הערכת חיים :
- פותח הנושא sronis
- פורסם בתאריך
כל מה שכתבת נכון אבל...
...זה לא אומר שצריך לסבול את הנוכחות שלו כאן, מקום שהוא נהנה להשמיץ, להקניט ואף להטריד את יושביו. כל הסערה הזעירה הזו לא קרתה בגלל התחקיר שהוא פרסם אלא העובדה שהוא בחר לפרסם אותו באותם מקומות אותם הוא משמיץ על בסיס קבוע. כשאני רוצה לדעת אם מכונית שווה משהו מבחינתי אני בודק את דעתו של אהרונוביץ אבל אם אני הייתי מנהל הפורום הזה, שאויים בתביעה אישית ומושמץ על ידו, גם אני לא הייתי מניח לו להיכנס, כי חברתו פשוט איננה נעימה. גם אני לא שיא הנחמדות המשתפכת וגם אני שלחתי יותר מבנאדם אחד בחיים שלי לכל הרוחות, אבל אני לא מצפה מהם שיארחו אותי אחרי כן לקפה ועוגה. מעבר לכך, לא ניתן ולא צריך לנתק את הטקסטים של אהרונוביץ' מהפרסונה שלו, משום שכדי לפרשם כראוי ולשים אותם בקונטקסט הנכון רצוי תמיד לזכור מאיזו נקודת מבט הם נכתבו, לחיוב ולשלילה. וזה נכון לא רק לגבי הטקסטים שלו, כמובן. ואין שום סיבה להתפוצץ מרמת עיתונות הרכב הישראלית. אפשר פשוט לקנות עיתון מחו"ל....
...זה לא אומר שצריך לסבול את הנוכחות שלו כאן, מקום שהוא נהנה להשמיץ, להקניט ואף להטריד את יושביו. כל הסערה הזעירה הזו לא קרתה בגלל התחקיר שהוא פרסם אלא העובדה שהוא בחר לפרסם אותו באותם מקומות אותם הוא משמיץ על בסיס קבוע. כשאני רוצה לדעת אם מכונית שווה משהו מבחינתי אני בודק את דעתו של אהרונוביץ אבל אם אני הייתי מנהל הפורום הזה, שאויים בתביעה אישית ומושמץ על ידו, גם אני לא הייתי מניח לו להיכנס, כי חברתו פשוט איננה נעימה. גם אני לא שיא הנחמדות המשתפכת וגם אני שלחתי יותר מבנאדם אחד בחיים שלי לכל הרוחות, אבל אני לא מצפה מהם שיארחו אותי אחרי כן לקפה ועוגה. מעבר לכך, לא ניתן ולא צריך לנתק את הטקסטים של אהרונוביץ' מהפרסונה שלו, משום שכדי לפרשם כראוי ולשים אותם בקונטקסט הנכון רצוי תמיד לזכור מאיזו נקודת מבט הם נכתבו, לחיוב ולשלילה. וזה נכון לא רק לגבי הטקסטים שלו, כמובן. ואין שום סיבה להתפוצץ מרמת עיתונות הרכב הישראלית. אפשר פשוט לקנות עיתון מחו"ל....
ארנון, כמובטח, תגובה יותר מפורטת.
(ואני ממש לא נעלב מזה שלא הכללת אותי ברשימה הנ"ל
) האם כדי להיות מקצועי, מוכשר, בעל כושר כתיבה נדיר, אומץ וכן הלאה, תכונות שאהרנוביץ' לכל הדעות התברך בהן, צריך לתקוף ולהשמיץ אחרים? אני טוען שלא. האם "עיתונאות רכב" קיימת רק בצורה אחת? בדרך של אהרנוביץ'? ממש לא. חלק מהמגזינים הנמכרים ביותר בעולם, ובודאי באירופה, מוגשים בצורה קרה ועניינית. למשל, Auto Motor und Sport, שהוא למיטב ידיעתי הנפוץ ביותר באירופה. הקו המנחה שם הוא מ-י-ד-ע. מגזינים אחרים שמים את הדגש על ההיבט הצרכני (למשל What Car). אני אישית לא קורא אותם, ומעדיף בהרבה את EVO או CAR - אבל גם להם יש מקום. "אוטו" של היום הוא מגזין שלא תואם להעדפות הפרטיות שלי, למשל. אבל זה מגזין עם תפוצה רחבה שמגיע להרבה אנשים, כשהתכולה שלו בין היתר כוללת באופן קבוע התייחסות לבטיחות בדרכים, תשתיות, פעילות משרד התחבורה וגורמים אחרים; האם התרומה של העיתון להגברת המודעות בתחום הזה היא דבר בטל בשישים? האם התרומה בהיבט הציבורי אינה דבר שיש להביא בחשבון כשבאים לשפוט את "עיתונות הרכב הישראלית" של היום? האם YNET אינם זכאים לקרדיט ולמחיאות כפיים על הטיפול שלהם גם בנושאים שאינם מבחן מזרים-אדרנלין על תואם-ה-GTI התורן? עיתונאות רכב היא משהו הרבה יותר מורכב ורחב-היקף מאשר היכולת להעביר לקורא את התחושות מאחורי ההגה. עיתונאי רכב שכותב בעיתון יומי כותב לקהל רחב בהרבה מאוהדי וחובבי רכב; זה מציב בפניו מגבלות ואילוצים. האם זה הופך אותו לנחות? אני סבור שלא. אני חושב שלבני ברק, למשל, מגיע