המכשפה ה ק ס ו מ ה
New member
../images/Emo41.gifעלילות סופר-מיה: פרק 10 מיוחד../images/Emo41.gif
המשך של פרק 9 "עיצרו, בנות!" ציווה דליק. הבנות נעצרו בבת אחת. "מה?" שאלה אילה. "אני רוצה לתת למישהי אחרת לעשות את זה" אמר דליק בחיוך צדדי. "אבל! אבל! הבאתי במיוחד את חוברת ה'100 דרכים להרוג תסריטאים וסלבריטיז' שכתבתי!" רטנה שיר. "אמרתי לא!" צעק דליק. הוא הפנה את מבטו אל פתח המערה וצעק: "הכנסי!" שני שדי ענק נכנסו והתקרבו אל הנמצאים במערה. "מה זה?!" שאלה מיה. "היי" שמעו קול מאחורי הציצים. "בימבוסקילה! מה היא עושה פה??" שאלה מיה בחשש, מנסה לזחול כמה שיותר רחוק, אך נתקרעה בקיר המערה. "אני רוצה לתת לה את הכבוד לחסל אותך" אמר דליק. "לא..." אמרה מיה בייאוש. דליק סימן לעוזרותיה האקס-נאמנות של מיה, והן יצאו. "אני מצפה לעבודה חלקה ונקיה" אמר דליק לבימבוסקילה, ויצא אף הוא. בימבוסקילה ירדה על ברכיה ליד מיה. היא העבירה את אצבעה על לחיה של מיה. "אוווו מסכנה... אולי אני אתן לך ללכת?" שאלה. "מה..? אבל... את רעה! זה לא יכול להיות!" התפלאה מיה. "אני? רעה?" שאלה בימבוסקילה. "צודקת..." הוסיפה וקמה לעלעל בחוברת של שיר. היא עמדה עם הגב למיה ומלמלה דברים. "בוא נראה איך נהרוג אותה הפעם..." מיה פשפשה בכיסה. אולי יש לה איזה כלי נשק. ידה נגעה במשהו קריר ודק. היא הוציאה את הדבר מכיסה וראתה את שרשרת העיגול שלה. היא כ"כ שמחה ששכחה להוציא אותה, וענדה אותה מיד. היא קמה במהירות, ובימבוסקילה הסתובבה. "מה את חושבת שאת עושה?" שאלה מבעד לציצים, אך לפני שהבינה מה קורה, שילחה מיה את ידה וחבטה בפרצופה של בימבוסקילה, שנראה בקושי מבעד לשדי הענק. "איה!!!" צעקה ונפלה אחורה. מיה לא חשבה פעמיים ורצה מהר אל מחוץ למערה. בדיוק בפתח דליק בא להכנס, הפעם לבד, והם נתקלו אחד בשניה. "מה?" שאל דליק בהלם. "גררררר דליק... אתה תשלם על כל זה! אני לא יודעת איך עשית את זה אבל..." החלה מיה לומר. לפתע עלה במוחה רעיון כדי להבין את כל מה שקרה. "בטח זה לא אתה עשית את זה בכלל" אמרה לפתע. "מה זה?" שאל דליק, לא מבין. "הרי זה לא ייתכן שהמוח שלך יעלה על תוכנית כ"כ... גאונית" אמרה מיה בערמומיות. "מה פתאום! זה... זה כן אני!" אמר דליק במחאה. "כן, הרי אין מצב ש... אתה תחשוב על... אמממ... נו, זה... מה שעשית" אמרה מיה. "רגע... איך את יודעת ששאבתי אותך לעולם מקביל והפוך שבו כולם רשעים??" שאל דליק. "מה?!!? זה מה שעשית?!!?" נדהמה מיה. "אופס..." אמר דליק. הם שתקו כמה שניות, ולפתע חיוך נמרח על פניו. "זה לא משנה... את יותר חלשה ממני פה..." אמר. מיה חשבה לרגע, ואז פתחה בריצה מהירה. דליק ניסה לרדוף אחריה, אך עדיין לא יכל להגיע למהירות שלה. היא רצה עד לדירתה, נכנסה במהירות ונעלה את הדלת. "עכשיו איך אני חוזרת דרך המראה הזאת?" שאלה. עברו כבר 7 שעות מאז נשאבה לעולם המקביל הזה. "ואיפה סופר-מיה של העולם הזה? ו... רגע... איך זה שדליק רשע גם פה אם זה עולם הפוך?" שאלה את עצמה. היא הסתובבה אל המראה שבכניסה ושלחה יד. המראה הייתה קשיחה. "אוף... טוב גם ככה אני לא יכולה לחזור בלי שרשרת המשקפיים שלי... ולמה אני מדברת לעצמי כל הזמן?!?! 