שרשור התנהגות

[mirya]

לצד הקושי והלחץ יש כאן גם גאווה והנאה על זה ש

"הי, אותי רוצים הכי הכי!"....בכל אופן לי הייתה..הנאה מודחקת ומוסתרת אפילו מפניי עצמי...

 

[אולגה26]

יש בזה משהו

אבל לפעמים רוצים רגע לעצמינו. ולי לצערי זה קורה רק כאשר ילדון בגן.

 

[פולספגן]

../images/Emo6.gif

בתנאי שלא התעייפת מלשלוח אותה לשם

 

[שירה הזקנה]

השאלה היא מה קורה במשך היום

במהלך היום מדברים על אבא? מזכירים אותו? תמונות? התייחסות לאבא בסיפור? יכול להיות שעכשיו הילד קצת בקטע של חרדת נטישה, אם אני לא טועה זה יכול להופיע גם בגיל שנה לזמן מה. השאלה היא איך את מתמודדת עם זה. גם אצלנו היה קצת קטע של לא רוצה לאכול אצל אבא ולא נרדם אצלו טוב, ובעלי באמת חוזר בשעות מטורפות ויכול גם לא לראות את הילד במשך שבוע כי הוא יוצא מוקדם וחוזר מאוחר. אבל אנחנו מדברים על אבא, ומדפדפים באלבום תמונות, ואומרים "זה של אבא" וכל הזמן יש התייחסות. היום הילד מאוד קשור אליו, כשבעלי בעבודה הילד דופק על הדלת של חדר השינה, ניגש לצד שלו של המיטה ומחפש אותו. כשהוא רואה את הקליפ של "אבא הלך לעבודה" הוא ממש נעצב. וכמובן חשוב שגם אם אבא חוזר מאוחר שתהיה להם שיגרה של מקלחת והרדמה. ושיהיו יותר ביחד בסופש. ושיראה אתכם ביחד מתחבקים ויושבים ביחד כמובן. אז הוא יבין שאבא הוא חלק מהבית והמשפחה ולא סתם איזה דוד שבא לביקור בסוף היום.

 

[טיגר צימוקים]

אצלנו זה גם היה ככה

אפילו יותר גרוע, הוא היה מסכים להשאר איתו לבד ונהנה מהמשחק עם אבא, אבל ברגע שיש אופציה אחרת - לא רק אני גם סבא או דודים, או אפילו חברים שהוא לא הכי מכיר, הוא מעדיף מאשר אבא שלו. פעם כשהוא היה בגיל שנה הוא היה בלול וקרא לי שאני אוציא אותו, ואבא שלו בא להוציא אותו הוא ממש התרחק וסובב לא את הראש. בעלי מאוד נעלב ונפגע, הוא באמת משתדל וצוחק איתו משחק איתו, מדי פעם לקח אותו לטיולים והיו לו תקופות טובות איתו ופתאום בלי שום התרעה או עימות הוא ברוגז איתו ולא מוכן להתקרב אליו. אצלנו מה שגרם לזה לעבור זה שהבן שלי, חולה הגה מוצהר, גילה שאבא שלו הרבה ליד המחשב, וגילה שאפשר לראות סרטונים של רכבות ומכוניות ב - you tube . מאז הם מבלים כל יום כמה דקות טובות בבהיה ברכבות. גם אם האבא לא כ"כ מעוניין. הם מצאו תחום משותף. עכשיו אם יש לצימוק אוטו חדש הוא רץ לספר לאבא ובכלל הם מסתדרים יותר טוב. אבל לכו תדעו, אולי הוא שוב יחטוף קריז ויעשה חרם...

 

[רעיגאני]

זה נשמע טוב, הבעיה

ששירי היא דווקא ילדה שבדרך כלל אוהבת להיות במרכז ולכן זה תמוה. בנוסף - היא נוטה לשנות את דעתה כל רגע בערך. טני פוחדת שנבטל למשל - ואז היא פתאום תרצה שתהיה ברגע האחרון מסיבה ותיעלב שזה בוטל....

