האירוח נסגר - לא להוסיף שאלות

[פופופוקיפסי]

ואיזו שיטה יש בנושא השינה חוץ מ5 ד?

 

[ede1]

תאומים (בן ובת) בני שנה ו11 חודש

שלום לילך! השאלה קשורה להתנהגות של תאומים שלי והתנהגותי בבית בני חוטף צעצוים ופוגע באחותו, לפעמים סתם ללא סיבה, פשוט פתאום נותן לה מכה. הוא רוצה כל מהשהיא מחזיקה ביד. אומנם זה לא לצורך המשחק. הוא זורק מה שחטף ברגע שרואה לה בידיים דבר חדש. אחותו יוזמתית ומשחקת לבד, בוחרת משחקים לבד ומוותרת לו מול כוח שלו. היא לא מנסה להחזיר, אלה בורחת ממנו ברגע שהוא מתקרב. זה לא תמיד עוזר. אני במקרים אלו מסביר לבן על "לא לחטוף, לא לפגוע" ולבת "אם את לא רוצה אז אל תתני". בגן שעשעוים העולם מתהפך בהתנהגותו של בני. הוא לא מסוגל לעמוד על שלו מול ילדים קטנים ממנו. לא מנסה להתנגד ומתחיל לבכות. חוטפים לו צעצוע מהיד או בימבה שהוא יושב והוא רק בוכה.הוא לא מדבר עוד. חייבת לציין שאני מלמדת את ילדי לחלוק במשחקים ומצד שני לא לקחת של אחרים. מה קו התנהגות שלי? אני מפחדת מאוד שבעתיד הם יהיו מושפלים וכולם ירביצו להם. נכון להיום זה מה שקורה.

 

[לילך צרקביץ אלסר]

ede1 בוקר טוב

ילדייך נמצאים בגיל שבו מתחילים להתאמן וללמוד התנהגויות חברתיות. עד גיל שנה - שנה וחצי התינוק נמצא בעולם משלו , לקראת גיל שנתיים מתחילות אינטראקציות חברתיות, ומכאן מתחילה למידה חברתית שלא מסתיימת לעולם... ומכאן, שאת כאם, מתחילה גם ללמד אותם התנהגויות מקובלות ולא מקובלות. האופן שבו את מלמדת את ילדיים לא קשור רק למה שאת אומרת להם. זהו החלק הקטן ביותר של הלמידה. ילדייך לומדים בעיקר דרך צפייה וחיקוי. הם רואים איך נכון להתנהג. הם רואים איך את מתנהגת עם אחרים ואיתם. אני מאמינה שילדים מנומסים, מתחשבים, לא אלימים, עם טווח רחב של יכולות תגובה בינאישיות - הם ילדים שיוצאים יותר מתויידים לעולם החברתי מילדים אלימים ותוקפניים. אבל מתפקידך לעזור ליילדייך להרחיב את טווח אפשרויות התגובה. הבן שלך בוכה כי חטפו לו? קודם כל חשוב להבין שהוא מרגיש עצוב, אולי מושפל, נעלב, אולי חסר אונים. את יכולה לשקף לו את ההרגשה שלו (כדי שיחוש שאת מבינה מה עובר עליו) ולהציע לו אפשרויות תגובה נוספות. מה הוא יכול לעשות במצב הזה? לא לשחק עם הילד החוטף. ללכת לשחק עם ילד אחר. לשחק קצת איתך. לאט לאט כשהוא יגדל ויוכל גם להשתמש במילים - תוסיפי לו גם אפשרויות תגובה מילוליות. כמו שאני רואה את זה - אין רק שתי אופציות - או להיות אלים או להיות מושפל. יש טווח רחב של אופציות התנהגות - והתפקיד שלך לחשוף אותם לכך, לעזור להם להרחיב את רפרטואר התגובה שלהם, ולהמשיך לעודד אותם לא להשתמש בתגובות אלימות. יישר כוח.

 

[ede1]

תודה לילך, והאם אפשר להתייחס

לניקודה של שינוי התנהגות. חוטף, מרביץ בבית ונפגע בחוץ? ותודה רבה עבור התשובה המפורטת. לצערי לא רואה הרבה דוגמאות חיוביות לחיקוי בסביבה....

