איזה כיף שיש שרשור על שחף. ../images/Emo91.gif כל כך.
(למי יש כח לשלוח מסר..
)
הדבר הראשון שיש לי להגיד הוא לכל מי שחבל לה על הכסף. זה כסף מול בריאות, וזה יכול בכיף להיות לכל החיים אח"כ אם זה לא נפתר, כמו שכל מי שסוחבת כבר מספיק זמן יודעת. [ואז, מה חשוב פה הכסף? להיות חצי מתה כל החיים? מול כסף?] אמא תמיד אומרת שאין חשיבות לכסף כשזה מגיע לבריאות. כמו עם כימותרפיה וטיפולים, למרות שזה לא בר השוואה – אלו דברים שונים. בכל אופן. לפעמים חושבים שאין כסף ואפשר לגייס. אני אפילו חושבת ששחף מסוגלים להתחשב כלכלית אם צריך. אבל אל תתפסו אותי במילה. זה בעיקר שזו בריאות, וזה מעל הכל. כל כך חשוב (אפילו חובה) לזכור את זה לפני שפוסלים מראש.
אז שחף. לא היה אי פעם מקום שהכיל אותי יותר. וזה כל כך בדיוק מה שהייתי צריכה. ואני יודעת שיש לא מעט בנות שצריכות בדיוק את זה. כמה שלא תלכי לטיפול, כי אומרים שבמקרים מסויימים (רבים), בייחוד כשהמחשבות הן כל הזמן כל הזמן שם, פעם בשבוע זה לא מספיק או אפילו לא פעמיים, שום דבר שהוא לא ממש ממש כוללני או מקיף לא באמת יוכל לעשות את השינוי אלא אם כן יש לך כוח רצון ממש מטורף וגם אם כן תמיד חלקו יהיה מכוון לטובת המחלה, ... פשוט כי ככה זה... ובשחף הם כל כך שם, כמובן בשביל מי שמספיק רוצה ומוכנה, גם אם את פוחדת, גם אם בא לך להשבר, שהם עוזרים להשאר בכיוון הנכון. הם שם, הם שם כל הזמן, ותמיד אפשר להעזר, אז אם מה שאת רוצה זה לקום, הם לא יתנו לך ליפול. הם פשוט לא. זה אחד הקסמים של הטיפול הזה.
ההרגשה היא תמיד שניתן לך את הזמן שמגיע, וכן, זה אולי הבדל בין טיפול פרטני לטיפול במסגרת קופ"ח. לא עוד לחכות בתור שעה כשלפניך אנורקסית מזעזעת הרבה יותר שהיא כמובן "מקרה דחוף, אנחנו מצטערים
" (מה שלא כל כך עוזר למחשבות ה"אני שמנה אני שמנה אני שמנה"). מתייחסים אליך בשחף, אתה במקום הראשון גם כשיש עוד אלף מטופלות. דואגים לך. אתה מטופל שלהם, וזה אומר שהם לא יעזבו אם לא ממש ממש תתעקש – עד שיהיה אחרת.
יש המון כלים שם, מנסים להתאים לכל אחת, דרמה, אומנות... והחונכויות שזה בכלל נפלא. את אוכלת ועם כל הרגשות שלפני, תו"כ ואחרי האוכל, יש אשכרה מי שיושב וחושב ומדבר ומתמודד איתך ועוזר לך. איתי עבדה לתקופה מישהי קצת בסגנון של הילרית שממש עשתה לי הרפיות. זו הייתה פשוט חוויה נפלאה, אחרת עם אוכל. וכל התובנות שהובילו לנסיונות לשנות את הדברים שיהיו קצת יותר הגיוניים, המחשבות וכו', ממש בשטח. זה משהו שלא תמצאו במקום אחר, באמת שלא, ואני יודעת שזה היה אחד מהחלקים של הטיפול שכל כך עזרו. ההתמודדות הזו, לא עם האוכל כי לאכול זו סתם פעולה מכאנית שאפשר להכריח את עצמך לעשות – אלא עם הרגשות שיש סביב זה, וזה כל כך חשוב. למיטב ידיעתי, אפילו באשפוזים לא עובדים סביב זה כל כך בתשומת לב כמו בשחף. עוד דבר שעושה את שחף, בשביל מי שזוכרת לנצל את המשאבים ולא לוותר, כמובן, למקום פשוט נפלא...
טיפול כוללני זה משהו שקיים לא במקום אחד בארץ. יש מרפאות. אבל רובן של קופ"ח. ובאמת שלא יצא לי לשמוע על או להתקל במקום כמו שחף.. ואולי אני לא יכולה להעיד כי לא הייתי במקום אחר בארץ אבל, שמעתי מספיק סיפורים. לא רעים, אלא פשוט שרק גרמו לי לדבוק יותר בדעה ששחף הוא פשוט מקום כל כך מיוחד.. כי טיפול כוללני הוא דבר כל כך חשוב, הקשר הרציף הבין המטפלים הוא משהו שטיפול תקין ומקדם כמעט ולא יכול להתנהל בלעדיו.. אבל אז למה בעצם שחף, אם יש מספיק מקומות אחרים? –כי בשחף, אולי זה אפילו באמת, סתם עניין הכסף, ואולי רוח המקום, ואולי הכל ביחד. אבל בשחף רואים אותך. וזו גם ההרגשה שניתנת. בשחף את מטופלת עד הסוף, ואם את באה לשם כדי להחלים ולא לברוח הם גם לא יתנו לך לברוח. וגם אם תנסי הם תמיד ידעו לראות, הם תמיד ידאגו, וגם אם תרצי לברוח, הם לא ימהרו לתת לך ללכת. המטפלת שלי (למרות שהיא כבר לא עובדת שם) נלחמה עליי כשרציתי לוותר, בצורה שאני עד היום לא שוכחת. היא אולי הסיבה היחידה שנשארתי שם כשממש ממש רציתי להרים ידיים ולהגיד, זהו, זה לא ייגמר אף פעם. כל כך צריך את היחס הזה וההרגשה הזאת שלא מוותרים עליך, שיש לך את המקום שלך, וזה מה שהם נתנו לי שם. מה שכמעט אף פעם לא נתנו לי, בטח שלא ברמה כזאת, באף מקום אחר. אני קצת מרגישה כאילו זה אולי נשמע כאילו אני מנסה לפרסם את המקום, דאמט
אז, לא. זה פשוט המקום שבו עשיתי את הדרך הכי ארוכה שעשיתי והכי משמעותית, ואני באמת ממליצה עליו לכולם וכל כך בחום. אני אתפלא אם לא לכולם הוא מתאים. (אולי הוא לא מתאים למישהי ש"לא מתאימה" לה החלמה..?
) ..אולי מבחינה כספית
וזה משהו שגם הם עצמם בשחף מנסים לשנות, למיטב ידיעתי. והלוואי שיצליחו. אני לא יודעת. בכל אופן, מהמקום הזה אני כותבת. המקום הזה הציל אותי. כשכבר חשבתי שכלום לא יוכל. (אם אחשוב על עוד משהו אני מבטיחה לבוא לשרשר. ובאמת, באמת, מכל הלב, לא יודעת למה פתחו את השרשור הזה אבל המון, המון, המון בהצלחה לכל מי שרק חושבת בכיוון של להתחיל טיפול, או להתחיל מחדש, או.. פשוט בהצלחה. ואמונה והרבה הרבה כח.)