 

[מאיו]

זו הסיבה לשוחח עם הילדה

במהלך השיחה תביני מה הקושי בחגיגה (אולי היא שונאת את השירים של הגננת...

) , תבהירי שאחרי שמחליטים עם הגננת אין דרך חזרה. בשיחה עם הגננת כדאי לפרוט ממש לפרטי פרטים את הרעיונות והפעילויות ולהבהיר שזה מחייב. קחי בחשבון שילדה בת שלוש יכולה לשאת באחריות לשיחה ולהתמודד עם המסיבה שהיא הגתה גם אם היא מחליטה להתחרט. תמיד יש עוד שנה לחגוג בצורה אחרת...

 

[אמא של ילדה קוראת]

אני הייתי מבטלת את יום ההולדת לגמרי...

אולי רק להביא עוגה. יש הרבה ילדים שזה מלחיץ אותם, הבן שלי בגיל הזה הסכים, רק אם אחותו הגדולה תבוא גם (וגם אז הוא ישב עלי כל הזמן ולא השתתף בכלל, איזה לא השתתף, אפילו לא חייך...)

 

[שושן בשם אחר]

אם היא לא רוצה אז לא

בד"כ היא אוהבת להיות במרכז העניינים ועכשיו לא. זכותה. אולי לא מוצא חן בעיניה משהו שעושים בגן בימי הולדת? אולי מרימים על כסא וזה נראה לה מפחיד? קודם כל הייתי מדברת איתה בשביל לנסות להבין. אם אתם מקבלים תשובה ברורה מה לא מוצא חן בעיניה אז להוריד את זה מהתוכנית לאירוע. פשוט להבהיר לגננת שהילדה מפחדת מ-X ולכן את זה לא עושים. הרי תהיו שם בעצמכם אז תוכלו למנוע מה שלא מתאים אפילו אם הגננת "תשכח". אבל אם לא תקבלו תשובה ברורה ומבחינתה היא לא רוצה את החגיגה בגן אז לא הייתי עושה. מקסימום מביאים עוגה וזהו. את השורה על "למה כל הילדים רוצים והיא לא" אני בכלל לא מסוגלת להבין. הילדה בת 3, זה חדש לכם שלא כל הילדים רוצים/אוהבים/עושים אותו הדבר? אגב, אני לא רציתי מסיבת בת מצווה. ואני לא ביישנית ולא מפחדת מאנשים ולא שום דבר. לא רציתי את הטררם הזה וזהו. עד עכשיו אני לא מתה על מסיבות יום הולדת, וזה לא מפריע לי לעמוד על במה ולהרצות בפני עשרות אנשים.

 

[Yifatule]

פשוט לבטל את היומולדת

לדעתי, אם יש התנגדות כל כך גדולה אז לבטל. אנחנו קבענו שנה שעברה (רון היה בן שנתיים) והוא כל כך לא רצה שביטלנו. השנה הוא לא הסכים אפילו שנשיר לו בבית "היום יום הולדת" והוא לא רצה לעשות יומולדת בגן אז שוב ביטלנו. יהיו להם מספיק ימי הולדת שנוכל לחגוג בגן/בית ספר. אנחנו חגגנו רק עם המשפחה וזהו. בסה"כ זה בשביל הילד ואם הוא מביע כזאת התנגדות אז לי אין ספק בכלל שלא צריך לעשות. מצטערת אם זה יצא תוקף או משהו כזה, זה ממש לא הכוונה, פשוט גם אני מאוד התאכזבתי שהוא לא רוצה אבל בשבילו ביטלתי.

 

[פלגיה]

לדעתי לבטל את יום ההולדת

מבחינתכם - לדחות אותו עד שתבקש. מבחינתה לבטל אותו לחלוטין. אין שום סיבה לדחוף ילדה לסיטואציה שמלחיצה אותה.