המון קרדיט על כך העבודה שהוא עושה כ"נציג תביעות הציבור" מול יבואנים, חברות ביטוח, איגוד המוסכים וכן הלאה, בייצגו את הצרכן הקטן. אז הוא לא יודע לנהוג כמו אהרנוביץ', וכתיבתו פחות מרתקת. אז מה? אהרנוביץ' לא נוהג, אני חותם לך, טוב כמו און יעקבסון או הלל פוסק. זה אומר שהוא פחות עיתונאי רכב בשל כך? כמובן שלא. אתה זכאי, כמובן, לדעתך לגבי עיתונאי הרכב של היום. אבל האם שוחחת פעם עם הלל פוסק? עם אלי שאולי? עם יואב קווה? (שאגב, הוא היחיד שאינו נוסע להשקות רכב, בכלל, בגלל החלטה עקרונית של העיתון בו הוא כותב; לכמה השקות נסע רוני אהרנוביץ' על חשבון היבואן במרוצת הקריירה שלו?) בדקת את רמת הידע והמחויבות שלהם? האם באמת קראת כתבות של כולם ובחנת באיזה אחוז מהם מועברת ביקורת שלילית, לעתים נוקבת, על המכונית? רוני אהרנוביץ' רחוק מלהיות היחיד שמגבש "דעות מוצקות" על מכוניות. ובוא ניקח לדוגמה עיתונאי רכב אחר ששכחת לכלול ברשימה: רמי גלבוע. זה אותו רמי גלבוע שבמשך שנים ארוכות כתב ל"טורבו" ולאחר מכן ל"אוטו", ובכל אותה תקופה הוא היה מספיק טוב לרוני אהרנוביץ'. הוא אחד מאלה שאתה מדבר עליהם בערגה. היום הוא כותב במקום אחר - ורוני השתלח (גם) בו באופן בוטה ומכוער. מה קרה פתאום? זה אותו רמי גלבוע, איש שאוהב רכב בכל רמ"ח אבריו וחי את התחום שנים ארוכות. אז פתאום, גם עבורך, הוא "שטחי" והמרחק בינו לסתם חובב רכב הוא כמרחק עותק פירטי של וורד? מעתיק את תוכן תיק העיתונות של פיז'ו? החלפת פעם מילה עם האיש? לסיכום התגובה הארוכה-מדי הזו, אני רוצה להפנות אותך לשתי כתבות. האחת - השוואה בין אימפרזה לאיוו, מתוך 'אוטו'. זה מקום העבודה שלי ולכן כמובן אני לא יכול להחשב כאובייקטיבי, אבל אשמח לשמוע מה אתה חושב לגבי השטחיות של הכתבה הזו, יכולת הניסוח של הכותב, או ה"העתקה מתיק העיתונות". השניה - מבחן מ-YNET לב.מ.וו סדרה 1, מכונית סופר-חשובה ליצרן היוקרתי שלה. שוב, אשמח לשמוע את דעתך לגבי אותן סוגיות, ובמיוחד לגבי ה"העתקה מתיק העיתונות". טל
(ואני ממש לא נעלב מזה שלא הכללת אותי ברשימה הנ"ל
ארנון פלקוב
New member
היי טל. יש תגובה, כמעט.
המקום שאנחנו הולכים אליו בעייתי קצת, כי בבואנו לבצע כאן בפורום ניתוח של מבחני דרכים מההווה ומהעבר, אני אמור לפרוט לפרמטרים מדידים ואובייקטיביים את מה שעושה את המבחנים של הימים ההם למיוחדים בעיני, ומבדיל אותם ממה שכיניתי באופן גורף (אולי גורף מדי, ואני מתנצל אם מישהו נפגע מכך) כ"עיתונות הרכב הישראלית של היום". אני לא בטוח שאני יכול לעשות את זה. אני יכול להצביע על מאפיין כזה או אחר, אבל יש סיכוי לא רע שאני אטעה ובגדול. אם ניקח דוגמה שאולה מעולם אחר, כשאתה צופה בסרט קולנוע, ומתחבר אליו בצורה טוטאלית, אתה לא תמיד יכול להגיד בסופו של הסרט מה בדיוק עשה לך את זה. המשחק ? הבימוי ? זוויות הצילום ? התאורה ? העלילה ? הטקסטים ? אם אתה סטודנט לקולנוע, יש לך כלים לענות על השאלה, אבל כצופה ממוצע, כלל לא בטוח. לכן, אני יכול רק לנסות ולהסביר מה חסר לי, ואני מתנצל מראש אם ההסבר לא יהיה מדויק. ביומיים האחרונים יצא לי לחשוב לא מעט על הנקודות שהעלית בהודעתך. הלכתי למחסן ופתחתי את הארגזים שבהם מאוחסנים מאות גליונות "אוטו" הישנים שלי. הייתה חוויה נוסטלגית די מרוממת. בחרתי כמה כתבות מהעבר הרחוק המעוררות אצלי געגועים. הן אינן מדגם מייצג לכלום (בכל זאת, אני איש עסוק, ואין לי זמן לקרוא את כמויות המלל האדירות האלה
). אם זה בסדר מבחינתך, אשמח להעלות אותן לכאן כדי ששאר הקוראים יוכלו לקרוא ולחוות דעה אם הן דומות לכתיבה של היום. לשתיים מהכתבות שמורה לי פינה חמה בלב (כשאעלה אותן אסביר גם מדוע), ואת השאר בחרתי אקראית במהלך החיטוט שלי היום בארכיון.
