She Dolphin
New member
לרוב אני לא נוטה להשתתף בדיונים
מסוג זה סביב עניין ההנקה, אלא משתדלת מדי פעם לתרום את חלקי בעניינים שקשורים בסיפוק מידע אם יש צורך, והפעם אחרוג ממנהגי. אוף, זה יצא קצת ארוך, מקווה שיהיה מי שישרוד את זה
למי שלא יודעת, אני מדריכת הנקה במקצועי, בדרך להיות יועצת הנקה. אני רוצה לתת קצת את הצד השני, הצד המותקף תדירות של נשות המקצוע בתחום. בוודאי שאני לא יכולה ולא רוצה לדבר בשם כולן, אלא בעיקר בשם עצמי, אבל חשוב לי מאוד להסביר מספר דברים. אני אישית לא הלכתי ללמוד את התחום הזה ולעסוק בו כדי לגרום ליותר נשים לרצות להניק. זה באמת לא מעניין אותי. הזמן האנרגיה והכסף שאני צריכה להשקיע בהכשרה ובעבודה שלי פשוט לוקחים ממני כל כך הרבה, שאני מעדיפה להשקיע אותם במי שכן רוצה להניק, בלנסות לעזור לה, לתת לה את מה שהיא צריכה. לןא כולן פועלות ונוהגות כמוני (וטוב שכך) אבל תועמלנות הנקה מאוד לא מעניינת אותי, ובעיקר אני חושבת שהיא מאוד לא יעילה. ההוכחה לכך היא המשאבים הרבים שמשקיעה בכך מערכת הבריאות ללא הצלחה רבה. בכל קופ"ח, טיפ"ח מחלקות יולדות תמצאו פוסטרים וחומר רב על כמה ההנקה חשובה ומועילה. זה הדבר שהכי קל לעשות אותו. לתת לאמהות בראש על חשיבות ההנקה. החלק הקשה, מורכב ויקר יותר הוא להצליח לתת מענה אמיתי, מעשי ומקצועי לאותן אמהות (רבות) שרוצות לנסות להניק ומתקשות מכל מיני סיבות. תמיד תימצא אחות (לא יועצת הנקה) שתשאל בסבר פנים חמור: "את מתכוונת להניק?!" ותיתן לאמהות הטריות תחושה איומה של חוסר אונים ופלישה לפרטיותה, ובמקרים מסויימים אף תגער ותנזוף על כך שאת בכלל מתלבטת - אבל מאידך לא תהיה מסוגלת כלל לשבת ולעזור לאותה אמא. זאת בעיני שערוריה. בתור אחת שמכירה מאוד מקרוב (לא באופן אישי, אלא מנשים שאני פוגשת בעבודה שלי) את הקשיים המזעזעים שניתן להיתקל בהם בהנקה זאת בעיני שערוריה, ובגידה. בגידה במובן הבסיסי של לא לתת לכולנו את הדבר הכי בסיסי שמגיע לנו - עזרה מקצועית בהנקה שתהיה זמינה עבור כל מי שצריכה אותה. ועוד הערה אחת בעניין עובדות. נושא ההנקה הוא כל כך חדש. אולי מוזר להגיד דבר כזה על משהו שקיים משחר המין האנושי ובלעדיו לא היינו שורדים, אבל הוא חדש במובן שבחצי השני של המאה הקודמת (ה 20) הוא כמעט ונעלם מהעולם, נעלם במובן של ידע שנצבר בתרבות האנושית לגבי איך לקיים אותו. בלי להיכנס יותר מדי לעניין זה, רק אומר שרק בשנים האחרונות מתחילים לצוץ מחקרים חדשים, שלוקח המון זמן לבצע אותם, לסכמם ולהסיק מהם מסקנות, בגלל שצריך לעיתים שנים כדי לעשות זאת (לחקור קבוצות נדירות עדיין של אנשים בוגרים שבינקותם רק, ואך ורק ינקו, אל מול קבוצות ביקורת שונות וכו'). כמו כן כדאי מאוד לזכרו שבעולם הציני שבו אנו חיים, מה שקובע את מהלך העניינים גם בתחום הרפואה והמחקר הוא הכסף, קשה מאוד לבצע כיום מחקר בלתי תלוי בנושא שהוא לא מוגדר כרוחי, אל מול קרטלים אדירים שעושים מילאירדים בשנה מתחליפי מזון תינוקות, ושיש להם אינטרסים ברורים וגלויים להשתמש במסקנות של מחקרים שישרתו אותם בראש ובראשונה, וכל משפטבסגנון של "הכי קרוב אלייך אמא" הוא רק ביטוי פרסומי של המגמה הזאת שכולנו נחשפים אליה מכל עבר. לכן לדעתי חשוב מאוד שלפחות את העובדות הנכונות ידעו כולם. בלי קשר למה קרה בהנקה הפרטית של כל אחת מאיתנו, כמה זמן נמשכה, האם הופסקה ומאילו סיבות - כשדברים לא נכונים עובדתית נכתבים פה בפורום, ראוי בעיני שתהיה התיחסות עניינית לדברים אלה ואת זה אכן עושות פה גולשות אחרות בצורה ראויה לציון (בעיקר רוני טל IBCLC). מעבר לכך, חשוב לי לציין שבכל מקום, וגם פה בפורומים מעולם לא שאלתי אישה אם היא מניקה. התופעה שבה כל אחד יכול לשאול פה כל אחד מה שבא לו מאוד מוזרה בעיני. בכל הכנות, השאלה