מה קורה בארץ?- אלימות, חינוך ופלילים

[ShiRaN faY D]

../images/Emo41.gifמה קורה בארץ?- אלימות, חינוך ופלילים../images/Emo41.gif

 

[ShiRaN faY D]

זה לא כל כך נעים לראות בית ספר שרוף.

הצתה מכוונת או ונדליזם לשמו? כוחות כיבוי גדולים הצליחו אמש להשתלט על שריפה שפרצה באחת מכיתות בית הספר התיכוני בשכונת בית צפפה שבירושלים. שישה צוותים הוזעקו למוסד החינוכי בעקבות דיווחים של תושבים באזור על עשן שיוצא מאחת הכיתות במקום. הכבאים נפרסו בבית הספר, סרקו את הכיתות והצליחו לכבות במהירות את הלהבות. אחת הכיתות נשרפה כליל ונזק כבד נגרם למסדרון בית הספר. בחקירה ראשונית התעורר חשד כבד כי מדובר בהצתה, לאחר שבמקום התגלו שרידי בנזין וסימני השחתה. כנראה שלא ממש רוצים ללמוד שם. חינוך, אלימות ומה שביניהם האלימות הגואה והמתפשטת לבתי ספר תיכוניים ואפילו ליסודיים כבר אינה בבחינת הפתעה. ילדים שבילקוטים שלהם כלי משחית, סכינים, דוקרנים ואפילו אקדחים שנגנבו מהבית, מאבא, אח (המוחזקים ברשיון), גם זה כבר קרה. כששני נערים קטינים, בגיל תיכון, רצחו בדם קר נהג מונית, הארץ רעשה ובצדק. האמת היא, שתופעות חריגות מעין אלו היו גם בעבר - אך במינון נמוך ובמקרים בודדים. כל המומחים מחפשים מניעים, פתרונות, רקע למעשים, תוך ניתוחים חברתיים, סוציולוגיים ופסיכולוגיים אך התופעה ממשיכה ואף מחמירה ופתרון מנצח לא נראה באופק. ללא ספק, יש לאווירה הציבורית המתלהמת הפיזית, התוקפנית, הן בחיי היום יום והן בחיינו הציבוריים, השפעה לא מבוטלת על ההתנהגות שלנו בחיי היום יום. התנהגות המבוגרים מחלחלת גם כלפי מטה אל הילדים הגדולים והקטנים יותר. במגרשי הכדורגל, במאבק בין תומכי קבוצת בית"ר מול מכבי או הפועל יש שפע של כוחנות, אלימות מילולית ופיזית ממש. יתרה מזאת, בתוך הקבוצות עצמן אנו עדים להתלהמות, תקיפה פיזית, השמצות, קללות וגידופים כלפי המאמן, השחקנים ובעלי הקבוצות, ומאחר והספורט הוא מאד פופולרי ורבים צופים בו וביניהם גם בני נוער, יש השפעה ישירה או עקיפה אפילו תת מודעית להתנהגות אותה מחקים בחיי היום יום. להזכיר לקוראים את המקרים בהם נפגעו ואף נרצחו אזרחים תמימים רק בשל העובדה שהעירו לנהג פראי על דרך הנהיגה, או עקיפה מסוכנת. כך היה המקרה ביפו, כך היה המקרה בנתניה בה נרצח אדם בריב על מקום חניה, כך היה המקרה בו נרצח אדם צעיר בחוף הים בחיפה בשל ריב כלבים, שלא להזכיר את שירת האוהדים בהיכלי הספורט, על שריפה, שואה, ומוות לעסקנים/מאמנים ואחרים. היכן הגבול בעצם? האם נמשיך להיות עדים למחזות אלימים שכאלו? האם החינוך פה כשל כשלון מוחץ?, על פני השטח זה נראה כך, וכל דבר קטן אשר יכול "להלהיט" את היצרים, בסופו של דבר עושה כותרות, ממש כמו איזה "טרנד אופנתי".