המקום שאנחנו הולכים אליו בעייתי קצת, כי בבואנו לבצע כאן בפורום ניתוח של מבחני דרכים מההווה ומהעבר, אני אמור לפרוט לפרמטרים מדידים ואובייקטיביים את מה שעושה את המבחנים של הימים ההם למיוחדים בעיני, ומבדיל אותם ממה שכיניתי באופן גורף (אולי גורף מדי, ואני מתנצל אם מישהו נפגע מכך) כ"עיתונות הרכב הישראלית של היום". אני לא בטוח שאני יכול לעשות את זה. אני יכול להצביע על מאפיין כזה או אחר, אבל יש סיכוי לא רע שאני אטעה ובגדול. אם ניקח דוגמה שאולה מעולם אחר, כשאתה צופה בסרט קולנוע, ומתחבר אליו בצורה טוטאלית, אתה לא תמיד יכול להגיד בסופו של הסרט מה בדיוק עשה לך את זה. המשחק ? הבימוי ? זוויות הצילום ? התאורה ? העלילה ? הטקסטים ? אם אתה סטודנט לקולנוע, יש לך כלים לענות על השאלה, אבל כצופה ממוצע, כלל לא בטוח. לכן, אני יכול רק לנסות ולהסביר מה חסר לי, ואני מתנצל מראש אם ההסבר לא יהיה מדויק. ביומיים האחרונים יצא לי לחשוב לא מעט על הנקודות שהעלית בהודעתך. הלכתי למחסן ופתחתי את הארגזים שבהם מאוחסנים מאות גליונות "אוטו" הישנים שלי. הייתה חוויה נוסטלגית די מרוממת. בחרתי כמה כתבות מהעבר הרחוק המעוררות אצלי געגועים. הן אינן מדגם מייצג לכלום (בכל זאת, אני איש עסוק, ואין לי זמן לקרוא את כמויות המלל האדירות האלה
איבדתי את הכיוון
האם אנחנו דנים ברמת כתבי הרכב המיתדרדרת שיש היום או בכתבתו ואישיותו של אהרונוביץ שהפך להיות לדעת רבים איש מאוד לא נעים שזורע רק רוע
אף אחד, גם לא שונאיו של אהרונוביץ אומרים משהו רע על השגי העבר שלו, הבעיה שהוא עצמו מנפנף בזה אבל מזמן איבד את זה ואין אהרונוביץ היום מזכיר במשהו את הארונוביץ של פעם לדעתי ולדעת כותבים נוספים באשכול זה. אתה אומר שטור העורך שלו באתר הוא עדין קרוב לאהרונוביץ שהכרת אך אני תוהה כמה קהל יש לטור והאם כשקוראים אותו היום בידע שהאיש כנראה מתלונן על כל העולם ואישתו לא הופכת את הטור ל"הכלבים נובחים והשיירה עוברת" פעם כשאהרונוביץ כתב משהו עם שיניים כולם (או רובם, לא משנה) אמרו "וואלה" היום זה נראה כמו פינצר קטן שנובח על כל אחת שעוברת לידו ברחוב, פשוט נובחים על כל מה שזז... ככה לפחות אני רואה את הדברים. אם אנחנו דנים על רמת כתבי הרכב, האאאאא, אוווווו, אהההההההה בוא נגיד ככה, יש רק כתב אחד שאני משתדל כן לקרוא את מה שהוא כותב, הוא באדום בפורום הזה, אפילו שהוא כותב על דברים מוזרים (כמו רכבים שחסרים להם איזה שני גלגלים, שלא לדבר על רכבים בלי גלגלים בכלל) אני נהנה לקרוא את מה שהוא כותב. אני יודע שיש עוד כמה כתבי רכב שקוראים את הפורום הזה פאסיבית ועלולים להעלב ממני, אין זו כוונתי, נגד רובם אין לי שום דבר, חלקם אפילו יכולים להחשב כעיתונאים טובים (ועיתונאי רכב צריך להבין שהוא קודם כל עיתונאי ורק אחרי זה חובב רכב לדעתי, יש כאלה שעובדים הפוך) אבל הכתבות שלהם נוגעות בי לעיתים רחוקות. דוגמא טובה היא סיקור התערוכות של יואל פרלמן, סיקור מצויין מבחינה עיתונאית, באמת כל הכבוד (וזה לא כזה קל לסקר תערוכה כמו שזה אולי נשמע לחלק מהקוראים), אני לא מסוגל לקרוא אותן, הן מיגעות אותי, מצד שני כשטל שביט סוקר תערוכות (בד"כ את דטרויד וSEMA אם אני זוכר) איך שהוא אני מגיע לסוף הכתבה ולא רק מסתכל על התמונות (ואם אני זוכר נכון אבל פה זה באמת הימור כי אני בעבודה והעיתונים בבית, אצל טל יש הרבה יותר תמונות ונתונים טכנים מוצמדים לכל תמונה אך רכב שמוצג אצל יואל יש רק תמונה וצריך לחפש כל פעם בתוך הכתבה איזה אוטו זה מה ומה יש בו) השאלה (אחת מהן) היא לאן הדיון הזה הולך כי קצת התפזרנו ואולי שווה לפתוח שני דיונים נפרדים כי שני הנושאים חשובים.
דרור זי, וואוו יצא לי ארוך
האם אנחנו דנים ברמת כתבי הרכב המיתדרדרת שיש היום או בכתבתו ואישיותו של אהרונוביץ שהפך להיות לדעת רבים איש מאוד לא נעים שזורע רק רוע
ארנון פלקוב
New member
הכיוונים האפשריים
שלום דרור, למה שמתרחש כאן קוראים דיון אינטילגנטי המתפתח באופן דינמי לכיוונים חדשים.
וברצינות, אני לא חושב שהאישיות של רוני אהרונוביץ' היא נושא לדיון. לא אני ולא אתה מכירים אותו באופן אישי. ההתבטאויותיו כלפי עמיתיו לא יכולות להיות מנותקות מדעתו לגבי ההתרחשויות בענף עיתונות הרכב. עם כמות האגו שנראה שמסתובבת בין כלל העוסקים בתחום הזה, אני לא בטוח שאחד מעמיתיו היה מגיב באופן שונה לו היה מוצא עצמו בעמדה שבה נמצא אהרונוביץ'. ואם אתה מסכים שהסברה הזו סבירה, אתה לא יכול להתעלם מהסבירות שאהרונוביץ' מצא עצמו בעמדה הזו בגלל שלא הסכים לכופף את עקרונותיו, להבדיל, אולי, מאחרים. וזה בטח לא דבר רע בשבילי ובשבילך, בתור הצרכנים שעבורם אמורים על העיתונאים הללו לעבוד.