 

[לילך צרקביץ אלסר]

ede1 - בבית מרביץ, בחוץ נפגע

במרבית המשפחות ההורים מספרים על כך שבבית הילד מתנהג באופנים מסויימים ובגן/בחוץ באופן שונה. כמה פעמים אימהות אומרות: בבית הילד לא אוכל כלום חוץ משניצל למשל, ואז הוא מגיע לגן וזולל הכול. או בבית הילד מתפרץ ובוכה ומתעקש ובגן הגננת מדווחת שהוא "ילד טוב", כל אלה ועוד הן דוגמאות לכך שההתנהגות בבית של הילד היא אכן פעמים רבות שונה. בבית הילד מרגיש בטוח, הסביבה בטוחה, מוגנת, מוכרת. במקום בטוח הילד מרשה לעצמו לבטא תחושות תיסכול, כעס, עצב ביתר חופשיות. כשהמצב תקין, פעמים רבות דווקא בבית הילד מרשה לעצמו להתנהג באופן "לא מקובל",או:" לא טוב". הילד שלך בבית מרגיש בטוח. הוא מעז להתנגד לאחותו. ייתכן והוא מרגיש חלש ממנה - ובבית הוא מעז לצאת נגדה. בחוץ הוא חש את חולשתו ביתר עוצמה, וזו ,אולי, הסיבה לפגיעות הגדולה שלו....נגד ילדים זרים, לא מוכרים, גדולים, הוא חש מאויים ולא מעז להתנגד. הוא עוד באמת קטן, אני מאמינה שעם ליווי נכון שלך, והתייחסות רגישה ומחזקת - הילד ייתחזק עם הזמן וייבנה לעצמו ביטחון בכוחותיו.

 

[תות השמנמן הקטן של]

התעוררויות בלילה

לילך שלום, הבן שלי בן שמונה וחצי חודשים (שוקל 10 ק"ג). כרגע מתעורר פעמיים בלילה לאכול, לפעמים שלוש פעמים. הייתי אצל רופאת ילדים שאמרה לי שבגיל הזה אני כבר אמורה להוריד את כמות הפעמים שהוא אוכל בלילה. לנסות להעביר אותו למים. ושאפילו לא יתעורר בכלל. ניסיתי לעבור למים וזה לא עובד. בוכה עד שאני נותנת לו מטרנה. ניסיתי לדלל את המטרנה, אבל אז מתעורר יותר. השאלה שלי היא האם לא לתת לו להחליט מתי הוא נגמל מארוחות לילה? האם לתת לו לבכות כמה ימים עד שהוא יתרגל? והאם הוא בכלל יתרגל או שזה פשוט צורך של הגוף. תודה רבה

 

[לילך צרקביץ אלסר]

תות השמנמן הקטן של בוקר טוב

תזונה והנקה הם אינם מתחומי ההתמחות שלי. אני מציעה לך להתייעץ עם אחות טיפת חלב (אם יש לך כזו שהיא טובה וסימפטית....)

 

[אמא של איציק]

מנסה לעזור..

תגדילי לו לאט לאט את הכמות של הארוחות ביום עד שהוא יגיע לזה שהוא אוכל את כמות האוכל של היום והלילה רק ביום! תסתכלי על הקופסא של המטרנה- כתובות שם הכמויות שהתינוק צריך לאכול בכל ארוחה וכמה פעמים ביום, והכל לפי הגיל. שימי לב שבכל פעם הכמות הכללית של האוכל עולה- ומספר הארוחות גם יורד.. אני הרגלתי את התינוק שלי כל פעם לכמות יותר גדולה לאט לאט ואז הוא אכל גם פחות ארוחות ורק ביום.. כמובן שזה לא הולך בדיוק לפי הגילאים שכתובים שם, אבל ניסיתי כל פעם- והיום הוא אוכל 4 ארוחות בלבד ביום! (כשהוא אוכל רק מטרנה- עם המוצקים זה יוצא יותר, אבל רק ביום!)

 

[בלונדה אחת]

לא ממש שאלה - זקוקה לחיזוק

השבוע הכנסתי את הגוזל (שנה וחודש ) לגן. עד עכשיו הוא היה עם מטפלת . ביום הראשון והשני נשאר שעתיים. הוא בכה כשהלכתי אבל נרגע מאד מהר לאחר לכתי ושיחק והיה בסדר גמור .( לדברי הגננות ) ביום השלישי הוא אפילו נשאר לישון. הגננות אמרו שהוא אכל ושיחק והשתתף בפעילויות והכל היה בסדר. כשהגעתי לקחת אותו הוא שמח לקראתי ולא היה מוכן שאוריד אותו מהידיים. זה נורמלי נכון ? אתמול הוא התחיל לשלשל וכבר לא שלחתי אותו לגן . זה יכול להיות תוצאה של מתח נפשי ?

 

[בלונדה אחת]

ועוד לא שאלה ...הוא עוד לא הולך

בגן שאר הילדים הולכים . האם זה יכול להזיק לו באופן כלשהו ?

