ושוב הנקה ארוכה

אבישג4

New member
../images/Emo41.gifושוב הנקה ארוכה

הי, שאלתי שאלה דומה לפני כשבועיים. אבל מאז הדברים קצת השתנו, אם כי לא ממש השתפרו. וחשבתי אולי יהיה למישהי רעיון חדש על מה קורה כאן... עידו בן 5 שבועות. הוא יונק מלא, וזה הולך קשה מאד מההתחלה. בשלושת שבועות הראשונים הוא היה יכול לינוק גם 5 שעות רצוף. היום הוא יונק שעה, ואז יש הפסקה של בין שעה לשעתיים עד ההנקה הבאה, כשרוב הזמן הוא בוכה ולא רגוע, וכ 15-20 דקות הוא ישן (נרדם במנשא או על הידיים). אתמול הנקתי אותו תשע פעמים. בלילה הוא ישן 3-4 שעות, יונק בין שעה לשעה וחצי, ואח"כ ישן שוב שעתיים עד שעתיים וחצי. כמובן שאני במצב ממוטט לגמרי, עם מעט מאד כוחות בשביל הבת הגדולה שלי (מזל שיש סבתות, אבל צריך גם אמא, לא?). יש לו מספיק יציאות, והוא עולה יפה מאד במשקל (טפו טפו טפו). נפגשתי כבר עם שתי יועצות הנקה (מישל יעקובסון ודוריס ספרר) וניסיתי כל מה שהן אמרו (שזה די הרבה - מהגברת תכיפות ההנקה,עיסוי החזה, לקיחת חילבה,תה שומר, המנעות ממוצרי חלב, ועד טיפול אלטרנטיבי לתינוק). אני נותנת לו גרייפווטר, שעוזר הרבה פעמים, אבל האמת היא שברור לי שחלק מהפעמים הוא בוכה מרעב. אני קצת חוששת לתת בקבוק, כי אם ככה בקושי יש לי, אז יש סיכוי סביר שאם אתן בקבוק, זה יגמר מהר מאד. בקיצור - הצילו. מישהי היתה שם? מכירה? כל רעיון יתקבל בברכה!
 
זה לוקח זמן עד שהם מתרגלים

אלינו ואנחנו אליהם. בדרך כלל סביב 6 שבועות הדברים מסתדרים. אחרי שעוברים את קפיצת הגדילה השניה (שהיא הקשה לדעתי מבין הקפיצות הכל נראה אחרת). וזה נשמע לי שאולי עכשיו הוא בקפיצה אולי הוא הקדים אותה באמת. גם אצלי עד גיל 7.5 שבועות היה קשה מאד ואח"כ הדברים זרמו נפלא עד היום. אז אל תתייאשי ותמשיכי להניק עוד קצת רק עוד קצת והחיים שלך יראו אחרת. בהצלחה.
 

אבישג4

New member
ההחלטה

הנוכחית שלי (זה משתנה כל יום, את יודעת...) היא להמשיך עד גיל 8 שבועות, לראות מה יהיה המצב אז, ואז לעשות חושבים. באותו זמן גם בעלי יוצא למילואים לשלושה שבועות ואין סיכוי שאני אסתדר לבד בערבים במצב הנוכחי (הוא פשוט לא יורד ממני לרגע, אין לי שום דרך לעשות לה אמבטיה, שלא לדבר על תשומת לב...). ו... לא, זו לא קפיצת גדילה. המצב כזה מאז שהוא נולד. תודה על ההתייחסות!
 

לאה_מ

New member
אבישג - הצעה לבינתיים (וגם לאחר כך)

הנקה יכולה להיות מאד מאד תובענית. בעיקר הנקה של ילד ראשון, כאשר כל התהליך של האמהות קשה יותר, איטי יותר, פחות זורם. זכור לי שעם בני הבכור גם הייתי יושבת ומניקה שעות. כל בכי שלו נראה לי כמו רעב. תמיד נראה לי שהפתרון הנכון הוא להניק. ומצד שני הקושי הזה שאת מרגישה שאין לך טעם ללבוש חולצה, כי בלאו הכי תצטרכי להרים אותה עוד שניה... אני יכולה להציע לך לנסות לבדוק גם דברים אחרים - אם הוא אכל רק עכשיו, אולי הוא לא רעב - אולי הוא עייף, אולי כואבת לו הבטן, אולי הוא רוצה לשנות תנוחה, אולי הוא פשוט עצוב... אבל זו הצעה לא ממש פרקטית, כי מאד קשה לעשות את הסוויץ´ הזה בראש. מה שאני יכולה להציע לך בינתיים (בשלושת השבועות הקרובים, וגם אחר כך) זה להשיג לעצמך המון עזרה. כמה עזרה שאת רק יכולה. עזרה בתשלום ועזרה ללא תשלום. אל תרגישי מחוייבת לעשות שום דבר חוץ מאשר לטפל בבנך, או אפילו - חוץ מאשר להניק. אל תרגישי רע אם עבודות הבית מוזנחות - שחברה אחת תשים מכונת כביסה, אחרת תתלה, ואחרת תקפל; אל תרגישי רע אם לא בישלת אוכל - שחמותך תכין לך אוכל טעים ותמלא לך את המקרר כל שבוע; אל תרגישי רע אם הבית ריק - חבר שהולך לקניות יכול לעשות קניות גם עבורכם עם משלוח אליכם הביתה... בקיצור - תשתדלי למצוא המון עזרה, כמה שרק אפשר. לי אישית מאד עזר גם שאנשים שאני אוהבת נמצאו איתי בבית בחלק מהיום (למשל, מאד אהבתי שחברות באו אלי אחר הצהרים - הן גם יכלו לעזור לי פה ושם, וגם הרגשתי שיש לי אצל מי לפרוק את החששות שלי והתסכולים שלי והרגשות שלי עם תחילת האמהות, לקבל תמיכה, להיות כמה זמן עם אדם מבוגר ואינטיליגנטי...). בקיצור - נסי להשיג עזרה ותמיכה, ותראי האם המצב משתפר. ואם את יכולה - בכל זאת נסי עוד דברים לפני שאת מניקה אותו.
 

