אוקיי.
זה יהיה על קוף שרוצה להיות זונה מקצועית. אז הוא שומע על אי אגדתי - אי ההצלפות. שם כנראה מצוי אוצר כלשהו בדמות חרב נשלפת, שמי שיחזיק בה ימלוך על האי ויוכתר לזונת על. מסופר שהאי נראה ככה (_ץ_) ז"א, בצורה של עכוזיים. הקוף יוצא למסע. אחרי תלאות רבות(במסגרתן עבד כחדרנית, ככובסת, כרקדנית ברים וכדוגמנית הלבשה תחתונה) בשרשרת איים נידחת- הוא לא מוצא כלום. וגרוע יותר - הוא מבוקש ונתפס ע"י משטרת ההפקרה ומגורש מהמקום עקב מוצאו האסייתי. בעזרת בננה וימנית טובה בלבד הוא משתלט על הספינה שאמורה הייתה לקחת אותו ל.אנשיהו? ומכ(ק)ופף(אה, חהחה!) את כל 2 אנשי הצוות למרותו. בעזרת מרגמיש מואר, שמצא בחדרו של הקפטן, הוא מנווט את דרכו בהצלחה לאי ההצלפות. כאן מתחיל החלק השני של המשחק הקוף מדלג מהסיפון ושואל את עצמו מה הוא עושה כאן. עוד לפני שהוא מספיק לגמור את הבננה ולזרוק את הקליפה לפח הוא נשבה ע"י בני המקום- קופים לבנים צהובי ישבן. לכל הקופים מופיעה כתובת אחורית בקופיפית(היי! קופיפי! יש אי כזה! אפשר לצחוק גם על זה!) - כמו מספר מזהה - על ישבן אחד 'גור' ועל השני 'מת' (ובצד כמה ספרות, שונות אצל כל אחד). בעוד הוא תוהה ומנסה להיזכר בדבריו של המדריך לגבי קופים אלה וערסיותם, הוא נלקח בכוח(מיותר לציין שהוא נהנה מכך) לפגוש בראש שבט הגורמט. ראש השבט שואל אותו לכוונותיו, למה הוא פה, מה מטרתו/מעשיו כאן. בחקירתו משתמש ראש השבט בדרכי דיבוב קונבנציונליות למדיי, בננה נוקש(ה)ת בדלת האחורית, אחיזת כדור ברזל וכדומה, עד שלבסוף מצליח להוציא מהקוף (מלבד נוזל שקוף ומשונה) את סיפורו. ובמשפט שלעד ייזכר בקרב תושבי אי ההצלפות - "אה, למה לא אמרת קודם?" - פותח ראש השבט את האזיקים, מוציא את קליפות הבננה מפה מייודענו, ומתלבש. אם לקצר, הוא מצביע לכיוון הר הגעש הגדול המיתמר מאמצע האי, (הייתי מציירת את העניין, אבל אין לי מושג איך להדגים פה איזור חלציים גברי.), ואומר לקוף ששם ימצא את מבוקשו ושיחפש את מוטי. החלק השלישי נפתח בנסיעה הקוף קיבל בימבה כמתנת ידידות מראש השבט, וגם כי לא היה לו מזומן. מי שיסתכל בגובה עיניו בזמן הנסיעה יראה חיוך גדול מרוח על פניו של הקוף. מי שיוריד את מבטו לכיוון מוט ההילוכים יראה את הסיבה. כעבור זמן קצר וכמה דיאלוגים מתוחכמים בינו לבין עוברי אורח בצידי הדרך, מגיע הקוף למחוז חפצו - הר הגעש הגדול, שנקרא, אגב, כלי-מנג'רו. הקוף מנסה לטפס על ההר, ובמשך שלושה ימים לא מבין למה הוא לא מצליח להגיע יותר מגובה השיחים. בעבור פרק הזמן הזה הקוף, שנכנסו לו קצת הרבה אבנים לנעלי קליפות הבננה שלו, מסיר אותן עקב אי נוחות, ונותן עוד ניסיון לטיפוס. הפעם הוא מצליח, אך, אבוי, כל בגדיו נקרעו וחתיכות נדיבות מהם נתלשו, כך שהוא נראה כפעיל סאדומאזו. במלבושיו החדשים, נכנס הקוף למערה שמן הסתם נמצאה בראש ההר, ופותח (מלבד את דובת ההרים שדופה שפגש בכניסה) את הפרק הרביעי לאחר האקט ולאחר דברים משעממים שמלהיבים חובבי קווסטים למיניהם, כמו, ניסיון לפענח איך פותחים את הדלת-הכלל-לא-מפוקפקת, הרמת אבן לעת הצורך, חפירה בצד המערה וכדומה, הקוף מחליט לדאוג לדברים החשובים באמת - כמו - מה הוא יאכל? איפה מוטי? הוא פותח את פיו נוטף מחית הבננות(שקופסה שלה הייתה זרוקה בפינת המערה) ומתחיל לצעוק - "מוטי!!!! מוטי!!!!!!!!!!!!!!!!!" וטופח על חזהו בגסות. המערה רועדת ואבנים נוטשות את התקרה. הקוף מתעלף מההלם עוד לפני שסלע גדול נוחת על צווארו ומוריד אותו גובה של 12 קומות למטה. את מה שקרה אחרי שהקוף התעורר אני לא אספר, כי אני לא רוצה להרוס את הסוף. אני רק אגיד שהחרב הגדולה היא בכלל לא חרב, שהקוף אחז באוצר כמו שצריך, שמוטי אמר שזה הדבר הכי גדול שקרה לו, ושהר הגעש עלז גם הוא והביע את שמחתו בפרץ פתאומי של נוזל כתמתם-אדמדם, בכמויות, וכתוצאה מכך מתו כל תושבי האי ובכלל הקוף לא הוכתר למלך בסוף. כי הוא מת. כן. אה. הרפתקאה. גראפיקה? מה אני נראית לך?
כל אחד יכול להמציא משחק חדש, ששמו והתוכן שלו יצחק על משחק אחר. פארודיה על משחק מקורי. המבנה: "שם המשחק" "ז'אנר" "תוכן" ואם אתם רוצים תוסיפו עוד קטגוריות במבנה לפי מה שאתם כותבים.
את הרעיונות לשרשר להודעה הזאת בלבד ותגובות לכל רעיון לרעיון עצמו, וגם זבל אחר תשרשרו לרעיונות, אבל להודעה זאת תשרשרו רק את המשחקים שהמצאתי , את הרעיונות כלומר
