כי אנחנו חומרניות יותר מכם
לא כולן חולמות על יאכתה ויהלומים אבל בוודאי שאנחנו קולטות יותר מהר ממכם שכסף מיועד לבית/משכנתא/חוגים של ילדים ולא רק לבילויים ורכישות של בגדים ודיסקים. כי אנחנו מתבגרות מהר יותר ורואות את הקשר בין השכלה לעבודה מכניסה יותר, מה שחלקכם נוטים לשכוח, וכך תופעת בני ה30+, הפיטר פנים שעוד לא מצאו את עצמם, חוגגת. בחורות בגיל הזה ועם עבודה "סתם" זה בחורות שמודעות למצבן העגום, מאוכזבות ומנסות להלחץ או להשלים עם רוע הגזרה שלהן/הנסיבות וכו'. והפמיניזם זה יופי- אני לא חושבת שאני שווה פחות מגבר, אבל הסטטיסטיקה אומרת שגבר עם השכלה שווה וותק כמו שלי - ירוויח יותר. למה? ככה, החיים לא הוגנים. ואם אני מכננת שלושה ילדים מתישהו וגם להיות אימא באיזשהו חלקיק משרה - זה אומר שחודשים רבים אני לא בעבודה והקידום וההתפתחות המקצועית שלי נתקעים.ושוב אפשר לזרוק את הפמיניזם בפנים - מה עם האבא, גם לו מגיע להיות עם הילדים, כך שהקריירה יכולה להפגע? נכון, אבל הריון ולידה והנקה זה משהו שהאבא לא יכול לעשות כמוני. ומה עם פנצ'רים כמו שמירת הריון ומעסיק בןזונה שמפטר אותך ושאר דברים בלתי צפויים? זה לא קורה לגברים. בקיצר - פשוט מאוד - רכב ועבודה הם סמלי סטטוס. עבודה רצינית היא סממן כלכלי, והשכלה טובה היא ערובה שלפחות מתישהו יהיה ללך יותר סיכוי למצא עבודה מכניסה. זה רע, זה מרושע ונצלני, ויכול להיות שאני יותר מדי ריאלית אם ככה אני בוחרת בני זוג, אבל זה מה שיש.