maya100

New member
נשמע לי מאוד מוכר

עד כמה שזכור לי מהשבועות הראשונים של אביגיל המצב היה דומה מאוד: המון הנקות, ארוכות כאורך הגלות, הפסקה שבקושי הצלחתי להרגיש ו...הופ! עוד הנקה! אינני יודעת אם הנקת את ביתך הבכורה אבל זה באמת מסתדר אוטוטו. אני מסכימה עם אמא של דפנה שלוקח לתינוק זמן להתרגל (לעולם, אלינו) ואל תשכחי שהתינוק עדיין לא סומך עלייך לספק את צרכיו (לא ספציפית עלייך אלא כל תינוק בגיל הזה ועל כל אמא)ולכן תינוקות רבים חסרי מנוחה. מדוע את חושבת שהוא רעב? נשמע לי שהוא יונק מספיק ובעיקר העובדה שהתייעצת גם עם דוריס וגם עם מישל מרגיעה מאוד שהכל באמת בסדר. תשתדלי לנוח (לישון ממש) במשך היום כשהוא ישן והבת לא נמצאת ואולי כדאי בערב לנצל הפסקה בין ההנקות כדי לביתך לה תשומת לב, כאשר מישהו אחר (אבא, סבתא) משגיח על התינוק. מישהי כאן סיפרה שבתה הגדולה מאוד אוהבת להתחבק איתה כאשר היא מיניקה את תינוקה הקטן וזה נראה לי רעיון נהדר שמאפשר תשומת לב לשניהם. לגבי הבקבוק - את צודקת לגמרי, ברגע שתתני, יהיה לך פחות חלב. מאידך, בקבוק אחד ביום שיאפשר לך לנוח או להיות עם ביתך (שניהם חשובים בעיני באותה מידה) איננו סוף העולם בעיני. בכל מקרה בהצלחה ואת מוזמנת לקבל מאיתנו את כל התמיכה שאת זקוקה לה.
 

הילהל

New member
בת כמה הגדולה?

אולי יש פעילויות שאת יכולה לעשות איתה גם כשאת מניקה (לספר סיפור, לראות יחד קלטת שהיא אוהבת) ןאולי את יכולה לשתף אותה בפעילות אחרת שקשורה לתינוק, כמו למשל לצאת עם שניהם לטיול? אני שואלת כי מההודעה שלך נראה שמה שהכי כואב לך זה חוסר היכולת להעניק לה תשומת לב עכשיו.
 

אבישג4

New member
שלוש. והיא מקבלת אותו ממש בסדר

מה שלא מקל על רגשי האשם. פחות בעיה הזמן שהוא יונק, כי היא מבינה שהוא אוכל. אבל אח"כ היא רוצה שאני אהיה אתה, אבל הוא בוכה וצורח...
 

Shellylove

New member
דבר ראשון, קבלי ../images/Emo24.gif וחיזוק

קבלת? יופי!, אפשר להמשיך. אני לא יודעת להגיד לך אם לעידו סובל מגזים או שיש לו "קשיי היקלטות" בעולם הזה, או שזה המזג שלו. מספר ההנקות שציינת נשמע מוכר (אם כי זה באמת היה מזמן) וכן, בהתחלה באמת כל הזמן כמעט מניקים וזה באמת נורא קשה ומתיש. אמא של איתמר שהייתה חברה נאמנה בפורום תמיד סיפרה שאיתמר היה יונק שעה וישן שעה במשך שישה שבועות ואח"כ המצב השתפר. אני יכולה גם לספר לך שהאחינית הקטנה שלי היתה תינוקת מאד תובענית ובאמת היה נראה כאילו קשה לה הכניסה לעולמנו. אחותי באמת נקרעה בינה לבין הבת הגדולה (שהייתה אז בת 3) ומה שהיא עשתה זה להיות עם הקטנה המון במנשא ולקבל הרבה עזרה. היום הקטנה כבר בת 1.5 והיא מקסימה. אני לא יודעת אם זה מעודד אותך (צרת רבים היא לא תמיד נחמה), אבל את לא הראשונה במצב הזה וכנראה גם לא האחרונה. אולי באמת לצאת עם שניהם החוצה הרבה (כל עוד מזג האוויר כה נעים) יעזור? עידו יהיה במנשא והגדולה תוכל לשחק בגינה או כל פעילות חביבה עליה. העיצה של לאה להשגת תמיכה ועזרה נשמעת לי גם נפלא. וגם אנחנו פה יכולות לעזור.
 
למעלה