ראיון פוורם עם micadi

../images/Emo41.gif ראיון פוורם עם micadi ../images/Emo41.gif

micadi (מיכל) קודם כל אני רוצה להדגיש שלא אני בוחר את המרואיין, כל מי שמסיימת להתראיין בוחרת את הבא בתור ... תות בחרה ב micadi . ראיונות בפורום נועדו להיכרות טובה יותר בין החברים. זו דרך לבנות קהילה ידידותית וכמובן, ליצור עוד קצת כיף לכולם. בכל כמה ימים יפתח ראיון חדש עם גולש/ת אחר. כל אחד רשאי ואף מומלץ לשרשר שאלות לראיון. אנא נסו לשמור את שרשורי הראיון ממוקדים במרואין. אם אתם מעונינים לפתח שיחה על אחד הדברים שנכתבו בראיון, אנא פיתחו על כך שרשור חדש. אז קדימה, micadi כאן לפניכם מוכנה ומזומנה לענות ....
 

micadi

New member
עונה

1. בינואר אני אהיה בת 23 2. אני לומדת, שנה רביעית ואחרונה עיצוב תקשורת חזותית, (היוו תקופות שגם עבדתי, כרגע לא)
 

*שיר

New member
../images/Emo35.gifמה זה אומר "תקשורת חזותית"

איזו עבודה יש בזה? וזה מוביל אותי לשאלה שלי : את רואה את עצמך עובדת במשרה מלאה (במידה ותהיה כזו) או מחפשת משהו במשרה חלקית כדי לטפל בילדים.
 

micadi

New member
נו, טוב, עיצוב גרפי

מאז שנכנסה כל המדיה האינטרנטית קוראים לעיצוב גרפי- תקשורת חזותית, עבודה כמו בכל תחום- יש אבל צריך למצוא אותה. שאלת השאלות- אין לי מושג עדיין, נראה לאן תוביל אותי הדרך, נראה איזה אופציות תעסוקתיות יהיו לי, ואז נחליט, יש גם כמובן את השיקול הכלכלי- משרה מלאה דורשת מטפלת אחה"צ או לפחות יום לימודים ארוך, נראה ונחליט.
 
../images/Emo35.gif

בתור האמא הכי צעירה בפורום... איך שינתה אותך האמהות? האם את מרגישה ש"פספסת" משהו בגלל שילדת צעירה? יש דברים שהיית רוצה לעשות ואי אפשר עם הבנות? האם בדיעבד היית דוחה קצת את האמהות?
 

micadi

New member
../images/Emo41.gif

קשה לי לומר איך שינתה אותי האמהות, אחרים יכולים יותר לומר, אני מניחה שאני שקולה יותר במעשים שלי, נו טוב, בוגרת יותר, אבל בהרבה דברים אני מרגישה שנשארתי אותו הדבר, רק שעכשיו אין לי בכלל זמן, אני מניחה שביחס לחבר'ה בלימודים אני לוקחת יותר דברים בפרופורציה. אני לא מרגישה שפיספסתי כלום בגלל שילדתי צעירה, פעם באתי לראיון עבודה באיזשהוא מקום- הייתי שנה שנייה בלימודים ורציתי לעבוד במקצוע תוך כדי כדי להשתפשף, אז שאלו אותי- לאן אני ממהרת? התחתנתי בגיל צעיר,כבר לבוא לעבוד בלי לסיים את הלימודים, ואח"כ גם בא ההריון, אז עניתי, אני לא ממהרת לשום מקום זה פשוט יצא ככה. בטח שיש דברים אבל הם כוללים בעיקר קניות וכאלה, פעם אהבנו להסתובב בימי שישי בכל מיני שווקים וכדומה ועם הבנות לא ממש אפשר, נחכה שיגדלו וילכו לגן. אני לא חושבת שהייתי דוחה את האמהות אבל אי אפשר לדעת.
 
שאלותיי:

האם העובדה שאת אמא מתגנבת לעבודותיך (בלימודים) בדרך כלשהי? האם את מרגישה שאת רואה דברים אחרת מחברייך ללימודים בגלל שאת אמא?
איך מתקדם פרוייקט הגמר?
מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?
 

micadi

New member
../images/Emo41.gif

לפעמים זה מתגנב, בחירת הנושאים היא שונה, אני לא אכחיש לפעמים זה קשור לנואים של ילדים הורות וכדומה, שנה שעברה עשיתי תדמית למועדון הורים, מקום שהורים ירגישו בו בבית שהרעיון לקוח מהפורומים באינטרנט (וגם מזה כמובן) מעבר לזה אני משתדלת לא תמיד לבחור את הנושאים האלה כי אני מרגישה שזה צפוי מדי, כמו שכתבתי בתשובה הקודמת, אני מרגישה שאני לוקחת דברים בפרופורציות יותר מחברי ללימודים שלפעמים מתעצבנים על כלום. פרויקט הגמר התחיל לרוץ, פרזנטציה רצינית ראשונה שבוע הבא (אמאל'ה
) אני רוצה להיות אסטרונאוטית, לא בעצם בלרינה, לא בעצם... אני רוצה לעסוק בתחום, להצליח, להגיע למימוש עצמי, להרוויח ימבה כסף וכו' (רצונות מאוד מקוריים :))
 
