יש לי שאלה

[Mכוער]

../images/Emo41.gif יש לי שאלה ../images/Emo53.gif ../images/Emo92.gif

למה זה חשוב לבחורה איזה אוטו יש לגבר שהיא מחפשת ? למה לגבר זה לא חשוב איזה אוטו יהיה לבחורה שהוא מחפש ? יכול להיות שהבחורות הן פשוט חומרניות והגברים פשוט מחוברים לדברים האמיתיים, שבאמת חשובים בחיים ? למה זה חשוב לבחורה במה עובד הגבר שהיא מחפשת (כל עוד הוא מבסוט ממה שהוא עושה) ? למה לגבר זה לא מפריע שהבחורה שהוא מחפש עובדת ב- "סתם עבודה" , זמנית, לא מכניסה ולא מי יודע מה (כל עוד היא מרגישה אחלה) ? אולי זה בגלל שבחורות פשוט חומרניות והגברים יודעים מה באמת חשוב בחיים ? אולי בגלל שבחורה מחפשת גבר שיהיה "גבר" , שיוכל לפרנס וכו'...? אבל הרי אנחנו בעידן הפמיניזם, יש שוויון וכבר ידוע שהנשים שוות ביכולתם לגברים אז למה זה חשוב ? יכול להיות שהבחורות פשוט "מתקדמות" והגברים הם בורים ונשארו מאחור ? למען הסר ספק : הכותב הינו סקרן, רווק ומחפש באתרי היכרויות ובכלל (אהבה בלבד ולא סטוצים....וכן יש גם כאלה), נראה די טוב (באמת !), בעל רכב חדש, עם עבודה די טובה, לא מחפש תשומת לב, אלא פשוט סקרן לדעת כמה תשובות ! למה

ובבקשה, באמת בבקשה...לענות לעניין כי זו שאלה רצינית .

 

[הפרי האסור 2003]

אני יכולה לתמצת הכל במשפט אחד

טוב, אולי שניים. למה אתה חושב שכולן כאלה? למה אתה מכליל? (ולמה אתה חושב שאם לא נתקלת בבחורות כאלה הן לא קיימות?)

 

[Mכוער]

אז טוב לשמוע את זה, צודקת ../images/Emo70.gif

אולי הייתי צריך לשמוע ממישהי שלא כולן כאלה .

 

[Betterfly]

ועכשיו ששמעת

אתה בטח רגוע. אתה רואה? כל מה שהיית צריך לעשות זה להיכנס לפורום ושיאמרו לך את זה....

 

[Mכוער]

../images/Emo13.gif

 

[קקטוס רוחני]

אתה צודק,

כולן יגידו שזה לא נכון, כל עוד זה לא מגיע אליהן רוב הבנות מחפשות את זה

 

[הפרי האסור 2003]

../images/Emo2.gif

אני לא זוכרת שעשיתי ניתוח לשינוי מין

 

[קקטוס רוחני]

שינוי מין

את תמיד יכולה בכל מקרה, התגובה הקודמת היתה מופנית אליו

 

[הפרי האסור 2003]

לא שרשרת כראוי../images/Emo3.gif

 

[תושב חוץ]

../images/Emo45.gif זו תמצית העניין

אני מסכים איתך. אני משער שגולשות הפורום לא יסכימו איתך, אך חייבים לזכור: גולשות הפורום לא מהוות מדגם מייצג של האוכלוסייה.

 

[הפרי האסור 2003]

ואתה חושב שמדגם מייצג יראה

ב-100% שכולן כאלה?

 

[תושב חוץ]

לא 100% אלא שיש לא מעט

בישראל 2007, עדיין מצפים שהגבר יפרנס, הוא ה"בעל". הוא מביא מזון ובתמורה האשה יולדת לו צאצאים. המכונית ומקום העבודה המסודר הם הסימנים לכושר הפירנוס שלו, שלפיהם האשה "בוחרת". המון נשים לא סופרות בכלל את מי שאין לו כושר פירנוס מוכח. גם אם יש לו פוטנציאל ועתיד מבטיח, הן לא לוקחות את זה בחשבון אלא מסתכלות על המצב הנוכחי בלבד, חשבון העו"ש דהיום.