שלום דרור, למה שמתרחש כאן קוראים דיון אינטילגנטי המתפתח באופן דינמי לכיוונים חדשים.
ארנון פלקוב
New member
צ"ל "שעבורם אמורים העיתונאים הללו"
יש לי סתירה במה שאתה אומר
אתה אומר "לא אני ולא אתה מכירים אותו באופן אישי" ומצד שני "לו היה מוצא עצמו בעמדה שבה נמצא אהרונוביץ'" אם אתה לא מכיר אותו איך אתה יודע באיזה עמדה הוא נמצא
אתה מתבסס על מה
על ההצגות שהוא עושה באתר ובבתי משפט
אני שואל ברצינות, לא תוקף ולא כלום.
דרור זי.
אתה אומר "לא אני ולא אתה מכירים אותו באופן אישי" ומצד שני "לו היה מוצא עצמו בעמדה שבה נמצא אהרונוביץ'" אם אתה לא מכיר אותו איך אתה יודע באיזה עמדה הוא נמצא
ארנון פלקוב
New member
ביאור הסתירה (ופתח לסתירות חדשות..)
כאמור, לא מכיר את האיש באופן אישי. ב"עמדה" שבה הוא נמצא אני מתכוון למציאות שנראית לי מתסכלת מאוד. אתה מקים עיתון מאפס, הופך אותו בעבודה קשה למה שהוא, נפלט ממנו כי לבעלים שלו יש יותר כסף מאשר לך ויושר עיתונאי מוטל בספק (גם אם רק בעיניך - אין לי את הכלים לחוות דעה), אתה רואה בעיניים כלות איך המוצר הזה שמזוהה איתך הופך להיות משהו אחר לגמרי ממה שהתכוונת, רואה איך רבים מעמיתיך מאמצים לעצמם גישה של להיות-בסדר-עם-כולם כדי לשמר לעצמם אספקה סדירה של הזמנות להשקות וכן הלאה. נראה לי מתסכל ביותר. אבל אני באמת לא מרגיש שתפקידי ללמד סנגוריה על מישהו. אני מוצא את הטקסטים שלו אטרקטיביים כבעבר, לא השתכנעתי שתוקפנותו כנגד מעסיקיו בעבר תלושה מהמציאות לחלוטין, התבטאויותיו בפורום "נטקאר" אינן מעודנות, אמנם, אבל זו זכותו, כיוון שזה האתר שלו. אני לא מרגיש שהוא עשה דבר מה שיצדיק את אובדן האמון המקצועי שיש לי בו. מכיוון שאנחנו לא חברים ולא נפגשנו מעולם, אני לא מוצא לנכון להתייחס לתאורים על מבנה האישיות שלו, כפי שמובאים מפיהם של בעלי עניין. זה לא רלוונטי לכתיבתו על מכוניות. מציע גם לך לא לקחת ללב דברים שנכתבים בפורום "נטקאר". אוהב את הכתבות שלו ? מצויין. קרא אותן, וכתוב תגובה בפורום "תפוז". שם יש מנהל אחלה גבר.
כאמור, לא מכיר את האיש באופן אישי. ב"עמדה" שבה הוא נמצא אני מתכוון למציאות שנראית לי מתסכלת מאוד. אתה מקים עיתון מאפס, הופך אותו בעבודה קשה למה שהוא, נפלט ממנו כי לבעלים שלו יש יותר כסף מאשר לך ויושר עיתונאי מוטל בספק (גם אם רק בעיניך - אין לי את הכלים לחוות דעה), אתה רואה בעיניים כלות איך המוצר הזה שמזוהה איתך הופך להיות משהו אחר לגמרי ממה שהתכוונת, רואה איך רבים מעמיתיך מאמצים לעצמם גישה של להיות-בסדר-עם-כולם כדי לשמר לעצמם אספקה סדירה של הזמנות להשקות וכן הלאה. נראה לי מתסכל ביותר. אבל אני באמת לא מרגיש שתפקידי ללמד סנגוריה על מישהו. אני מוצא את הטקסטים שלו אטרקטיביים כבעבר, לא השתכנעתי שתוקפנותו כנגד מעסיקיו בעבר תלושה מהמציאות לחלוטין, התבטאויותיו בפורום "נטקאר" אינן מעודנות, אמנם, אבל זו זכותו, כיוון שזה האתר שלו. אני לא מרגיש שהוא עשה דבר מה שיצדיק את אובדן האמון המקצועי שיש לי בו. מכיוון שאנחנו לא חברים ולא נפגשנו מעולם, אני לא מוצא לנכון להתייחס לתאורים על מבנה האישיות שלו, כפי שמובאים מפיהם של בעלי עניין. זה לא רלוונטי לכתיבתו על מכוניות. מציע גם לך לא לקחת ללב דברים שנכתבים בפורום "נטקאר". אוהב את הכתבות שלו ? מצויין. קרא אותן, וכתוב תגובה בפורום "תפוז". שם יש מנהל אחלה גבר.