מה שמביא אותי גם לשאלה הבאה:(ארוך)

ומה לגבי דת והשלכותיה כנושאים לעבודות? האם את מנסה להלחם בזה, לבחור דוקא נושאים רחוקים ממה שאנשים רואים כחייך האישיים (=אמא ואשה דתית, כשבעצם מן הסתם יש עוד נושאים רבים שמאפיינים ומעניינים אותך) או מוצאת את עצמך חוזרת שוב ושוב לנושאים האלה? (אני אסביר מאיפה מגיעה השאלה: בתחילת לימודיי בחרתי לרוב בנושאים שקשורים לדת בדרך כלשהי, אח"כ באה תקופה שניסיתי דוקא לבחור נושאים הכי רחוקים מזה והכי לא צפויים. בסופו של דבר החלטתי שאני לא אנסה בכח לא לבחור נושא כזה אם זה יהיה הרעיון הכי טוב שיש לי, כי זה מאוד טבעי שכל אחד יעבוד על נושאים שקרובים אליו. מצד שני, בחיים האמיתיים צריך להתמודד עם נושאים שלאו דוקא קרובים אליך ואולי הלימודים הם תרגול טוב לעתיד.) מה שאני מנסה לשאול זה מה דעתך בנושא? האם כשאת בוחרת לעסוק בנושא "דתי" זה מתוך זה שזה הכי קל לך וזורם לך או מתוך החלטה עקרונית? (סתם מנצלת אותך להרהורים פרטיים שלא יצא לי לדבר עליהם עם אף אחד כי לא למדו איתי דתיים)
 

micadi

New member
../images/Emo41.gif

באמת שאלה שהתחבטתי בה רבות, בעיקרון אני לא מנסה בכוח למצוא נושאים שקשורים לדת, אני בוחרת את הנושא הכי טוב מבחינתי לפעמים הוא קשור לדת ולפעמים לא, דווקא הלימודים הם מקום טוב להתנסות בשני הכיוונים, בדר"כ הנושאים שלי לא היו קשורים לדת, אבל בפרויקט גמר שלי דווקא כן הלכתי על הפן הדתי- מגזין בילוי ופנאי לציבור הדתי, אני חושבת שיש לי יתרון בנושאים "דתיים", לדוגמא בפרויקט הגמר יש לי ידע נרחב בדבר בצרכים של קהל היעד שלי וכו', אבל הבחירה בנושא הדתי היתה מתוך מחשבה שזה נושא מצוין לפרויקט גמר הנגיעה האישית שלי רק מוסיפה. דווקא מעניין הוא שאלה שכמעט תמיד לוקחים מקור דתי לעבודות שלהם זה דווקא הלא דתיים (כלומר כמעט כולם חוץ ממני) היה לנו קורס בטיפוגרפיה שכמעט כולם לקחו לפחות מקור אחד מהתנ"ך. ובנושא דומה- תמיד שואלים אותי מה אם יבקשו ממני לעשות קמפיין לסיגריות, לרפורמים וכו', ואני מפנה אלייך- מה אז היית אומרת?
 
מה הייתי אומרת?

השאלה היא אם את מתכוונת ב"חיים האמיתיים" או בלימודים... בלימודים עשיתי פרוייקטים כאלה, והשתדלתי לנטרל את עצמי ודעותיי לחלוטין. זה היה מאוד קשה (היה לנו קמפיין לסיגריות שרק בשיעור האחרון לפני ההגשה קיבלתי או.קי. לסקיצות, בסוף יצא פצצה). מקוה לא להתקל בזה בחיים. אם כן, אפעל באותה דרך ואם זה יהיה משהו שממש לא אהיה מסוגלת לחיות עם זה שפעלתי למענו, אני פשוט אסרב לקבל את העבודה, וזה לאו דוקא בנושאים דתיים (סיגריות זה לא נושא דתי ובאמת אז היתה קבוצה בכיתה שהתקוממה).
 
