גמילה מחיתולים - שאלות של טירונית..
שלום לכולם, שאלתי גם בפורום הגיל הרך, אבל אשמח לשמוע גם את דעתכם: יונתן בן שנה ושמונה, ובזמן האחרון מביע המון התעניינות בנושא (אומר פיפי, קקי, ומבקש לשבת על האסלה או על סיר - כנראה בעקבות זה שיש כמה ילדים אצלו בגן בשלבי גמילה). כשראיתי שהוא אומר "פיפי" בסמוך לזמן שהוא עושה, ורוצה שנוריד לו את החיתל, הגעתי למסקנה שאולי הוא בשל לגמילה. אני מודה שאני די טירונית בנושא. בכלל לא תכננתי להיכנס לזה בגיל כזה מוקדם, אבל מכיוון שיונתן כל כך מתלהב החלטתי לזרום איתו. אז לפני כמה ימים קנינו לו סיר וזה התקבל בהתלהבות רבה. בד"כ הוא ישב עליו ולא עשה כלום, אבל אתמול בבוקר הוא בא אליי, ביקש פיפי. הורדתי לו את החיתול והוא ישב ועשה פיפי וקקי בסיר. נרשמה התלהבות רבה (בעיקר של המבוגרים), והלכנו יחד לשפוך את התכולה לשירותים, ויונתן הוריד את המים (נראה לי שזה הקטע שהכי מצא חן בעיניו...). לא רציתי להלחיץ אותו, אז הבאתי אותו לגן עם חיתול והבאתי גם סיר. בגן הוא לא עשה בסיר, ובבית הלבשתי לו בפעם הראשונה תחתונים (בלי חיתול). הוא מאד התלהב, אבל לא אמר שהוא רוצה פיפי למרות ששאלתי כמה פעמים. רק לקראת הערב, כשהלכתי להביא לו משהו לשתות (נלחצתי מזה שהוא לא צריך פיפי) פתאום שמעתי אותו בוכה. שאלתי מה קרה והוא אמר "פיפי". כשבאתי ראיתי שהוא כולו רטוב. החלפתי לו בגדים, ייבשתי אותו והרגעתי אותו. הוא נרגע מהר מאד ורץ לסיר, אבל כבר לא יצא כלום.... היום בבוקר הוא שוב ביקש לשבת על הסיר ואחרי די הרבה זמן שלא יצא כלום, הוא אמר שאין פיפי והלך לשחק. אחרי כמה דקות הוא השתין בקשת על השטיח... (אני ניסיתי לתפוס את הפיפי בסיר... ויונתן לקח אותי לשפוך את מה שנכנס לסיר - לשירותים). והשאלות הן (ותודה למי שהגיע עד פה): קודם כל - האם אני פועלת נכון? אולי זה מוקדם מדי להוריד לו את החיתול? יכול להיות שהוא בכ"ז לא מוכן, או שאלה סתם פספוסים רגילים? ואם להוריד את החיתולים - אז אי אפשר יותר לצאת איתו מהבית? או שתמיד יוצאים עם סיר והמון בגדים להחלפה?? או שמדי פעם אפשר כן לשים חיתול? (אני מפחדת שזה יגרום לנסיגה, או שהוא יחשוב שאני לא סומכת עליו..)
. קנינו סיר ואנחנו רוצים לדרבן את יובל להתחיל השתמש בו, אפילו ככה מדי פעם. הוא אומר "קקה" לפני שהוא מחרבן - אז להתחיל עם פיפי או עם קקי? איך לעשות, להדגים לו בעצמי? בבית? בגינה? בקיצור helpppp אבא של יובל, אובד עצות