'טורפת שכמוני..." אמרה ויצאה שוב מהבית. היא חזרה אל מטה הבנות, ופתחה את השער בשקט בשקט. היא התגנבה במעלה השביל, עד לדלת, שלהפתעתה הייתה פתוחה. היא נכנסה מכופפת, ורצה להתחבא מאחורי השולחן כששמעה צעדים במדרגות. "משהו מסריח כאן וזו לא הלפת שלך" אמר קול מוכר של קוף ממושקף. היא הציצה מבין רגלי הכיסאות, וראתה את דנע וחיים הכט יורדים במדרגות. "אוף שמישהו יחזיר אותו כבר לעולם המקביל..." התחננה דנע למישהו לא מוגדר. לפתע דנה יצאה מהשירותים שבמורד המדרגות. "בעוד שעה דליק יפתח את השער במראה, והוא ובימבוסקילה יחזרו. הם צריכים לחבל גם בתוצאות טקס מסך הזהב כדי שנינט הטובה שם לא תזכה" הסבירה. מיה ראתה שהיא מחזיקה את שרשרת המשקפיים, וניסתה לחשוב איך לקחת אותה ממנה בזמן כדי שתספיק לקפוץ עם חיים הכט ובימבוסקילה אל מעבר למראה. הזמן זחל, ובינתיים כל האקס- עוזרותיה הנאמנות של מיה התיישבו בסלון וחיכו לדליק ובימבוסקילה. רבע שעה לפני המועד הם הגיעו סוף סוף. "לא מצאנו אותה" דיווחה הבימבו מעבר לציצי. נינט ורן הרשעים נכנסו אף הם. "תביא לי מים" ציוותה עליו. רן הלך כמו כלבלב קטן והביא לה מים. "אז מה התוכנית?" שאלה בקרירות. דליק סיפר לה שהם מחזירים את בימבוסקילה וחיים הכט לעולם שלהם, כדי שיתחילו לחבל בתוצאות טקס מסך הזהב, ובינתיים הוא יחפש את סופר-מיה בעזרתם האדיבה של נינט ורן. "בואו נחסל אותה כבר ונגמור עם זה" אמרה נינט. "טוב, כמעט הגיעה השעה" אמרה דנה, וחיים הכט קם עם בימבוסקילה לעמוד מול המראה. מיה חיכתה שדעת כולם תהיה מוסחת, ויצאה בריצה אל דנה, קופצת מעל הספה בדרך, ונוחתת לידה. לפני שדנה הבינה מה קורה מיה חטפה את השרשרת מידה. עכשיו כל הנוכחים כבר שמו לב מה קורה. מיה שמה מהר את השרשרת על צווארה, והחלה רצה אל המראה. "רן! עצור אותה!" צעקה נינט. רן רץ אל מיה והחל נאבק איתה. השער במראה נפתח. "כנסו, מהר" אמר דליק, ודחף את בימבוסקילה אל תוך המראה. "השתגעת?? היא תיפול!" אמרה שיר. "יש לה שני מעצורים טובים מאוד" אמר דליק ודחף גם את חיים. מיה הפילה את רן לריצפה והמשיכה בדהירה אל המראה. "עצרי!" אמר דליק, אבל מיה הגבירה מהירות והתקרבה אליו עוד ועוד. "עצרי ועכשיו!" חזר דליק, אך מיה הגיעה אליו ונגחה בו עם ראשה. הוא עף אחורה, נתקע בקיר ונפל לריצפה. מיה פנתה אל המראה, זרקה מבט אחרון בכל הרשעים, שעמדו שם חסרי אונים, וקפצה לתוך המראה. שוב, תחושת הקור וחוסר הראות, ואז הכל חזר והיא עמדה שוב מול המראה. רק שהפעם עוזרותיה הנאמנות עמדו עם כלי הנשק שלהם מכוונים לבימבוסקילה וחיים הכט. "אז זייפנו קצת תוצאות, אז מה?" אמרה בימבו. "בכרכור תמיד יש זיופים. אולי כדאי שנעבור לסינגפור" אמר חיים הכט. "אמא ש'ך! תיזהר