הקונטאקט ואני- פעם ראשונה ../images/Emo9.gif
ההתנסות הראשונה שלי בקונטאקט הייתה בפסטיבל הקונטאקט השנתי, בשיעור שנערך בת"א. השתתפתי בשיעור של אינגו רוזנקרנץ מגרמניה למתחילים, וזה בעצם היה המפגש הראשון שלי עם קונטאקט אימפרוביזציה. התרגיל הראשון שניסינו התבצע במעגל, כשכל אחד צריך לעבור בתוך המעגל תוך כדי מגע עם הרצפה, לגשת למישהו אחר ולהציג את עצמו. אח"כ אותו מישהו שהצגתם את עצמכם בפניו נכנס למעגל וחוזר חלילה. אח"כ ניסינו עוד תרגילים בזוגות (לגלגל אחד את השני על הרצפה, מגע בשיער ועוד). מאוד אהבתי את הרעיון שהכל נכון בקונטאקט. צריך להיות מאוד קשובים ולהבין מה בעצם אתה עושה ומה בן/בת הזוג עושים, בהנחה שיש כאלה. אני באה מעולם הריקוד, בו יש חוקים לכל דבר, הרגל צריכה להיות פה, הכתפיים פה, הידיים פה, ולפעמים בא לי פשוט לזוז, לרקוד בלי שיגידו לי מה לעשות. אני רוצה לעשות מה שטוב לגוף שלי. וזאת בדיוק ההרגשה בקונטאקט. מן שחרור כזה של הגוף ובעיקר של הנפש. אתה חי את הרגע דרך תנועה שאתה יצרת, או שאתה חוקר תנועה אחרת שמישהו אחר יצר. זאת תחושה מדהימה בעיני. ממש לחיות רגע-רגע ולתת לו "שם" בדמותה של התנועה. אני חושבת שרקדנים שרוקדים בסגנונות אחרים (בלט, ג'אז וכו') יכולים להפיק רבות מהקונטאקט. דרך הקונטאקט הרקדן יכול להבין איך הוא יכול להעביר תחושות דרך התנועות שלו. אחרי השיעור עם אינגו (בחור חביב ביותר, אגב) שמתי פעמי לג'אם שבדיוק התחיל באותה שעה. אמנם לא יכולתי להשאר הרבה זמן, אבל הספקתי קצת לרקוד ולחוות את חוויות הג'אם. לאנשים מסוגרים כמוני, לרקוד פתאום עם מישהו שאני לא מכירה זאת חוויה מעניינת. מעניינת וחיובית, כי יש משהו שמאוד מושך חזרה למקורות (לילדות) בלהתגלגל על הרצפה ולחשוב רק על אותו הרגע. באותו הרגע אין שום בעיות, שום מודעות עצמית, שום צרות מחוץ לקשר הזה שנוצר מסביבך ומסביב לבן/בת הזוג. ותראו, אני רק מתחילה. אבל זאת הייתה ההתרשמות הראשונית שלי מהקונטאקט.
ואגב, אני לא נועה שלמדה אצלך בחדרה.
אני נועה, ובפסטיבל הקונטאקט האחרון גיליתי את הדבר הנפלא והמדהים הזה שקוראים לו, כן, ניחשתם: ק ו נ ט א ק ט
אני מאוד אשמח להתעדכן פה בפורום במה שקורה בעולם הקונטאקט וכמובן להמשיך לרקוד. אולי יום אחד נוכל לעשות ג'אם של אנשי הפורום...
יאללה, בהצלחה
נועה