלי שוב על תרומה. הוא חייך ולא אמר כלום. אבל מאז אני יותר קשוחה עם תורמים גם בדלת וגם טלפוניים, אני אומרת לא תודה וסוגרת. כשצריך לתרום אני יודעת למי, מתי וכמה. ואני עושה את זה בעצמי. זה מזכיר לי עוד סיפור: היתה מתרימה לנעמת שהתקשרה כמה פעמים להתרים, אמרתי לה לא אנחנו לא תורמים, והיא התעקשה בכל פעם "אבל בעלך תרם בשנה שעברה". ממש התווכחה איתי עד שניתקתי לה את הטלפון בפנים. יום אחד היא הצליחה לתפוס את בעלי, ואמרה לו אתה תרמת בשנה שעברה ו"אשתך לא היתה מוכנה לתרום לנו". הוא צרח עליה, מאז אנחנו לא שומעים ממנה יותר. דרך אגב, יש לי אסטרטגיה חדשה ישנה, אני מבקשת שישלחו לי בדואר את הפרטים ואם זה נראה לי חשוב או לגיטימי אני תורמת ישירות לבנק. אז נכון, יש אגודות חשובות שמפסידות ככה כסף לגיטימי. מצד שני זה לא אשמתי שיש מיליון אגודות שמתקשרות בכל יום להתרים. אני עדיין לא רוטשילד.

 

[יה-יה]

נתת לה 100 ש"ח???

תני לי את הכתובת שלך, בבקשה

אני אהיה אצלך עם איזה סיפור טוב. אתאר לך בדיוק איך אני נראית, כדי שתפתחי לי... שלא נזדקק ולא נהיה בצד הזה לעולם, וכל הכבוד לך!

 

[טלטוש]

תביני שלי זה לא נראה כל כך מוזר

אמא שלי מגיל 0 היתה מכריחה אותי ללכת לכל מצורע וזב חוטם ברחוב שקיבץ נדבות ולתת לו נדבה. ואני בתור ילדה מתתי מפחד מהאנשים האלה שאחר כך התעקשו לגעת בי ולברך אותי. אחר כך במשך שנים ראיתי את אמא שלי עוזרת למשפחות נזקקות כשההורים שלי בעצמם לא היו כל כך עשירים והמקרר שלנו היה די ריק. בתפיסה של אמא שלי זה היה "מצווה". כבר שנים שהיא די תומכת בכסף ומוצרים באחיה ומשפחתו, (שתביני שהם בני 70). ודרך אגב רק תגידי יה יה מעבר לדלת ואני כבר פותחת לך את הדלת...