magicwoman
New member
../images/Emo41.gifדמיון מוצחק=לגעת באושר-ליום האשה
דמיון מוצחק "לגעת באושר" פרודיה על מפגש בין הביצית שמחה וזרעון בשם רבה נכתב על ידי נילי דור האלה בהשראת סדנת צחוק שבהנחייתה היה הייתה פעם ביצית. ביצית ושמה שמחה, והביצית חיה לה בצפיפות רבה עם עוד לפחות שתי מיליון ביציות . כל הביציות התגוררו להן שנים ארוכות בתוך קהילה מוגנת ושמה ש.ח.ל.ה. (שירותי חילוץ לצורכי הפרייה). רעש גדול היה בתוך השחלה. ויכוחים, צעקות, ומריבות רבות, על מי תצא למשימת החילוץ הבאה. היו הביציות דוחפות זו את זו והודפות זו את זו אל דפנות השחלה, חסרות סבלנות, אגואיסטיות, אגוצנטריות. וכל המהומה על מה ? כדי להיות האחת והיחידה שתקפוץ אל המשימה. למורת רוחן של הביציות, חלון ההזדמנויות המבטיח יציאה אל העולם הגדול, היה קצר. רק 24 שעות, אחת לחודשיים (במקרה הטוב...) שהרי מהעבר השני הייתה להם עוד שחלה מתחרה. כאמור, הביקוש היה גדול וההיצע לא משהו משהו. כמו כן, לא תמיד היה ברור מי אחראי לבחירתה של ביצית החודש. שמחה, הביצית, שלא היה לה ויטמין פי בחלונות הגבוהים וגם לא דיבור צפוף עם המורמונים, מאסה במצב והחליטה לשנות את גורלה. היא הייתה ביצית חזקה, עצמאית, עוצמתית, עגולה ומלאה, נחושה בדעתה לצאת למסע כבר בחודש הבא. התארגנה לה הביצית שמחה, ארזה תרמיל וצידה, לקחה את המסמכים הנדרשים, והוציאה ויזה בינלאומית.... קראו לעברה חברותיה (מתחרותיה ואויבותיה...): "טיפשה, חבל עליך. אין מצב שתצליחי ! זה לא ילך, רבות וטובות שיצאו למשימה הבלתי אפשרית הזו לפנייך נפלו חלל ! זו ממש התאבדות ! רק לפני 14 יום הייתה פה עוד שפיכות דמים, ממש פוגרום !!! אפילו הגופיף היצהיב, ספק מפחד ספק מקנאה. אבל, הביצית שמחה, האמינה בעצמה ובכוחה לחולל שינוי דרמטי, מטמורפוזי, והייתה כאמור נחושה בדעתה לצאת למשימה. היא רק חיכתה לשעת כושר מתאימה. ובינתיים... התקרבה אל הרקמה הדקה המפרידה בינה ובין העולם הגדול, חשפה בטן עגולה, רגל סקסית קצרצרה, הוציאה אגודל שמנמן וחיכתה לתפוס טרמפ על גל החום הראשון שיופיע בדרכה. בינתיים, שעה שהיא ממתינה להקפצה המיוחלת, זיהתה בחלל חצוצרה ע-נ-ק-י-ת. או אז, התעוררו בשמחה זכרונות ילדות וגעגועים למוזזזזיקה.... אחחחח...תמיד חלמה שמחה לנגן.... לפנות בוקר, לפתע פתאום, שטף אותה גל של חום, ודחף אותה החוצה. לרגע נדמה היה לה לשמחה שהיא עושה צניחה חופשית ללא מצנח, אך, זרועותיה התמנוניות של החצוצרה הגדולה והשרירנית אספו אותה לחיקה. חשבה לה שמחה, שתיתקבל בקול תרועת חצוצרות. אך לא מוזיקה, לא באך לא מוצרט ולא בטיח, ...סתם צינור ארוך וחשוך ! חשה הביצית, דיגדוגים קלים בבטנה, מעין שערות חצופות שכאלה ששולחות ידיים ומדגדגות אותה ללא הרף, החלה הביצית להתגלגל מצחוק, תוך שהיא שומעת קולות רחמיים פנימיים שקוראים לה...בואי....בואי....בואי.....