אני אסדר הכל
חדר ממש לא נראה לי שאני אסדר כי הוא ישן איתנו עד שימאס לנו (לאחותי זה לקח שנה) אז נראה לי מיותר להתחיל לצבוע קירות וכאלה. אבל אני מתכוונת לעשות הזמנת לידה ולקחת הכל עד שבוע 36-37. אני לא רוצה שבעלי או אחת האמהות יתעסקו בלכבס ולסדר, אלא שיתעסקו בלעזור לי ולתינוק. אני מעדיפה לשלוח אותם לבשל לי מאשר לכבס ולסדר. חוץ מזה ככה אפשר לראות שהכל תקין ולא חסר כלום ולא להתחיל לרוץ אחרי החנויות אחרי שהוא נולד ואז להתחיל להתפשר (וכבר שמעתי פה שזה קרה). אני לא מאמינה באמונות טפלות, אני לא מאמינה שזה שאני אסדר הכל יגרום למשהוא רע לקרות. להפך אני מאמינה במציאות שאני יוצרת, ואני חושבת שלסדר ולהכין הכל זה חלק מההכנה הפסיכולוגית שלי להורות, להבין שזה ממש קורה ולא משהוא באוויר. אם חס וחלילה יקרה משהוא, אז אני לא מאמינה שזה שכבר כיבסתי הכל זה מה שיגרום לכאב להיות גדול יותר, ודווקא אז אני פחות אצטרך עזרה צמודה של ההורים ואז יהיה להם הרבה יותר זמן פנוי להעיף הכל לפני שאני אחזור מבית חולים (לפרק תמיד לוקח פחות זמן מלסדר).