 

[הפרי האסור 2003]

לא יודעת מה עם השאר

אבל אני לא מסתכלת על חשבון העובר ושב בפגישה הראשונה, או בכלל. אני מסתכלת על אופי ומשיכה. לא על רכב, בית, משכורת וכו'. אושר אמיתי לא מגיע מהדברים הללו. כולנו בסופו של דבר נלך בדיוק כמו שבאנו, בלי כל הדברים האלה.

 

[תושב חוץ]

../images/Emo45.gif שירבו כמוך

 

[לוטוס הנסיכה הלוחמת]

בת כמה את?

בגיל 17 מסתכלים על אופי ומשיכה וכימיה...בגיל שבו מחפשים להתמסד אני חושבת שלוקחים בחשבון את הפונטנציאל הכלכלי של בן הזוג שאנחנו בוחרים, לא? זה לא אומר שזה יותר חשוב משאר המרכיבים או שזה הדבר היחיד שלוקחים, אבל סלחי לי, זה טיפשי או מתחסד מאוד להתעלם מזה. אני בטוחה שלא תרצי לממן אף אחד, לא תרצי להתעסק עם מובטל כרוני כל החיים, לא תרצי שילדייך יגדלו בדוחק וכו'..אני לא אומרת שאם חד הורית לא יכולה לגדל אחלה ילדים וגם להרוויח מעולה, אבל זה היוצא מן הכלל - לרוב משפחות עם שני הורים הם במצב כלכלי טוב יותר, וזה מתבטא בכל דבר בחיים שלהם.לא רק האוטו, אלא גם השכונה שגרים בה, בית הספר של הילדים ושירותי הבריאות שמקבלים אם חלילה נדרשים לכך.

 

[הפרי האסור 2003]

אני בהחלט מוכנה להתמסד

ואני לא אמרתי שאני אצא עם מובטל. או יותר נכון, הרשי לי לתקן את עצמי, אני לא אצא עם בחור שיושב כל היום בבית בחוסר מעש בגלל שלא מתחשק לו לעבוד. לעומת זאת, אדם שמחפש עבודה אך כרגע אין לו (והוא לא עושה בטן - גב כל היום בבית) עשוי היה להיות אופציה מבחינתי. הסיבה שבגינה אני לא אצא עם אדם שיש לו עיסוק מסויים זה בגלל השלכה של העיסוק על האופי שלו. למשל, אני לא אצא עם נהג מונית ולא בגלל כמה שהוא מרוויח (ואין לי מושג כמה הם מרוויחים, יכול להיות שהם מרוויחים יותר טוב ממה שאדם עם תואר מרוויח) אם כי מחוסר התאמה שביני לבין אדם שבאופיו לרוב יהיה רודף שמלות, לא מתורבת ולא איש שיחה. (כמובן שאינני יכולה להכליל אך במקרה הזה היה דרוש אדם מאוד מיוחד, שהוא נהג מונית בכדי שאני אצא איתו). מה שאני מנסה להגיד זה שה$ שאדם מרוויח ממש לא מעניינים אותי. קודם כל אני רוצה לחשוב שאני מסוגלת לחיות בזכות עצמי (ובמצב של גירושין חלילה וחס, אני אהיה מסוגלת לדאוג לעצמי) ועוד כמה סיבות למשל, חוסר תלות בגבר. נכון, צריך לחיות בכבוד ולדאוג שלילדים לא יחס שום דבר ואני רואה את עצמי לוקחת חלק יחד עם אב ילדיי לעתיד (מי שזה לא יהיה) בפירנוס המשפחה, בלי שכל הנטל יפול עליו. אושר אמיתי מגיע מהאדם שמולך. האופי שלו, זה שהוא מחבק אותך בלילות, נמצא שם בשבילך, מקשיב לך, תומך בך, אוהב אותך, מדבר איתך על מה שעבר עליו, מטייל איתך, יוצר איתך חוויות משותפות, מצחיק אותך, מעלה חיוך על שפתייך וכו' וכו' כמובן שזה הדדי. זה מה שאני צריכה בגבר. (בנוסף לזה שאני צריכה להמשך אליו). כרגע אני יוצאת עם בחור כבר חודש וחצי. לא ראיתי את תלוש המשכורת שלו, אין לי מושג כמה הוא מרוויח ואני גם לא מתכוונת לנסות לבדוק את העניין. כל עוד הוא עונה לתכונות הנ"ל זה כל מה שחשוב לי! השאר שולי. ולעומת זאת תגידי לי, מה שווה בחור עם עבודה נחשבת, שעובד כל יום עד מאוחר, עושה "בוכטות" של כסף ועד שהוא כבר מגיע הביתה אין לו כוח בשבילך, אין לו פנאי להיות עם הילדים אך הוא יכול להגיש לך את כרטיס האשראי מתי שאת רוצה ואת יכולה לקנות כל מה שמתחשק לך? אילו מין חיים אלה? ומה שווה כל הכסף, אם אין לאדם את בריאותו ואין לו אפשרות לבלות זמן בחיק המשפחה? כולנו נמות בסוף לוטוס, אך לא כולנו באמת, נחייה את החיים תחשבי על זה