ועם כל קריאה היא ממשיכה להתגלגל על השערות הרכות והמדגדגות, כמעט מתפוצצת מצחוק. פתאום נפער חור גדול מתחת לישבנה ונפלה הביצית אל תוך מערה מוזרה. נזכרה הביצית, שבילדותה, סיפרה לה סבתה, זכרונה לברכה, עליה השלום, שלא הצליחה לממש את עצמה מעולם, כי אם תצליח שמחה להשתרש בקירות המערה יש סיכוי טוב שתשרוד. הוציאה הביצית מתרמילה, סופר גלו ונדבקה לקירות הרחם. (ראו, חרמנים, מקומי מובטח - מפה אני לא זזה !) לא משאל עם, ולא קואליציה מורחבת, כאן לא תהיה תוכנית התנתקות !! השתרשה לה הביצית עמוקות בדפנות הרחם והלכה לה לישון בבטחה. לפתע, חשה רעידות הולכות וגוברות. תנועות מוזרות שניענעו אותה בחוזקה מצד לצד. תנודות וקולות מוזרים ומפחידים שהגיעו ממעמקי המערה. נבהלה שמחה ורצתה לברוח על נפשה. אך היא דבוקה... ולא מצליחה להשתחרר. החלה הביצית להתפלל, שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד,... כשלפתע ראתה במרחק – אור בקצה המנהרה. אחחח....אוי ויי, צעקה, לא עלי(נו), כשזיהתה פרץ אדיר של נוזל לבן,סמיך ודביק, המתקרב לעברה במהירות נוראית. לקחה הביצית שמחה, מיקרוסקופ, טלסקופ, משקפת לראיית לילה וצפתה בתופעה המוזרה. בתוך הנהר הלבן שחו במהירות טיפוסים קוויים מוזרים, שלא ראתה כמותם מעולם. יצורים שלהם רק ראש וזנב. חשבה בליבה שמחה, עזבתי מושבה של מיליוני קצ'קס ועכשיו מותקפת אני על ידי מיליונים שיש להם רק דבר אחד בראש – להיכנס בי בכל הכוח ! להפתעתה, שמה לב, כי בין ההמון הסואן, אחד הטיפוסים המוזרים, עצר, הכניס לניוטראל, שם הנדברקס, פתח חלון ושאל בקול גדול: חבר'ה יש לי משלוח גנטי משובח בשביל איזה ביצית – ששמה גברת שמחה, אתם יודעים אולי איפה אני יכול למצוא אותה ? אמרו לי שהיא טיפוס עקשן ודבק במטרה... התרגשה מאד שמחה ממראה עיניה ולמשמע אוזניה: א. כי גילתה טיפוס שמוכן להודות בעובדה שהוא לא יודע. ב. כי הוא היה מוכן לקבל הוראות והכוונות ממישהו אחר ג. כי הוא קרא לה גברת. וגם הבין שיש לו עסק עם אישה תכליתית ששמה לה למטרה לעשות שינוי גדול. החליטה הביצית לכרות איתו ברית עולם. הוציאה מתרמילה פנס גדול ואותתה לו בהתרגשות גדולה – היא עשתה לו אור-בהגזמה – ועוד אור-בהגזמה ושוב פעם אור-בהגזמה. כמו כל מכשפה הייתה צריכה לחזור על המעשה שלוש פעמים למאן ייראה ויירא... מסנוור ועיוור מאהבה הכניס לדרייב ונסע במהירות לעברה. הגיע האדון עד הביצית בחריקת בלמים, אבל פספס במילימטר ואופס חדר לתוכה. קיבלה אותו שמחה הביצית בברכה ואמרה, נעים לי מאד....שנים שאני מחכה לכזו חדירה...בדרך כלל אני אישה עם גבולות מאד נוקשים, שלא אוהבת שפולשים כך סתם לתחומה. אבל, אתה יצור מוזר עשית לי את זה. איך קוראים לך ? לא קוראים לי אמר – אני בא לבד. האמת, שבדרך כלל אני בא עם כל החבר'ה, אבל לכאן נראה לי אפשר להיכנס רק עם כרטיס מועדון.... (נזכרה, שסיפרו לה הביציות המזדקנות שביציות מנוגה וזרעונים ממאדים...והתקשורת ביניהם זה משהו "מדהים"...) צחקה לה הביצית ואמרה, התכוונתי – מה שמך ? האאאאא אמר, קוראים לי רבה, ענה. אתה רבה ? ואני שמחה. נראה לי שאתה המיועד – חבל"ז על הברווז – שמחה רבה זו קומבינה מנצחת. נזכרה שוב הביצית שבשחלה, כשהיו הקצ'קס אומרות הנה באה שמחה רבה תמיד חשבה שמתכוונים לשים-חרא-בה....והנה שמחה רבה קיבלה משמעות אחרת, חיובית ביותר. המיזוג המופלא גרם לביצית לחלוק את החוויה והיא לא סתמה את פיה ובמשך תשעה חודשים ריכלה וריכלה....חילקה עם כולם את הפלא ה"נוררררא", חילקה והתחלקה ולא שמה לב כיצד הלך ונוצר בקרבה אושר גדול וזה הרך גדל ונולד לעולם. וגם אתן מוזמנות כרגע לגעת באושר – בשמחה רבה !