ללכלך על כרכור!" נהייתה פתאום דנה פטריוטית למושבתה הקטה. בימבו וחיים הכט הסתכלו אחד על השניה בפחד, ופתחו בריצה היסטרית אל מחוץ למטה. "דביל!" אמרה דנה. אילה הסתובבה והבחינה במיה. "מיה!" אמרה. "לא, שזה איפשר לתאר מה שקרה לי הלילה" אמרה לבנות. הן התיישבו והיא החלה מספרת להן הכל. "רגע, אז דליק עכשיו בעולם המקביל?" שאלה אילה. "אל תדאגי, הוא עוד יחזור" הבטיחה לה מיה. דנה ושיר היו מוזרות. "מה יש לכן?" שאלה מיקע. "כן, אתן מוזרות מאז שסיפרתי לכן... אההה" הבינה מיה. "מה? מה?!" שאלה דנע. "מאז שסיפרתי להן שרן ונינט לא מאוהבים שם..." הסבירה מיה וחייכה. דנה ושיר כמעט הזילו דמעות. מיה קמה, נפרדה מהבנות וחזרה הביתה. "אז הבנתם? זייפו את התוצאות אבל אי אפשר להוכיח את זה" סיפרה מיה לנינט ורן למחרת. "אני מרגישה שאני מדברת לעצמי..." אמרה מיה למראה נינט ורן המסתכלים אחד על השניה בחיוך. "טוב לפחות זה נחמד לראות שאתם מאוהבים" אמרה כשנינט ליטפה את רן. "מה.. מה זאת אומרת?" שאלה נינט, עדיין מביטה ברן באהבה. "אוך לא משנה... אבל מעכשיו תיזהרי מבימבוסקילה, כן?" אמרה מיה. "מיה?" אמר רן ברוך והואיל בטובו להפנות אליה מבט. "כן, מאמי?" שאלה. "בא לך להשאיר אותנו לבד?" שאל בנימוס. "בדירה שלי?" שאלה מיה. רן לא הגיב, רק חייך אליה. "אתם 'טורפים, אנשים, 'טורפים לגמרי..." אמרה מיה והלכה לחדרה. "מה היא אמרה על מאיה בוסקילה?" שאלה נינט. "אין לי מושג..." אמר רן וליטף אותה. אוף יצא לי כ"כ עלוב... אני בדיכי מהעולם.
המשך של פרק 9 "עיצרו, בנות!" ציווה דליק. הבנות נעצרו בבת אחת. "מה?" שאלה אילה. "אני רוצה לתת למישהי אחרת לעשות את זה" אמר דליק בחיוך צדדי. "אבל! אבל! הבאתי במיוחד את חוברת ה'100 דרכים להרוג תסריטאים וסלבריטיז' שכתבתי!" רטנה שיר. "אמרתי לא!" צעק דליק. הוא הפנה את מבטו אל פתח המערה וצעק: "הכנסי!" שני שדי ענק נכנסו והתקרבו אל הנמצאים במערה. "מה זה?!" שאלה מיה. "היי" שמעו קול מאחורי הציצים. "בימבוסקילה! מה היא עושה פה??" שאלה מיה בחשש, מנסה לזחול כמה שיותר רחוק, אך נתקרעה בקיר המערה. "אני רוצה לתת לה את הכבוד לחסל אותך" אמר דליק. "לא..." אמרה מיה בייאוש. דליק סימן לעוזרותיה האקס-נאמנות של מיה, והן יצאו. "אני מצפה לעבודה חלקה ונקיה" אמר דליק לבימבוסקילה, ויצא אף הוא. בימבוסקילה ירדה על ברכיה ליד מיה. היא העבירה את אצבעה על לחיה של מיה. "אוווו מסכנה... אולי אני אתן לך ללכת?" שאלה. "מה..? אבל... את רעה! זה לא יכול להיות!" התפלאה מיה. "אני? רעה?" שאלה בימבוסקילה. "צודקת..." הוסיפה וקמה לעלעל בחוברת של שיר. היא עמדה עם הגב למיה ומלמלה דברים. "בוא נראה איך נהרוג אותה הפעם..." מיה פשפשה בכיסה. אולי יש לה איזה כלי נשק. ידה נגעה במשהו קריר ודק. היא הוציאה את הדבר מכיסה וראתה את שרשרת העיגול שלה. היא כ"כ שמחה ששכחה להוציא אותה, וענדה אותה מיד. היא קמה במהירות, ובימבוסקילה הסתובבה. "מה את