מיכלי שלום ../images/Emo140.gif

שאלות קצת חושפניות 1. האם את דתיה מבית - גדלת בבית דתי? 2. כיצד הכרת את אישך (בעלך) 3. האם ה"בגרות" שתארת בתשובותיך גורמת לפספוס מסויים של ה"ילדות" תודה שרית
 

micadi

New member
../images/Emo41.gif

כן, אני דתיה מבית, משפחתי דתיה, למדתי בחינוך דתי וכו'. עדי- אם תשאלי אותו הוא יגיד לך שרדפתי אחריו אבל כמובן שההיפך הוא הנכון, האמת שאף אחד מהם לא נכון- פשוט הכרנו. אני עשיתי שירות לאומי כמרכזת סניף בבני עקיבא והא היה בצוות המחוזי אחראי על הכספים ועליתם עליי- רציתי טובות הנאה בשביל הסניף שלי וזה מה שיצא, ה"בגרות" שתיארתי זה דבר שתמיד היה לי, גם בתור ילדה הייתי שקולה ואחראית, יש גם ילדים כאלה (ולא הייתי בכלל חנונית, להיפך) פשוט היו כל מיני שטויות שפחות אותי, כל החברות שלי ידעו שאם רוצים משהו- מיכל תשיג וכו', ה"דיפלומטיות" שלי עזרה פעמים רבות- ידעתי לדבר (לסבן) עם מורים-מנהלים, והשגתי לא פעם הרבה דברים.
 

מ12

New member
בקשר לבנות...

איך בחרת את השמות שלהן? בכוונה אותו נושא?
מה את מאחלת להן בחיים?
איזה אנשים תרצי שהן יהיו?
החינוך שלהן- לאיזה כיוון? האם את מוותרת להן על כל מיני דברים או מקפידה?
אם תהיה להן הברירה, היית ממליצה על נישואים וילדים בגיל צעיר?
יותר קביעה- יהיה להן כיף אמא צעירה כשיגדלו- נכון לדעתך?
מעצבן אותך שמזכירים כל הזמן שאת אמא צעירה??
 

micadi

New member
../images/Emo41.gif

איך בחרת את השמות שלהן? בכוונה אותו נושא? בחרנו ביחד, אני מאוד אהבתי את השם שירה ולבסוף הגענו גם לשם הלל, בכוונה השמות רעיונית דומים, פעם כבר כתבתי על זה בסקר שמות שהיה בפורום, הרעיון הכללי הוא ששירה והלל הם 2 דרכים שונות להודות לה' ובאמת מתוך האמונה שלנו אנחנו מודים לה' על שנתן לנו את הזכות של שירה והלל, 2 הדרכים הם אומנם שונות-שירה היא הדרך היומיומית והלל היא דרך שמתווספת בחגים ובאירועים חשובים, אך יש בינהן חיבור מיוחד שמשלים את כל העניין של ההודי'ה לה' (זהו, עד כאן השיעור באמונה :) ) מה את מאחלת להן בחיים? במשפט אחד- שכל מה שהן רוצות ומאמינות בו שיוכלו להגשים. איזה אנשים תרצי שהן יהיו? איזו שאלה קשה, קודם כל ארצה שהן תהיינה נשים ולא אנשים
שיהיו נשים טובות, עם דרך ארץ, עם הגיון בריא, שידעו לעשות כיף, לאהוב, ואין לי יותר מילים כרגע, אמשיך בהזדמנות. החינוך שלהן- לאיזה כיוון?האם את מוותרת להן על כל מיני דברים או מקפידה? עוד שאלה קשה, מה הכוונה לאיזה כיוון? אנחנו מנסים להקפיד על מה שחשוב, ללמד אותן להבחין בין תפל לעיקר, אנחנו משתדלים לא לוותר על סדר יום קבוע וכדומה אבל מנסים גם לזרום איתן, מבחינת אמונה- אנחנו ומחנכים אותן להיות דתיות, ומקווים שכך באמת יהיו, מתוך ראייה שזו הדרך הנכונה. אם תהיה להן הברירה, היית ממליצה על נישואים וילדים בגיל צעיר? לא יודעת, כמו שכתבתי אני לא מעיקרון התחתנתי צעירה, זה פשוט הגיע, אני מניחה שכמו שההורים שלי לא התלהבו מהעניין שלי ככה כשאני יהיה במצב הזה רק בצד ההפוך אני אחשוב קצת אחרת. יותר קביעה- יהיה להן כיף אמא צעירה כשיגדלו- נכון לדעתך? אם הן לא יתישו אותי כבר עכשיו אז כן, הבעייה שיהיה להן אבא זקן
(רק שלא יראה שכתבתי את זה) מעצבן אותך שמזכירים כל הזמן שאת אמא צעירה?? תלוי מי תלוי מתי, כשזה איזה דודה זקנה שאומרת את זה בזלזול ובהבעה- מה את כבר יכולה לתת להן את בסה"כ ילדה, אז זה מעצבן נורא, אם זה באמת בקטע של פליאה והשתוממות ומחמאות כמו את יכולה להיות אחות שלהן אז זה לא כ"כ נורא.
 

אילונה2

New member
../images/Emo35.gif

הי מיכל! קודם כל, תרשי לי לומר לך שהבנות שלך פשוט מ*ה*מ*מ*ו*ת
(לא יצא לי להגיד לך את זה במפגש). ולשאלותי:
כמה חברים קרובים יש לך?
האם הם דתיים או חילוניים?
איפה את רואה את עצמך ואת משפחתך בעוד 10 שנים?
 
למעלה