דמיון מוצחק "לגעת באושר" פרודיה על מפגש בין הביצית שמחה וזרעון בשם רבה נכתב על ידי נילי דור האלה בהשראת סדנת צחוק שבהנחייתה היה הייתה פעם ביצית. ביצית ושמה שמחה, והביצית חיה לה בצפיפות רבה עם עוד לפחות שתי מיליון ביציות . כל הביציות התגוררו להן שנים ארוכות בתוך קהילה מוגנת ושמה ש.ח.ל.ה. (שירותי חילוץ לצורכי הפרייה). רעש גדול היה בתוך השחלה. ויכוחים, צעקות, ומריבות רבות, על מי תצא למשימת החילוץ הבאה. היו הביציות דוחפות זו את זו והודפות זו את זו אל דפנות השחלה, חסרות סבלנות, אגואיסטיות, אגוצנטריות. וכל המהומה על מה ? כדי להיות האחת והיחידה שתקפוץ אל המשימה. למורת רוחן של הביציות, חלון ההזדמנויות המבטיח יציאה אל העולם הגדול, היה קצר. רק 24 שעות, אחת לחודשיים (במקרה הטוב...) שהרי מהעבר השני הייתה להם עוד שחלה מתחרה. כאמור, הביקוש היה גדול וההיצע לא משהו משהו. כמו כן, לא תמיד היה ברור מי אחראי לבחירתה של ביצית החודש. שמחה, הביצית, שלא היה לה ויטמין פי בחלונות הגבוהים וגם לא דיבור צפוף עם המורמונים, מאסה במצב והחליטה לשנות את גורלה. היא הייתה ביצית חזקה, עצמאית, עוצמתית, עגולה ומלאה, נחושה בדעתה לצאת למסע כבר בחודש הבא. התארגנה לה הביצית שמחה, ארזה תרמיל וצידה, לקחה את המסמכים הנדרשים, והוציאה ויזה בינלאומית.... קראו לעברה חברותיה (מתחרותיה ואויבותיה...): "טיפשה, חבל עליך. אין מצב שתצליחי ! זה לא ילך, רבות וטובות שיצאו למשימה הבלתי אפשרית הזו לפנייך נפלו חלל ! זו ממש התאבדות ! רק לפני 14 יום הייתה פה עוד שפיכות דמים, ממש פוגרום !!! אפילו הגופיף היצהיב, ספק מפחד ספק מקנאה. אבל, הביצית שמחה, האמינה בעצמה ובכוחה לחולל שינוי דרמטי, מטמורפוזי, והייתה כאמור נחושה בדעתה לצאת למשימה. היא רק חיכתה לשעת כושר מתאימה. ובינתיים... התקרבה אל הרקמה הדקה המפרידה בינה ובין העולם הגדול, חשפה בטן עגולה, רגל סקסית קצרצרה, הוציאה אגודל שמנמן וחיכתה לתפוס טרמפ על גל החום הראשון שיופיע בדרכה. בינתיים, שעה שהיא ממתינה להקפצה המיוחלת, זיהתה בחלל חצוצרה ע-נ-ק-י-ת. או אז, התעוררו בשמחה זכרונות ילדות וגעגועים למוזזזזיקה.... אחחחח...תמיד חלמה שמחה לנגן.... לפנות בוקר, לפתע פתאום, שטף אותה גל של חום, ודחף אותה החוצה. לרגע נדמה היה לה לשמחה שהיא עושה צניחה חופשית ללא מצנח, אך, זרועותיה התמנוניות של החצוצרה הגדולה והשרירנית אספו אותה לחיקה. חשבה לה שמחה, שתיתקבל בקול תרועת חצוצרות. אך לא מוזיקה, לא באך לא מוצרט ולא בטיח, ...סתם צינור ארוך וחשוך ! חשה הביצית, דיגדוגים קלים בבטנה, מעין שערות חצופות שכאלה ששולחות ידיים ומדגדגות אותה ללא הרף, החלה הביצית להתגלגל מצחוק, תוך שהיא שומעת קולות רחמיים פנימיים שקוראים לה...בואי....בואי....בואי.....