 

[yaakii]

זהו סוף העולם. הזעקה שהושמעה.

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=2059&MessageId=130906113 היום יש עלייה ב%X מקרי הרצח, ובעוד מספר שנים בודדות תהיה עלייה של X בריבוע. היום בי 12 שולפים סכינים ומחר יהיו אלה בני ה9 שכבר ידקרו. היום ניתן למצוא יותר ויותר מקרים שבני 10 מבצעים מעשים מגונים בקטנים מהם ומחר יהיו אלה בני ה7 שיעשו את זה. ירידת הדורות בהתגלמותה. האם לפני 30 שנה מישהו היה מדמיין שנגיע לדברים האלה? הגיע הזמן להפנים שמשהו פה מסריח! אולי אילו משחקי המחשב האלימים? אולי זו החשיפה והגירוי המיני המתמיד שיש לבני נוער שנחשפים לאתרי אינטרנט? הגיע הזמן לפקוח את העיניים ולעצור את כדור השלג לפני שנמצא את הסכין בתוך הבטן שלנו.

 

[גלעדשליט86]

גלעדשליט86

 

[StickAndBlade]

אני מסתכן בלהישמע כרס"ר משמעת טיפוסי

אך הכל מתחיל ומסתיים בחינוך - או אם לדייק, היעדר חינוך ראוי. מאוד טרנדי היום לצקצק בשפתיים, תוך קיטורים על התנהגותם המזעזעת של ילדים ובני-נוער (ולא רק). טרנדי, אך לא יותר מזה. הפיתרון? רחב היקף, לא פופולארי וקשה (עד בלתי אפשרי, כמעט) לביצוע, אך אין דרך אחרת: - הגבלת הילודה וביטול קצבאות הילדים. - מבחני כשירות הורית (יש לאסור גידול ילדים בידי מי שאינם כשירים לכך). - חקיקה רלוונטית (ילד בן 8 כבר יודע להבחין בין חיובי לשלילי, לכן קיימת נחיצות ברפורמה מקיפה ויסודית בכל הקשור לקטינים המבצעים עבירות). - אכיפה קפדנית ובלתי מתפשרת של החוק. - בניית תאי-מעצר ובתי-כלא נוספים. אשמח להציע סעיפים נוספים בהמשך (אם יהיו מי שירצו בכך). ברור לי שהצעותיי לא יהיו פופולאריות, בלשון-המעטה, לטעמם של רבים - אותם אני מזמין לדמיין את ישראל בעוד כעשור, בהיעדר רפורמות מהותיות וחיוניות מהסוג שהצעתי.

 

[איש המתח]

רק חינוך תורני. בבית ובחוץ.

 

[StickAndBlade]

הסוד הוא איזון

בדומה לכמעט כל תחום אחר, גם כאן הסוד הוא איזון נכון.

 

[A d r e n a l i n e]

../images/Emo45.gif יש גם את העיניין התרבותי שצריך לרסן

התרבות הישראלית היא תרבות כזו של חוסר רישמיות, סחבקיות, אנשים לא יודעים גבולות פה. כמו כן, יש צורך דחוף בלימוד השפה העברית החל מהגן - אוצר מילים קריאה, כתיבה, הבעה והבנה (דגש על הבעה והבנה), ואם אפשרי אז גם תוכנית לימודים כזו שתבחן כישורים של הילד ותפתח אותם, למשל באומנות (ציור, נגינה וכו') או בספורט. ילד שלא יודע להביע את עצמו ולא יודע לממש את הכישורים שלו יהיה לו מאוד קשה בעתיד להתמודד עם החיים ועם החברה ויחוש חוסר בטחון. בכל אופן ההשקעה הכי רבה צריכה להיות בגילאים הנמוכים- בגן וכיתות א'-ו.