תודה על המחמאה הנסתרת ../images/Emo8.gif
עכשיו הבנתי יותר טוב את כוונתך הבעיה שלי היא שאני לא מסוגל לקרוא היום שום דבר שלו ולקחת ללב כי כרגע הוא הילד שצעק זאב פעם אחת יותר מידי, גם אם יש משהו במה שהוא כותב היום, מי שם על זה
(לא אני, נמאס לי מזאבים) לגבי להתחנפן לכולם כדי להיות מוזמן להשקות, זה נראה לי אפילו אנדרסטייטמנט, בעבר השתתפתי בכמה מבחנים של אוטו בהתנדבות, בכתבה שהופיע בסוף בעיתון היה בדיוק מה שנמצא במציאות, לא מצאתי בכתבה שום דבר שיכולתי להצביע עליו כלא נתמך במציאות, ובכל זאת מזמן לא קראתי כתבה שהיה בה משהו שלילי על איזה שהוא רכב, נאמר כבר לא אחת שהיום כבר לא מיצרים מכוניות גרועות, נכון, אבל גם לא נראה לי שמישהו מתאמץ לחפש... (טוב נו, באוטו אוו נגד אסטי בכל זאת נזכרו להתלונן על הספרטניות של האוו, רק מה זה נראה מוזר לרוב הקוראים, והיה על זה דיון פה בפורום שדווקא במבחן הפאן האולטימטיבי נזכרו לדבר על חיי היום יום
)
דרור זי, לילה טוב
עכשיו הבנתי יותר טוב את כוונתך הבעיה שלי היא שאני לא מסוגל לקרוא היום שום דבר שלו ולקחת ללב כי כרגע הוא הילד שצעק זאב פעם אחת יותר מידי, גם אם יש משהו במה שהוא כותב היום, מי שם על זה
ארנון פלקוב
New member
להתחנפן לכולם
לא יודע ממה זה נובע. אולי זו סתם שטחיות. אולי אין לעיתונאים של היום את היכולת לאבחן ניואנסים כמו פעם. אולי הקוראים לא רוצים לשמוע דברים רעים על האוטו שהם עומדים לקנות. אולי זה באמת מתוך רצון להיות בסדר עם מי שמשלם את המשכורת שלך באמצעות הפרסומות שהוא מפרסם בעיתון. אולי ואולי ואולי. לי יש דעה משלי. מכוניות גרועות באמת אין כבר שנים רבות (כמובן, אם אתה לא מחשיב את הטראבנט ואת הדלתא) - זו רק שאלה של היכן למקם את רף ציפיות. אם הציפיה שלך כעיתונאי היא שהמכונית תניע ותגיע מנקודה א' לב', אז באמת אין סיבה "לכסח" את המכונית שבמבחן. אבל אם אתה לא מתפשר על פחות מהטוב ביותר, אז ברגע שיש בשוק פורד פוקוס, אתה אמור לכסח ללא רחמים כל מאזדה לאנטיס שנופלת לך לידיים לבחינה. ככה זה. בשביל זה אתה עיתונאי רכב, ולא משכתב קומוניקטים של משרד יחסי ציבור. מה שבלט מאוד כשקראתי היום גליונות ישנים של "אוטו" זה שלא פחדו שם לנקוט עמדה נחרצת מאוד. כמעט לא יכולת למצוא מבחני דרכים שהיו נגמרים "פרווה". הכל היה נחרץ. ה-405 הוכתרה בהשקה כ"מכונית שתדיח את BX מתואר הנמכרת ביותר". סדרה 3 הוכתרה בהשקה כ"מכונית הטובה ביותר בעולם, שקובעת את השיא האולימפי מעתה והלאה כרף מינימום" וכך הלאה וכך הלאה. היית קורא את המבחנים הללו בשקיקה, והניסוחים היו נתקעים לך בראש שבועות אח"כ. היום, עם איזה ציטוט תצא ממבחן דרכים ? שלמכונית A יש יתרון על מכונית B בדמות מחזיק כוסות נוסף ?... ואפרופו מבחן EVO-STI, אחד הדברים שמאוד חיבבתי ב"אוטו" של פעם, זה שכל מכונית נבחנה בציפיות המותאמות לקטגוריה שלה. זה בא לידי ביטוי בכך שגם כשנבחנה פורשה 911, יכולת לקרוא לצד הסופרלטיבים גם ביקורת אמיתית. וזה בדיוק מה שאני מצפה מכתבות כאלה. לבחון את המכוניות האלה באופן שאני לא אוכל, גם אם ארצה. להיכנס לתוך פורשה 911, וללהג אחר כך 1500 מילים על "הדחף האדיר, אחיזת הכביש המדהימה, גרגור המנוע הבשרני והקימורים המודרניים המושפעים מהעבר", את זה יכול לעשות כל אחד. כתבתי כבר בהודעה הראשונה שלי, שכשאני קורא היום כתבה על מכונית-על שכזו, אני לא ממש מרגיש שלמדתי מהקריאה משהו שלא הייתי מסוגל להבחין בו לבדי. גם כתבת ה- STI-EVO נשמעת כמו צעיר מתלהב שקיבל סיבוב על שתי מכוניות חלומיות. אם הייתי מחפש מישהו לקנא בו, הכתבה הזו היתה תפורה עלי. אבל אם הייתי רוצה בחינה ברמה שאני לא אוכל לעשות, גם אם תהיה לי נגישות לשתי המכוניות, הייתי מעדיף לקרוא את זה. בעיני זה מפוכח, הגיוני ומקצועי הרבה יותר מתרועות ה"שופוני" שבכתבה ההיא.