 

[לוטוס הנסיכה הלוחמת]

זה בדיוק העניין - להתעניין בכסף

נחשב כנחות וטיפשי, ולא לחיות את החיים. זה בדיוק העניין - כסף הוא חלק מהחיים, לא הכי חשוב, אבל משמעותי. אין שום סתירה בין בן זוג נהדר, לחיות את החיים במלואם ולאהוב את העבודה שלך - לבין להרוויח טוב. אין מה להתכווח פה, כל אחד עם התפיסות שלו לגבי הכסף,פשוט לדעתי לזלזל ולא לתת משקל לקטע הזה הוא ילדותי ורומנטי מדי. ואת יודעת מה, היום אתם חודשיים ביחד, כשתקחו על עצמכם את העול של שכירת דירה או קנייתה, תאמיני לי שיעניין אותך איך ניראה תלוש המשכורת שלו.זה אגב מה שהתכוונתי בלהתמסד מבחינה כלכלית - לנהל את *החיים* ביחד והחיים כוללים קניות במכולת, חשבונות וכסף ולא רק בילויים והוצאות קטנות.באמת שאין הבדל מהותי בין לצאת עם בחור נהדר, מתוק וחכם, בן אם הוא מתדלק לבין אם הוא עורך דין משגשג. את ההבדל מרגישים מאוחר יותר כשמבינים שצריך להתפשר על איכות חיים, על מוצרי מזון, על המקום שאת הולכת לגור בו וכו'. לדעתי זה פשוט פונקציה של בגרות, זה הכל, זה באמת חלא אמור לעניין זוגות צעירים. גם אותי זה לא עניין כשהייתי יותר צעירה. ולגבי לדאוג לעצמך בזכות עצמך, אני מבינה אותך וכל הכבוד על התפיסה העצמאית, רק ששוב אין זה פוסל שבן את זה שבן הזוג שלך יהיה מוצלח כמוך ו/או יותר.

 

[Old Girl]

למה את כותשת אותה?

אמרת נורא יפה - כל אחד והתפיסות שלו. בת 17, ילדותית, רומנטית - גם אם היא לא לחוצה להתחתן, היא רחוקה מלהיות בת 17, היא יותר גדולה ממך ולדעתי גם נבונה מאוד. אין קשר הכרחי בין בגרות לבין הנטייה לבדוק את מצבו הכלכלי של בן הזוג. יש אנשים עם הרבה דרישות אחרות שמעדיפים לוותר דווקא על זו, יש אנשים שיודעים להסתפק במועט וטוב להם לחיות בצניעות, יש אנשים שמה שיש להם יכול להספיק לשניים. כפי שסיפרתי כאן המון פעמים (אולי לפני שהצטרפת לפורום), בן זוגי לחיים היה מובטל בן 30 (אמנם לא כרוני אבל גם בלי כיוון ממשי) כשבחרתי בו. בחרתי לא לפסול אדם אינטליגנטי, מעניין, יצירתי, תקשורתי, יפה תואר, מלא נתינה ורגיש רק בגלל ששוק העבודה החליט לפלוט אותו החוצה ובגלל שעד גיל 30 הוא לא עלה על מסלול קריירה. לא רואה כאן שום דבר ילדותי או לא בוגר, סתם סדר עדיפויות שונה.