ועם כל קריאה היא ממשיכה להתגלגל על השערות הרכות והמדגדגות, כמעט מתפוצצת מצחוק. פתאום נפער חור גדול מתחת לישבנה ונפלה הביצית אל תוך מערה מוזרה. נזכרה הביצית, שבילדותה, סיפרה לה סבתה, זכרונה לברכה, עליה השלום, שלא הצליחה לממש את עצמה מעולם, כי אם תצליח שמחה להשתרש בקירות המערה יש סיכוי טוב שתשרוד. הוציאה הביצית מתרמילה, סופר גלו ונדבקה לקירות הרחם. (ראו, חרמנים, מקומי מובטח - מפה אני לא זזה !) לא משאל עם, ולא קואליציה מורחבת, כאן לא תהיה תוכנית התנתקות !! השתרשה לה הביצית עמוקות בדפנות הרחם והלכה לה לישון בבטחה. לפתע, חשה רעידות הולכות וגוברות. תנועות מוזרות שניענעו אותה בחוזקה מצד לצד. תנודות וקולות מוזרים ומפחידים שהגיעו ממעמקי המערה. נבהלה שמחה ורצתה לברוח על נפשה. אך היא דבוקה... ולא מצליחה להשתחרר. החלה הביצית להתפלל, שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד,... כשלפתע ראתה במרחק – אור בקצה המנהרה. אחחח....אוי ויי, צעקה, לא עלי(נו), כשזיהתה פרץ אדיר של נוזל לבן,סמיך ודביק, המתקרב לעברה במהירות נוראית. לקחה הביצית שמחה, מיקרוסקופ, טלסקופ, משקפת לראיית לילה וצפתה בתופעה המוזרה. בתוך הנהר הלבן שחו במהירות טיפוסים קוויים מוזרים, שלא ראתה כמותם מעולם. יצורים שלהם רק ראש וזנב. חשבה בליבה שמחה, עזבתי מושבה של מיליוני קצ'קס ועכשיו מותקפת אני על ידי מיליונים שיש להם רק דבר אחד בראש – להיכנס בי בכל הכוח ! להפתעתה, שמה לב, כי בין ההמון הסואן, אחד הטיפוסים המוזרים, עצר, הכניס לניוטראל, שם הנדברקס, פתח חלון ושאל בקול גדול: חבר'ה יש לי משלוח גנטי משובח בשביל איזה ביצית – ששמה גברת שמחה, אתם יודעים אולי איפה אני יכול למצוא אותה ? אמרו לי שהיא טיפוס עקשן ודבק במטרה... התרגשה מאד שמחה ממראה עיניה ולמשמע אוזניה: א. כי גילתה טיפוס שמוכן להודות בעובדה שהוא לא יודע. ב. כי הוא היה מוכן לקבל הוראות והכוונות ממישהו אחר ג. כי הוא קרא לה גברת. וגם הבין שיש לו עסק עם אישה תכליתית ששמה לה למטרה לעשות שינוי גדול. החליטה הביצית לכרות איתו ברית עולם. הוציאה מתרמילה פנס גדול ואותתה לו בהתרגשות גדולה – היא עשתה לו אור-בהגזמה – ועוד אור-בהגזמה ושוב פעם אור-בהגזמה. כמו כל מכשפה הייתה צריכה לחזור על המעשה שלוש פעמים למאן ייראה ויירא... מסנוור ועיוור מאהבה הכניס לדרייב ונסע במהירות לעברה. הגיע האדון עד הביצית בחריקת בלמים, אבל פספס במילימטר ואופס חדר לתוכה. קיבלה אותו שמחה הביצית בברכה ואמרה, נעים לי מאד....שנים שאני מחכה לכזו חדירה...בדרך כלל אני אישה עם גבולות מאד נוקשים, שלא אוהבת שפולשים כך סתם לתחומה. אבל, אתה יצור מוזר עשית לי את זה. איך קוראים לך ? לא קוראים לי אמר – אני בא לבד. האמת, שבדרך כלל אני בא עם כל החבר'ה, אבל לכאן נראה לי אפשר להיכנס רק עם כרטיס מועדון.... (נזכרה, שסיפרו לה הביציות המזדקנות שביציות מנוגה וזרעונים ממאדים...והתקשורת ביניהם זה משהו "מדהים"...) צחקה לה הביצית ואמרה, התכוונתי – מה שמך ? האאאאא אמר, קוראים לי רבה, ענה. אתה רבה ? ואני שמחה. נראה לי שאתה המיועד – חבל"ז על הברווז – שמחה רבה זו קומבינה מנצחת. נזכרה שוב הביצית שבשחלה, כשהיו הקצ'קס אומרות הנה באה שמחה רבה תמיד חשבה שמתכוונים לשים-חרא-בה....והנה שמחה רבה קיבלה משמעות אחרת, חיובית ביותר. המיזוג המופלא גרם לביצית לחלוק את החוויה והיא לא סתמה את פיה ובמשך תשעה חודשים ריכלה וריכלה....חילקה עם כולם את הפלא ה"נוררררא", חילקה והתחלקה ולא שמה לב כיצד הלך ונוצר בקרבה אושר גדול וזה הרך גדל ונולד לעולם. וגם אתן מוזמנות כרגע לגעת באושר – בשמחה רבה !