../images/Emo41.gif../images/Emo26.gifחזרתי ומעדכנת!../images/Emo36.gif../images/Emo41.gif
טוף, אז לפני הכל אני רוצה להודות לכולכן על התמיכה ביום חמישי בבקר - אין ספק שבלעדי שיחרור הקיטור והעזרה שלכן כבר הייתי עוברת את היום בבכי (ממש לא Super woman). ההרצאה עברה בסדר, השותפה שלי הציגה את החלק שלה בצורה נהדרת ואח"כ היה לנו דיון נחמד. אח"כ אחותי אספה אותי, התקלחתי וביחד עם אמא שלי נסענו לרמת מרפא בפ"ת. מזל שאמא שלי באה איתי כי הבעלול לא הספיק לצאת מהעבודה בזמן והיא ליוותה אותי בבדיקה. פרופ´ ליפיץ היה מקסיםוזה כבר היה כיף, הבדיקה עצמה היא לדעתי ממש לא נעימה.זה לא שסבלתי, ואני גם לא מפחדת ממחטים, אבל זה ללא ספק יותר מבדיקת דם. מה שכן - זה היה מהיר ומיד אח"כ שכבתי לנוח והרגשתי שאפסו כוחותי, כל האדרנלין של היום הארוך הזה פשוט נמוג... הבעלול הספיק להיות איתי קצת בזמן המנוחה שלי ואח"כ שוב נפדנו. הוא חזר לעבודה ואני נסעתי אל אמא שלי (ולכן לא היתי כל סופה"ש - לא היה לי חשק להתחבר שם, פחות נח מבבית). את כל היומיים האחרונים ביליתי במנוחה (גם אם לא 100% בשכיבה) ואני חייבת לציין שבסה"כ הרגשתי טוב. היו קצת כאבים בשריר הבטן באיזור הדיקור ואתמול בערב התכווצויות, אמנם חלשות אבל עדיין קצת מלחיצות. מחר אני אגש לרופא לאולארסאונד זריז לוודא שהכל בסיידר. עכשיו רק נותר להמתין לתוצאות שיגיעו בדיוק ביום ההולדת שלנו ויש להן את היכולת להפוך למתנה היפה ביותר שקיבלתי אי פעם בחיי. והחדשות הכי טובות - התחלתי להרגיש את השיפר´לה שלנו, אמנם חלש ולא כל הזמן (יש לי שיליה קידמית) אבל זה בוודאות היא.
טוף, אז לפני הכל אני רוצה להודות לכולכן על התמיכה ביום חמישי בבקר - אין ספק שבלעדי שיחרור הקיטור והעזרה שלכן כבר הייתי עוברת את היום בבכי (ממש לא Super woman). ההרצאה עברה בסדר, השותפה שלי הציגה את החלק שלה בצורה נהדרת ואח"כ היה לנו דיון נחמד. אח"כ אחותי אספה אותי, התקלחתי וביחד עם אמא שלי נסענו לרמת מרפא בפ"ת. מזל שאמא שלי באה איתי כי הבעלול לא הספיק לצאת מהעבודה בזמן והיא ליוותה אותי בבדיקה. פרופ´ ליפיץ היה מקסיםוזה כבר היה כיף, הבדיקה עצמה היא לדעתי ממש לא נעימה.זה לא שסבלתי, ואני גם לא מפחדת ממחטים, אבל זה ללא ספק יותר מבדיקת דם. מה שכן - זה היה מהיר ומיד אח"כ שכבתי לנוח והרגשתי שאפסו כוחותי, כל האדרנלין של היום הארוך הזה פשוט נמוג... הבעלול הספיק להיות איתי קצת בזמן המנוחה שלי ואח"כ שוב נפדנו. הוא חזר לעבודה ואני נסעתי אל אמא שלי (ולכן לא היתי כל סופה"ש - לא היה לי חשק להתחבר שם, פחות נח מבבית). את כל היומיים האחרונים ביליתי במנוחה (גם אם לא 100% בשכיבה) ואני חייבת לציין שבסה"כ הרגשתי טוב. היו קצת כאבים בשריר הבטן באיזור הדיקור ואתמול בערב התכווצויות, אמנם חלשות אבל עדיין קצת מלחיצות. מחר אני אגש לרופא לאולארסאונד זריז לוודא שהכל בסיידר. עכשיו רק נותר להמתין לתוצאות שיגיעו בדיוק ביום ההולדת שלנו ויש להן את היכולת להפוך למתנה היפה ביותר שקיבלתי אי פעם בחיי. והחדשות הכי טובות - התחלתי להרגיש את השיפר´לה שלנו, אמנם חלש ולא כל הזמן (יש לי שיליה קידמית) אבל זה בוודאות היא.