לא יודע ממה זה נובע. אולי זו סתם שטחיות. אולי אין לעיתונאים של היום את היכולת לאבחן ניואנסים כמו פעם. אולי הקוראים לא רוצים לשמוע דברים רעים על האוטו שהם עומדים לקנות. אולי זה באמת מתוך רצון להיות בסדר עם מי שמשלם את המשכורת שלך באמצעות הפרסומות שהוא מפרסם בעיתון. אולי ואולי ואולי. לי יש דעה משלי. מכוניות גרועות באמת אין כבר שנים רבות (כמובן, אם אתה לא מחשיב את הטראבנט ואת הדלתא) - זו רק שאלה של היכן למקם את רף ציפיות. אם הציפיה שלך כעיתונאי היא שהמכונית תניע ותגיע מנקודה א' לב', אז באמת אין סיבה "לכסח" את המכונית שבמבחן. אבל אם אתה לא מתפשר על פחות מהטוב ביותר, אז ברגע שיש בשוק פורד פוקוס, אתה אמור לכסח ללא רחמים כל מאזדה לאנטיס שנופלת לך לידיים לבחינה. ככה זה. בשביל זה אתה עיתונאי רכב, ולא משכתב קומוניקטים של משרד יחסי ציבור. מה שבלט מאוד כשקראתי היום גליונות ישנים של "אוטו" זה שלא פחדו שם לנקוט עמדה נחרצת מאוד. כמעט לא יכולת למצוא מבחני דרכים שהיו נגמרים "פרווה". הכל היה נחרץ. ה-405 הוכתרה בהשקה כ"מכונית שתדיח את BX מתואר הנמכרת ביותר". סדרה 3 הוכתרה בהשקה כ"מכונית הטובה ביותר בעולם, שקובעת את השיא האולימפי מעתה והלאה כרף מינימום" וכך הלאה וכך הלאה. היית קורא את המבחנים הללו בשקיקה, והניסוחים היו נתקעים לך בראש שבועות אח"כ. היום, עם איזה ציטוט תצא ממבחן דרכים ? שלמכונית A יש יתרון על מכונית B בדמות מחזיק כוסות נוסף ?... ואפרופו מבחן EVO-STI, אחד הדברים שמאוד חיבבתי ב"אוטו" של פעם, זה שכל מכונית נבחנה בציפיות המותאמות לקטגוריה שלה. זה בא לידי ביטוי בכך שגם כשנבחנה פורשה 911, יכולת לקרוא לצד הסופרלטיבים גם ביקורת אמיתית. וזה בדיוק מה שאני מצפה מכתבות כאלה. לבחון את המכוניות האלה באופן שאני לא אוכל, גם אם ארצה. להיכנס לתוך פורשה 911, וללהג אחר כך 1500 מילים על "הדחף האדיר, אחיזת הכביש המדהימה, גרגור המנוע הבשרני והקימורים המודרניים המושפעים מהעבר", את זה יכול לעשות כל אחד. כתבתי כבר בהודעה הראשונה שלי, שכשאני קורא היום כתבה על מכונית-על שכזו, אני לא ממש מרגיש שלמדתי מהקריאה משהו שלא הייתי מסוגל להבחין בו לבדי. גם כתבת ה- STI-EVO נשמעת כמו צעיר מתלהב שקיבל סיבוב על שתי מכוניות חלומיות. אם הייתי מחפש מישהו לקנא בו, הכתבה הזו היתה תפורה עלי. אבל אם הייתי רוצה בחינה ברמה שאני לא אוכל לעשות, גם אם תהיה לי נגישות לשתי המכוניות, הייתי מעדיף לקרוא את זה. בעיני זה מפוכח, הגיוני ומקצועי הרבה יותר מתרועות ה"שופוני" שבכתבה ההיא.
יש צדק בדבריך.
הרבה פעמים אני קורא כתבה ער רכב מסויים- שבה מתלונן הכתב על דברים שונים כמו למשל: חוסר נוחות,ארגונומיה לקויה,פלסטיקה זולה,מנוע לא מבריק...ואני מגחך להנאתי ומתכונן לקרוא את שורת המחץ שם בסוף-איפה שיקרעו לה את הצורה ומה בסוף? 4 וחצי כוכבים מתוך 5 - ולפתע הרכב הופך ל"בסדר" זה לא מסתדר לי אם זה רע אז זה לא יכול להיות בסוף בסדר לפאמים זה נראה שהסיום וההתחלה שונים.
הרבה פעמים אני קורא כתבה ער רכב מסויים- שבה מתלונן הכתב על דברים שונים כמו למשל: חוסר נוחות,ארגונומיה לקויה,פלסטיקה זולה,מנוע לא מבריק...ואני מגחך להנאתי ומתכונן לקרוא את שורת המחץ שם בסוף-איפה שיקרעו לה את הצורה ומה בסוף? 4 וחצי כוכבים מתוך 5 - ולפתע הרכב הופך ל"בסדר" זה לא מסתדר לי אם זה רע אז זה לא יכול להיות בסוף בסדר לפאמים זה נראה שהסיום וההתחלה שונים.
חבל שמה ../images/Emo35.gif
לא אחזור על דברי טל כי הוא כתב אותם הכי נכון אבל פתור בלא כלום אי אפשר, אתה טוען לאי ליכוד על בסיס מה
על בסיס אהרונוביץ שקורא לאחרים "זבל" "כלב" "אפס" "משרת של..." (חלק מביטויים אלה נשלחו אלי במסרים, חלקם נכתבו לגולשים בפורום שלו) למיטב ידיעתי ולא אכנס לשמות יש עוד כמה אנשים בעולם הרכב שלא ממש מתים אחד על השני, האם אתה יכול לנקוב בשמות שלהם
לא, הם לא מוציאים את זה לדפי העיתון ולא זורקים בוץ אחד על השני, מקסימום הם לא כותבים באותו עיתון, זה הכל, רק אהרונוביץ נוקט בשיטה זו של לריב עם כל העולם ואישתו.
דרור זי.
לא אחזור על דברי טל כי הוא כתב אותם הכי נכון אבל פתור בלא כלום אי אפשר, אתה טוען לאי ליכוד על בסיס מה
אוביקטיבי או לא - עידן "האינטרנט"..