 

[אמאשלרננה]

../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifמסכימה ומוסיפה

קקודם כל, אין לך מה להתבאס, המון ילדים לא ממש אוהבים את הטרררם הזה של היומולדת או כל מסיבה שבה הם עומדים במרכז ובציפיות הקהל. לא כל ההורים מספיק רגישים או לא אנוכיים ומתחשבים ברצון של ילדיהם... אצלי בגן, הורים לא משתתפים בחגיגה וזה מוריד את מפלס הלחץ למרות התבאסות ההורים. דבר נוסף, בד"כ יש טקס יומלדת קבוע בגן, אם ילד לא מעוניין לשתף פעולה ולשבת בכיסא יום הולדת או לעשות את "מטלות" ילד היומולדת, הוא יושב כמו כולם או מזמין חבר לעשות איתו וזה גם מקל. כדאי לדבר עם הגננת ולחשוב על כמה אפשרויות מסוכמות ביניכם ואז לדבר עם שירי. להסביר לה שהבנתם שהיא לא מעוניינת לחגוג ולהציע לה את האפשרויות (בלי נוכחות הורים או משפחה, לשבת עם כולם וכו'). אם עדיין יש התנגדות- אז יש לה בעז"ה מספיק פעמים לחגוג בחיים

 

[mirya]

אפשרות 3-ללכת על זה, בנועם, ובלי לברר איתה..

אני יודעת שלרובכן זה נשמע נורא, אבל הקטע הזה של לברר ולשאול ולבדוק עם הילד כל דבר מוסיף לילדים בימינו המון המון לחץ מיותר והרסני. מניסיוני המקצועי, לא רק האמהי. אם הייתן רואות כמה שקט זה מכניס למערכת, כשמתרגלים לומר לילדים מה עומד לקרות, לתאר ולשתף, אבל לא לשאול, לא לתת להם את המושכות וההחלטות לידיים הקטנות והלא מיומנות- לא הייתן מאמינות!.. לילד בגיל הרך אין כלים נפשיים לקבל החלטות. גם קוגניטיבית הוא מוגבל עדיין. גם הילדים החכמים לא יכולים עדיין לשקלל מספר גורמים, מספר אופני התבוננות, מספר שיקולים. צריך להבשיל לזה, כמו לכל דבר. זה לא רק מחינוך וולדורף, גם פיאז`ה בעניין...

 

[אמאשלרננה]

מסכימה איתך שיש משהו בדברייך אבל

הילדה כבר הביעה התנגדות. עכשיו אחרי שכבר הובעה התנגדות במלל, ברמה פיזית וכו', האם יש טעם לא להתחשב בדבריה? בעיניי, זה חוסר כבוד כלפיה. אני מעדיפה הייתי לגלות שהיא כן רוצה ממאשר להעמיד בסיטואציה כזו. ולי בתור גננת היו ילדים שלא רצו לשתף פעולהבכלל...

 

[mirya]

כן, גם לי.. במקרה כזה שאר הילדים והמבוגרים..

המוזמנים המשכנו לנו בחגיגה הצנועה, בלי לנסות בכוח...לפעמים ילד חבר אלינו בחזרה בשלב מאוחר יותר..זה גם מסר חשוב לשאר הילדים-אנחנו מכילים גם את הקושי שלך, והחיים ממשיכים. אנחנו לא מתמוטטים, לא חרדים, לא כועסים. אנחנו שמחים גם בשבילך...