 

[ShiRaN faY D]

"לרסס את הילדים בתת מקלע"

"התחושה שלי בסוף יום הלימודים הקודם הייתה שבא לי להיכנס לכיתה בשיעור הבא עם תת מקלע, לרסס קצת - ואז יהיה שקט", כך כתב ע', מורה למתמטיקה בחטיבת ביניים, בבלוג "מיומנו של מורה מתחיל", אותו פתח כדי לתעד את חוויותיו בתקופה הקצרה בה שימש כמורה. בבלוג, שהפך לפופולרי במיוחד בקרב מורים ותלמידים בישראל, לא חסך המורה ע' ב"מחמאות" לתלמידיו, באמת יפה מצדו. ע', שהתפטר במרץ האחרון מתפקידו כמורה, העלה ביומן הרשת סיפורים רבים שמטרידים מורים חדשים וותיקים כאחד: תלמידים שעושים רעש באמצע השיעור, מפריעים, מתחצפים ואפילו משחקים כדורגל בתוך הכיתה. השאלות שעל הפרק--

האם מחנך בישראל אמור להתבטא כך?

האם החינוך עצמו לקוי מהשורש, הן במחנכים והן כמובן במשרד החינוך עצמו אשר לא עושה בדק בית?

איך באמת אפשר לשפר את כל מערכת החינוץ בארץ? אתם מוזמנים לענות על השאלות הללו, אני בטוח שהנושא מטריד לא מעט אנשים.

 

[goldy]

חייבים למיין לפי רמות, כבר מכיתה א'../images/Emo221.gif

כשהייתי בכיתה א' סווגנו לפי רמות בתוך הכיתה: מי שהיה בהכי חזקה באמת עלה למוגברת. באמצע מב"ר, עם ישראל. הכי חלשים באמת היו בחלקית או נשרו. היו עוד שתי קבוצות שאני בקושי זוכר. בתיכון מסווגים לפי שלוש רמות: מוגברת, מב"ר, חלקית ועוד הקבצה רביעית של מפגרים-נורמאלים שכל שנה מחליפים להם את השם. אני חושב שזה מה שצריך לעשות כבר מכיתה א', ואז כולם ימצאו את מקומם: ברגע שכולם ירגישו שייכים אז לא יהיו בעיות.

 

[genessis]

ככה אתה לא נותן צ'אנס לתלמידים להוכיח את עצמם

 

[goldy]

עושים להם מבחני התאמה

ומעדכנים פעם בחצי שנה.

 

[genessis]

אתה מנטרל את האופציה שתלמידים תת משיגים יחשפו

לתלמידים ברמה אקדמית גבוה מהם ויחקו את התנהגותם ואסטרטגיות הלמידה שלהם. כמו כן, את האופציה שתלמידים יראו את התגובות הטבעיות החיוביות של המורה לתלמידים המוצלחים יותר וירצו להיות כמותם ולקבל אותן תגובות בעצמם (במיוחד ובמיוחד אצל ילדים קטנים בכיתה א). תן לילדים להתפתח וללמוד ואל תעשה להם סלקציה עוד לפני שהבינו מי נגד מי. לדעתי פיתרון יותר טוב הוא פשוט בניית אוכלוסיה באופן נכון לפי ההתפלגות הנורמלית באוכלוסיה- רוב התלמידים ממוצעים, שניים שלוש מחוננים שניים שלוש מתחת לממוצע ולמורה לא תהיה בעיה להשתלט. להיפך כשבונים כיתה שכולה תלמידים מתחת לממוצע הם רק מדרדרים אחד את השני עוד יותר.

 

[genessis]

* בניית כיתה באופן נכון

 

[goldy]

../images/Emo124.gifפלוס ועוד מינוס שווה מינוס!