חושבת שאת עושה?" שאלה מבעד לציצים, אך לפני שהבינה מה קורה, שילחה מיה את ידה וחבטה בפרצופה של בימבוסקילה, שנראה בקושי מבעד לשדי הענק. "איה!!!" צעקה ונפלה אחורה. מיה לא חשבה פעמיים ורצה מהר אל מחוץ למערה. בדיוק בפתח דליק בא להכנס, הפעם לבד, והם נתקלו אחד בשניה. "מה?" שאל דליק בהלם. "גררררר דליק... אתה תשלם על כל זה! אני לא יודעת איך עשית את זה אבל..." החלה מיה לומר. לפתע עלה במוחה רעיון כדי להבין את כל מה שקרה. "בטח זה לא אתה עשית את זה בכלל" אמרה לפתע. "מה זה?" שאל דליק, לא מבין. "הרי זה לא ייתכן שהמוח שלך יעלה על תוכנית כ"כ... גאונית" אמרה מיה בערמומיות. "מה פתאום! זה... זה כן אני!" אמר דליק במחאה. "כן, הרי אין מצב ש... אתה תחשוב על... אמממ... נו, זה... מה שעשית" אמרה מיה. "רגע... איך את יודעת ששאבתי אותך לעולם מקביל והפוך שבו כולם רשעים??" שאל דליק. "מה?!!? זה מה שעשית?!!?" נדהמה מיה. "אופס..." אמר דליק. הם שתקו כמה שניות, ולפתע חיוך נמרח על פניו. "זה לא משנה... את יותר חלשה ממני פה..." אמר. מיה חשבה לרגע, ואז פתחה בריצה מהירה. דליק ניסה לרדוף אחריה, אך עדיין לא יכל להגיע למהירות שלה. היא רצה עד לדירתה, נכנסה במהירות ונעלה את הדלת. "עכשיו איך אני חוזרת דרך המראה הזאת?" שאלה. עברו כבר 7 שעות מאז נשאבה לעולם המקביל הזה. "ואיפה סופר-מיה של העולם הזה? ו... רגע... איך זה שדליק רשע גם פה אם זה עולם הפוך?" שאלה את עצמה. היא הסתובבה אל המראה שבכניסה ושלחה יד. המראה הייתה קשיחה. "אוף... טוב גם ככה אני לא יכולה לחזור בלי שרשרת המשקפיים שלי... ולמה אני מדברת לעצמי כל הזמן?!?! 'טורפת שכמוני..." אמרה ויצאה שוב מהבית. היא חזרה אל מטה הבנות, ופתחה את השער בשקט בשקט. היא התגנבה במעלה השביל, עד לדלת, שלהפתעתה הייתה פתוחה. היא נכנסה מכופפת, ורצה להתחבא מאחורי השולחן כששמעה צעדים במדרגות. "משהו מסריח כאן וזו לא הלפת שלך" אמר קול מוכר של קוף ממושקף. היא הציצה מבין רגלי הכיסאות, וראתה את דנע וחיים הכט יורדים במדרגות. "אוף שמישהו יחזיר אותו כבר לעולם המקביל..." התחננה דנע למישהו לא מוגדר. לפתע דנה יצאה מהשירותים שבמורד המדרגות. "בעוד שעה דליק יפתח את השער במראה, והוא ובימבוסקילה יחזרו. הם צריכים לחבל גם בתוצאות טקס מסך הזהב כדי שנינט הטובה שם לא תזכה" הסבירה. מיה ראתה שהיא מחזיקה את שרשרת המשקפיים, וניסתה לחשוב איך לקחת אותה ממנה בזמן כדי שתספיק לקפוץ עם חיים הכט ובימבוסקילה אל מעבר למראה. הזמן זחל, ובינתיים כל האקס- עוזרותיה הנאמנות של מיה התיישבו בסלון וחיכו לדליק ובימבוסקילה. רבע שעה לפני המועד הם הגיעו סוף סוף. "לא מצאנו אותה" דיווחה הבימבו מעבר לציצי. נינט ורן הרשעים נכנסו אף הם. "תביא לי מים" ציוותה עליו. רן הלך כמו כלבלב קטן והביא לה מים. "אז מה התוכנית?" שאלה בקרירות. דליק סיפר לה שהם מחזירים את בימבוסקילה וחיים הכט לעולם שלהם, כדי שיתחילו לחבל בתוצאות טקס