 

[p o o p i]

עדיף שתבטלי

 

[אסנת ונסי]

אני מניחה ששירי הייתה עדה בגן ליומולדת של

אחד הילדים, והילד נלחץ או בכה. זה קורה להם לפעמים בגלל ריכוז תשומת הלב סביבם. כנראה תגובת הילד שחגג הלחיצה אותה ועכשיו היא מקשרת את החוויה למשהו שלילי. לבטל את בואם של הסבים והסבתות זה רעיון מצוין - תוכלו לחגוג איתם בבית. ואתם כשתגיעו לגן - תנו לגננת "לנהל את ההצגה", תשתלבו לפי הנחיותיה ואל תנסו לדחוף אותה לשמוח/לרקוד וכ'ו. אם תהיו כמה שיותר "בלתי נראים" הסביבה תהיה הדומה ביותר לזו שהיא מורגלת אליה בהתנהלות היומיומית בגן, וסביר להניח שהיא לא תפחד אלא תהנה. אם כרגע הנושא מלחיץ אותה, אני לא רואה טעם לדוש בו יום-יום. תזכירו את זה בערב חפני המסיבה פעם אחת - וזהו. את יכולה לשתף אותה בהכנות - תני לה לעזור לקשט את העוגה או לבחור לעצמה זר בחנות או משהו כזה...

 

[טולי8711]

תודה על התשובה,הינה כמה פרטים:

הבת שלי ישנה בצהריים בין שעה וחצי לשעתיים. בבוקר היא קמה בערך ב10 פלוס מינוס. היא לא במעון,היא איתי בבית, לא אכפת לי ששעת ההשכבה תיהיה ב9 גם,אבל אם היא נרדמת ב9 אז לאחר חצי שעה שעה היא מתעוררת ומתחילה לבכות. וניסיתי להתמיד כשהשכבתי אותה לישון,נתתי לה קצת לבכות,ואז כל פעם חזרתי והשכבתי בחזרה,עד שהיתיאשתי,והוצאתי אותה מהלול.כדי שתרדם מתי שהיא תירצה,אבל זה רק מתוך יאוש,אני יודעת שזה לא טוב. והיא ישנה במיטה סגורה,אז היא לא יכולה לצאת,אני הולכת אליה... אז מה עושים כדי להצליח בזה?אני מיתייאשת כשאני רואה שזה נמשך ונמשך,ושהיא לא מפסיקה לבכות,אז אני בספק אם אני יצליח,ואז אני נשברת.. ואני מציינת שגם כשהיא נורא עייפה זה קורה. תודה..

 

[מקרוני מכובס]

היא קמה מאוחר, אז היא הולכת לישון מאוחר

מתי היא ישנה בצהריים? אם יש לך כח לקום מוקדם, אז תעירי אותה בבוקר, ותסיטי את השעון שלה אחורה. כמעט כל הילדים שראיתי בחינוך ביתי ישנים מאוחר, כי הם מתאימים את עצמם לזמנים של ההורים. למעשה, הבת שלך ישנה 10 שעות בלילה ועוד שעתיים בצהריים. זה הגיוני. בעוד כמה זמן תוכלי להפחית לה את שנת הצהריים, ולהקדים קצת את שנת הלילה, אבל כרגע היא עוד צעירה, וזקוקה לשינה הזאת.

 

[שושן בשם אחר]

את לא יכולה לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה

אם הילדה קמה ב-10 בבוקר, הגיוני שהיא תלך לישון ב-10 בלילה ואף מאוחר יותר. אם היתה קמה ב-7 בבוקר, היא היתה הולכת לישון ב-7 וחצי - 8 כמו לפי הספר. אם את רוצה לשנות את שעת השינה בערב, תצטרכי בהכרח לשנות גם את שעת ההשכמה בבוקר. וכדאי להתחיל את השינוי דווקא משעת ההשכמה. קשה מאוד, גם לילד וגם למבוגר, להירדם כשלא עייפים. אם את מחליטה באופן שרירותי להשכיב אותה לישון ב-9 כשהיא לא עייפה, לא מפתיע שהיא עושה סצנות ולא נרדמת. אם תעירי אותה ב-7 במשך יומיים-שלושה, תראי שהיא בעצמה "נשפכת" יותר מוקדם. את כל הטיפים הטובים שנתנו לך לגבי הרדמה במיטה שלה, אפשר ליישם לדעתי רק כשאת יודעת שאת מרדימה אותה בשעה היא עייפה. אחרת זאת די התעללות, גם בה וגם בך.