הממ.. ../images/Emo98.gif../images/Emo121.gif
אני נמצאת בכיתת מחוננים (לא יום בשבוע. כל השבוע) כבר 6 שנים.. ועוד שלוש בדרך.
כשהייתי בת
שנתיים באתי לסלון, הרמתי את הטלוויזיה שהיתה שם, הלכתי איתה קצת, והיא נפלה לי על הרגל (נו מה, הייתי כולה בת שנתיים). היה לי גבס די הרבה זמן, ועד עכשיו יש לי סימן. ואם אתם תוהים למה עשיתי את זה, זה היה כדי לבדוק מאיפה מגיעים האנשים הקטנים לטלוויזיה
כשהייתי בכיתה א' או ב' ברחתי מהכיתה עם עוד כמה ילדים כשעשו חיסונים, ואז הזמינו את ההורים שלי כדי שאני אעשה את החיסון בסוף השבוע, אבל לא הסכמתי לתת לאחות את יד ימין שלי, שבה היו אמורים לתת את החיסון, אז היא תקעה לי את המחט ביד שמאל
בכיתה ה' איכשהו נתקעתי בקיר ונפצעתי ביד. זה היה עמוק, וראיתי את העצם שלי. הלכתי לאחות אבל היא לא נתנה לי להיכנס כי היו הרבה ילדים שחיכו לעשות חיסון (סתומה
) ובסוף התקשרו לאמא שלי ולקחו אותי לקופת חולים ועשו לי שלושה תפרים ביד. בלי הרדמה. אאוץ'
פעם מישהו בשוק נתקע בכף היד שלי עם הסיגריה שלו. לי יש כוויה עד היום, הוא צעק עליי שכיביתי לו את הסיגריה
לפני הרבה שנים הלכתי באוויר. עליתי על כיסא כדי להגיע לאיזה ספר בספרייה אצלי בחדר, אבל הוא היה מימיני, אז הזזתי את הרגל מהכיסא לצד ימין, ולא שמתי לב שהיא כבר לא על הכיסא.. אז הבאתי גם את הרגל השנייה...........
בזאת תמו סיפורי הפציעות להיום
אני מכורה לנטליה אוריירו וזהות בדויה.
אני ודור נשואים, למרות שהוא לא הביא לי טבעת.
אני רוקדת אצל אתי פולישוק כבר 9 שנים.
אני בסקציה (קבוצת שחייה) כבר 9 שנים.
יש לי בטלוויזיה רק את הערוצים: 11, 22, הופ, TVE (פעם היה יורוספורט), הערוץ המפוצל, ערוץ בהודית, ישראל + (ערוץ ברוסית) וערוץ 10. זהו.
אני רואה משחקים של מכבי ת"א בקביעות (ולא רק את החצי גמר/גמר יורוליג
). ואני מנצלת הזדמנות זו בשביל לומר:
אנתוני פארקר המלך
.
אין לי עוד מה לכתוב