השיקול הוא אחר-כלכלי ומסה(כובד)
בגוף רפלקסי ההשקעה בגוף היא רק ההתחלה.צריך להוסיף לו ציוד היקפי ועדשות,ובגופים של היום,דרושות עדשות משובחות,שמחירן לא זול. לכל הסט צריך לארגן תיק גדול,והכל יחד לנשיאה אינו קל. זה המחיר שמשלמים על האיכות.או - לוקחים כל פעם את הגוף ועדשה א ח ת אחרת,מהמבחר. גם אופציה. לדמוית רפלקס יש יתרונות כמו אופטיקה מעולה (זו אכן סידרת הL המהוללה של קנון,השופרא דשופרא-שרק עדשה אחת ממנה,ועל חלק מהטווח-עולה יותר מכל המצלמה הזו,והצמצם נהדר),ובאורך מוקד נהדר-מרחבת זוית עד טלה נהדר,אין בעיית ניקוי חיישן,משקל-קליל מאוד,יחסית לרפלקס,למעשה משקל העדשה הרפלקסית בלבד, וניתן להשתמש בפלאש החיצוני של קנון-לקבלת תוצאות טובות. במעבר מa70 תרגיש הבדל עצום!אדיר! זה משהו אחר. על רפלקס מחליטים רק כשממש ממש מוגבלים עם המצלמה האחרת שיש.ואז גם ניתן לנצל את יתרונותיו.למשל:לצילומי ספורט לא היית מציעה אף אחת מהקומפקטיות,גם לא לצילומי מקרו,עתירי פרטים. לפורטרטים\נוף-כן,בפירוש- צילמתי בזמנו עם האולימפוס E10,פלאש חיצוני לא אולימפוס,פוג'י 6900,פלאש חיצוני נטול שם,והפורטרטים יצאו איכותיים ונהדרים,עד גודל 4A , בפוג'י הייתי צריכה לעבוד המון על התמונה כדי להוציא ממנה את המיטב-באולימפוס-ממש כלום.הדפסתי ישירות מהמצלמה. הדור של היום מציע הרבה יותר,לדעתי.גם מבחינת האוטופוקוס,למשל,נקודות המיקוד (באולימפוס רק אחת,שברחה ברגע הלא נכון), עינית אלקטרונית יש בה הרבה יתרונות. הייתי משווה את הקנון פרו 1 למינולטה A1 ,למרות ההפרש במגהפיקסלים,כדי לראות איכויות.גם לדגם עטור השבחים של סוני,ה717 . לא משווים מין לשאינו מינו-משווים רפלקס לרפלקס ודמוית רפלקס לדמוית רפלקס אחרת,או קומפקטית אחרת,אם ממש מתעקשים.זה נראה הוגן יותר.