 

[לילך צרקביץ אלסר]

ועוד דבר

לגבי ההליכה - את זו שבחרה את הגן. אני מניחה שאת את הבחירה מתוך הפעלת שיקול דעת. ראית את הגן, פגשת את הגננת, הרגשת שאת יכולה לסמוך על הצוות, ועל הגן באופן כללי - בלונדה אחת - תמשיכי לסמוך על עצמך - אני מניחה שאת עשית את הבחירה מתוך הבנה של מכלול השיקולים. ללהיות הכי קטן בגן יש ייתרונות ויש חסרונות כמו כל מצב אחר בחיים, כמו להיות הכי גדול בגן, וכמו להיות באמצע. אם את מוטרדת מהשאלה - תפני באופן ישיר לגננת ותבדקי איתה איך הם מתמודדים בגן, או מתכוונים להתמודד בגן, עם העובדה שבנך לא הולך ושאר הילדים כן. ותחושי את הרגשתך לגבי תשובתה. האם את מרגישה שאת סומכת עליה? שהיא עונה לך באופן רציני? לעיניין? אם כן - תהיי רגועה - בנך הידיים טובות.

 

[לילך צרקביץ אלסר]

בלונדה אחת בוקר טוב

נשמע שהגוזל שלך מסתגל יפה למסגרת. יופי. יש ילדים שזה לוקח להם הרבה יותר זמן... הצמדות, רצון להיות על הידיים, ילדים גמולים שחוזרים להרטיב, קשיי שינה, בכי תכוף ללא סיבה "מוצדקת", כל אלה ועוד, הן תופעות נורמאליות לחלוטין שמאפיינות ילדים במצבי מעבר והסתגלות. גם תופעות פיסיולוגיות יכולות להתלוות לתקופה זו. חלקן מקורןממתח נפשי, אבל בהחלט ייתכן שהמקור הוא שינוי פיסי. אם לבנך קיבה רגישה והוא פתאום משנה תפריט בגלל המעבר לגן - ייתכן והבטן מגיבה לשינוי. ילדים "חוטפים" וירוסים במעברים הללו. שוב, הילד היה מאוד שמור ומוגן בבית, ופתאום הוא נחשף לסביבה הרבה פחות מוגנת. יש לכך לעיתים גם השלכות פיסיולוגיות קלות. בכל מקרה, בין אם הסיבה היא מתח נפשי, או שהסיבה היא חשיפה למזון שונה, השילשול הוא תופעה קלה וזמנית, ובהחלט מאפיינת מצבי הסתגלות.

 

[נסיכה שלנו]

לילך שלום

יש לי ילדה בת שנה ועשרה חודשים. כל היום היא מסתובבת בלי מוצץ, אבל להרדם היא חייבת מוצץ. באמצע הלילה היא מתעוררת כמה פעמים שאני אחזיר לה את המוצץ לפה. ניסיתי לפזר במיטה 4 מוצצים שתחפש בעצמה ותכניס לפה ושום דבר לא עוזר. היא לא אוכלת בלילה מגיל חודש, אז היא לא מתעוררת בשביל לאכול, זה אך ורק בשביל המוצץ. האם יש דרך ללמד אותה לקחת מוצץ בעצמה או להפסיק את ההרגל של המוצץ בכלל?

 

[לילך צרקביץ אלסר]

נסיכה שלנו שלום

בגיל שנה ועשרה חודשים בהחלט אפשר להתחיל לשנות הרגלים. והשינוי לא קשור למוצץ אלא לעובדה שבלילה אתם לא באים אליה לעזור לה למצוא מוצצים. אם היא רוצה מוצץ - שתיקח בעצמה - או שלא יהיה לה. ושאלת "מיליון הדולר" - איך עושים את זה? קודם כל - היא כבר בגיל שאפשר לדבר איתה. היא כבר מבינה. אז קודם מדברים ואחר כך בוחרים אסטרטגיה זוגית - הורית שמקובלת על שניכם להתמודדות עם העניין. ואחר כך - דבקים באסטרטגייה - מבלי לוותר. בין אם זה "שיטת ה-5 דקות" שהיום התייחסנו קצת אליה פה באירוח, בין אם זה השיטה של "הלוחשת לתינוקות", או כל שיטה אחרת שממליצים לכם החברים - העיקר - לדבוק בעניין.

 

[לילך צרקביץ אלסר]

נא לא להוסיף עוד שאלות

 

[לילך צרקביץ אלסר]

שבוע טוב לכולן

נגמר החופש, ואני חוזרת למתכונת הרגילה שלנו - אירוח מידי יום רביעי בבוקר. אני מזכירה לכולן: תחומי ההתמחות שלי הם בתחום הזוגיות, יחסים בתוך המשפחה, הורות, וכל מה שקשור בפסיכולוגיה של הורים וילדים. שבוע טוב.

 

[גלשני]

תודה לילך, כרגיל היה מרתק!

 

[טלי בארץ הלמה]

תודה לילך!

 

[טלי בארץ הלמה]

../images/Emo41.gifהאירוח נסגר - לא להוסיף שאלות../images/Emo41.gif