שלום, אני רוצה למקד ואולי לעשות פחות "הכללות", כפי שרבים כולל עיתונאים עשו בהתיחסותם יותר לעתונאי מר' ר.אהרונוביץ ופחות לעצם הנושא העיקרי... לצורך הענין אציין שאיני לא מ"חסידיו" ולא מ"שונאיו" של מר' ר.אהרונוביץ. כאן אני עושה הפרדה בין לבין... עתונאי שהוא "דיקטטור" ולא משנה עד כמה הוא מקצועי , וזאת דרכו היחידה להתמודד עם דעות שונות משלו ואולי גם משונות - לדעתי הוא לא עתונאי. עתונאות הוא תחום חברתי שאמור לפעול לטובת ה"ציבור" ושכזו צריכה להיות קשובה , עניינית ,מקצועית ושומרת על האתיקה העצמית. העתונאות הכתובה על הנייר-על היותה שכזו, יצרה מצב של "דיקטטורה" חלקית, בהיותה "איטית" , חוסמת תגובות הצרכן בזמן אמת בהיותה כבר מודפסת ושייכת לאתמול ... נכון שפה ושם נשארו "חלונות" שדרכם צרכן התקשורת היה יכול להגיב, אבל פחות היה יכול לשנות, כי האתמול מת! לדעתי, מצב זה השתנה בעקבות הכרת העתונאות במדיה האלקטרונית שכולנו מכירים כאינטרנט ולימים הפכה לכלי עיתונאי לגיטימי. האינטרנט מאפשר גישה עתונאית יותר חברתית, פתוחה, יצירתית, שיתוף משאבים ויותר מכל שיתוף וקבלת תגובה של צרכני התקשורת בזמן אמת! כאן המקום להזכיר את מגזין "אוטו" שעורכיו ,פרומצנקו וטל עשו הסטוריה ישראלית כשלפני מספר שנים "עזרו אומץ", בנוסף לצורך ה"רייטינג" והעיזו להצטרף למדיה ה"אינטרנטי". למיטב ידיעתי היו הראשונים או לפחות בין הראשונים מבין כתבי העת המוטוריים שעשו זאת בפורום זה בישראל. איני מסכים לקביעתו ה"גורפת" שך מר' ארנון פלקוב שכיום אין עתונות רכב בישראל ברמה הגבוהה שהייתה בזמנו של מר ר.אהרונוביץ. להיפך, עתונאות זו היא יותר מתוחכמת וצועדת בקצב הזמן(האינטרנטי) ומנסה להתאים את עצמה לתרבות ה"חדשה"... המידע מועבר לציבור בקצב מטורף, התגובות בהתאם, השינויים הם כל כך מהירים שלא תמיד מאפשרים כתיבה "פיוטית" וסוחפת והיא יותר מועברת תמציתית , אם כי בזמן אמת כדי שלמידע יהיה גם ערך שיווקי כלכלי. עקב מסות האינפורמציה המועברת לצרכן התקשורת , אולי ע"ח האיכות ומקצועיות, בולט כיום יותר מאשר בעבר עירוב שהוא לא אתי, בין המערכת האוספת מידע לבין מנהלת השווק ואיסוף המודעות ועקב כך יש מצב של הפרת האיזון ה"צרכני" לטובת הקיום הכלכלי של העתון. מכאן אני מגיע ל "עצם הענין"... נושא ותוכן הכתבה שעסקה בהתנהלות הגוף החשוב ביותר באיורופה " NCAP" לטסטים של בטיחות פסיבית ואקטיבית של רכבים המשווקים בכל העולם. בערוץ האנטרנטי "YNET" , כתב רועי צוקרמן את ה"פאנץ ליין" כבר בכותרת : "ההר שהוליד עכבר"... האמנם???... המשך יבוא... עורך האתר לרכב ספורט בישראל www.carinfocus.com מריוס
שלום, אני רוצה למקד ואולי לעשות פחות "הכללות", כפי שרבים כולל עיתונאים עשו בהתיחסותם יותר לעתונאי מר' ר.אהרונוביץ ופחות לעצם הנושא העיקרי... לצורך הענין אציין שאיני לא מ"חסידיו" ולא מ"שונאיו" של מר' ר.אהרונוביץ. כאן אני עושה הפרדה בין לבין... עתונאי שהוא "דיקטטור" ולא משנה עד כמה הוא מקצועי , וזאת דרכו היחידה להתמודד עם דעות שונות משלו ואולי גם משונות - לדעתי הוא לא עתונאי. עתונאות הוא תחום חברתי שאמור לפעול לטובת ה"ציבור" ושכזו צריכה להיות קשובה , עניינית ,מקצועית ושומרת על האתיקה העצמית. העתונאות הכתובה על הנייר-על היותה שכזו, יצרה מצב של "דיקטטורה" חלקית, בהיותה "איטית" , חוסמת תגובות הצרכן בזמן אמת בהיותה כבר מודפסת ושייכת לאתמול ... נכון שפה ושם נשארו "חלונות" שדרכם צרכן התקשורת היה יכול להגיב, אבל פחות היה יכול לשנות, כי האתמול מת! לדעתי, מצב זה השתנה בעקבות הכרת העתונאות במדיה האלקטרונית שכולנו מכירים כאינטרנט ולימים הפכה לכלי עיתונאי לגיטימי. האינטרנט מאפשר גישה עתונאית יותר חברתית, פתוחה, יצירתית, שיתוף משאבים ויותר מכל שיתוף וקבלת תגובה של צרכני התקשורת בזמן אמת! כאן המקום להזכיר את מגזין "אוטו" שעורכיו ,פרומצנקו וטל עשו הסטוריה ישראלית כשלפני מספר שנים "עזרו אומץ", בנוסף לצורך ה"רייטינג" והעיזו להצטרף למדיה ה"אינטרנטי". למיטב ידיעתי היו הראשונים או לפחות בין הראשונים מבין כתבי העת המוטוריים שעשו זאת בפורום זה בישראל. איני מסכים לקביעתו ה"גורפת" שך מר' ארנון פלקוב שכיום אין עתונות רכב בישראל ברמה הגבוהה שהייתה בזמנו של מר ר.