בני האדם אינם שווים ולכן נדרשים להיות קודם עם הדומים להם ביותר. הצעתך "קודם כל שילוב" הינה גרועה משום ש'קינאה' ו'רצון להצליח' לעולם אינם מספיקים. התלמיד לא חלש כי "אין לו אתגר" והתלמיד לא חזק כי "המורה מעולה": אנשים מגיעים ככה מהבית. אני יודע, בתור אחד שחווה זאת על בשרו, שאנשים מגיעים ללמוד קודם בגלל המסגרת החברתית, רק אחר-כך בשביל מספר בן שתי ספרות שיראה להם מה הם שווים. קודם אנשים מצליחים להשתלב, אח"כ נוח להם ללמוד:

אם התלמיד חכם מאוד, הוא יתקשה להשתלב בכיתה בה לרוב התלמידים יש בעיה להבין מילים בנות ארבע וחמש אותיות. אם ישאר בה, ייהפך לחנון: חסר כישורים חברתיים.

אם התלמיד בא משכונת מצוקה, הוא ייאלץ לקבל עזרה נוספת בדמות תשומת לב *אישית*. אם לא יקבלה ייהפך לבריון שמפריע. אם את לא מלכת הממוצעים שגם מסוגלת ללמוד לבד, אז אין לך מה לעשות במערכת החינוך הממלכתית! זו ה-סיבה מדובר ישנה פריחה במוסדות החינוך הפרטיים, ללא קשר לאישור משרד החינוך: רוב התלמידים הינם חכמים מאוד או חלשים מאוד, ולכל אחד נדרש פיתרון שונה. כאשר הוא ייצא לפועל, כולם יידעו איך להיות מאגניבים

. הצעתי היחידה היא *פשוט* לסווגם לפי רמות ולעדכן זאת במבחני מיון ייזומים פעם בחצי שנה.

 

[A d r e n a l i n e]

כן ולא

יש בזה משהו נכון אבל, זה די מעליב הסיווגים האלו..בתור תלמידה לשעבר אני חושבת שאם הייתי ברמה נמוכה והיה סיווג בבית הספר זה היה מוריד לי את הבטחון בטירוף ולא ממש היה נותן לי מוטיבציה ללמידה

 

[goldy]

מעליב? את תהיי עם הדומים לך ביותר!

את בהכרח תרגישי שייכת. את תקבלי מורה שמבינה אותך טוב מאוד. הדבר הנורא ביותר שניתן לעולל לתלמידים זה לשים אותם בהטרוגני: אפילו אני יודע שפלוס ועוד מינוס שווה מינוס.

 

[איש במעיל שחור]

אבל מה דומה ומה שונה? לפי מה יקבעו?

לפי כישורים? לפי מצב פיזי? התנהגות? אני שואל מכיוון שהתשובה איננה כל כך ברורה, והמורים נוטים לפתרונות שטחיים. קח לדוגמא תלמיד מבריק מבחינה אקדמית, אבל יש לו קושי פיזי מסויים. היו מקרים של תלמידים במצב כזה שנאלצו להשאר בכיתות לתלמידים לקויי למידה רק בגלל מצבם הפיזי. כמובן שכל נושא "לקויות הלמידה" בפני עצמו הוא נושא מורכב. השאלה לפי מה מתחילים את הבדיקה, ואף אחד לא יכול להגיד היום שהשאיפה היא באמת לאפשר לתלמיד להיות המקסימום. השאיפה היא כמה שפחות כאב-ראש למורה שרואה את עצמו כאסיר ולא כאחראי לדור העתיד.

 

[goldy]

מבחן קבלה + התנהגות בכיתה

כשהייתי תלמיד המורים בדקו והחליטו גם לפי כישורים חברתיים. הלוואי היו עושים עבודה מושלמת

.

 

[איש במעיל שחור]

זה דווקא נשמע הגיוני

על מנת לסכם את חלקי בדיון, אני חושב שנוכל להסכים על כך שעניין "התלמיד כאדם" איננו ברור כשהיה,אם אכן היה, ואולי כשזו תהיה נקודת ההתחלה יהיה גם שינוי. אני מודה לכם על האפשרות לקחת חלק בדיון.