אם מישהי הניקה ואם לא, אז מה הסיבה פשוט לא כל כך מעניינת אותי, גם כיום, כשזה המקצוע שלי. אך לצערי הרב בכל תחום הרפואה שכולנו נתקלות בו כאמהות (שוב, קופ"ח, טיפ"ח, רופא הילדים וכו') שבו כאמור תועמלנות ההנקה תופסת מקום נכבד, ואילו העזרה הקצועית מגיעה ברמתה לאפס מאופס, גם אם מלווה בכוונות טובות - זה המקום שבו רבות מאיתנו נשאלות את השאלה, ואז מקבלות לעיתים קרובות תגובות לא רגישות לרוב תלוי בגיל התינוק. עד גיל שלושה חודשים תרגישי תחושת גינוי אם את לא מניקה, מגיל שלושה חודשים ומעלה תחושי תחושת גינוי כי את עדיין מניקה, ושלא לדבר על אם התינוק יונק בלילה, ישן איתך במיטה, לא ממש מסתגל למוצקים או שהוא פעוט בן שנתיים וחצי שיונק במקביל לאחותו בת החודש. ואם זה כך במערכת הבריאות, ניתן כמובן להוסיף לחבורה הצדקנית אמהות, אחיות, גיסות, חברות, שכנות/שכנים, עוברי אורח ברחוב, אמהות בגינה, הגננת בגן, נערות או נשים צעירות אחרות - חלק מכל אלו, אגב, לא גידל מעולם ילדים משלו, ובטח שלא הניק אותם, או הגדיל לעשות ואף הניק בכישלון מוחלט. הדבר המוזר והמביך בכל עניין המוערבות של כולם בהנקה הוא, שפעמים כל כך רבות, עוד לפני שהתחלתי לעסוק בתחום, כשעוד רק הייתי "סתם" אמא מניקה למרחקים ארוכים, פגשתי כל כך הרבה אמהות שראו אותי מניקה ומיד, מיוזמתן, ללא כל עידוד מצידי, בצורה די מוזרה לטעמי, פתחו במונולוג שמפרט את כל מה שקרה להן בהנקה, את כל תחושת הכישלון, או הגאווה, את רגשי האשמה, את ההתנצלויות על כך שבחרו לגמול, או לשלב תמ"לים, או כל דבר אחר, את הטעיות שעשו, את הכאב שסבלו, את מה שאמרו להן, את ההנאה שחוו - בקיצור - את כל מה שכוללת חוית ההנקה שלהן. היום זה אפילו יותר נפוץ, כי כששומעים שזה המקצוע שלי זה קורה אפילו יותר ואני פשוט לא יודעת מה להגיד. תמיד התרגלתי שנשים מלינות על כך ששואלים אותן, מבקרים אותן, מתחקרים אותן, והנה, פה, למולי, בלי שאני מראה שמץ של התעניינות בהנקה/או אי הנקה שלהן, הן פורשות בפני בלהט רב את חווית ההנקה שלהן. המסקנה שלי מכך היא שהנושא הזה כל כך טעון, ושהרבה מזה נמצא בידינו. איפה שאנחנו פתחות דלת - מישהו יכנס. איפה שאנחנו נותנות למישהו לגרום לנו להרגיש אשמה - יהיה מי שיעשה זאת. אני עושה הרבה בחירות עבור ילדי שאולי לא היו מזכות אותי בתור אם השנה בעיני הרבה אמהות אחרות. אני מגדלת אותם בת"א המעושנת ולא בכפר. הם אוכלים לעיתים אוכל תעשייתי, ולפעמים אפילו ג'אנק פוד (רחמנא ליצלן), בינקותם הם אכלו בעיקר גרבר כי שנאו פירות טריים (טוב, התינוק הבא אולי בכל זאת יאכל טרי בעקבות הפרסומים האחרונים). אם אצטרך אוּכל כמובן לפרט בדיוק למה אני חושבת שעדיף להם שינקו עד גיל מאוחר, אל מול העובדה שעכשיו הם אוכלים מדי פעם מקדונלדס - יש לי באמת טיעונים מעולים, אבל זה בכלל לא העניין פה. מעולם, אף פעם, אף אמא בגינה קורבת משפחה כזו או אחרת, או רופא, או אחות שהסתכלו עלי עקום בגלל הבחירות שלי, העירו הערה מתוך כוונה טובה או רעה, או כל דבר אחר - מעולם לא הצליחו לגרום לי שמץ של תחושת אשמה ושאני אמא לא טובה. מקסימום שהם גרמו לי זה להזכיר לעצמי לעבור רופא או אחות, או להתעלם מהדברים של האדם הזה או האחר. קצת קשה לסכם הודעה כל כך ארוכה ודי מפוזרת כמו זאת, אבל אני באמת רוצה לאחל לכל אחת ואחת מאיתנו, אם זה בתחום ההנקה, או כל תחום אח,ר שתבחר במה שטוב לה ולילדיה, שלא תיפול לעולם בין הכיסאות בגלל שלא נחשפה לידע, ושתזכור תמיד שהיא תמיד בוחרת במה שהכי טוב עבורה ועבור ילדיה בכל רגע נתון - וזה הכי חשוב.
מסוג זה סביב עניין ההנקה, אלא משתדלת מדי פעם לתרום את חלקי בעניינים שקשורים בסיפוק מידע אם יש צורך, והפעם אחרוג ממנהגי. אוף, זה יצא קצת ארוך, מקווה שיהיה מי שישרוד את זה