מסך הזהב, ובינתיים הוא יחפש את סופר-מיה בעזרתם האדיבה של נינט ורן. "בואו נחסל אותה כבר ונגמור עם זה" אמרה נינט. "טוב, כמעט הגיעה השעה" אמרה דנה, וחיים הכט קם עם בימבוסקילה לעמוד מול המראה. מיה חיכתה שדעת כולם תהיה מוסחת, ויצאה בריצה אל דנה, קופצת מעל הספה בדרך, ונוחתת לידה. לפני שדנה הבינה מה קורה מיה חטפה את השרשרת מידה. עכשיו כל הנוכחים כבר שמו לב מה קורה. מיה שמה מהר את השרשרת על צווארה, והחלה רצה אל המראה. "רן! עצור אותה!" צעקה נינט. רן רץ אל מיה והחל נאבק איתה. השער במראה נפתח. "כנסו, מהר" אמר דליק, ודחף את בימבוסקילה אל תוך המראה. "השתגעת?? היא תיפול!" אמרה שיר. "יש לה שני מעצורים טובים מאוד" אמר דליק ודחף גם את חיים. מיה הפילה את רן לריצפה והמשיכה בדהירה אל המראה. "עצרי!" אמר דליק, אבל מיה הגבירה מהירות והתקרבה אליו עוד ועוד. "עצרי ועכשיו!" חזר דליק, אך מיה הגיעה אליו ונגחה בו עם ראשה. הוא עף אחורה, נתקע בקיר ונפל לריצפה. מיה פנתה אל המראה, זרקה מבט אחרון בכל הרשעים, שעמדו שם חסרי אונים, וקפצה לתוך המראה. שוב, תחושת הקור וחוסר הראות, ואז הכל חזר והיא עמדה שוב מול המראה. רק שהפעם עוזרותיה הנאמנות עמדו עם כלי הנשק שלהם מכוונים לבימבוסקילה וחיים הכט. "אז זייפנו קצת תוצאות, אז מה?" אמרה בימבו. "בכרכור תמיד יש זיופים. אולי כדאי שנעבור לסינגפור" אמר חיים הכט. "אמא ש'ך! תיזהר ללכלך על כרכור!" נהייתה פתאום דנה פטריוטית למושבתה הקטה. בימבו וחיים הכט הסתכלו אחד על השניה בפחד, ופתחו בריצה היסטרית אל מחוץ למטה. "דביל!" אמרה דנה. אילה הסתובבה והבחינה במיה. "מיה!" אמרה. "לא, שזה איפשר לתאר מה שקרה לי הלילה" אמרה לבנות. הן התיישבו והיא החלה מספרת להן הכל. "רגע, אז דליק עכשיו בעולם המקביל?" שאלה אילה. "אל תדאגי, הוא עוד יחזור" הבטיחה לה מיה. דנה ושיר היו מוזרות. "מה יש לכן?" שאלה מיקע. "כן, אתן מוזרות מאז שסיפרתי לכן... אההה" הבינה מיה. "מה? מה?!" שאלה דנע. "מאז שסיפרתי להן שרן ונינט לא מאוהבים שם..." הסבירה מיה וחייכה. דנה ושיר כמעט הזילו דמעות. מיה קמה, נפרדה מהבנות וחזרה הביתה. "אז הבנתם? זייפו את התוצאות אבל אי אפשר להוכיח את זה" סיפרה מיה לנינט ורן למחרת. "אני מרגישה שאני מדברת לעצמי..." אמרה מיה למראה נינט ורן המסתכלים אחד על השניה בחיוך. "טוב לפחות זה נחמד לראות שאתם מאוהבים" אמרה כשנינט ליטפה את רן. "מה.. מה זאת אומרת?" שאלה נינט, עדיין מביטה ברן באהבה. "אוך לא משנה... אבל מעכשיו תיזהרי מבימבוסקילה, כן?" אמרה מיה. "מיה?" אמר רן ברוך והואיל בטובו להפנות אליה מבט. "כן, מאמי?" שאלה. "בא לך להשאיר אותנו לבד?" שאל בנימוס. "בדירה שלי?" שאלה מיה. רן לא הגיב, רק חייך אליה. "אתם 'טורפים, אנשים, 'טורפים לגמרי..." אמרה מיה והלכה לחדרה. "מה היא אמרה על מאיה בוסקילה?" שאלה נינט. "אין לי מושג..." אמר רן וליטף אותה. אוף יצא לי כ"כ עלוב... אני בדיכי מהעולם.