אהרונוביץ. להיפך, עתונאות זו היא יותר מתוחכמת וצועדת בקצב הזמן(האינטרנטי) ומנסה להתאים את עצמה לתרבות ה"חדשה"... המידע מועבר לציבור בקצב מטורף, התגובות בהתאם, השינויים הם כל כך מהירים שלא תמיד מאפשרים כתיבה "פיוטית" וסוחפת והיא יותר מועברת תמציתית , אם כי בזמן אמת כדי שלמידע יהיה גם ערך שיווקי כלכלי. עקב מסות האינפורמציה המועברת לצרכן התקשורת , אולי ע"ח האיכות ומקצועיות, בולט כיום יותר מאשר בעבר עירוב שהוא לא אתי, בין המערכת האוספת מידע לבין מנהלת השווק ואיסוף המודעות ועקב כך יש מצב של הפרת האיזון ה"צרכני" לטובת הקיום הכלכלי של העתון. מכאן אני מגיע ל "עצם הענין"... נושא ותוכן הכתבה שעסקה בהתנהלות הגוף החשוב ביותר באיורופה " NCAP" לטסטים של בטיחות פסיבית ואקטיבית של רכבים המשווקים בכל העולם. בערוץ האנטרנטי "YNET" , כתב רועי צוקרמן את ה"פאנץ ליין" כבר בכותרת : "ההר שהוליד עכבר"... האמנם???... המשך יבוא... עורך האתר לרכב ספורט בישראל www.carinfocus.com מריוס
ארנון פלקוב
New member
המדיום והשפעתו על רמת המדיה
שלום מריוס, תודה על תגובתך המנומקת. דעתי היא שהדינמיות של עולם התקשורת המודרני אינה חייבת לגרור עימה הורדת רמה גורפת. כשאני אומר שאין כיום עיתונאות רכב ישראלית ברמה שהיתה נהוגה בזמנו של אהרונוביץ', אני מדבר על פרמטרים שאינם תלויים כלל במדיום שבה מתפרסם הטקסט (אינטרנט, עיתון מודפס, ציורי חרס או כל מדיום אחר). אני מדבר על רמת כתיבה, יכולת ניסוח, רמת נהיגה, השכלה כללית מפותחת, יושר מקצועי וכו'. לטעמי, אלה כמעט אינם קיימים בעיתונות הישראלית כיום, והעובדה שעיתון "אוטו" פתח אתר אינטרנט אינה משפרת את מצבו בפרמטרים אלה, שהם היחידים הנחשבים בעיני. אם "אוטו" היה עושה את העבודה שלו כפי שלדעתי הוא אמור לעשותה, לא היה לו צורך באתר אינטרנט, פורומים, מגיבים וכל הממבו-ג'מבו הזה. הוא היה מייצר מוצר שגורם ללקוחות שלו להסתכל למעלה. לחתור קדימה, להשתפר. הוא היה קובע סדר יום משל עצמו, ולא מקבל אותו בפקס ממדורי היחצנות. (ואת זה כותב לך אדם שממש לא צריך הסבר על חשיבותם של פורומים מקצועיים באינטרנט). כשאתה קורא עיתונאי טוב ומקצועי, אתה מתענג על הדברים ועל רמת הכתיבה ללא קשר למדיום שבו הם נמצאים, ומדיום אינטרנטי לא מחייב הורדת רמת הכתיבה. להוכחות, פנה לטור העורך באתר NetCar. נ.ב. נדמה לי שאת ההסטוריה, כדבריך, שעשו בעיתון "אוטו", עשו לפני כן אצל המתחרים (ושוב, בעיני פתיחת אתר אינטרנט לעיתון אינה הברקה גדולה כל כך, אלא אבולוציה בלתי נמנעת).
שלום מריוס, תודה על תגובתך המנומקת. דעתי היא שהדינמיות של עולם התקשורת המודרני אינה חייבת לגרור עימה הורדת רמה גורפת. כשאני אומר שאין כיום עיתונאות רכב ישראלית ברמה שהיתה נהוגה בזמנו של אהרונוביץ', אני מדבר על פרמטרים שאינם תלויים כלל במדיום שבה מתפרסם הטקסט (אינטרנט, עיתון מודפס, ציורי חרס או כל מדיום אחר). אני מדבר על רמת כתיבה, יכולת ניסוח, רמת נהיגה, השכלה כללית מפותחת, יושר מקצועי וכו'. לטעמי, אלה כמעט אינם קיימים בעיתונות הישראלית כיום, והעובדה שעיתון "אוטו" פתח אתר אינטרנט אינה משפרת את מצבו בפרמטרים אלה, שהם היחידים הנחשבים בעיני. אם "אוטו" היה עושה את העבודה שלו כפי שלדעתי הוא אמור לעשותה, לא היה לו צורך באתר אינטרנט, פורומים, מגיבים וכל הממבו-ג'מבו הזה. הוא היה מייצר מוצר שגורם ללקוחות שלו להסתכל למעלה. לחתור קדימה, להשתפר. הוא היה קובע סדר יום משל עצמו, ולא מקבל אותו בפקס ממדורי היחצנות. (ואת זה כותב לך אדם שממש לא צריך הסבר על חשיבותם של פורומים מקצועיים באינטרנט). כשאתה קורא עיתונאי טוב ומקצועי, אתה מתענג על הדברים ועל רמת הכתיבה ללא קשר למדיום שבו הם נמצאים, ומדיום אינטרנטי לא מחייב הורדת רמת הכתיבה. להוכחות, פנה לטור העורך באתר NetCar. נ.ב. נדמה לי שאת ההסטוריה, כדבריך, שעשו בעיתון "אוטו", עשו לפני כן אצל המתחרים (ושוב, בעיני פתיחת אתר אינטרנט לעיתון אינה הברקה גדולה כל כך, אלא אבולוציה בלתי נמנעת).
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.