 

[לוטוס הנסיכה הלוחמת]

הלו הלו אני לא כותשת אף אחד

פשוט הנטייה לוותר על בדיקה או התעניינות במצב הכלכלי של בני הזוג שלנו מאפיינת יותר גילאים צעירים, שלהם זה פחות רלוונטי לחיים. לא אכפת לי איך הוא משלם על הכרטיס לסרט - כי אימא שלו ממנמת אותו או אבא או שהוא עובד בפיצוצייה במקום ללכת לבית ספר או שהוא תלמיד מצטיין וקיבל מלגה..זה לא משנה לי כלל. כשאני ארצה לקחת משכנתא ולהחליט כמה ילדים לעשות ואם בכלל, בהחלט יעניין אותי כמה הוא מרוויח/כמה הוא יכול להרוויח (פוטנציאל) וכו'. וזה שלב בוגר יותר בזוגיות וקורה בדר"כ בגיל מאוחר יותר. זה הכל. לעמות זאת מה שכן ילדותי בעיני, זו כל ההתכחשות הזו לחומריות סטייל "לא אכפת לי, העיקר שיהיה אדם טוב",והקצנה של "מה יותר חשוב אדם טוב ומקסים וכו וכו אבל עני או עשיר עם אופי חרא?", כאילו מראש אין אנשים מקסימים שגם יודעים לעשות כסף. ברור שיש כאלו שמתאים להם גם לגור באוהל, העיקר שיהיה אדם טוב, אבל אני חושבת שהסיכוי שזה יתפוצץ על רקע כלכלי קיים.השאלה לא הייתה מה לעשות אם לבחור בעשיר שאת לא אוהבת או בעני שהוא אהבת חייך, אלא למה אנשים מעדיפים בני זוג מבוססים לפחות באותה רמה כמוהם. והאמת שאני די מופתעת שגם את הולכת לקטע הזה של "הנה יש לי בן זוג עם שלל תכונות מקסימות, אך הוא היה מובטל" כאילו שמקסימים חייבים להיות מובטלים.זה שנתת לו צ'אנס - זה נהדר , השאלה כמה זמן היית עומדת בזה שאת המפרנסת היחידה בבית למשל ואם זה היה מפריע לך? לי כן. שני ההורים שלי עם תואר שני וכשהגיעו לארץ ניקו חדרי מדרגות עד שהם הסתדרו, אז תאמיני לי אין לי שום נטייה לראות במצב זמני של חוסר תעסוקה אסון לאומי. דוד שלי אדריכל וכשוהא הגיע לארץ הוא עבד תמורת 400 ש"ח בחודש וישב במחסן כי המעסיק התפדח לשים אותו במשרד.זה לא שאין לי סבלנות או הבנה לאנשים שלא עובדים..אין לי סבלנות לטמבלים האלה שאין להם שום רצון להתקדם ולעשות משהו עם החיים שלהם. ואני באמת חושבת שבן אדם אמור לעבוד בגיל 35 בעבודה שונה ממה שילד בן 18 יכול לקבל עם חצי בגרות.זמני זה דבר אחד, נסיבות זה דבר שני, אבל כמצב תמידי זה לא בישבילי. וכמו שאת ידעת לזהות את היהלום בחבר שלך, ככה את בטח יודעת לזהות את האלה שלא ניראה שייצא מהם משהו במבט וחצי ואחרי מילה וחצי שהם הוציאו מהפה שלהם. אבל שוב נשאלנו למה לבנות חשוב איפה אתה עובד ואיזה אוטו יש לך - אז כן אני חושבת שזה בגלל שהן מלכתחילה לא רוצות להכניס ראש בריא למיטה חולה עם בטלן עני, וזו זכותן המלאה. כמו שזו זכותם של הגברים אגב, באותה מידה.

 

[Old Girl]

אני חושבת שאת מסתכלת על הכל

מתוך פריזמה מאוד מסוימת,והדעה של מי שלא אכפת לו מהכנסת בן הזוג נראית בהודעה שלך אבסורדית. אגיד לך למה אני לא אתך בעניין הזה: 1. עולמנו לא מאוכלס רק בעניים מרודים או במצליחנים נוצצים. יש בו גם הרבה מאוד אנשים שעובדים, מקיימים את עצמם אבל לא מרוויחים מי יודע מה. הם הרוב, למעשה. בן זוג שמסרב לעבוד בתוקף - זו באמת בעיה, בעיקר באישיותו. בן זוג שמרוויח מעט - לא בהכרח בעיה. לא מדובר כאן בחיי רעב, אלא בהכנסות צנועות שאפשר לחיות מהן. יש מי שזה לא מתקבל על דעתו, יש מי שזה בסדר גמור מבחינתו, ויש מי שמרוויח מספיק כדי שזה לא יזיז לו בכלל. מה לא בוגר כאן? סתם נסיבות שונות וסדרי עדיפויות שונים. אני לא רואה שום דבר אבסורדי בלהסתפק במועט. 2. על אותו משקל - יש הבדל גדול בין להיות מפרנסת יחידה לנצח, לבין להיות מפרנסת עיקרית. אני דוגלת בעקרון - כל אחד תורם מה שיכול. אם הוא בטלן אידיאולוגי זו בעיה, אבל אם הוא מביא משכורת קטנה זה סבבה, העיקר שהוא עצמאי. 3. את צודקת שאפשר למצוא אדם נחמד שיודע לעשות כסף, אבל מה לעשות שחלק מהאנשים, לאו דווקא לא בוגרים או לא חכמים, לא רוצים לחפש דווקא את מי ש"יודע לעשות כסף", גם לא כקריטריון רביעי או חמישי ברשימה. לא חייב להיות מובטל כדי להיות מקסים, אבל מבחינתי - אם האדם מקסים, לא אכפת לי שיהיה מובטל (אלא אם האידיאולוגיה שלו היא לחיות על חשבוני כל החיים או משהו מעוות בסגנון הזה, אבל ברור שזה לא המצב הנפוץ). "לעשות כסף" זה יפה מאוד, אבל לא חשוב לכולם אצל בן הזוג. יש מקצועות חוקיים לגמרי, שעושים בהם ים כסף ואני לא מעריכה את אלה שעובדים בהם. אבל, אם הייתי מכירה מורה לכיתות נמוכות עם משכורת צנועה, שאוהב את עבודתו ועושה אותה נהדר - בהחלט לא הייתי הולכת לחפש מישהו כמוהו אבל שיהיה גם עשיר. 4. אין לך סבלנות לטמבלים שלא רוצים להתקדם. יש הרבה מאוד דרכים לצמוח. מבחינתי, ההתקדמות החשובה היא הגשמה עצמית, חיבור לערכים שלך - וזה לא בהכרח הולך עם הכסף. 5. את אומרת שהנטייה לבדוק את הפוטנציאל הכלכלי עולה עם הבגרות - אני לא בטוחה. תלוי אצל מי. אצלי בדיוק הפוך - בגילך חשבתי בול כמוך, אבל היום אני חושבת אחרת לגמרי. ב - 11 שנים שמפרידים בין גילך לגילי, גם הבנתי שיש לי הרבה צרכים חשובים יותר מהצורך בהכנסה של מישהו אחר (אפילו בן זוג), וגם הצלחתי להבטיח לעצמי חיי נוחות שלא תלויים בשום צורה בהכנסת בן הזוג. אני מרגישה היום (בלי לזלזל במה שאת מרגישה), שהדבר הבוגר באמת הוא להיות מסוגל לממן לעצמך את רמת החיים שאתה רוצה, בלי קשר למה שיש לבן הזוג. לא מוכנה שבית הספר של הילד שלי ואזור המגורים שלי יהיו תלויים בשום צורה במה שבן הזוג מרוויח. אז לפעמים השינוי שחל עם הבגרות הוא כמו שאת מציגה, לפעמים הוא כמו שאני מציגה, ולפעמים אין שום שינוי. עניין של סדר עדיפויות.